✦ ❖ ✦
דעת · רמה 1 — הקדמה
סימן שע״ה · ד׳ סעיפים בשולחן ערוך
מרפסת העליות, ומה שבחצר ואינו אוסר — להכיר ולהבין
סימן שע״ה
מה הם הדברים השרוים בחצר שאינם אוסרים
🌱 רמת הקדמה · מתחילים
✦ ❖ ✦
גישה ראשונה לסימן שע״ה: טקסט עברי שלם של המחבר, ביאור עברי, הסברים לימודיים של המושגים ההלכתיים, מקרים מעשיים וסיכום.
נושא: מרפסת שלפני העליות, שעולים אליה מן החצר בסולם, ובניה אינם אוסרים על בני החצר, ובלבד שיערבו לעצמם; והמקומות שבין החצר והמרפסת — תל, עמוד — כשלא עירבו יחד; המצבה שלפני המרפסת; והזיזים היוצאים מן הכתלים, שבין החצר והעלייה
מקור: שולחן ערוך אורח חיים סימן שע״ה (ד׳ סעיפים בשולחן ערוך, בלא הגהה הפותחת במילה הגה — הט״ז מייחס לרמ״א את המוסגר הראשון שבסעיף ב; ה׳ סעיפים בשולחן ערוך הרב, הנלמד ברמה 4)
עריכה: רב יוסף חיים סממה
דעת · daattorah.com
📑 תכנית הלימוד
1. טקסט השולחן ערוך — ד׳ סעיפי המחבר
2. הרקע הכללי: למה סימן זה, מהי השאלה?
3. מושגי היסוד ההלכתיים של סימן זה
4. פירוט הסעיפים — אחד אחד
5. המשנה ברורה — ראשי פרקים
6. שיטת הרמ״א — אין הגהה הפותחת במילה הגה; בסעיף ב שני מוסגרים, שאת הראשון מייחס הט״ז לרמ״א
7. מקרים מעשיים מודרניים
8. סיכום מעשי וכללים לזכור
9. שאלות הבנה
1. טקסט השולחן ערוך
סימן שע״ה מכיל ד׳ סעיפים מהמחבר (רבי יוסף קארו). בטקסט שבספריא אין הגהת הרמ״א המסומנת הגה, לא במהדורת מגיני ארץ ולא במהדורת תורת אמת; בסעיף ב יש שתי תוספות באותיות קטנות — בסוגריים במהדורת מגיני ארץ, ובלי סוגריים במהדורת תורת אמת —, ואחר כל אחת ההפניה (טור) — את הראשונה מייחס הט״ז לרמ״א (פרק 6) —, ומילה אחת בסוגריים, (להם), שגם אותה מדפיסה מהדורת תורת אמת באותיות קטנות — והיא בלשון הטור (רמה 2, פרק 6). נושא הסימן, לפי כותרתו: מה שבחצר ואינו אוסר — מרפסת העליות, שעולים אליה מן החצר בסולם (סעיף א); תל או עמוד המשותפים לחצר ולמרפסת, כשלא עירבו בניהן יחד (סעיף ב); מצבה של ארבעה טפחים לפני המרפסת (סעיף ג); זיזים היוצאים מן הכתלים (סעיף ד). בשולחן ערוך הרב (של אדמו״ר הזקן) יש לסימן זה ה׳ סעיפים; לשונו נלמדת ברמה 4.
סעיף א
מה הם הדברים השרוים בחצר שאינם אוסרים. ובו ד סעיפים:
מרפסת שהוא דרך לעליות הפתוחים לה ועומדת בחצר ועולים לה בסולם ובני העליות יורדים ממנה לחצר ועוברים לרשות הרבים אינם אוסרים על בני החצר דסולם תורת פתח עליו והוי כשתי חצרות ופתח ביניהם שאם רצו מערבים יחד ואם רצו כל א' מערב לעצמו ובלבד שיערבו כל בני מרפסת לעצמן כדי שתהא רגל המותרת במקומה:
ביאור: מרפסת שהיא הדרך אל העליות הפתוחות אליה, והיא עומדת בחצר, ועולים אליה בסולם, ובני העליות יורדים ממנה לחצר ועוברים [דרך החצר] לרשות הרבים — אינם אוסרים על בני החצר [כשלא עירבו יחד; והסעיף מדבר במרפסת הגבוהה עשרה טפחים מן החצר, שאם לא כן היא עם החצר כחצר אחת — משנה ברורה ס״ק א], לפי שהסולם דינו כפתח, והרי הן כשתי חצרות ופתח ביניהן: אם רצו — מערבים יחד, ואם רצו — כל אחד מערב לעצמו; ובלבד שיערבו כל בני המרפסת לעצמם, כדי שתהיה רגל המותרת במקומה.
מה אומר הסעיף:
- מרפסת העליות, שעולים אליה מן החצר בסולם: בניה אינם אוסרים על בני החצר — מרפסת שהוא דרך לעליות הפתוחים לה ועומדת בחצר ועולים לה בסולם ובני העליות יורדים ממנה לחצר ועוברים לרשות הרבים אינם אוסרים על בני החצר.
- הטעם: הסולם דינו כפתח, והרי הן כשתי חצרות ופתח ביניהן — דסולם תורת פתח עליו והוי כשתי חצרות ופתח ביניהם; מערבים יחד, או כל אחד לעצמו, כרצונם: שאם רצו מערבים יחד ואם רצו כל א׳ מערב לעצמו.
- ובתנאי שבני המרפסת יערבו לעצמם — ובלבד שיערבו כל בני מרפסת לעצמן כדי שתהא רגל המותרת במקומה. ואם לא עירבו, כותב המשנה ברורה (ס״ק ג), אוסרים הם גם על בני החצר, לפי שאין להם דרך אחרת לרשות הרבים אלא דרך החצר.
סעיף ב
אם לא עירבו יחד ויש בחצר תל או עמוד שהוא משותף בין שניהם אם אינם גבוהים י״ט הרי אלו נחשבי' בין החצר ובין המרפסת ושניהם אסורים להוציא שם כלים שבבתים ואם הם גבוהים מקרקעית החצר י״ט (ובתוך עשרה למרפסת (טור) והם בתוך ד' טפחים למרפסת בני מרפסת מותרים לפי שתשמישו (להם) בנחת מלבני החצר ואם היו רחוקים מהמרפס' ד״ט או יותר אע״פ שגבוהים עשרה (מן החצר לתוך עשרה למרפסת) (טור) הרי אלו בכלל החצר והמרפס' לפי ששניהם אפשר להשתמש בהם על ידי זריקה לפיכך שניהם אסורים להוציא שם כלים ששבתו בבתים עד שיערבו:
ביאור: אם לא עירבו יחד, ויש בחצר תל או עמוד המשותף לשניהם [ואם הוא של אחד מהם בלבד, הרי הוא ברשותו, ואין השני אוסר עליו — משנה ברורה ס״ק ד; והסעיף מדבר, לפי הביאור הלכה, בתל או בעמוד הרחבים ארבעה על ארבעה טפחים — שאם לא כן הוא מקום פטור, ובטל לכאן ולכאן]: אם אינם גבוהים עשרה טפחים — הרי הם נחשבים גם לחצר וגם למרפסת, ושניהם אסורים להוציא לשם כלים שבבתים. ואם הם גבוהים עשרה טפחים מקרקעית החצר [בסוגריים, כפי שנדפס, עם הפניה לטור: ובתוך עשרה למרפסת] והם בתוך ארבעה טפחים למרפסת — בני המרפסת מותרים, לפי שתשמישו [בסוגריים, כפי שנדפס: להם] בנחת [יותר] מלבני החצר. ואם היו רחוקים מן המרפסת ארבעה טפחים או יותר, אף על פי שגבוהים עשרה [בסוגריים, כפי שנדפס, עם הפניה לטור: מן החצר, לתוך עשרה למרפסת] — הרי הם בכלל החצר והמרפסת, לפי ששניהם יכולים להשתמש בהם על ידי זריקה; לפיכך שניהם אסורים להוציא לשם כלים ששבתו בבתים, עד שיערבו.
מה אומר הסעיף:
- תל או עמוד משותפים, כשלא עירבו יחד — אם לא עירבו יחד ויש בחצר תל או עמוד שהוא משותף בין שניהם.
- פחות מעשרה טפחים גובה: נחשבים לחצר ולמרפסת, ושניהם אסורים בכלים שבבתים — אם אינם גבוהים י״ט הרי אלו נחשבי׳ בין החצר ובין המרפסת ושניהם אסורים להוציא שם כלים שבבתים.
- גבוהים עשרה טפחים מקרקעית החצר, ובתוך ארבעה טפחים למרפסת: בני המרפסת מותרים, שתשמישם בנחת — ואם הם גבוהים מקרקעית החצר י״ט … והם בתוך ד׳ טפחים למרפסת בני מרפסת מותרים לפי שתשמישו … בנחת מלבני החצר. המוסגר שבציון הטור, שנשמט אחרי הקטע הראשון, מוסיף: בתוך עשרה למרפסת.
- רחוקים מן המרפסת ארבעה טפחים או יותר, אף כשגבוהים עשרה: שניהם יכולים להשתמש בהם בזריקה, ושניהם אסורים בכלים שבבתים עד שיערבו — ואם היו רחוקים מהמרפס׳ ד״ט או יותר אע״פ שגבוהים עשרה … הרי אלו בכלל החצר והמרפס׳ לפי ששניהם אפשר להשתמש בהם על ידי זריקה לפיכך שניהם אסורים להוציא שם כלים ששבתו בבתים עד שיערבו. המוסגר שבציון הטור, שנשמט בין שני הקטעים, מפרש את המקרה: גבוהים עשרה מן החצר, ובתוך עשרה למרפסת.
- המפרשים קוראים את היקף הדברים האלה בדרכים שונות, ונחלקים בכמה מן המקרים שאינם כתובים בהם; הרב דן בהם בסעיף ב של השולחן ערוך שלו. ראה הטבלה בפרק 5 של רמה 3; רמה 2 לומדת מקורות לכך; היעזר ברב שלך.
סעיף ג
היתה מצבה ארבע' טפחים לפני המרפס' אין המרפסת אוסר' על בני החצר שהרי נחלקה מהם:
ביאור: היתה מצבה של ארבעה טפחים לפני המרפסת [ארבעה טפחים בגובהה, לפי המשנה ברורה ס״ק י״ב; הסעיף אינו מפרש] — אין המרפסת אוסרת על בני החצר, שהרי נחלקה מהם [ואפילו התל והעמוד הסמוכים לה בתוך ארבעה טפחים, וגבוהים עשרה טפחים: כיון שעשו הפסק לפני המרפסת, גילו דעתם שסילקו עצמם מן החצר — משנה ברורה ס״ק י״ג].
מה אומר הסעיף:
- מצבה של ארבעה טפחים לפני המרפסת: אין המרפסת אוסרת על בני החצר — היתה מצבה ארבע׳ טפחים לפני המרפס׳ אין המרפסת אוסר׳ על בני החצר.
- הטעם: נחלקה מהם — שהרי נחלקה מהם. לפי המשנה ברורה (ס״ק י״ג), אפילו לגבי התל והעמוד הסמוכים לה.
סעיף ד
זיזים היוצאים מהכתלים כל שהוא למטה מעשרה טפחים הרי זה נחשב מהחצר ובני החצר משתמשין בו וכל שהוא בתוך י״ט העליונים הסמוכים לעלייה אנשי עלייה משתמשין בו והנשאר בין י' התחתונים עד התחלת י' העליונים מן הזיזין היוצאים שניהם אסורים בו ואין משתמשין בהם בכלים ששבתו בבתים אלא אם כן עירבו:
ביאור: זיזים היוצאים מן הכתלים [הסעיף מדבר, לפי המשנה ברורה ס״ק י״ד, כשבני החצר ובני העלייה עירבו כל אחד לעצמו, והזיזים שלהם בשותפות, והם רחבים ארבעה טפחים — שאם לא כן הם מקום פטור, ובטלים לכאן ולכאן, לפי רש״י]: כל שהוא למטה מעשרה טפחים — נחשב מן החצר, ובני החצר משתמשים בו; וכל שהוא בתוך עשרה הטפחים העליונים, הסמוכים לעלייה — אנשי העלייה משתמשים בו; והנשאר, מן הזיזים היוצאים שבין עשרה [הטפחים] התחתונים עד תחילת עשרה העליונים — שניהם אסורים בו, ואין משתמשים בהם בכלים ששבתו בבתים, אלא אם כן עירבו.
מה אומר הסעיף:
- למטה מעשרה טפחים: הזיז נחשב מן החצר — זיזים היוצאים מהכתלים כל שהוא למטה מעשרה טפחים הרי זה נחשב מהחצר ובני החצר משתמשין בו.
- בתוך עשרה הטפחים העליונים, הסמוכים לעלייה: לאנשי העלייה — וכל שהוא בתוך י״ט העליונים הסמוכים לעלייה אנשי עלייה משתמשין בו.
- ביניהם: שניהם אסורים בכלים שבבתים, אלא אם כן עירבו — והנשאר בין י׳ התחתונים עד התחלת י׳ העליונים מן הזיזין היוצאים שניהם אסורים בו ואין משתמשין בהם בכלים ששבתו בבתים אלא אם כן עירבו.
2. הרקע הכללי
על מה מדבר סימן זה?
כותרת סימן שע״ה היא « מה הם הדברים השרוים בחצר שאינם אוסרים » (שו״ע או״ח שע״ה:א). העליות שהוא מתאר פתוחות למרפסת, ובניהן יורדים מן המרפסת לחצר בסולם כדי לעבור לרשות הרבים (סעיף א). האם הם אוסרים על בני החצר, כבני החצר שלא נתנו חלקם בעירוב? סעיף א משיב שאינם אוסרים: הסולם דינו כפתח, והרי הן כשתי חצרות, ובלבד שיערבו בני המרפסת לעצמם. סעיפים ב עד ד אומרים אחר כך, כשלא עירבו יחד, למי נותנים את התל ואת העמוד שבין החצר והמרפסת, מה משנה מצבה לפני המרפסת, ולמי נותנים את הזיזים שבכתלים, שבין החצר והעלייה.
השאלה היסודית: בני העליות, העוברים דרך החצר, האם הם מבני החצר? סעיף א משיב: « דסולם תורת פתח עליו והוי כשתי חצרות ופתח ביניהם » (שו״ע או״ח שע״ה:א). המשנה ברורה מבאר: « ולא הוי כחצר אחד שעירבו בני חציה לעצמן ובני חציה לעצמן דאסרי אהדדי אלא הוי כשתי חצרות » (משנה ברורה שע״ה ס״ק א). ובתל ובעמוד המשותפים לשניהם (סעיף ב), הסעיף עצמו נותן את הטעם לשני דיניו האחרונים: התשמיש בנחת לבני המרפסת יותר מלבני החצר; וכשהתל רחוק מן המרפסת, שניהם יכולים להשתמש בו בזריקה. המפרשים קוראים את היקף הדברים האלה בדרכים שונות, ונחלקים בכמה מן המקרים שאינם כתובים בהם; הרב דן בהם בסעיף ב של השולחן ערוך שלו. ראה הטבלה בפרק 5 של רמה 3; רמה 2 לומדת מקורות לכך; היעזר ברב שלך.
מקומו בהלכות עירובין
במפתח של ספריא, הלכות עירובין שבשולחן ערוך מתחילות בסימן שמ״ה. סימן שע״ה בא אחרי סימן שע״ד, העוסק בפתח או בחלון של העירוב שנסתמו בשבת (כותרתו: « נסתם בשבת פתח או חלון במקום שעירב בו », שו״ע או״ח שע״ד:א), ולפני סימן שע״ו (כותרתו: « בור ובאר שבין שתי חצירות », שו״ע או״ח שע״ו:א). על התנאי שבסעיף א, המשנה ברורה מפנה לדין רגל האסורה במקומה, « דקיי״ל לקמן בסימן שע״ח » (משנה ברורה שע״ה ס״ק ג). וסימן ש״ע · 370 כבר הפנה לסימננו לפירוש המרפסת: « פירושה מבואר לקמן בסימן שע״ה » (משנה ברורה ש״ע ס״ק ב).
3. מושגי היסוד ההלכתיים
כמה מושגים מבנים את הסימן הזה, לפי סדר הסעיפים:
המושגים החיוניים של סימן שע״ה:
- מרפסת — סעיף א מתאר אותה כדרך העליות, « שהוא דרך לעליות הפתוחים לה » (שו״ע או״ח שע״ה:א). בני מרפסת (סעיף ב) הם, לפי המשנה ברורה, « אנשי העליה שבתיהם נפתחים להמרפסת ואיסקופת פתחיהם שוה לה » (משנה ברורה שע״ה ס״ק ו).
- סולם תורת פתח עליו — סעיף א. כשכל אחד עירב לעצמו ולא עירבו יחד, לפי המשנה ברורה, כל אחד מטלטל ברשותו — כלי הבית לחצר וכלי העלייה למרפסת —, « אבל כלי הבית למרפסת או כלי עליה לחצר אסור כיון שלא עירבו יחד » (משנה ברורה שע״ה ס״ק ב).
- רגל המותרת במקומה — זה התנאי שבסעיף א, שבני המרפסת יערבו לעצמם. המשנה ברורה מבאר את ההפך: אם לא עירבו, « והיא אסורה במקומה אוסרת ג״כ על החצר לטלטל בתוכה מכלי הבית » (משנה ברורה שע״ה ס״ק ג), לפי שאין להם דרך אחרת לרשות הרבים אלא דרך החצר (שם).
- בנחת — תשמיש בקל, כנגד תשמיש בקושי (סעיף ב): הסעיף נותן לבני המרפסת את התל הגבוה עשרה טפחים מקרקעית החצר ובתוך ארבעה טפחים למרפסת (ולפי תוספת בסוגריים עם הפניה לטור, בתוך עשרה למרפסת), לפי שתשמישם בו בנחת מלבני החצר. המפרשים קוראים את היקף הדברים האלה בדרכים שונות, ונחלקים בכמה מן המקרים שאינם כתובים בהם; הרב דן בהם בסעיף ב של השולחן ערוך שלו. ראה הטבלה בפרק 5 של רמה 3; רמה 2 לומדת מקורות לכך; היעזר ברב שלך.
- זריקה — בסעיף ב, התל הרחוק מן המרפסת ארבעה טפחים או יותר, אף כשגבוה עשרה (ולפי המוסגר השני, בתוך עשרה למרפסת), הרי הוא בכלל החצר והמרפסת, ששניהם יכולים להשתמש בו בזריקה, ושניהם אסורים בו בכלים שבבתים עד שיערבו (ראה הטבלה בפרק 5 של רמה 3).
- בור — הבור המשותף: המחבר אינו מזכירו בסימן זה; המשנה ברורה, על סעיף ב, כותב על בור שבחצר, של בני המרפסת ובני החצר בשותפות, שחוליא סובבת אותו: « ומקיפתו חוליא גבוה י׳ טפחים וסמוכה למרפסת בתוך ד״ט אוסרין זה על זה כשלא עירבו יחד » (משנה ברורה שע״ה ס״ק י״א), « ואין נותנין אותו לבני מרפסת הואיל וגם להם תשמישו בקשה » (משנה ברורה שע״ה ס״ק י״א). שולחן ערוך הרב מקדיש לו סעיף, הפותח « בּוֹר שֶׁבֶּחָצֵר שֶׁל בְּנֵי הֶחָצֵר וְהַמִּרְפֶּסֶת בְּשֻׁתָּפוּת » (שו״ע הרב שע״ה:ג) (רמה 4).
- מצבה — מצבת סעיף ג: הסעיף אינו מתארה יותר, ואינו מפרש אם ארבעת הטפחים בגובה או ברוחב; בין השאר המשנה ברורה כותב גובה (ס״ק י״ב), ולשון הרמב״ם שבספריא — רוחב (רמות 2 ו־4); והוא מבאר מדוע היא מחלקת: « שכיון שעשו הפסק לפני המרפסת גילו דעתם שסילקו עצמם מן החצר » (משנה ברורה שע״ה ס״ק י״ג).
- זיזים — זיזי סעיף ד; המשנה ברורה מציב את תנאיהם, « וגם מיירי שהזיזין היו רחבים ד״ט דאל״ה הוי מקום פטור ובטיל להכא ולהכא » (משנה ברורה שע״ה ס״ק י״ד), בשם רש״י.
4. פירוט הסעיפים — אחד אחד
| סעיף | תוכן |
|---|---|
| א | מרפסת העליות שבחצר, שעולים אליה בסולם, ובניה יורדים ממנה לחצר ועוברים לרשות הרבים: אינם אוסרים על בני החצר; הסולם דינו כפתח, והרי הן כשתי חצרות ופתח ביניהן — מערבים יחד, או כל אחד לעצמו, כרצונם —, ובלבד שבני המרפסת יערבו לעצמם. |
| ב | כשלא עירבו יחד, לעניין הוצאת כלים שבבתים לשם, תל או עמוד המשותפים לשניהם: פחות מעשרה טפחים גובה — הסעיף מחשיב אותם לחצר ולמרפסת ואוסרם על שניהם; גבוהים עשרה טפחים מקרקעית החצר (ולפי תוספת בסוגריים עם הפניה לטור, בתוך עשרה למרפסת), ובתוך ארבעה טפחים למרפסת — הוא מתירם לבני המרפסת, שתשמישם בנחת; רחוקים מן המרפסת ארבעה טפחים או יותר, אף כשגבוהים עשרה (ולפי המוסגר השני, בתוך עשרה למרפסת) — הוא כותב שהם בכלל שניהם, שיכולים להשתמש בהם בזריקה, ואוסרם על שניהם עד שיערבו. המפרשים קוראים את היקף הדברים האלה בדרכים שונות, ונחלקים בכמה מן המקרים שאינם כתובים בהם; הרב דן בהם בסעיף ב של השולחן ערוך שלו. ראה הטבלה בפרק 5 של רמה 3; רמה 2 לומדת מקורות לכך; היעזר ברב שלך. |
| ג | מצבה של ארבעה טפחים לפני המרפסת: אין המרפסת אוסרת על בני החצר, שהרי נחלקה מהם. |
| ד | זיזים היוצאים מן הכתלים: למטה מעשרה טפחים — נחשבים מן החצר; בתוך עשרה הטפחים העליונים, הסמוכים לעלייה — לאנשי העלייה; ביניהם — שניהם אסורים בכלים ששבתו בבתים, אלא אם כן עירבו. |
לב הסימן: בני העליות היורדים לחצר בסולם המרפסת שלהם אינם נחשבים מבני החצר: הרי הן כשתי חצרות ופתח ביניהן, ובלבד שיערבו לעצמם (סעיף א). סעיף ב, כפי שנדפס, כותב שלושה מקרים בתל או בעמוד המשותפים, כשלא עירבו יחד, לעניין הוצאת כלים שבבתים לשם: פחות מעשרה טפחים גובה — שניהם אסורים; גבוהים עשרה מקרקעית החצר ובתוך ארבעה טפחים למרפסת — לבני המרפסת, שתשמישם בנחת מלבני החצר; רחוקים מן המרפסת ארבעה טפחים או יותר, אף כשגבוהים עשרה — שניהם אסורים עד שיערבו, ששניהם יכולים להשתמש בהם בזריקה. שני מוסגרים בטקסט הנדפס, שבציון הטור, מוסיפים לשני המקרים האחרונים: בתוך עשרה למרפסת. המפרשים קוראים את היקף הדברים האלה בדרכים שונות, ונחלקים בכמה מן המקרים שאינם כתובים בהם; הרב דן בהם בסעיף ב של השולחן ערוך שלו. ראה הטבלה בפרק 5 של רמה 3; רמה 2 לומדת מקורות לכך; היעזר ברב שלך. מצבה של ארבעה טפחים לפני המרפסת מחלקת אותה מן החצר (סעיף ג); זיזי הכתלים מתחלקים לפי גובהם (סעיף ד).
5. המשנה ברורה — ראשי פרקים
המשנה ברורה של רבי ישראל מאיר הכהן (החפץ חיים) מונה ט״ו ס״ק בסימן זה. הנה שלושת הראשונים — אלו שעל סעיף א:
משנה ברורה (א) — (א) אינן אוסרין על בני החצר - כשלא עירבו יחד אלא בני העליות לעצמן ובני החצר לעצמן ולא הוי כחצר אחד שעירבו בני חציה לעצמן ובני חציה לעצמן דאסרי אהדדי אלא הוי כשתי חצרות. ומיירי כשהמרפסת גבוה י״ט מן החצר דאי לא היה גבוה י״ט הוי ליה עם החצר כחצר אחת [אחרונים]:
משנה ברורה (ב) — (ב) לעצמו - ר״ל ומותר לטלטל אפילו כלי הבית לחצר וכן כלי עליה למרפסת אבל כלי הבית למרפסת או כלי עליה לחצר אסור כיון שלא עירבו יחד:
משנה ברורה (ג) — (ג) ובלבד שיערבו וכו' - ר״ל דאם לא עירבו בפני עצמן והיא אסורה במקומה אוסרת ג״כ על החצר לטלטל בתוכה מכלי הבית דמרפסת כיון שאין לו דרך אחר לר״ה כ״א ע״י חצר הו״ל כחצר זה לפנים מזה שאין לו דרך אחר כ״א ע״י חצר החיצונה דקיי״ל לקמן בסימן שע״ח דאם בני חצר הפנימי לא עירבו לעצמן דהו״ל רגל האסורה במקומה אוסרין על החיצונה:
לטקסט מלא של ט״ו הס״ק, ראה בספריא: משנה ברורה שע״ה.
6. שיטת הרמ״א
בארבעת הסעיפים שבטקסט שבספריא אין הגהת הרמ״א (רבי משה איסרליש) הפותחת במילה הגה, לא במהדורת מגיני ארץ ולא במהדורת תורת אמת. אבל בסעיף ב יש שתי תוספות באותיות קטנות (בסוגריים במהדורת מגיני ארץ; מהדורת תורת אמת מדפיסה אותן בלי סוגריים), ואת הראשונה מייחס הט״ז לרמ״א: « ורמ״א הכניס לתוך דברי הרמב״ם מן שיטת הטור דהיינו ובתוך י׳ למרפסת בבבא דגבוהים י׳ » (ט״ז או״ח שע״ה ס״ק ב) ; והוא מבחין בסעיף זה בין לשון השולחן ערוך ובין מה שהוא קורא, בלשון רבים, הגהות רמ״א: « ומבואר מלשונו דהיינו לשון הש״ע שבסעיף זה זולת הגהות רמ״א » (ט״ז או״ח שע״ה ס״ק ב) .
מה שבטקסט הנדפס בסוגריים:
- סעיף ב — שתי תוספות, ואחריהן ההפניה (טור): « ובתוך עשרה למרפסת » (שו״ע או״ח שע״ה:ב), אחר גובה עשרה טפחים מקרקעית החצר, ו« מן החצר לתוך עשרה למרפסת » (שו״ע או״ח שע״ה:ב), בדין התל הרחוק מן המרפסת; וביניהן המילה (להם), שגם אותה מדפיסה מהדורת תורת אמת באותיות קטנות, והיא בלשון הטור (רמה 2, פרק 6). הטקסט הנדפס אינו אומר מי הוסיף אותם; הט״ז מייחס את הראשון לרמ״א (לעיל), ואינו מציין את השני לעצמו. המפרשים קוראים את היקף הדברים האלה בדרכים שונות, ונחלקים בכמה מן המקרים שאינם כתובים בהם; הרב דן בהם בסעיף ב של השולחן ערוך שלו. ראה הטבלה בפרק 5 של רמה 3; רמה 2 לומדת מקורות לכך; היעזר ברב שלך.
- חב״ד → לפי שולחן ערוך הרב, סימן שע״ה (ראה רמה 4 — דעת הרב).
7. מקרים מעשיים מודרניים
המצבים שלהלן הם יישומים של האתר: הסעיף אינו מזכיר אותם, וכל אחד מהם קשור לסעיף שהוא נוגע בו.
| מצב | ניתוח מהיר |
|---|---|
| דירות בקומה העליונה שמעבר משותף משרת אותן, ומדרגות יורדות ממנו לחצר | יישום של האתר, סעיף א: הסעיף מדבר במרפסת המשרתת את העליות, שסולם מחבר אותה לחצר; בניה אינם אוסרים על בני החצר, ובלבד שיערבו לעצמם. לפי המשנה ברורה, הסעיף מדבר במרפסת הגבוהה עשרה טפחים מן החצר (ס״ק א); וכשלא עירבו יחד, אין מטלטלים כלי הבית למרפסת ולא כלי העלייה לחצר (ס״ק ב). הסעיף מדבר בסולם (סולם); אם מדרגות נידונות כמוהו, אינו אומר. היעזר ברב שלך. |
| גדר נמוכה משותפת, או אדנית בנויה, בחצר סמוך למעבר | יישום של האתר, סעיף ב: הדין תלוי, בין השאר, ברוחבה — הביאור הלכה כותב שהסעיף מדבר בתל או בעמוד הרחבים ארבעה על ארבעה טפחים, ואם לא כן הוא מקום פטור: « מיירי שהוא רחב דע״ד דאל״ה הוי מקום פטור ובטל להכא ולהכא » (ביאור הלכה שע״ה) —, בגובהה מקרקעית החצר (עשרה טפחים) ובמה שהיא נמוכה מן המרפסת (סעיף ב, עם המוסגרים שבו), במרחקה מן המרפסת (ארבעה טפחים), ובמי שהיא שלו; אם היא של אחד מהם בלבד, היא ברשותו (משנה ברורה ס״ק ד). סעיף ב, כפי שנדפס, כותב שלושה מקרים בתל או בעמוד המשותפים, כשלא עירבו יחד, לעניין הוצאת כלים שבבתים לשם: פחות מעשרה טפחים גובה — שניהם אסורים; גבוהים עשרה מקרקעית החצר ובתוך ארבעה טפחים למרפסת — לבני המרפסת, שתשמישם בנחת מלבני החצר; רחוקים מן המרפסת ארבעה טפחים או יותר, אף כשגבוהים עשרה — שניהם אסורים עד שיערבו, ששניהם יכולים להשתמש בהם בזריקה. שני מוסגרים בטקסט הנדפס, שבציון הטור, מוסיפים לשני המקרים האחרונים: בתוך עשרה למרפסת. המפרשים קוראים את היקף הדברים האלה בדרכים שונות, ונחלקים בכמה מן המקרים שאינם כתובים בהם; הרב דן בהם בסעיף ב של השולחן ערוך שלו. ראה הטבלה בפרק 5 של רמה 3; רמה 2 לומדת מקורות לכך; היעזר ברב שלך. |
| בור או מאגר מים משותף בחצר, שחוליא סובבת אותו | יישום של האתר, המשנה ברורה על סעיף ב: כשהחוליא גבוהה עשרה טפחים וסמוכה למרפסת — בני החצר ובני המרפסת אוסרים זה על זה למלא בדלי ששבת בבית או בעליות, ולהכניס את המים לבתיהם, כשלא עירבו יחד (ס״ק י״א); ואפילו כשהבור מלא מים עד גובה החוליא, « אסור משום גזירה שמא יחסרו המים בשבת וישתמשו בו כבתחלה » (משנה ברורה שע״ה ס״ק י״א); « אבל אם היה הבור מלא בדבר שאין ניטל בשבת הרי הוא כעמוד או תל גבוה י׳ מחצר ותוך עשרה למרפסת שנותנין אותו לבני מרפסת [כשאינו מופלג מכנגדה ד״ט וכנ״ל] להשתמש על גבה » (משנה ברורה שע״ה ס״ק י״א). היעזר ברב שלך. |
| אדני חלונות או כרכובים לאורך כותל החצר, מתחת לחלונות הקומה | יישום של האתר, סעיף ד: למטה מעשרה טפחים — לחצר; בתוך עשרה הטפחים העליונים, הסמוכים לעלייה — לאנשי העלייה; ביניהם — שניהם אסורים בכלים ששבתו בבתים, אלא אם כן עירבו. לפי המשנה ברורה, הסעיף מדבר בזיזים משותפים, רחבים ארבעה טפחים, כשכל אחד עירב לעצמו (ס״ק י״ד); והוא מבאר שהסעיף מדבר כשיש יותר מעשרים טפחים מן העלייה לקרקע החצר, וכן הדין בפחות מעשרים, כשהזיז עומד באמצע ואין ממנו עשרה טפחים לא לזה ולא לזה (ס״ק ט״ו). היעזר ברב שלך. |
למקרים מעשיים מדויקים: הדין תלוי, בין השאר, בגובה המקומות ובמרחקם מן החצר, מן המרפסת ומן העלייה, ברוחבם, במי שהם שלו, ובעירוב שעשו הדיורים, יחד או כל אחד לעצמו. להלכה למעשה, היעזר ברב שלך.
8. סיכום מעשי של הסימן
תורות סימן שע״ה:
- מרפסת העליות: הדרים בה והיורדים לחצר בסולם אינם אוסרים על בני החצר; הסולם דינו כפתח, והרי הן כשתי חצרות, המערבות יחד או כל אחת לעצמה, כרצונן, ובלבד שבני המרפסת יערבו לעצמם (סעיף א).
- התנאי: שבני המרפסת יערבו לעצמם (סעיף א); ואם לא, לפי המשנה ברורה, אוסרים הם גם על בני החצר (ס״ק ג).
- תל או עמוד משותפים: סעיף ב, כפי שנדפס, כותב שלושה מקרים בתל או בעמוד המשותפים, כשלא עירבו יחד, לעניין הוצאת כלים שבבתים לשם: פחות מעשרה טפחים גובה — שניהם אסורים; גבוהים עשרה מקרקעית החצר ובתוך ארבעה טפחים למרפסת — לבני המרפסת, שתשמישם בנחת מלבני החצר; רחוקים מן המרפסת ארבעה טפחים או יותר, אף כשגבוהים עשרה — שניהם אסורים עד שיערבו, ששניהם יכולים להשתמש בהם בזריקה. שני מוסגרים בטקסט הנדפס, שבציון הטור, מוסיפים לשני המקרים האחרונים: בתוך עשרה למרפסת. המפרשים קוראים את היקף הדברים האלה בדרכים שונות, ונחלקים בכמה מן המקרים שאינם כתובים בהם; הרב דן בהם בסעיף ב של השולחן ערוך שלו. ראה הטבלה בפרק 5 של רמה 3; רמה 2 לומדת מקורות לכך; היעזר ברב שלך.
- מצבה של ארבעה טפחים לפני המרפסת: אין המרפסת אוסרת על בני החצר (סעיף ג).
- זיזי הכתלים: למטה מעשרה טפחים — לחצר; בתוך עשרה העליונים — לעלייה; ביניהם — שניהם אסורים בכלים שבבתים בלא עירוב (סעיף ד) — לפי המשנה ברורה, הסעיף מדבר בזיזים משותפים, רחבים ארבעה טפחים, כשכל אחד עירב לעצמו (ס״ק י״ד), ושולחן ערוך הרב כותב שהם של שניהם בשותפות (סעיף ה).
- להלכה למעשה, היעזר ברב שלך.
9. שאלות הבנה
בדוק את הבנתך:
- מדוע בני המרפסת אינם אוסרים על בני החצר (סעיף א; משנה ברורה ס״ק א)?
- איזה תנאי מציב סעיף א, ומה הדין, לפי המשנה ברורה, כשאינו מתקיים (ס״ק ג)?
- מתי נותנים את התל המשותף לבני המרפסת, ומתי שניהם אסורים בו (סעיף ב)?
- מדוע התל המופלג ארבעה טפחים מן המרפסת, אף שהוא גבוה עשרה (ולפי המוסגר השני, בתוך עשרה למרפסת), אסור לאלו ולאלו (סעיף ב)?
- מה משנה המצבה שלפני המרפסת (סעיף ג; משנה ברורה ס״ק י״ג)?
- כיצד מתחלקים זיזי הכתלים בין החצר והעלייה (סעיף ד)?
להעמיק עוד
אם ברצונך להעמיק בסימן זה:
📖להצטרף לחברותא
- 📚 רמה 2 — למדן: לפלפול, שיטות הראשונים, חקירות יסודיות, ודקדוקי אחרונים
- ✨ רמה 3 — סינתזה: לחזרה ולשינון מהיר עם סימני זכרון
- 📜 רמה 4 — דעת הרב: שיטת אדמו״ר הזקן (שולחן ערוך הרב סימן שע״ה)