Daat HaRav — The Shulchan Aruch HaRav on Siman 365

דִּין מָבוֹי שֶׁנִּפְרַץ וּבוֹ י' סְעִיפִים:

מָבוֹי שֶׁנִּפְרַץ אֶחָד מִצְּדָדָיו לִרְשׁוּת הָרַבִּים אוֹ לְכַרְמְלִית, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִפְרַץ בְּמִלּוּאוֹ וְגַם אֵין בַּפִּרְצָה יוֹתֵר מֵעֶשֶׂר, אִם הִיא בְּפָחוֹת מִד' טְפָחִים לְרֹאשׁוֹ הַמְּתֻקָּן בְּלֶחִי אוֹ קוֹרָה, דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא נִשְׁאַר עוֹמֵד ד' טְפָחִים בְּכֹתֶל הַמָּבוֹי שֶׁבְּסִיּוּם הַפִּרְצָה, וְהִיא יְתֵרָה מִג' טְפָחִים, שֶׁאֵינָהּ כְּלָבוּד — אָסוּר, שֶׁמָּא יַנִּיחוּ בְּנֵי הַמָּבוֹי פֶּתַח הַמָּבוֹי הַמְּתֻקָּן בְּלֶחִי וְקוֹרָה, וְיֵלְכוּ לָהֶם דֶּרֶךְ פִּרְצָה זוֹ לִרְשׁוּת הָרַבִּים אוֹ לְכַרְמְלִית שֶׁהַמָּבוֹי נִפְרַץ לָהֶן כְּדֵי לְקַצֵּר דַּרְכָּם, וְיִתְבַּטֵּל מִמֶּנּוּ שֵׁם פֶּתַח מָבוֹי, כֵּיוָן שֶׁאֵין בְּנֵי הַמָּבוֹי הוֹלְכִים שָׁם. וְיִתְבַּטְּלוּ גַם כֵּן הַלֶּחִי וְהַקּוֹרָה שֶׁבּוֹ, לְפִי שֶׁהֵם צְרִיכִים לִהְיוֹת בְּפֶתַח הַמָּבוֹי, וְהוּא אֵין שֵׁם פֶּתַח מָבוֹי עָלָיו.

אֲבָל כְּשֶׁנִּשְׁאַר פַּס ד' טְפָחִים עוֹמֵד מֵהַכֹּתֶל — לֹא נִתְבַּטֵּל שֵׁם פֶּתַח מָבוֹי מִמֶּנּוּ, לְפִי שֶׁהוּא עֲדַיִן פָּתוּחַ לְד' טְפָחִים הַלָּלוּ, שֶׁיֵּשׁ שֵׁם מָבוֹי עֲלֵיהֶם. שֶׁלֹּא אָמְרוּ "שִׁעוּר מָבוֹי ד' אַמּוֹת" אֶלָּא הַבָּא לַעֲשׂוֹת הֶכְשֵׁר מָבוֹי בַּתְּחִלָּה, אֲבָל מָבוֹי שֶׁהָיָה כָּשֵׁר מִתְּחִלָּתוֹ, אֵינוֹ נִפְסָל וּמִתְבַּטֵּל מִתּוֹרַת מָבוֹי עַד שֶׁלֹּא נִשְׁתַּיֵּר בּוֹ ד' טְפָחִים.

לְפִיכָךְ אִם לֹא נִשְׁתַּיֵּר עוֹמֵד ד' טְפָחִים, וְרוֹצֶה לְהַעֲמִיד שָׁם פַּס ד' טְפָחִים — אֵינוֹ מוֹעִיל כְּלוּם עַד שֶׁיְּהֵא בַּפַּס ד' אַמּוֹת, כֵּיוָן שֶׁכְּבָר נִפְסַל הַמָּבוֹי וּבָא לְהַכְשִׁירוֹ.

וְכֵיוָן שֶׁיֵּשׁ שֵׁם מָבוֹי עַל ד' טְפָחִים שֶׁנִּשְׁתַּיְּרוּ, אוֹ עַל ד' אַמּוֹת שֶׁהֶעֱמִיד — הֲרֵי הַלֶּחִי אוֹ הַקּוֹרָה מְתֻקָּנִים לְפֶתַח מָבוֹי כָּרָאוּי, וְהַפִּרְצָה אֵינָהּ אוֹסֶרֶת כְּלָל אִם אֵינָהּ יְתֵרָה מֵעֶשֶׂר אַמּוֹת, שֶׁהִיא כְּפֶתַח גַּם כֵּן, וְאֵין הַמָּבוֹי נִפְסָל בִּפְתָחִים הַרְבֵּה.

וְהוּא שֶׁאֵין רַבִּים בּוֹקְעִים בְּפִרְצָה זוֹ, כְּגוֹן שֶׁפְּרוּצָה לְמָקוֹם מְטֻנָּף אוֹ מְקֻלְקָל בְּטִיט, וְאֵין דֶּרֶךְ רַבִּים לַעֲבוֹר בְּאוֹתָהּ פִּרְצָה, וְכָל שֶׁכֵּן אִם נִשְׁתַּיְּרוּ גִדּוּדִים מֵהַכֹּתֶל שֶׁנִּפְרַץ, שֶׁהֵם מְעַכְּבִים הַהִלּוּךְ. אֲבָל אִם רַבִּים בּוֹקְעִים שָׁם, אֲפִלּוּ אֵין שָׁם בַּפִּרְצָה אֶלָּא ד' טְפָחִים — צָרִיךְ לְתַקְּנָהּ (בְּצוּרַת פֶּתַח כְּדִין מָבוֹי מְפֻלָּשׁ, שֶׁהֲרֵי מָבוֹי זֶה מְפֻלָּשׁ הוּא מִפֶּתַח זֶה לְפֶתַח הַגָּדוֹל שֶׁבּוֹ הַלֶּחִי אוֹ הַקּוֹרָה):

Laws of a mavoi that became breached (nifrats), containing 10 se'ifim: A mavoi that was breached on one of its sides toward reshus ha-rabim or karmelis, even if it was not breached its full width and the breach is not more than ten [amos], if it is within less than 4 tefachim of its end repaired by a lechi or korah — that is, that there did not remain 4 tefachim standing in the wall of the mavoi at the end of the breach, and the breach is more than 3 tefachim, so it is not lavud — it is forbidden, lest the residents of the mavoi abandon the entrance of the mavoi repaired with lechi and korah and go through this breach to the reshus ha-rabim or karmelis onto which the mavoi has been breached, in order to shorten their way, and the status of "entrance of a mavoi" will fall away, since the residents no longer pass there; the lechi and korah there will then also fall away, since they are required at the entrance of a mavoi, and this is no longer regarded as an entrance. But when a board (pas) of 4 tefachim remains standing from the wall — the status of "entrance of a mavoi" is not lost, since it is still open to those 4 tefachim, which carry the name mavoi. For they did not say "the minimum length of a mavoi is 4 amos" except for one coming to make a mavoi kosher from the start; but a mavoi that was kosher from its inception is not invalidated and does not lose its status of mavoi until less than 4 tefachim remain. Therefore, if no 4 tefachim standing remained, and one wishes to place there a board of 4 tefachim — it avails nothing until the board is 4 amos, since the mavoi has already been invalidated and one comes to render it kosher. Once the name of mavoi is upon the 4 tefachim that remained or the 4 amos that he stood up — the lechi or korah properly serve as repairs for the entrance of the mavoi, and the breach does not forbid at all if it is not more than ten amos, since it too is like an entrance, and a mavoi is not invalidated by having many entrances. This is on condition that the public does not pass through this breach — e.g., if it opens onto a filthy place or one ruined with mud, and it is not the way of the public to pass through that breach, and all the more so if remnants of the breached wall (gidudin) remain that impede walking. But if the public passes there, even if the breach is only 4 tefachim, one must repair it (with a tzuras ha-pesach as for an open-ended mavoi, since this mavoi is open-ended from this entrance to the main entrance with the lechi or korah).

וּמְבוֹאוֹת שֶׁלָּנוּ, אַף עַל פִּי שֶׁדִּינָם כְּחָצֵר שֶׁאֵינָהּ נִתֶּרֶת בְּלֶחִי וְקוֹרָה, וּבְחָצֵר אֵין פִּרְצָה אוֹסֶרֶת אַף עַל פִּי שֶׁרַבִּים בּוֹקְעִים בָּהּ, אֶלָּא אִם כֵּן יְתֵרָה מֵעֶשֶׂר — אַף עַל פִּי כֵן יֵשׁ לְהַחֲמִיר בְּזֶה בִּמְבוֹאוֹת שֶׁלָּנוּ שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם פִּרְצָה ד' טְפָחִים וְרַבִּים בּוֹקְעִים בָּהּ, לַעֲשׂוֹת שָׁם תִּקּוּן.

וְכֵן עִיר הַמֻּקֶּפֶת חוֹמָה שֶׁנִּפְרְצָה פִּרְצָה ד' טְפָחִים בְּחוֹמָתָהּ, וְרַבִּים בּוֹקְעִים שָׁם — יֵשׁ לְהַחֲמִיר לַעֲשׂוֹת שָׁם תִּקּוּן (אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בָּעִיר מָבוֹי שֶׁבָּתִּים וַחֲצֵרוֹת פְּתוּחִים לְתוֹכוֹ כָּרָאוּי. אֲבָל אִם יֵשׁ בָּעִיר מָבוֹי שֶׁבָּתִּים וַחֲצֵרוֹת פְּתוּחִים לְתוֹכוֹ כָּרָאוּי — מִן הַדִּין צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת תִּקּוּן לְפִרְצַת חוֹמָתָהּ אוֹ לְמָבוֹי הַהוּא):

And our alleyways (mevo'os shellanu), although their law is that of a chatzer which is not permitted by lechi and korah, and in a chatzer a breach does not forbid even when the public passes through, unless it exceeds ten [amos] — nevertheless one ought to be strict in this regard for our alleyways having a breach of 4 tefachim through which the public passes, and make a repair there. Likewise an ir (city) surrounded by a wall, whose wall was breached for 4 tefachim and the public passes there — one should be stringent and make a repair there (even though the city has no mavoi onto which houses and chatzeros properly open. But if the city has such a mavoi — by the strict law one must repair the breach of the wall or that mavoi).

מָבוֹי שֶׁנִּפְרַץ בְּמִלּוּאוֹ לְחָצֵר, וְנִפְרְצָה הֶחָצֵר מִצַּד הַשֵּׁנִי לִרְשׁוּת הָרַבִּים, וְלֹא עֵרְבוּ בְּנֵי הֶחָצֵר עִם הַמָּבוֹי — חָצֵר מֻתֶּרֶת. אֲפִלּוּ פִּרְצָה שֶׁל רְשׁוּת הָרַבִּים הִיא כְּנֶגֶד הַפִּרְצָה שֶׁל מָבוֹי, וְהָרַבִּים נִכְנָסִין בְּזוֹ וְיוֹצְאִין בְּזוֹ — אֵין בְּקִיעַת הָרַבִּים אוֹסֶרֶת בֶּחָצֵר, רַק שֶׁלֹּא יִהְיוּ הַפְּרָצוֹת יְתֵרוֹת מֵעֶשֶׂר.

וּמִפְּנֵי שֶׁלֹּא עֵרְבָה עִם הַמָּבוֹי — אֵינָהּ נֶאֱסֶרֶת, שֶׁאֵין הַמָּבוֹי אוֹסֵר עַל חֲצֵרוֹת הַפְּתוּחוֹת לוֹ, אֶלָּא הַחֲצֵרוֹת הֵן שֶׁאוֹסְרִים עָלָיו כְּשֶׁרְגִילוֹת בּוֹ, שֶׁדְּרִיסַת רַגְלֵיהֶן עָלָיו.

וְהַמָּבוֹי אָסוּר, שֶׁהֶחָצֵר אוֹסֶרֶת עָלָיו, כֵּיוָן שֶׁלֹּא עֵרְבָה עִמּוֹ. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ רְגִילָה בּוֹ, שֶׁהֲרֵי עַכְשָׁו הוּא שֶׁנִּפְרַץ לָהּ, מִכָּל מָקוֹם כֵּיוָן שֶׁנִּפְרַץ בְּמִלּוּאוֹ לְמָקוֹם הָאָסוּר לוֹ בְּלִי עֵרוּב — נֶאֱסַר כֻּלּוֹ. מַה שֶּׁאֵין כֵּן הֶחָצֵר אֵינָהּ פְּרוּצָה לוֹ בְּמִלּוּאָהּ, אֶלָּא נִשְׁאֲרוּ בּוֹ גִּפּוּפִין מִכַּאן וּמִכַּאן עוֹדְפִים עַל הַמָּבוֹי, שֶׁהִיא רְחָבָה מִמֶּנּוּ.

וּכְגוֹן שֶׁכָּתְלֵי אֹרֶךְ הַמָּבוֹי נִכְנָסִין בְּתוֹךְ הֶחָצֵר וּמֻפְלָגִין שָׁם מִכָּתְלֵי אֹרֶךְ הֶחָצֵר ג' טְפָחִים, שֶׁאִם לֹא כֵן הֲרֵי גִּפּוּפֵי הֶחָצֵר מוֹעִילִים גַּם לַמָּבוֹי מִשּׁוּם נִרְאֶה מִבְּחוּץ וְשָׁוֶה מִבִּפְנִים, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן ש"ס, וְאֵינוֹ קָרוּי פָּרוּץ בְּמִלּוּאוֹ וְאֵין הֶחָצֵר אוֹסֶרֶת עָלָיו אַף אִם הִיא רְגִילָה בּוֹ. וְאַף שֶׁכָּל חָצֵר הָרְגִילָה בְּמָבוֹי אוֹסֶרֶת עָלָיו כְּשֶׁלֹּא עֵרְבָה עִמּוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִפְרַץ לָהּ הַמָּבוֹי כְּלָל אֶלָּא הִיא פְּתוּחָה לוֹ בְּפֶתַח גָּמוּר, מִכָּל מָקוֹם חָצֵר זוֹ, כֵּיוָן שֶׁיֵּשׁ לָהּ דֶּרֶךְ אַחֶרֶת לֵילֵךְ בָּהּ לִרְשׁוּת הָרַבִּים שֶׁלֹּא דֶרֶךְ הַמָּבוֹי, דְּהַיְנוּ דֶּרֶךְ פִּרְצָתָהּ שֶׁנִּפְרְצָה לִרְשׁוּת הָרַבִּים — כּוֹפִין אוֹתָה עַל מִדַּת סְדוֹם, שֶׁלֹּא תַעֲבוֹר בְּשַׁבָּת דֶּרֶךְ הַמָּבוֹי וְתֶאֱסֹר עָלָיו:

A mavoi breached its full width onto a chatzer, where the chatzer was breached on its other side to reshus ha-rabim, and the residents of the chatzer have not made an eruv with the mavoi — the chatzer is permitted. Even if the breach of reshus ha-rabim is opposite the breach of the mavoi, and the public enters by one and exits by the other — the public's passage does not forbid the chatzer, only that the breaches not exceed ten [amos]. And because it did not join in eruv with the mavoi, the chatzer is not forbidden: the mavoi does not forbid the chatzeros that open onto it, rather the chatzeros are what forbid it, when they make habitual use of it, since their feet tread upon it. But the mavoi is forbidden, since the chatzer forbids it because it did not join in eruv with it. And even though the chatzer did not make habitual use of it — since it is only now that he has been breached toward it — nevertheless, since it has been breached in its full width onto a place forbidden to it without eruv, all of it is forbidden. Not so the chatzer, which is not breached onto it in its full width: protrusions of wall (gippufin) remain on either side overlapping the mavoi, since the chatzer is wider than it. And this in a case where the length-walls of the mavoi enter into the chatzer and stand off from the length-walls of the chatzer by 3 tefachim; for otherwise, the gippufin of the chatzer would avail the mavoi as well, under the rule "seen from outside, level from inside" (nireh mibachuts ve-shaveh mibifnim), as explained in siman 360, and it would not be called "breached its full width," so the chatzer would not forbid it even if it made habitual use of it. And although every chatzer that uses a mavoi regularly forbids it when it has not joined in eruv with it, even if the mavoi is not breached toward it at all but only opens to it through a proper entrance — nevertheless this chatzer, since it has another way to go to reshus ha-rabim without passing through the mavoi, namely through its own breach onto reshus ha-rabim — one compels it under the rule of "midas Sodom" not to pass on Shabbos through the mavoi and thereby forbid it.

וְאִם עֵרְבוּ בְּנֵי הֶחָצֵר עִם בְּנֵי הַמָּבוֹי, וּפִרְצַת הֶחָצֵר שֶׁלִּרְשׁוּת הָרַבִּים אוֹ לְכַרְמְלִית אֵינָהּ מְכֻוֶּנֶת כְּנֶגֶד פִּרְצַת הַמָּבוֹי לְחָצֵר — גַּם הַמָּבוֹי מֻתָּר.

אֲבָל אִם הַפְּרָצוֹת הֵם מְכֻוָּנוֹת זוֹ כְּנֶגֶד זוֹ — הֲרֵי זֶה נִרְאֶה כְּאִלּוּ הַמָּבוֹי הוּא מְפֻלָּשׁ לִרְשׁוּת הָרַבִּים אוֹ לְכַרְמְלִית שֶׁכְּנֶגְדּוֹ, וְצָרִיךְ לְתַקְּנוֹ שָׁם בְּצוּרַת פֶּתַח אֵצֶל פִּרְצָתוֹ.

וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁאֵין הַפְּרָצוֹת מְכֻוָּנוֹת, אֵינוֹ מֻתָּר אֶלָּא כְּשֶׁפִּרְצָתוֹ לֶחָצֵר הִיא בְּאֶמְצַע רֹחַב הֶחָצֵר, וְלֹא מִצַּד רָחְבָּהּ סָמוּךְ לְכֹתֶל אָרְכָּהּ, שֶׁכֵּיוָן שֶׁרָחְבָּהּ שֶׁל חָצֵר עוֹדֵף עַל הַמָּבוֹי מִכַּל צַד — נִרְאֶה שֶׁהַמָּבוֹי לֶחָצֵר הוּא כָּלֶה וְאֵינוֹ מוֹשֵׁךְ עַד רְשׁוּת הָרַבִּים אוֹ כַּרְמְלִית שֶׁכְּנֶגְדּוֹ, וְאֵינוֹ כִּמְפֻלָּשׁ. אֲבָל אִם פִּרְצָתוֹ לֶחָצֵר הִיא מִצַּד הֶחָצֵר, שֶׁכֹּתֶל אֹרֶךְ הַמָּבוֹי שָׁוֶה לְאֶחָד מִכָּתְלֵי אֹרֶךְ הֶחָצֵר — הֲרֵי זֶה נִרְאֶה כְּמָבוֹי אָרֹךְ עַד כֹּתֶל שֶׁכְּנֶגְדּוֹ, וּמָשׁוּךְ שָׁם בְּעַקְמוּמִית עַד רְשׁוּת הָרַבִּים אוֹ כַּרְמְלִית, וַהֲרֵי הוּא נִרְאֶה כְּמָבוֹי מְפֻלָּשׁ בְּעַקְמוּמִית.

וַאֲפִלּוּ אִם פִּרְצָתוֹ לְאֶמְצַע הֶחָצֵר, אֵינוֹ מֻתָּר אֶלָּא כְּשֶׁהֶחָצֵר הִיא שֶׁל רַבִּים. אֲבָל בְּחָצֵר שֶׁל יָחִיד — חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא יִמָּלֵךְ וְיִבְנֶה בָּתִּים בַּחֲצֵרוֹ בְּרֹחַב הָעוֹדֵף עַל הַמָּבוֹי, וּתְהֵא פִּרְצַת הַמָּבוֹי מִצַּד הֶחָצֵר, וִיטַלְטְלוּ בּוֹ כְּבַתְּחִלָּה:

And if the residents of the chatzer joined in eruv with the residents of the mavoi, and the breach of the chatzer onto reshus ha-rabim or karmelis is not aligned opposite the breach of the mavoi onto the chatzer — the mavoi is also permitted. But if the breaches are aligned, one opposite the other — it appears as if the mavoi is open-ended (mefulash) to the reshus ha-rabim or karmelis opposite it, and one must repair it there with a tzuras ha-pesach near its breach. And even when the breaches are not aligned, it is permitted only if the breach of the mavoi onto the chatzer is at the middle of the chatzer's width and not on a side close to its length-wall; for since the chatzer's width exceeds the mavoi on every side — it appears that the mavoi ends at the chatzer and does not extend to the reshus ha-rabim or karmelis opposite, so it is not as open-ended. But if its breach onto the chatzer is on the side of the chatzer, where the length-wall of the mavoi aligns with one of the length-walls of the chatzer — it then looks like a long mavoi reaching the wall opposite, then drawn at the bend (akmumis) up to reshus ha-rabim or karmelis: it appears as an open-ended mavoi at a bend. And even when its breach is at the middle of the chatzer, it is permitted only when the chatzer belongs to the public. But in a private chatzer (shel yachid) — one is concerned lest he change his mind and build houses in his chatzer on the width that exceeds the mavoi, so that the mavoi's breach end up on the chatzer's side, and they continue to transport in it as before.

וְאִם נִפְרַץ לִרְחָבָה שֶׁאֲחוֹרֵי הַבָּתִּים שֶׁאֵינָהּ יְתֵרָה מִבֵּית סָאתַיִם, אוֹ יְתֵרָה מִבֵּית סָאתַיִם וְהֻקְּפָה לְדִירָה — דִּינוֹ כְּאִלּוּ נִפְרַץ לְחָצֵר. אֲבָל אִם יְתֵרָה עַל בֵּית סָאתַיִם וְלֹא הֻקְּפָה לְדִירָה — דִּינוֹ כְּנִפְרַץ לְכַרְמְלִית, וְצָרִיךְ שָׁם תִּקּוּן בְּכָל עִנְיָן.

וְאִם צַד הַשֵּׁנִי שֶׁל הָרְחָבָה פָּתוּחַ לִשְׁבִיל שֶׁיֵּשׁ לוֹ מְחִצָּה מִכַּאן וּמִכַּאן וְעוֹלֶה עַד שְׂפַת הַנָּהָר, וְדֶרֶךְ הָרְחָבָה וְהַשְּׁבִיל מוֹלִיכִין בְּנֵי הַמָּבוֹי אֶת בְּהֶמְתָּם לַנָּהָר לְהַשְׁקוֹתָם — יַעֲשׂוּ לֶחִי בְּרֹאשׁ זֶה שֶׁל הַמָּבוֹי שֶׁנִּפְתַּח לָרְחָבָה וְצוּרַת פֶּתַח בְּרֹאשׁ הַשֵּׁנִי הַפָּתוּחַ לִרְשׁוּת הָרַבִּים אוֹ לְכַרְמְלִית, וְעַל יְדֵי לֶחִי זֶה נַעֲשֵׂית הָרְחָבָה מֻקֶּפֶת לְדִירָה, שֶׁהַלֶּחִי נִדּוֹן מִשּׁוּם מְחִצָּה וּכְאִלּוּ עָשָׂה מְחִצָּה לְהָרְחָבָה לְהַקִּיפָהּ לְדִירָה, דְּהַיְנוּ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ מֵהַמָּבוֹי דֶּרֶךְ פֶּתַח זֶה שֶׁנִּפְתַּח לָהּ הַמָּבוֹי, שֶׁפֶּתַח נֶחְשָׁב כְּדִירָה, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שנ"ח.

וְאַף עַל פִּי שֶׁלֶּחִי אֵינוֹ מוֹעִיל לְהַקִּיף לְדִירָה, וַאֲפִלּוּ צוּרַת פֶּתַח וַאֲפִלּוּ מְחִצָּה גְמוּרָה אֵינָן מוֹעִילִין אִם אֵינָן יְתֵרִים מֵעֶשֶׂר, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר שָׁם — מִכָּל מָקוֹם כַּאן, מִתּוֹךְ שֶׁהַלֶּחִי הַזֶּה מוֹעִיל לְהַמָּבוֹי לְהַכְשִׁירוֹ, מוֹעִיל גַּם כֵּן לְהָרְחָבָה לְהַקִּיפָהּ לְדִירָה וּלְהַתִּיר לְטַלְטֵל בָּהּ.

וּמֻתָּר לְטַלְטֵל גַּם כֵּן מִתּוֹכָהּ לַמָּבוֹי וּמִמָּבוֹי לְתוֹכָהּ, שֶׁאֵין הָרְחָבָה אוֹסֶרֶת עַל הַמָּבוֹי בְּלִי עֵרוּב, לְפִי שֶׁאֵין בָּהּ דִּיּוּרִין.

אֲבָל בִּשְׁבִיל — אָסוּר לְטַלְטֵל בּוֹ אֶלָּא בְּד' אַמּוֹת אִם אֵין בִּשְׂפַת הַנָּהָר גֹּבַה י' טְפָחִים שֶׁתְּהֵא נֶחְשֶׁבֶת מְחִצָּה לוֹ, וְכֵן עֹמֶק הַנָּהָר שֶׁלְּצַד הַשְּׁבִיל אֵינוֹ מִתְלַקֵּט עֲשָׂרָה מִתּוֹךְ ד' אַמּוֹת. אֲפִלּוּ אִם מֵעֵבֶר הַנָּהָר יֵשׁ שָׁם גִּדּוּדִים גְּבוֹהִים עֲשָׂרָה, וְאֵין עֶשֶׂר אַמּוֹת בְּרֹחַב הַנָּהָר הַמַּפְסִיק בֵּין הַשְּׁבִיל לְהַגִּדּוּדִים, אַף עַל פִּי כֵן אֵינָן עוֹלִין לוֹ לִמְחִצָּה, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יָבֹאוּ לְהַתִּיר שְׁבִיל אַחֵר שֶׁאֵין שָׁם גִּדּוּדִים כְּלָל, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא יַעֲלֶה עַל דַּעְתָּם כְּלָל שֶׁשְּׁבִיל זֶה נִתָּר בְּגִדּוּדִים שֶׁמֵּעֵבֶר הַנָּהָר.

אֲבָל נָהָר הַמְהַלֵּךְ סָמוּךְ לְמָבוֹי וְאֵין בִּשְׂפָתוֹ גֹּבַהּ י' טְפָחִים, וְגַם עָמְקוֹ שֶׁלְּצַד הַמָּבוֹי אֵינוֹ מִתְלַקֵּט עֲשָׂרָה מִתּוֹךְ ד' אַמּוֹת, אֶלָּא שֶׁמֵּעֵבֶר הַנָּהָר יֵשׁ שָׁם גִּדּוּדִים גְּבוֹהִים י', אוֹ שֶׁעֹמֶק הַנָּהָר עַצְמוֹ שֶׁבְּצַד הַשֵּׁנִי מִתְלַקֵּט עֲשָׂרָה מִתּוֹךְ ד' אַמּוֹת — יֵשׁ לְהִסְתַּפֵּק אִם עוֹלִים לְמָבוֹי לִמְחִצָּה רְבִיעִית, כִּי שֶׁמָּא לֹא גָזְרוּ גְּזֵרָה זוֹ אֶלָּא בִּשְׁבִיל, שֶׁאֵין בְּנֵי אָדָם מְצוּיִים בּוֹ כָּל כָּךְ.

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? כְּשֶׁאֵין יוֹתֵר מֵעֶשֶׂר אַמּוֹת רֹחַב מִשְּׂפַת הַמָּבוֹי עַד מָקוֹם הַמִּתְלַקֵּט אוֹ עַד הַגִּדּוּדִים. אֲבָל אִם יֵשׁ שָׁם יוֹתֵר מֵעֶשֶׂר אַמּוֹת — אֵין לְהִסְתַּפֵּק כְּלָל, שֶׁאֵינָם מוֹעִילִים כְּלוּם לַמָּבוֹי, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שס"ג:

And if it was breached onto a yard (rechava) behind the houses, which is not larger than beis sasayim, or larger than beis sasayim but enclosed for dwelling (huqfa le-dira) — its law is as if it were breached onto a chatzer. But if it exceeds beis sasayim and was not enclosed for dwelling — its law is as if breached onto karmelis, and a repair is required there in every case. And if the other side of the rechava opens onto a path (shvil) which has partitions on either side and rises up to the bank of a river, and by way of the rechava and the path the residents of the mavoi lead their animals to the river to water them — they make a lechi at the end of the mavoi that opened onto the rechava and a tzuras ha-pesach at the other end open to reshus ha-rabim or karmelis; and by means of this lechi the rechava becomes enclosed for dwelling, since a lechi is treated as a mechitzah and it is as if he made a partition for the rechava to enclose it for dwelling — that is, to use it from the mavoi through this opening, an opening being considered a dwelling, as explained in siman 358. And although a lechi does not avail to enclose for dwelling, nor even a tzuras ha-pesach nor a full mechitzah if they are not more than ten [amos], as explained there — nevertheless here, since this lechi avails to make the mavoi kosher, it also avails the rechava to enclose it for dwelling and permit transport in it. It is also permitted to transport from it into the mavoi and from the mavoi into it, since the rechava does not forbid the mavoi without eruv, because there are no dwellings in it. But on the path — one may transport only within 4 amos if the riverbank is not 10 tefachim high so as to be reckoned a mechitzah, and if the depth of the river on the path's side does not rise to ten over 4 amos. Even if from across the river there are banks (gidudin) ten high, and the river's width separating the path from the banks is less than ten amos, they nevertheless do not serve as a mechitzah, as a decree lest one come to permit another path where there are no banks at all, since it would never occur to one that this path is permitted by banks beyond the river. But a river running adjacent to a mavoi, whose bank is not 10 tefachim high, nor does its depth on the mavoi's side rise to ten over 4 amos, but on the far side there are gidudin ten high, or the depth of the river itself on the other side rises to ten over 4 amos — it is doubtful whether they serve the mavoi as a fourth mechitzah, for perhaps they only decreed this for the path, where people are not as frequently present. To what does this apply? When there are no more than ten amos wide from the mavoi's edge to the place of the rise or to the banks. But if there is more than ten amos — there is no doubt: they do not avail the mavoi at all, as explained in siman 363.

מֻתָּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּפֶתַח הַמָּבוֹי כְּנֶגֶד הַלֶּחִי, לְפִי שֶׁאַף שֶׁחֻדּוֹ הַפְּנִימִי הוּא שֶׁסּוֹתֵם כִּמְחִצָּה, מִכָּל מָקוֹם כֵּיוָן שֶׁאֵין בְּרֹחַב מָקוֹם זֶה ד' טְפָחִים — מְקוֹם פְּטוּר הוּא.

וְכֵן מֻתָּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ תַּחַת הַקּוֹרָה, לְפִי שֶׁאַף שֶׁהַקּוֹרָה הִיא מִשּׁוּם הֶכֵּר לִבְנֵי הַמָּבוֹי, וּבְחֻדּוֹ הַפְּנִימִי הוּא שֶׁיֵּשׁ לָהֶם הֶכֵּר, מִכָּל מָקוֹם כֵּיוָן שֶׁאֵין בְּרֹחַב מָקוֹם זֶה שֶׁתַּחְתֶּיהָ ד' טְפָחִים — מְקוֹם פְּטוּר הוּא.

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּמָבוֹי הַפָּתוּחַ לִרְשׁוּת הָרַבִּים. אֲבָל בְּפָתוּחַ לְכַרְמְלִית אָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ, בֵּין כְּנֶגֶד הַלֶּחִי בֵּין תַּחַת הַקּוֹרָה, לְפִי שֶׁמָּקוֹם זֶה שֶׁאֵין בּוֹ ד' מִצְטָרֵף הוּא לְהַכַּרְמְלִית וְנַעֲשֶׂה כָּמוֹהָ, שֶׁמָּצָא מִין אֶת מִינוֹ וְנֵעוֹר, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שמ"ה. וְאַף הַחוֹלְקִים שָׁם מוֹדִים כַּאן, הוֹאִיל וְאֵין בְּגֹבַהּ מָקוֹם ג' טְפָחִים.

וְאִם הַקּוֹרָה רְחָבָה ד' טְפָחִים וּבְרִיאָה לְקַבֵּל מַעֲזִיבָה — הֲרֵי שֵׁם תִּקְרָה עָלֶיהָ, וְאוֹמְרִים "פִּי תִּקְרָה הַחִיצוֹן יוֹרֵד וְסוֹתֵם", [וּמֻתָּר] לְהִשְׁתַּמֵּשׁ תַּחְתֶּיהָ אַף עַל פִּי שֶׁפָּתוּחַ הַמָּבוֹי לְכַרְמְלִית:

It is permitted to make use of the entrance of the mavoi opposite the lechi, for although its inner edge is what seals as a mechitzah — nevertheless, since the width of this place is not 4 tefachim, it is a makom petur. Likewise it is permitted to make use beneath the korah, for although the korah is there as an hekher (recognizable marker) for the residents of the mavoi, and it is its inner edge that they recognize — nevertheless, since the width beneath it is not 4 tefachim, it is a makom petur. To what does this apply? In a mavoi opening onto reshus ha-rabim. But in one opening onto karmelis, it is forbidden to use, neither opposite the lechi nor beneath the korah, since this place — having no 4 [tefachim] — joins with the karmelis and becomes like it: "matza min es mino ve-ne'or" (a kind found its kin and awakened), as explained in siman 345. Even those who disagree there concede here, since the height of the place is not 3 tefachim. And if the korah is 4 tefachim wide and strong enough to receive a covering (ma'azivah) — the name tikra (ceiling) applies to it, and we say "pi tikra hahitson yored ve-sotem" (the outer edge of the ceiling descends and seals), [and one is permitted] to use beneath it even though the mavoi opens onto karmelis.

אַף עַל פִּי שֶׁמֻּתָּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ כְּנֶגֶד הַלֶּחִי אוֹ תַּחַת הַקּוֹרָה, לֹא יֵשֵׁב אָדָם בְּפֶתַח הַמָּבוֹי וְחֵפֶץ בְּיָדוֹ, שֶׁמָּא יִתְגַּלְגֵּל הַחֵפֶץ לִרְשׁוּת הָרַבִּים וְיִשְׁכַּח וִיבִיאֶנּוּ, כֵּיוָן שֶׁאֵין הֶכֵּר בֵּינוֹ לִרְשׁוּת הָרַבִּים.

אֲבָל בְּפֶתַח הֶחָצֵר, בֵּין שֶׁפָּתוּחַ לִרְשׁוּת הָרַבִּים בֵּין שֶׁפָּתוּחַ לְכַרְמְלִית — מֻתָּר, לְפִי שֶׁיֵּשׁ הֶכֵּר. וְהוּא הַדִּין בְּפֶתַח מָבוֹי הַמְּתֻקָּן בְּצוּרַת פֶּתַח. וּמִכָּל מָקוֹם בְּצוּרַת פֶּתַח שֶׁלָּנוּ, שֶׁהוּא גָבוֹהַּ מְאֹד, יֵשׁ לְהַחֲמִיר אֲפִלּוּ בְּפָתוּחַ לְכַרְמְלִית:

Even though it is permitted to make use opposite the lechi or beneath the korah, a person should not sit at the entrance of the mavoi with an object in his hand, lest the object roll into reshus ha-rabim and he forget and bring it back, since there is no hekher between him and reshus ha-rabim. But at the entrance of the chatzer, whether it opens onto reshus ha-rabim or onto karmelis — it is permitted, since there is an hekher. The same applies to the entrance of a mavoi repaired by a tzuras ha-pesach. Nevertheless, with our tzuras ha-pesach (which is very high), one should be stringent even when it opens onto karmelis.

נָשִׁים הַיּוֹשְׁבוֹת עַל פֶּתַח הַמָּבוֹי וְכַדֵּיהֶן בְּיָדָן — אֵין מְמַחִין בְּיָדָן, לְפִי שֶׁבְּוַדַּאי לֹא יִשְׁמְעוּ לָנוּ, וּמוּטָב שֶׁיִּהְיוּ שׁוֹגְגוֹת וְאַל יִהְיוּ מְזִידוֹת:

Women who sit at the entrance of the mavoi with their jugs in hand — we do not protest against them, since they surely will not heed us, and it is better that they be unintentional offenders (shogegos) than willful ones (mezidos).

מָבוֹי שֶׁנָּפְלוּ לֶחְיוֹ אוֹ קוֹרָתוֹ בְּשַׁבָּת, אַף עַל פִּי שֶׁהֻתָּר כְּבָר לְמִקְצָת שַׁבָּת — אָסוּר מִשָּׁם וְאֵילַךְ. וְאֵין אוֹמְרִים בּוֹ "שַׁבָּת כֵּיוָן שֶׁהֻתְּרָה הֻתְּרָה", כֵּיוָן שֶׁהוּא פָּתוּחַ לִרְשׁוּת הָרַבִּים אוֹ לְכַרְמְלִית, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שס"ב.

אֲבָל עִיר הַמֻּקֶּפֶת חוֹמָה, וְנָפַל הַתִּקּוּן שֶׁבַּמָּבוֹי בְּשַׁבָּת — הֻתַּר לְכָל שַׁבָּת זוֹ, שֶׁהֲרֵי הַחוֹמָה מַפְסֶקֶת בֵּינוֹ לִרְשׁוּת הָרַבִּים אוֹ כַּרְמְלִית שֶׁחוּץ לָעִיר, וְכָל הָעִיר הִיא רְשׁוּת הַיָּחִיד גְּמוּרָה מִן הַתּוֹרָה, אֶלָּא שֶׁחֲסֵרָה עֵרוּב, שֶׁדִּירַת הַנָּכְרִים מְבַטֶּלֶת עֵרוּב הַיִּשְׂרְאֵלִים כְּשֶׁנָּפַל תִּקּוּן הַמַּפְסִיק בֵּינֵיהֶם, וּבְזֶה אוֹמְרִים "שַׁבָּת כֵּיוָן שֶׁהֻתְּרָה הֻתְּרָה", כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר שָׁם.

וְאִם סָפֵק אֵימָתַי נָפַל, אִם בְּשַׁבָּת אִם מִבְּעוֹד יוֹם — הוֹלְכִים לְהָקֵל, שֶׁסְּפֵק דִּבְרֵי סוֹפְרִים הוּא.

וְכָל זֶה כְּשֶׁהָיָה הַתִּקּוּן רָאוּי לַעֲמוֹד כָּל הַשַּׁבָּת. אֲבָל אִם מֵעֶרֶב שַׁבָּת הָיָה עוֹמֵד לִסָּתֵר בְּשַׁבָּת, כְּגוֹן בִּמְקוֹמוֹת שֶׁמְּצוּיִים נָכְרִים שֶׁמְּקַלְקְלִים אוֹתָם בְּלֵיל שַׁבָּת, וְקָרוֹב לְוַדַּאי הוּא שֶׁיְּקַלְקְלוּהוּ — אָסוּר לְאַחַר שֶׁנִּסְתַּר:

A mavoi whose lechi or korah fell on Shabbos, although it had already been permitted for part of Shabbos — is forbidden from then on. We do not say of it "Shabbos, since it became permitted it remains permitted," since it opens onto reshus ha-rabim or karmelis, as explained in siman 362. But a city surrounded by a wall, the repair of whose mavoi fell on Shabbos — it is permitted for that entire Shabbos, since the wall separates between it and the reshus ha-rabim or karmelis outside the city, and the entire city is full reshus ha-yachid by Torah law, only lacking an eruv: the dwelling of non-Jews nullifies the Jews' eruv once the repair separating them has fallen; in this case we say "Shabbos, since it became permitted it remains permitted," as explained there. And if it is uncertain when it fell — whether on Shabbos or beforehand — we are lenient, since it is a doubt in divrei sofrim. And all this is only when the repair was apt to stand throughout Shabbos. But if from before Shabbos it was bound to be broken on Shabbos — e.g., in places where non-Jews regularly destroy them on Shabbos night, and it is virtually certain that they will damage it — it is forbidden after it has been broken.

מָבוֹי שֶׁעֵרְבוּ בּוֹ כָּל חֲצֵרוֹתָיו עֵרוּב אֶחָד בְּיַחַד, וְהוּא הַנִּקְרָא "שִׁתּוּפֵי מְבוֹאוֹת", וְנִשְׁבְּרָה הַקּוֹרָה, וְנֶאֱסַר הַמָּבוֹי בְּטִלְטוּל מִתּוֹכוֹ לַחֲצֵרוֹת וּמֵחֲצֵרוֹת לְתוֹכוֹ — הֲרֵי אוֹתוֹ הֶחָצֵר שֶׁהַשִּׁתּוּף מֻנָּח בָּהּ, וְכֵן חֲצֵרוֹת הַפְּתוּחִים לָהּ, מֻתָּרוֹת בְּטִלְטוּל מִתּוֹכָן וּמִזּוֹ לְזוֹ. אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ דִּיּוּרִין הַרְבֵּה בְּכָל אַחַת מֵהֶן וְלֹא עֵרְבוּ בֵּינֵיהֶן עֵרוּב אַחֵר מִלְּבַד הַשִּׁתּוּף, הֲרֵי סוֹמְכִין עַל הַשִּׁתּוּף בִּמְקוֹם עֵרוּב, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שפ"ז.

אֲבָל חֲצֵרוֹת שֶׁאֵינָן פְּתוּחוֹת לְחָצֵר שֶׁהַשִּׁתּוּף מֻנָּח בָּהּ, אֲפִלּוּ הֵן עוֹמְדוֹת בְּצִדָּהּ, רַק שֶׁאֵין לָהּ מֵהֶן פֶּתַח אוֹ חַלּוֹן שֶׁהוּא בְּתוֹךְ י' טְפָחִים — אֲסוּרוֹת, שֶׁהֲרֵי אֵין הַשִּׁתּוּף אֶצְלָן, וְאֵינָן יְכוֹלוֹת לְהָבִיא אוֹתוֹ אֶצְלָן דֶּרֶךְ הַמָּבוֹי, כֵּיוָן שֶׁנִּשְׁבְּרָה הַקּוֹרָה.

וְהוּא שֶׁנִּשְׁבְּרָה מִבְּעוֹד יוֹם. אֲבָל אִם נִשְׁבְּרָה בְּשַׁבָּת — אוֹמְרִים "שַׁבָּת כֵּיוָן שֶׁהֻתְּרָה הֻתְּרָה".

וּכְשֶׁהוּא בְּעִנְיָן שֶׁהֵן אֲסוּרוֹת, אָסוּר לְטַלְטֵל בָּהֶן אֲפִלּוּ בְּבַיִת אֶחָד מֵחֶדֶר לְחֶדֶר אִם בְּכָל חֶדֶר דָּר אָדָם אֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן ש"ע. וְצָרִיךְ לְהַזְהִיר עַל זֶה בִּמְקוֹמוֹת שֶׁאֵין לָהֶם לֶחִי אוֹ קוֹרָה.

(וְגַם צָרִיךְ לְהַזְהִירָם שֶׁלֹּא יַעֲשׂוּ עֵרוּבֵי חֲצֵרוֹת בַּפֶּסַח בְּבֵית הַכְּנֶסֶת אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ ב' בָּתִּים בַּחֲצַר בֵּית הַכְּנֶסֶת אוֹ בֶּחָצֵר הַסְּמוּכָה לְבֵית הַכְּנֶסֶת, בְּעִנְיָן שֶׁיּוּכְלוּ לְהָבִיא הָעֵרוּב אֶצְלָם דֶּרֶךְ פֶּתַח אוֹ חַלּוֹן בְּשַׁבָּת).

וְגַם בִּמְקוֹמוֹת שֶׁיֵּשׁ שָׁם לֶחִי אוֹ קוֹרָה אוֹ צוּרַת פֶּתַח וְנִשְׁבַּר הַתִּקּוּן בְּאוֹתוֹ מָבוֹי שֶׁל בֵּית הַכְּנֶסֶת, אִם נִשְׁבַּר בְּחֹל — כָּל הַמְּבוֹאוֹת אֲסוּרִים, אֲפִלּוּ יֵשׁ לָהֶם תִּקּוּן בִּפְנֵי עַצְמוֹ, אֶלָּא אִם כֵּן הוּא בְּעִנְיָן שֶׁיְּכוֹלִין לְהָבִיא אֶצְלָם הָעֵרוּב מִבֵּית הַכְּנֶסֶת:

A mavoi in which all its chatzeros made one single combined eruv, which is called "shittufei mevo'os," and the korah broke, so that the mavoi became forbidden for transport from it to the chatzeros and from the chatzeros into it — that very chatzer in which the shittuf is deposited, as well as the chatzeros that open onto it, are permitted to transport within them and from one to another. Even though there are many residents in each and they have not made any other eruv among themselves besides the shittuf — they rely on the shittuf in place of eruv, as will be explained in siman 387. But chatzeros that do not open onto the chatzer where the shittuf is deposited, even if they stand next to it, when they have no door or window onto it within 10 tefachim — are forbidden, since the shittuf is not with them and they cannot bring it to themselves by way of the mavoi, since the korah has broken. And this is when it broke before the onset of the day. But if it broke on Shabbos — we say "Shabbos, since it became permitted it remains permitted." When the case is such that they are forbidden, it is forbidden to transport in them even within a single house from room to room, if in each room a different person dwells alone, as will be explained in siman 370. One must warn about this in places that have no lechi or korah. (One must also warn them not to make eruvei chatzeros on Pesach in the synagogue, unless there are two houses in the synagogue's courtyard or in the courtyard adjoining it, in such a way that they can bring the eruv to themselves through a door or window on Shabbos.) Likewise, in places where there is a lechi, korah, or tzuras ha-pesach and the repair of the synagogue's mavoi broke: if it broke on a weekday — all the alleyways are forbidden, even if they each have their own repair, unless it is such that they can bring the eruv to themselves from the synagogue.