דעת · רמה 3 — סיכום מגיסטרלי
סימן שע״ה
סימן שע״ה · מה הם הדברים השרוים בחצר שאינם אוסרים
סיכום וסימני זכרון לחזרה
📑 תכנית הסיכום
- האקסיומה המרכזית של הסימן
- המושגים העיקריים מתומצתים
- מהלך הסימן — מן המרפסת ועד הזיזים
- עץ החלטה — למי ניתן מקום זה שבחצר?
- התל והעמוד — מקרה מקרה
- סימן זכרון — מילה אחת לכל סעיף
- מלכודות להימנע מהן
- מקרים מעשיים
- טבלת סיכום סופית
- הוראות מעשיות
מספרי הסעיפים בדף זה הם של השולחן ערוך של המחבר (ד׳ סעיפים). לשולחן ערוך הרב, הנלמד ברמה 4, חלוקה משלו (ה׳ סעיפים): כשהוא מובא, שמו נזכר ליד המספר.
1. האקסיומה המרכזית
סימן שע״ה במשפט אחד.
בני העליות, היורדים לחצר בסולם המרפסת שלהם ועוברים לרשות הרבים, אינם אוסרים על בני החצר: « דסולם תורת פתח עליו והוי כשתי חצרות ופתח ביניהם » (שו״ע או״ח שע״ה:א) — מערבים יחד, או כל אחד לעצמו, כרצונם, ובלבד שבני המרפסת יערבו לעצמם (סעיף א). סעיף ב, כפי שנדפס, כותב שלושה מקרים בתל או בעמוד המשותפים, כשלא עירבו יחד, לעניין הוצאת כלים שבבתים לשם: פחות מעשרה טפחים גובה — שניהם אסורים; גבוהים עשרה מקרקעית החצר ובתוך ארבעה טפחים למרפסת — לבני המרפסת, שתשמישם בנחת מלבני החצר; רחוקים מן המרפסת ארבעה טפחים או יותר, אף כשגבוהים עשרה — שניהם אסורים עד שיערבו, ששניהם יכולים להשתמש בהם בזריקה. שני מוסגרים בטקסט הנדפס, שבציון הטור, מוסיפים לשני המקרים האחרונים: בתוך עשרה למרפסת. המפרשים קוראים את היקף הדברים האלה בדרכים שונות, ונחלקים בכמה מן המקרים שאינם כתובים בהם; הרב דן בהם בסעיף ב של השולחן ערוך שלו. ראה הטבלה בפרק 5; רמה 2 לומדת מקורות לכך; היעזר ברב שלך. מצבה של ארבעה טפחים לפני המרפסת מחלקת אותה מן החצר (סעיף ג). זיזי הכתלים מתחלקים לפי גובהם, ואלו שבאמצע — שניהם אסורים בהם בכלים שבבתים, אלא אם כן עירבו (סעיף ד). שולחן ערוך הרב מבסס את דין סעיף א על כך שהעליות אינן פתוחות אלא למרפסת, ושסתם מרפסת גבוהה עשרה, ואינו נותן לסולם תורת פתח אלא להקל (סעיף א למניינו, רמה 4).
בני העליות, היורדים לחצר בסולם המרפסת שלהם ועוברים לרשות הרבים, אינם אוסרים על בני החצר: « דסולם תורת פתח עליו והוי כשתי חצרות ופתח ביניהם » (שו״ע או״ח שע״ה:א) — מערבים יחד, או כל אחד לעצמו, כרצונם, ובלבד שבני המרפסת יערבו לעצמם (סעיף א). סעיף ב, כפי שנדפס, כותב שלושה מקרים בתל או בעמוד המשותפים, כשלא עירבו יחד, לעניין הוצאת כלים שבבתים לשם: פחות מעשרה טפחים גובה — שניהם אסורים; גבוהים עשרה מקרקעית החצר ובתוך ארבעה טפחים למרפסת — לבני המרפסת, שתשמישם בנחת מלבני החצר; רחוקים מן המרפסת ארבעה טפחים או יותר, אף כשגבוהים עשרה — שניהם אסורים עד שיערבו, ששניהם יכולים להשתמש בהם בזריקה. שני מוסגרים בטקסט הנדפס, שבציון הטור, מוסיפים לשני המקרים האחרונים: בתוך עשרה למרפסת. המפרשים קוראים את היקף הדברים האלה בדרכים שונות, ונחלקים בכמה מן המקרים שאינם כתובים בהם; הרב דן בהם בסעיף ב של השולחן ערוך שלו. ראה הטבלה בפרק 5; רמה 2 לומדת מקורות לכך; היעזר ברב שלך. מצבה של ארבעה טפחים לפני המרפסת מחלקת אותה מן החצר (סעיף ג). זיזי הכתלים מתחלקים לפי גובהם, ואלו שבאמצע — שניהם אסורים בהם בכלים שבבתים, אלא אם כן עירבו (סעיף ד). שולחן ערוך הרב מבסס את דין סעיף א על כך שהעליות אינן פתוחות אלא למרפסת, ושסתם מרפסת גבוהה עשרה, ואינו נותן לסולם תורת פתח אלא להקל (סעיף א למניינו, רמה 4).
2. המושגים העיקריים מתומצתים
| מושג | הגדרה | בסעיף |
|---|---|---|
| מרפסת | המרפסת שהיא דרך לעליות הפתוחות לה; עולים אליה מן החצר בסולם | בניה אינם אוסרים על בני החצר, ובלבד שיערבו לעצמם (סעיף א); לפי המשנה ברורה, הסעיף מדבר במרפסת הגבוהה עשרה טפחים: « ומיירי כשהמרפסת גבוה י״ט מן החצר דאי לא היה גבוה י״ט הוי ליה עם החצר כחצר אחת » (משנה ברורה שע״ה ס״ק א); שולחן ערוך הרב כותב « וּסְתָם מִרְפֶּסֶת גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה » (שו״ע הרב שע״ה:א), ואינו אומר בסעיף זה מה דינה של מרפסת נמוכה מזה (רמה 4) |
| סולם תורת פתח עליו | הסולם דינו כפתח | המרפסת והחצר הרי הן כשתי חצרות ופתח ביניהן, המערבות יחד או כל אחת לעצמה (סעיף א); לפי שולחן ערוך הרב — להקל ולא להחמיר: אין העליות חשובות משום כך כפתוחות לחצר (סעיף א למניינו, רמה 4) |
| רגל המותרת במקומה | רגל המותרת במקומה | תנאי סעיף א: שבני המרפסת יערבו לעצמם; ואם לא — אוסרים הם גם על בני החצר, שאין להם דרך אחרת לרשות הרבים אלא דרך החצר (משנה ברורה, ס״ק ג, המפנה לסימן שע״ח); שולחן ערוך הרב: עד שיערבו (סעיף א) |
| בנחת · בקשה | תשמיש בנחת, תשמיש בקשה | התל הגבוה עשרה טפחים מקרקעית החצר, בתוך עשרה למרפסת (מוסגר שבציון הטור) ובתוך ארבעה טפחים לה — מותר לבני המרפסת, שתשמישם בנחת יותר (סעיף ב). המפרשים קוראים את היקף הדברים האלה בדרכים שונות, ונחלקים בכמה מן המקרים שאינם כתובים בהם; הרב דן בהם בסעיף ב של השולחן ערוך שלו. ראה הטבלה בפרק 5; רמה 2 לומדת מקורות לכך; היעזר ברב שלך. |
| זריקה | זריקה | גבוה עשרה מן החצר ובתוך עשרה למרפסת (מוסגר שבציון הטור), אבל רחוק מן המרפסת ארבעה טפחים או יותר — שניהם יכולים להשתמש בו בזריקה, ושניהם אסורים בכלים שבבתים עד שיערבו (סעיף ב); ראה הטבלה בפרק 5 |
| בור | בור משותף שחוליא מקיפתו | המחבר אינו מזכירו בסימן זה; המשנה ברורה כותב עליו בסעיף ב (ס״ק י״א); שולחן ערוך הרב מייחד לו את סעיף ג שלו (רמה 4) |
| מצבה | מצבה של ארבעה טפחים לפני המרפסת | אין המרפסת אוסרת על בני החצר, שהרי נחלקה מהם (סעיף ג). הסעיף אינו אומר אם ארבעת הטפחים הם בגובה או ברוחב; בין השאר המשנה ברורה (ס״ק י״ב) ושולחן ערוך הרב (סעיף ד למניינו) כותבים גובה, ולשון הרמב״ם שבספריא כותבת רוחב (רמה 4) |
| זיזים | זיזים היוצאים מן הכתלים | למטה מעשרה טפחים — לחצר; בעשרה הטפחים העליונים — לעלייה; ביניהם — שניהם אסורים בכלים שבבתים בלא עירוב (סעיף ד); לפי המשנה ברורה, בזיזים משותפים, רחבים ארבעה טפחים, כשכל אחד עירב לעצמו (ס״ק י״ד); שולחן ערוך הרב כותב שהם של שניהם בשותפות (סעיף ה למניינו) |
3. מהלך הסימן — מן המרפסת ועד הזיזים
סעיף א — המרפסת: בניה, העולים אליה מן החצר בסולם ויורדים לחצר לעבור לרשות הרבים, אינם אוסרים על בני החצר; הסולם דינו כפתח, והרי הן כשתי חצרות המערבות יחד או כל אחת לעצמה, כרצונן; ובלבד שבני המרפסת יערבו לעצמם.
↓
סעיף ב — התל או העמוד המשותפים, כשלא עירבו יחד: סעיף ב, כפי שנדפס, כותב שלושה מקרים בתל או בעמוד המשותפים, כשלא עירבו יחד, לעניין הוצאת כלים שבבתים לשם: פחות מעשרה טפחים גובה — שניהם אסורים; גבוהים עשרה מקרקעית החצר ובתוך ארבעה טפחים למרפסת — לבני המרפסת, שתשמישם בנחת מלבני החצר; רחוקים מן המרפסת ארבעה טפחים או יותר, אף כשגבוהים עשרה — שניהם אסורים עד שיערבו, ששניהם יכולים להשתמש בהם בזריקה. שני מוסגרים בטקסט הנדפס, שבציון הטור, מוסיפים לשני המקרים האחרונים: בתוך עשרה למרפסת. המפרשים קוראים את היקף הדברים האלה בדרכים שונות, ונחלקים בכמה מן המקרים שאינם כתובים בהם; הרב דן בהם בסעיף ב של השולחן ערוך שלו. ראה הטבלה בפרק 5; רמה 2 לומדת מקורות לכך; היעזר ברב שלך. בסעיף זה כותב המשנה ברורה גם את דין הבור המשותף (ס״ק י״א).
↓
סעיף ג — המצבה: מצבה של ארבעה טפחים לפני המרפסת — אין המרפסת אוסרת על בני החצר, שהרי נחלקה מהם; לפי המשנה ברורה, אפילו התל והעמוד הסמוכים לה (ס״ק י״ג).
↓
סעיף ד — זיזי הכתלים: למטה מעשרה טפחים — לחצר; בעשרה הטפחים העליונים, הסמוכים לעלייה — לאנשי העלייה; ביניהם — שניהם אסורים בכלים ששבתו בבתים, אלא אם כן עירבו; לפי המשנה ברורה, הסעיף מדבר בזיזים משותפים, רחבים ארבעה טפחים, כשכל אחד עירב לעצמו (ס״ק י״ד), ושולחן ערוך הרב כותב שהם של שניהם בשותפות (סעיף ה).
4. עץ החלטה — למי ניתן מקום זה שבחצר?
ש1: האם המרפסת גבוהה עשרה טפחים מן החצר? (סעיף א; משנה ברורה, ס״ק א)
↓ לפי המשנה ברורה, בזה מדבר הסעיף; ואם לא — הוי לה עם החצר כחצר אחת (ס״ק א). שולחן ערוך הרב כותב שסתם מרפסת גבוהה עשרה, ואינו עוסק בסעיף זה במרפסת נמוכה מזה (סעיף א למניינו, רמה 4): היעזר ברב שלך.
ש2: האם בני המרפסת עירבו לעצמם? (סעיף א)
↓ כן ← אינם אוסרים על בני החצר; יכולים לערב עמהם, או כל אחד לעצמו. כשלא עירבו יחד, לפי המשנה ברורה, אין מטלטלים כלי הבית למרפסת ולא כלי העלייה לחצר (ס״ק ב). לא ← אוסרים הם גם על בני החצר (משנה ברורה, ס״ק ג), עד שיערבו (שולחן ערוך הרב, סעיף א).
ש3: האם התל או העמוד משותף לשניהם? (סעיף ב)
↓ של אחד מהם בלבד ← הוא ברשותו, ואין האחר אוסר עליו (משנה ברורה, ס״ק ד). משותף ← ש4; הסעיף מדבר, לפי הביאור הלכה, בתל או בעמוד הרחבים ארבעה על ארבעה טפחים — שאם לא כן הוא מקום פטור, ובטל לכאן ולכאן (רמה 1).
ש4: מה גובהו מן החצר, כמה הוא נמוך מן המרפסת, ומה מרחקו ממנה? (סעיף ב)
↓ סעיף ב, כפי שנדפס, כותב שלושה מקרים בתל או בעמוד המשותפים, כשלא עירבו יחד, לעניין הוצאת כלים שבבתים לשם: פחות מעשרה טפחים גובה — שניהם אסורים; גבוהים עשרה מקרקעית החצר ובתוך ארבעה טפחים למרפסת — לבני המרפסת, שתשמישם בנחת מלבני החצר; רחוקים מן המרפסת ארבעה טפחים או יותר, אף כשגבוהים עשרה — שניהם אסורים עד שיערבו, ששניהם יכולים להשתמש בהם בזריקה. שני מוסגרים בטקסט הנדפס, שבציון הטור, מוסיפים לשני המקרים האחרונים: בתוך עשרה למרפסת. המפרשים קוראים את היקף הדברים האלה בדרכים שונות, ונחלקים בכמה מן המקרים שאינם כתובים בהם; הרב דן בהם בסעיף ב של השולחן ערוך שלו. ראה הטבלה בפרק 5; רמה 2 לומדת מקורות לכך; היעזר ברב שלך.
ש5: האם זה בור משותף, שחוליא גבוהה עשרה טפחים מקיפתו וסמוכה למרפסת? (משנה ברורה על סעיף ב, ס״ק י״א; שולחן ערוך הרב, סעיף ג)
↓ בני החצר ובני המרפסת אוסרים זה על זה למלא ממנו בדלי ששבת בבית או בעליות, או להכניס את המים לבתיהם (משנה ברורה; שולחן ערוך הרב כותב: להביא את המים בכלים קלים להצניעם שם), כשלא עירבו יחד — ואפילו כשהוא מלא מים עד גובה החוליא, משום גזירה שמא יחסרו המים בשבת. מלא בדבר שאינו ניטל בשבת ← הרי הוא כתל הגבוה עשרה מן החצר ובתוך עשרה למרפסת, שנותנים אותו לבני המרפסת כשאינו מופלג ממנה ארבעה טפחים.
ש6: האם יש מצבה של ארבעה טפחים לפני המרפסת? (סעיף ג)
↓ אין המרפסת אוסרת על בני החצר; לפי, בין השאר, המשנה ברורה (ס״ק י״ג) ושולחן ערוך הרב (סעיף ד למניינו) — אפילו התל והעמוד הסמוכים לה.
ש7: האם זה זיז היוצא מן הכותל? (סעיף ד)
↓ למטה מעשרה טפחים ← לחצר; בעשרה הטפחים העליונים ← לעלייה; ביניהם ← שניהם אסורים בכלים שבבתים, אלא אם כן עירבו. לפי המשנה ברורה, הסעיף מדבר בזיזים משותפים, רחבים ארבעה טפחים — שאם לא כן הם מקום פטור, ובטלים לכאן ולכאן —, כשכל אחד עירב לעצמו (ס״ק י״ד); שולחן ערוך הרב כותב שהם של שניהם בשותפות (סעיף ה). המשנה ברורה כותב שהסעיף מדבר כשיש יותר מעשרים טפחים מן העלייה לקרקע החצר, וכן הדין בפחות מעשרים, כשהזיז עומד באמצע ואין ממנו עשרה טפחים לא לזה ולא לזה (ס״ק ט״ו).
← בכל ספק: היעזר ברב שלך.
5. התל והעמוד — מקרה מקרה
סעיף ב של המחבר, לעניין הוצאת כלים שבבתים לשם, מחלק לפי גובה התל מן החצר ומרחקו מן המרפסת; המוסגרים שבציון הטור — לפי גובהו מן המרפסת. הטבלה מביאה, בכל אחד משמונת המקרים, מה הדין לפי הדעות שבעמודותיה; רמה 2 לומדת גם, בין השאר, את הטור, את המגן אברהם, את הגמרא לפי רש״י ואת הזיז שבסעיף ד (פרקים 4–6). מכוח כלל: הדין תלוי רק בפירוש מה שהדעה אינה מפרטת, ופירוש כתוב אחר יכול להגבילו — לכן אין זה מה שהדעה כותבת במקרה זה. לא נכתב: אין לדעה זו דין במקרה זה, או שכלליה מושכים בו לכיוונים מנוגדים. אין בטבלה משבצת שמולאה בהיקש של דף זה. תמצית : המשבצות מתמצתות את הספרים; לשונם — ברמות 1, 2 ו־4.
| מקרה | סעיף ב כפי שנדפס | הרמב״ם לפי הט״ז | הט״ז בשיטת הטור | בית יוסף | משנה ברורה | שולחן ערוך הרב (סעיף ב) |
|---|---|---|---|---|---|---|
| 1. פחות מעשרה מן החצר · בתוך עשרה למרפסת · בתוך ארבעה טפחים לה | שניהם אסורים | שניהם אסורים | שניהם אסורים (מכוח כלל) | שניהם אסורים | שניהם אסורים (ס״ק ו, ז) | שניהם אסורים |
| 2. פחות מעשרה מן החצר · בתוך עשרה למרפסת · מופלג ממנה ארבעה טפחים או יותר | שניהם אסורים (מכוח כלל; הערה א) | שניהם אסורים | לחצר (מכוח כלל) | שניהם אסורים | לחצר (ס״ק ז) | לחצר |
| 3. פחות מעשרה מן החצר · נמוך עשרה או יותר מן המרפסת · בתוך ארבעה טפחים לה | שניהם אסורים (מכוח כלל; הערה א) | שניהם אסורים (הערה ג) | לחצר | לא נכתב (הערה ד) | לחצר (ס״ק ו) | לחצר |
| 4. פחות מעשרה מן החצר · נמוך עשרה או יותר מן המרפסת · מופלג ממנה ארבעה או יותר | שניהם אסורים (מכוח כלל; הערה א) | שניהם אסורים | לחצר | שניהם אסורים (מכוח כלל; הערה ד) | לחצר (ס״ק ו, ז) | לחצר |
| 5. גבוה עשרה מן החצר · בתוך עשרה למרפסת · בתוך ארבעה טפחים לה | למרפסת (המוסגר שבציון הטור) | למרפסת | למרפסת (מכוח כלל) | למרפסת | למרפסת | למרפסת |
| 6. גבוה עשרה מן החצר · בתוך עשרה למרפסת · מופלג ממנה ארבעה או יותר | שניהם אסורים (המוסגר השני) | שניהם אסורים | שניהם אסורים | שניהם אסורים | שניהם אסורים (ס״ק י) | שניהם אסורים |
| 7. גבוה עשרה מן החצר · נמוך עשרה או יותר מן המרפסת · בתוך ארבעה טפחים לה (לזה בזריקה ולזה בשלשול) | לא נכתב (הערה ב) | לא נכתב (הערה ג) | שניהם אסורים | שניהם אסורים | שניהם אסורים (ס״ק ח) | שניהם אסורים |
| 8. גבוה עשרה מן החצר · נמוך עשרה או יותר מן המרפסת · מופלג ממנה ארבעה או יותר | לא נכתב (הערה ב) | שניהם אסורים (מכוח כלל) | לחצר (נ״ל) | שניהם אסורים | שתי דעות (ס״ק י״א) | לחצר |
הערות לטבלה:
- (א) הסעיף כפי שנדפס, מקרים 2–4: משפטו הראשון אינו מתנה שום תנאי. הט״ז מפרש אותו בלי חילוק (מקרים 2–4); הבית יוסף, על הרמב״ם, מפרש אותו בלי לחלק בין סמוך למופלג (מקרים 2 ו־4) — ואומר שפשט המשנה מוכיח כן (רמה 2, פרק 5) —, ואינו מזכיר את הגובה שמתחת למרפסת (הערה ד). המשנה ברורה (ס״ק ו, ז) מעמידה אותו במקרה 1, ונותנת מקרים אלו לחצר.
- (ב) הסעיף כפי שנדפס, מקרים 7 ו־8: כל אחד משני המוסגרים שבציון הטור מוציא מדינו את התל הנמוך עשרה מן המרפסת — הראשון מן ההיתר למרפסת, והשני מן האיסור לשניהם; הסעיף כפי שנדפס אינו כותב את דינם.
- (ג) הרמב״ם לפי הט״ז. מקרה 3: זהו פירושו הכתוב של הט״ז; אך הרמב״ם והמחבר (סעיף ד) נותנים לחצר את הזיז שלמטה מעשרה מן החצר, כשהעלייה גבוהה ממנו יותר מעשרה, והט״ז אינו אומר איך הוא מיישב זאת. מקרה 7: הט״ז אינו כותב מקרה זה, וכלליו לדעת הרמב״ם מושכים בו לכיוונים מנוגדים — היתר למרפסת, גבוה עשרה ובתוך ארבעה, בלי תנאי של גובה מן המרפסת; ואיסור לשניהם כשיש ריעותא לשניהם; ובראש אותו ס״ק הוא מונה את השלשול בעשרה כקושי (רמה 2, פרקים 4 ו־6).
- (ד) הבית יוסף. מקרה 3: אינו מזכיר את הגובה מן המרפסת, וכלליו מושכים בו לכיוונים מנוגדים (רמה 2, פרקים 4 ו־5). מקרה 4: האיסור תלוי בפירושו ברמב״ם, שאינו מזכיר גובה זה.
במקרים 2, 3, 4 ו־8 הדעות חלוקות, ודף זה אינו מכריע ביניהן: הנהגה בהם אינה נאמרת אלא בשם דעה מסוימת, ולעולם לא כדין הסעיף — היעזר ברב שלך. במקרה 7 כל הדעות שבטבלה הכותבות אותו אוסרות לשניהם; רמה 2 (פרק 4) לומדת גם את דעת שמואל, שהגמרא מביאה, הנותנו למרפסת, ואת המקורות שלפיהם הלכה כרב.
מה שעוד מפרט שולחן ערוך הרב, בין השאר, בסעיף ב למניינו (רמה 4):
- הוא מדבר כשבני המרפסת עירבו לעצמם ולא עירבו עם בני החצר — כמו שכבר מפרש רש״י במשנה (רמה 4, נקודה ב).
- התל או העמוד של שניהם בשותפות, ושניהם משתמשים בו בחול.
- אין דרך בני החצר להשתמש בו אלא לכתף עליו משוי כבד; וכשהוא גבוה עשרה — אינו ראוי לכך אלא בקושי. רש״י על הגמרא כבר משתמש בלשונות אלה במקרים אחרים; מנין החיל אותם הרב על התל — דף רמה 4 (נקודה ב) אומר שלא מצא.
6. סימן זכרון — מילה אחת לכל סעיף
ארבע מילים, אחת לכל סעיף, לפי סדר הסימן — כל אחת כתובה בסעיף שלה:
ס — סולם: הסולם דינו כפתח; המרפסת והחצר כשתי חצרות (סעיף א).
נ — נחת: התל הגבוה עשרה מקרקעית החצר ובתוך ארבעה טפחים למרפסת (ולפי המוסגר, בתוך עשרה למרפסת) ניתן לבני המרפסת, שתשמישם בנחת; רחוק מן המרפסת ארבעה טפחים, אף כשגבוה עשרה (ולפי המוסגר השני, בתוך עשרה למרפסת) — שניהם אסורים בכלים שבבתים, ששניהם יכולים להשתמש בו בזריקה (סעיף ב). המפרשים קוראים את היקף הדברים האלה בדרכים שונות, ונחלקים בכמה מן המקרים שאינם כתובים בהם; הרב דן בהם בסעיף ב של השולחן ערוך שלו. ראה הטבלה בפרק 5; רמה 2 לומדת מקורות לכך; היעזר ברב שלך.
מ — מצבה: של ארבעה טפחים לפני המרפסת — מחלקת אותה מן החצר (סעיף ג).
ז — זיזים: מתחלקים לפי גובהם; שבאמצע — שניהם אסורים בכלים שבבתים בלא עירוב (סעיף ד).
7. מלכודות להימנע מהן
מלכודת 1: לחשוב שבני העליות, משום שהם יורדים לחצר ועוברים לרשות הרבים, הם מבני החצר ואוסרים עליה. סעיף א: « דסולם תורת פתח עליו והוי כשתי חצרות ופתח ביניהם » (שו״ע או״ח שע״ה:א). המשנה ברורה מוסיף שהסעיף מדבר במרפסת הגבוהה עשרה טפחים: « ומיירי כשהמרפסת גבוה י״ט מן החצר דאי לא היה גבוה י״ט הוי ליה עם החצר כחצר אחת » (משנה ברורה שע״ה ס״ק א).
מלכודת 2: לשכוח את תנאי סעיף א: « ובלבד שיערבו כל בני מרפסת לעצמן כדי שתהא רגל המותרת במקומה » (שו״ע או״ח שע״ה:א). בלעדיו אוסרים הם גם על בני החצר (משנה ברורה, ס״ק ג; שולחן ערוך הרב, סעיף א). שולחן ערוך הרב כותב גם שכל זמן שלא עירבו ביניהם, אסור להם להוציא למרפסת כלים ששבתו בעליות: הם אוסרים אותה זה על זה (סעיף א למניינו, רמה 4).
מלכודת 3: לחשוב שהסולם עושה את העליות כבתים הפתוחים לחצר. שולחן ערוך הרב: « לְפִי שֶׁהַסֻּלָּם אֵין תּוֹרַת פֶּתַח עָלָיו אֶלָּא לְהָקֵל, שֶׁיְּכוֹלִים לְעָרֵב יַחַד עַל יְדֵי סֻלָּם שֶׁבֵּינֵיהֶן כְּמוֹ עַל יְדֵי פֶּתַח, אֲבָל לֹא לְהַחֲמִיר » (שו״ע הרב שע״ה:א).
מלכודת 4: לחשוב שהדין הראשון של סעיף ב נקרא בדרך אחת בלבד. הסעיף אוסר על שניהם, לעניין כלים שבבתים, את התל שאינו גבוה עשרה טפחים, בלי לומר את מרחקו מן המרפסת ולא כמה הוא נמוך ממנה. המפרשים קוראים את היקף הדברים האלה בדרכים שונות, ונחלקים בכמה מן המקרים שאינם כתובים בהם; הרב דן בהם בסעיף ב של השולחן ערוך שלו. ראה הטבלה בפרק 5; רמה 2 לומדת מקורות לכך; היעזר ברב שלך.
מלכודת 5: לחשוב שגובה עשרה טפחים די כדי לתת את התל לבני המרפסת. סעיף ב מצריך גם שיהיה בתוך ארבעה טפחים למרפסת, והמוסגר שבציון הטור — שיהיה בתוך עשרה למרפסת; באותו גובה, רחוק ארבעה טפחים או יותר — שניהם יכולים להשתמש בו בזריקה, ושניהם אסורים בו בכלים שבבתים עד שיערבו (סעיף ב). המפרשים קוראים את היקף הדברים האלה בדרכים שונות, ונחלקים בכמה מן המקרים שאינם כתובים בהם; הרב דן בהם בסעיף ב של השולחן ערוך שלו. ראה הטבלה בפרק 5; רמה 2 לומדת מקורות לכך; היעזר ברב שלך.
מלכודת 6: לדמות בור מלא מים לתל. בור משותף שחוליא גבוהה עשרה טפחים מקיפתו וסמוכה למרפסת: כשלא עירבו יחד, אפילו כשהוא מלא מים עד גובה החוליא — אוסרים זה על זה למלא ממנו בדלי ששבת בבית או בעליות, או להכניס את המים לבתיהם (משנה ברורה; שולחן ערוך הרב כותב: להביא את המים בכלים קלים להצניעם שם), משום גזירה שמא יחסרו המים בשבת; ובור מלא בדבר שאינו ניטל בשבת — הרי הוא כתל הגבוה עשרה מן החצר ובתוך עשרה למרפסת (משנה ברורה, ס״ק י״א; שולחן ערוך הרב, סעיף ג). שולחן ערוך הרב, בבור המלא מים: « מִשּׁוּם גְּזֵרָה שֶׁמָּא יַחְסְרוּ הַמַּיִם בְּשַׁבָּת וְיִשְׁתַּמְּשׁוּ בּוֹ כְּבַתְּחִלָּה. אֲבָל אִם הָיָה הַבּוֹר מָלֵא בְּדָבָר שֶׁאֵינוֹ נִטָּל בְּשַׁבָּת — הֲרֵי הוּא כְּעַמּוּד אוֹ תֵּל גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה מֵחָצֵר וְתוֹךְ עֲשָׂרָה לַמִּרְפֶּסֶת, שֶׁנּוֹתְנִים אוֹתוֹ לַמִּרְפֶּסֶת אִם אֵינוֹ מֻפְלָג מִכְּנֶגְדָּהּ ד׳ » (שו״ע הרב שע״ה:ג).
מלכודת 7: לחשוב שהמצבה מחלקת את המרפסת בלבד. המחבר נותן טעם « שהרי נחלקה מהם » (שו״ע או״ח שע״ה:ג); בין השאר המשנה ברורה (ס״ק י״ג) ושולחן ערוך הרב (סעיף ד למניינו) מרחיבים אותו לתל ולעמוד הסמוכים למרפסת, והרב כותב את הטעם כך: « שֶׁכֵּיוָן שֶׁעָשׂוּ הֶפְסֵק לִפְנֵי הַמִּרְפֶּסֶת, גִּלּוּ דַעְתָּם שֶׁסִּלְּקוּ עַצְמָן מֵהֶחָצֵר » (שו״ע הרב שע״ה:ד).
מלכודת 8: לחשוב שהזיזים שבאמצע ניתנים לאחד מהם. סעיף ד: « שניהם אסורים בו ואין משתמשין בהם בכלים ששבתו בבתים אלא אם כן עירבו » (שו״ע או״ח שע״ה:ד). שולחן ערוך הרב מפרש איזה עירוב מתירם: « אֶלָּא אִם כֵּן עֵרְבוּ יַחַד בְּנֵי הֶחָצֵר עִם בְּנֵי הָעֲלִיּוֹת » (שו״ע הרב שע״ה:ה).
מלכודת 9: לערב את שתי החלוקות. רמות 1 עד 3 הולכות לפי השולחן ערוך של המחבר (ד׳ סעיפים); רמה 4 — לפי שולחן ערוך הרב (ה׳ סעיפים): סעיפים א ו־ב שלו כנגד סעיפים א ו־ב של המחבר, סעיף ג שלו הוא הבור, שאין לו סעיף אצל המחבר בסימן זה, וסעיפים ד ו־ה שלו כנגד סעיפים ג ו־ד של המחבר.
8. מקרים מעשיים
| מצב | ניתוח | הנהגה |
|---|---|---|
| דירות בקומה העליונה שמעבר משותף משרת אותן, ומדרגות יורדות ממנו לחצר (יישום של האתר) | סעיף א: מרפסת המשרתת את העליות שסולם מחבר אותה לחצר; בניה אינם אוסרים על בני החצר, ובלבד שיערבו לעצמם; לפי המשנה ברורה, מרפסת הגבוהה עשרה טפחים מן החצר (ס״ק א) | הסעיף מדבר בסולם; אם מדרגות נידונות כמוהו — אינו אומר: היעזר ברב שלך |
| גדר נמוכה משותפת, או אדנית בנויה, בחצר סמוך למעבר (יישום של האתר) | סעיף ב: הדין תלוי, בין השאר, ברוחבה (הסעיף מדבר בתל הרחב ארבעה על ארבעה טפחים, לפי הביאור הלכה — רמה 1), בגובהה מקרקעית החצר (עשרה טפחים) ובמה שהיא נמוכה מן המרפסת (סעיף ב, עם המוסגרים שבו), במרחקה מן המרפסת (ארבעה טפחים) ובמי שהיא שלו; אם היא של אחד מהם בלבד, היא ברשותו (משנה ברורה, ס״ק ד) | סעיף ב, כפי שנדפס, כותב שלושה מקרים בתל או בעמוד המשותפים, כשלא עירבו יחד, לעניין הוצאת כלים שבבתים לשם: פחות מעשרה טפחים גובה — שניהם אסורים; גבוהים עשרה מקרקעית החצר ובתוך ארבעה טפחים למרפסת — לבני המרפסת, שתשמישם בנחת מלבני החצר; רחוקים מן המרפסת ארבעה טפחים או יותר, אף כשגבוהים עשרה — שניהם אסורים עד שיערבו, ששניהם יכולים להשתמש בהם בזריקה. שני מוסגרים בטקסט הנדפס, שבציון הטור, מוסיפים לשני המקרים האחרונים: בתוך עשרה למרפסת. המפרשים קוראים את היקף הדברים האלה בדרכים שונות, ונחלקים בכמה מן המקרים שאינם כתובים בהם; הרב דן בהם בסעיף ב של השולחן ערוך שלו. ראה הטבלה בפרק 5; רמה 2 לומדת מקורות לכך; היעזר ברב שלך. |
| בור או מאגר מים משותף בחצר, שחוליא סובבת אותו (יישום של האתר) | המשנה ברורה על סעיף ב (ס״ק י״א) ושולחן ערוך הרב, סעיף ג: כשהחוליא גבוהה עשרה טפחים וסמוכה למרפסת, ולא עירבו יחד — שניהם אוסרים זה על זה למלא ממנו בדלי ששבת בבית או בעליות, או להכניס את המים לבתיהם (משנה ברורה; שולחן ערוך הרב כותב: להביא את המים בכלים קלים להצניעם שם), אפילו כשהוא מלא מים עד גובה החוליא | מלא בדבר שאינו ניטל בשבת — הרי הוא כתל הגבוה עשרה מן החצר ובתוך עשרה למרפסת, לבני המרפסת כשאינו מופלג ממנה ארבעה טפחים; היעזר ברב שלך |
| אדני חלונות או כרכובים לאורך כותל החצר, מתחת לחלונות הקומה (יישום של האתר) | סעיף ד: למטה מעשרה טפחים — לחצר; בעשרה הטפחים העליונים, הסמוכים לעלייה — לאנשי העלייה; ביניהם — שניהם אסורים בכלים ששבתו בבתים, אלא אם כן עירבו | לפי המשנה ברורה, הסעיף מדבר בזיזים משותפים, רחבים ארבעה טפחים, כשכל אחד עירב לעצמו (ס״ק י״ד); לפי שולחן ערוך הרב, העירוב המתיר את שבאמצע הוא עירוב בני החצר עם בני העליות (סעיף ה); היעזר ברב שלך |
9. טבלת סיכום סופית
| פריט | פרטים |
|---|---|
| נושא הסימן | מה שבחצר ואינו אוסר — כותרת הסימן: « מה הם הדברים השרוים בחצר שאינם אוסרים » (שו״ע או״ח שע״ה:א) |
| מקומו | הוא בא אחר סימן שע״ד, העוסק בפתח או בחלון שנסתם בשבת במקום שעירב בו, ולפני סימן שע״ו; לתנאי סעיף א מפנה המשנה ברורה לסימן שע״ח (ס״ק ג); שולחן ערוך הרב מפנה לסימנים שע״ב ושע״ח (סעיף א) |
| מספר הסעיפים | ד׳ סעיפים (מחבר) — ה׳ סעיפים בשולחן ערוך הרב |
| משנה ברורה | ט״ו ס״ק בסימן זה |
| הגהות הרמ״א | אין הגהה הפותחת במילה הגה; בסעיף ב, בטקסט הנדפס, שתי תוספות בסוגריים ואחריהן ההפניה לטור, והמילה (להם) בסוגריים, שגם אותה מדפיסה מהדורת תורת אמת באותיות קטנות, והיא בלשון הטור; הט״ז מייחס את התוספת הראשונה לרמ״א, ומדבר בסעיף זה על הגהות רמ״א בלשון רבים (רמות 1, 2 ו־4) |
| קונטרס אחרון | בספריא לא מופיעים ערכי קונטרס אחרון לסימן זה (רמה 4) |
| מקורות התלמוד והראשונים | ראה רמה 2 |
| כלל הזהב | בני המרפסת אינם אוסרים על בני החצר, ובלבד שיערבו לעצמם (סעיף א); סעיף ב, כפי שנדפס, כותב שלושה מקרים בתל או בעמוד המשותפים, כשלא עירבו יחד, לעניין הוצאת כלים שבבתים לשם: פחות מעשרה טפחים גובה — שניהם אסורים; גבוהים עשרה מקרקעית החצר ובתוך ארבעה טפחים למרפסת — לבני המרפסת, שתשמישם בנחת מלבני החצר; רחוקים מן המרפסת ארבעה טפחים או יותר, אף כשגבוהים עשרה — שניהם אסורים עד שיערבו, ששניהם יכולים להשתמש בהם בזריקה. שני מוסגרים בטקסט הנדפס, שבציון הטור, מוסיפים לשני המקרים האחרונים: בתוך עשרה למרפסת. המפרשים קוראים את היקף הדברים האלה בדרכים שונות, ונחלקים בכמה מן המקרים שאינם כתובים בהם; הרב דן בהם בסעיף ב של השולחן ערוך שלו. ראה הטבלה בפרק 5; רמה 2 לומדת מקורות לכך; היעזר ברב שלך. מצבה של ארבעה טפחים לפני המרפסת מחלקת אותה מן החצר (סעיף ג); הזיזים מתחלקים לפי גובהם (סעיף ד) |
| ההכרעה המעשית | לכל מקרה מידותיו, בין השאר: גובה המרפסת (סעיף א; משנה ברורה, ס״ק א), גובה התל מן החצר וממה שהוא נמוך מן המרפסת, מרחקו מן המרפסת (סעיף ב; פרק 5) ורוחבו (ביאור הלכה, רמה 1), הבור (משנה ברורה, ס״ק י״א; שולחן ערוך הרב, סעיף ג), ארבעת הטפחים של המצבה (סעיף ג), גובה הזיזים (סעיף ד); היעזר ברב שלך |
10. ההוראות המעשיות של סימן שע״ה
להנהגה יומיומית
- המרפסת: הדרים בעליות והיורדים לחצר בסולם המרפסת שלהם אינם אוסרים על בני החצר; יכולים לערב עמהם, או כל אחד לעצמו (סעיף א) — לפי המשנה ברורה, כשהמרפסת גבוהה עשרה טפחים (ס״ק א).
- התנאי: שבני המרפסת יערבו לעצמם; ואם לא — אוסרים הם גם על בני החצר (סעיף א; משנה ברורה, ס״ק ג; שולחן ערוך הרב, סעיף א).
- התל והעמוד המשותפים: סעיף ב, כפי שנדפס, כותב שלושה מקרים בתל או בעמוד המשותפים, כשלא עירבו יחד, לעניין הוצאת כלים שבבתים לשם: פחות מעשרה טפחים גובה — שניהם אסורים; גבוהים עשרה מקרקעית החצר ובתוך ארבעה טפחים למרפסת — לבני המרפסת, שתשמישם בנחת מלבני החצר; רחוקים מן המרפסת ארבעה טפחים או יותר, אף כשגבוהים עשרה — שניהם אסורים עד שיערבו, ששניהם יכולים להשתמש בהם בזריקה. שני מוסגרים בטקסט הנדפס, שבציון הטור, מוסיפים לשני המקרים האחרונים: בתוך עשרה למרפסת. המפרשים קוראים את היקף הדברים האלה בדרכים שונות, ונחלקים בכמה מן המקרים שאינם כתובים בהם; הרב דן בהם בסעיף ב של השולחן ערוך שלו. ראה הטבלה בפרק 5; רמה 2 לומדת מקורות לכך; היעזר ברב שלך.
- הבור המשותף שחוליא גבוהה עשרה טפחים מקיפתו וסמוכה למרפסת: כשלא עירבו יחד, אוסרים זה על זה למלא ממנו בדלי ששבת בבית או בעליות, או להכניס את המים לבתיהם (משנה ברורה; שולחן ערוך הרב כותב: להביא את המים בכלים קלים להצניעם שם), אפילו כשהוא מלא מים; מלא בדבר שאינו ניטל בשבת — הרי הוא כתל הגבוה עשרה מן החצר ובתוך עשרה למרפסת, לבני המרפסת כשאינו מופלג ממנה ארבעה טפחים (משנה ברורה, ס״ק י״א; שולחן ערוך הרב, סעיף ג).
- המצבה של ארבעה טפחים לפני המרפסת: אין המרפסת אוסרת על בני החצר (סעיף ג) — אפילו התל והעמוד הסמוכים לה (משנה ברורה, ס״ק י״ג; שולחן ערוך הרב, סעיף ד).
- זיזי הכתלים: למטה מעשרה טפחים — לחצר; בעשרה הטפחים העליונים — לעלייה; ביניהם — שניהם אסורים בכלים ששבתו בבתים, אלא אם כן עירבו (סעיף ד) — לפי המשנה ברורה, הסעיף מדבר בזיזים משותפים, רחבים ארבעה טפחים, כשכל אחד עירב לעצמו (ס״ק י״ד), ושולחן ערוך הרב כותב שהם של שניהם בשותפות (סעיף ה).
- בכל ספק — היעזר ברב שלך. פלפול מעמיק — רמה 2; שיטת חב״ד — רמה 4.
📚 סיכום מסלול הלימוד
למדת את סימן שע״ה בשלוש רמות:
למדת את סימן שע״ה בשלוש רמות:
- 🌱 רמה 1 — בסיס: לשון המחבר סעיף אחר סעיף, ביאור עברי, מושגים הלכתיים
- ⚡ רמה 2 — למדן: מקורות הגמרא, שיטות הראשונים, מחלוקות, נפקא מינות
- ✨ רמה 3 — סיכום: אקסיומה, סימן זכרון, עץ החלטה, הוראות מעשיות