✦ ❖ ✦
דעת · רמה 1 — הקדמה
סימן שס"א · ב' סעיפים
גג הסמוך לרשות הרבים — להכיר ולהבין
סימן שס"א
דִּין גַּג הַסָּמוּךְ לִרְשׁוּת הָרַבִּים
🌱 רמת הקדמה · מתחילים
✦ ❖ ✦
גישה ראשונה לסימן שס"א: טקסט עברי שלם של המחבר, ביאור עברי שוטף, הסברים לימודיים של המושגים ההלכתיים, מקרים מעשיים מודרניים וסיכום.
נושא: גג הסמוך לרשות הרבים
מקור: שולחן ערוך אורח חיים סימן שס"א (ב' סעיפים)
עריכה: רב יוסף חיים סממה
דעת · daattorah.com
📑 תכנית הלימוד
1. טקסט השולחן ערוך — ב' סעיפי המחבר
2. הרקע הכללי: למה סימן זה, מהי השאלה?
3. מושגי היסוד ההלכתיים של סימן זה
4. פירוט הסעיפים — אחד אחד
5. המשנה ברורה — ראשי פרקים
6. שיטת הרמ"א — הבדלים בין אשכנז לספרד
7. מקרים מעשיים מודרניים
8. סיכום מעשי וכללים לזכור
9. שאלות הבנה
1. טקסט השולחן ערוך
סימן שס"א מכיל ב' סעיפים מהמחבר (רבי יוסף קארו זצ"ל) המקודדים את הדינים הנוגעים לגג הסמוך לרשות הרבים.
סעיף א
דין גג הסמוך לרשות הרבים. ובו ב סעיפים:
גג הסמוך לרשות הרבים בתוך י' טפחים ולמעלה מעשרה לחצר הואיל ורבים משתמשין בו הרי זה כרה"ר ואסור לבעל הגג להשתמש בו מחצירו עד שיעשה לו סולם קבוע מחצירו איזהו סולם קבוע כל שקבעו שם בין לחול בין לשבת:
ביאור: גג הסמוך לרשות הרבים, שצדו הפונה לרחוב הוא בתוך י' טפחים מהקרקע [הגג כמעט מגיע לקרקע הרחוב, והרבים יכולים להניח שם חפצים], אך שאר צדדיו הפונים לחצר הם למעלה מי' טפחים [מצד החצר, זוהי רשות היחיד גמורה מן התורה]: כיון שהרבים משתמשים בו [מניחים עליו כלים], הגג נדון כרשות הרבים, ואסור לבעל הגג להשתמש בו מחצרו — עד שיעשה לו סולם קבוע מחצרו. ואיזהו סולם קבוע? כל שקבעו שם בקביעות, בין לימי החול בין לשבת.
סעיף ב
חצר שנפרצה במילואה או ביותר מי' לר"ה מקום מחיצה נידון כצידי רשות הרבים שהוא כרמלית (כמו) שהוא החצר ואם נפרץ בקרן זויות אפילו בפחות מי' אסור וכן בית שנפרץ בקרן זוית אפי' בפחות מי' ונפרץ גם הקירוי עד שישאר באלכסון אסור אבל פירצה שאינה בקרן זוית אמרינן בה פי תקרה יורד וסותם אפילו ביותר מי' והוא שלא יהא פי תקרה משופע דליכא פה: הגה וי"א דבעינן ג"כ ברוחב הקירוי ארבעה טפחים (תוס' והרא"ש פרק כיצד משתתפים וסמ"ג וטור) ואמרי' פי תקרה יורד וסותם אפי' בב' מחיצות אם יש כאן ב' מחיצות שלימות דבוקות זו בזו אבל זו כנגד זו לא: (טור)
ביאור: חצר שנפרצה במילואה, או ביותר מ-י' אמות, לרשות הרבים: מקום המחיצה [שנהרסה] נדון כ"צידי רשות הרבים" (צִדֵּי רְשׁוּת הָרַבִּים), שדינם כרמלית; וגם החצר עצמה נעשית כרמלית. אם הפרצה היא בקרן זוית (קֶרֶן זָוִית), אסור אפילו בפחות מי' [אמות]. וכן בית שנפרץ בקרן זוית, אפילו בפחות מי', כשגם הקירוי נפרץ מעל הזוית, עד שלא נשאר אלא באלכסון מכותל אל כותל — אסור. אבל פרצה שאינה בקרן זוית — אומרים בה "פי תקרה יורד וסותם" (פִּי תִקְרָה יוֹרֵד וְסוֹתֵם), אפילו ביותר מי' [אמות], ובלבד שלא יהיה פי התקרה משופע [גג משופע אין לו "פה" אמיתי שניתן להמשיכו כלפי מטה]. הגהת הרמ"א: יש אומרים שצריך גם שיהיה ברוחב הקירוי לפחות ד' טפחים; ואומרים "פי תקרה יורד וסותם" גם בב' מחיצות [שנפרצו] כשנשארו ב' מחיצות שלמות דבוקות זו לזו [בזוית], אבל לא כשהן זו כנגד זו.
טקסט שלם: שני סעיפים אלו מהווים את כל קודיפיקציית המחבר לנושא זה. כל אחד מבהיר מקרה, תנאי, או יוצא דופן.
2. הרקע הכללי
על מה מדבר סימן זה?
סימן שס"א דן בדין גג הסמוך לרשות הרבים (גַּג הַסָּמוּךְ לִרְשׁוּת הָרַבִּים). דמיון: גג שטוח, בגובה שניתן להגיע אליו בקלות מהרחוב — הגג גבוה למעלה מי' טפחים מצד החצר, ולכן מצד מבנהו הוא רשות היחיד מן התורה. אבל כיון שהוא בתוך י' טפחים מקרקע הרחוב, הרבים מניחים עליו כובעים וכלים קטנים. שימוש זה של הרבים גורם לכך שידונו אותו כרשות הרבים מדרבנן.
השאלה היסודית: גג אחד יכול להיות רשות היחיד מן התורה (מצד החצר) ולהיות נדון כרשות הרבים בגלל שימוש הרבים (מצד הרחוב). כיצד יכול הבעל "להחזיר לעצמו" את הגג כדי להשתמש בו בשבת? תשובת המחבר: סולם קבוע, המגלה דעתו שסילק את הגג מתחת יד הרבים.
מקומו בהלכות שבת
סימן שס"א שייך לסדרת הסימנים על הרשויות וההוצאה בשבת (שמ"ה-שס"ה). סעיף ב' ממשיך את שאלת החצרות הפרוצות לרשות הרבים ומתקשר לסימן שמ"ה (הרשויות) ושמ"ו; המקור התלמודי של סעיף א' הוא עירובין פ"ט-צ'.
3. מושגי היסוד ההלכתיים
ארבעה מושגים יסודיים לסימן זה:
מושגי היסוד של סימן שס"א:
- גַּג הַסָּמוּךְ לִרְשׁוּת הָרַבִּים — גג הסמוך לרשות הרבים, נגיש מהרחוב (בתוך י' טפחים מהקרקע).
- סֻלָּם קָבוּעַ — סולם קבוע: מוכיח את כוונת הבעל "לסלק" את הגג משימוש הרבים ולייחדו לעצמו.
- פִּי תִקְרָה יוֹרֵד וְסוֹתֵם — אומרים שראש התקרה ממשיך אנכית כלפי מטה וסוגר את הפרצה.
- קֶרֶן זָוִית — זוית: פרצה בזוית אין לה דין "פתח" (פֶּתַח), שכן אין דרך לעשות פתח בקרן.
4. פירוט הסעיפים — אחד אחד
| סעיף | תוכן |
|---|---|
| א | גג הסמוך לרשות הרבים, פחות מי' טפחים מצד הרחוב אך למעלה מי' מהחצר: כיון שהרבים משתמשים בו, נדון כרשות הרבים — אסור לבעל הגג להשתמש בו מחצרו, אלא אם כן יקבע סולם קבוע. וסולם נחשב "קבוע" כשהוצב במקומו בקביעות, בין לימי החול בין לשבת. |
| ב | חצר שנפרצה לרשות הרבים במילואה או ביותר מי' אמות נעשית כרמלית. פרצה בקרן זוית (קֶרֶן זָוִית): אסור גם בפחות מי' — וכן בית שגם זויתו וגם קירויו נפרצו. פרצה שלא בקרן זוית: אומרים פִּי תִקְרָה יוֹרֵד וְסוֹתֵם, אפילו ביותר מי', ובלבד שפי התקרה לא יהיה משופע. רמ"א: צריך גם רוחב ד' טפחים בקירוי, והכלל חל בב' מחיצות הדבוקות זו לזו, ולא כנגד זו. |
לב הסימן: מה שמגדיר את הרשות אינו רק הגיאומטריה (י' טפחים גובה) אלא גם השימוש והגילוי דעת. שימוש הרבים מוריד רשות יחיד; סולם קבוע משיב את מעמד היחיד. ובמקום שחסרה מחיצה, פי התקרה יכול "לרדת" כדי להחליפה — חוץ מבקרן זוית.
5. המשנה ברורה — ראשי פרקים
המשנה ברורה של הגאון רבי ישראל מאיר הכהן מראדין (החפץ חיים) מכיל י"ח ס"ק בסימן זה. הנה הראשונים — להבין יותר את משמעות הסעיפים:
משנה ברורה (א) — (א) בתוך עשרה טפחים - דהיינו שלצד ר"ה אינו גבוה י"ט ולצד החצר הוא גבוה י"ט דאלו לא היה גבוה י"ט אף לצד החצר לא היה מהני סולם כלל דהוי ר"ה גמור כשרבים מכתפים עליו וכשאין מכתפים עליו הוי עכ"פ כרמלית אבל השתא כיון דמצד החצר הוא גבוה י"ט יש על הגג תורת רה"י ומותר להשתמש עליו כשיש לו סולם קבוע לעלות בו מחצרו לגגו דבזה גלי דעתו דמסלק לגגו מן בני ר"ה ואין שייך רק לו ואם מצד ר"ה גבוה י"ט א"צ סולם. ואם הגג…
משנה ברורה (ב) — (ב) משתמשין בו - שמניחין כובעים וכלים קטנים על הגג:
משנה ברורה (ג) — (ג) הרי זה כר"ה - לאו כר"ה ממש דאי הכי לא היה מהני סולם אלא ר"ל כעין ר"ה:
לטקסט מלא של י"ח הס"ק, ראה בספריא: משנה ברורה שס"א.
6. שיטת הרמ"א
הרמ"א (רבי משה איסרליש) אינו מגיה על סעיף א': בגג הסמוך לרשות הרבים, ספרדים ואשכנזים נוהגים שווה כשיטת המחבר. דווקא בסעיף ב, בעניין הכלל פִּי תִקְרָה יוֹרֵד וְסוֹתֵם, הוא מוסיף שני פרטים מתוך התוספות, הרא"ש, הסמ"ג והטור.
הגהת הרמ"א (סעיף ב):
- רוחב הקירוי: יש המצריכים שהקירוי הנשאר יהיה לפחות ד' טפחים רחב כדי שראשו יוכל "לרדת ולסתום". פי תקרה צר מדי אינו יוצר מחיצה רוחנית.
- שתי מחיצות: אומרים את הכלל גם כששתי מחיצות נפרצו, בתנאי שנשארו שתי מחיצות שלמות דבוקות זו לזו בזוית; אבל לא כששתי המחיצות הנותרות זו כנגד זו — שכן המעבר הישר מאבד את צורת ה"פתח".
- חב"ד → לפי שולחן ערוך הרב, סימן שס"א (ו' סעיפים — ראה רמה 4).
7. מקרים מעשיים
סימן שס"א חל על גגות, מרפסות וצריפים הגובלים בדרך הרבים:
| מצב | ניתוח מהיר |
|---|---|
| גג נמוך מצד הרחוב, גבוה מצד החצר, שהעוברים מניחים עליו חפצים | נדון כרשות הרבים — אסור להשתמש בו מהחצר ללא סולם קבוע. |
| גג גבוה למעלה מי' טפחים גם מצד הרחוב | רשות יחיד מלאה — אין צורך בסולם, אין לרבים גישה. |
| גג שאינו מגיע לי' טפחים מאף צד | כרמלית — הסולם אינו מועיל, שכן הגג מעולם לא היה רשות יחיד. |
| חצר שנפרצה ביותר מי' אמות לרחוב | החצר נעשית כרמלית — אין מטלטלים בה אלא בתוך ד' אמות. |
| פרצה בזוית של החצר או של הבית | אסור גם בפחות מי' אמות — זוית אינה "פתח". |
למקרים מעשיים מדויקים: למדוד את גובה הגג מכל צד, את רוחב הפרצה, ולברר אם היא בקרן זוית או לא. להלכה למעשה, יש לשאול את הרב.
8. סיכום מעשי של הסימן
תורות סימן שס"א:
- גג נמוך מצד הרחוב, גבוה מצד החצר, שהרבים משתמשים בו: נדון כרשות הרבים — אסור להשתמש בו מהחצר.
- הסולם הקבוע מגלה שהבעל "סילק" את הגג מתחת יד הרבים וייחדו לעצמו: הוא מתיר את השימוש.
- גג שאינו מגיע לי' טפחים מאף צד הוא כרמלית — והסולם אינו משנה כלום.
- חצר שנפרצה במילואה או ביותר מי' אמות לרחוב נעשית כרמלית; פרצה בקרן זוית אוסרת גם בפחות מי'.
- פרצה שלא בקרן זוית "נסגרת" על ידי פי התקרה (פִּי תִקְרָה יוֹרֵד וְסוֹתֵם), אם הפי אינו משופע.
- להלכה למעשה, יש לשאול את הרב המקומי.
9. שאלות הבנה
בדוק את הבנתך:
- מהו הנושא הכללי של סימן שס"א?
- כמה סעיפים יש בסימן? מהו נושאו של כל אחד?
- מה ההבדל בין המחבר לרמ"א (אם ישנו)?
- אילו מושגים הלכתיים בסיסיים מופיעים בסימן זה?
- מהי ההוראה למעשה לחיי היומיום?
- באילו מקרים גבול יש לשאול רב?
להעמיק עוד
אם ברצונך להעמיק בסימן זה:
📖להצטרף לחברותא
- 📚 רמה 2 — למדן: לפלפול, שיטות הראשונים, חקירות יסודיות, ודקדוקי אחרונים
- ✨ רמה 3 — סינתזה: לחזרה ולשינון מהיר עם סימני זכרון
- 📜 רמה 4 — דעת הרב: שיטת אדמו״ר הזקן (שולחן ערוך הרב סימן שס"א)