סימן ק״ז — המבשל ביצים ודבר מאוס בתבשיל

לפי השולחן ערוך (יו״ד ק״ז:א), המבשל ביצים הרבה בקליפתן לא יוציאם מן המים עד שיצטננו, או יתן עליהם מים צוננים, מפני שחיישינן שמא ימצא באחת מהן אפרוח [אסור]. אם יוציאם חמין אחת אחת, אותה שיש בה אפרוח עלולה להישאר עם האחרונות (נשאר באחרונה), ולא ישאר ששים לבטלו, ויאסור את התבשיל. העצה: להניחן עד שיצטננו, או לשפוך הכל בבת אחת. להלכה למעשה, התייעץ עם הרב שלך.

זהו עיקר הגהת הרמ״א (סעיף א). לדעת המחמירים (יש אוסרין), אם שפך את הביצים או דגים קטנים לקערה ונמצא אחד טריפה או טמא, חוששין שמא נשאר באחרונה בלא ששים ואוסרין הכל. אך לדעת המקילין (יש מתירין, ב״י בשם ר׳ שמשון) — וכן עיקר — לא מחזקינן איסורא לומר שנשאר במיעוט בלא ששים. ואף לדעת המחמירין, אין הכלים נאסרים, שמעמידין הכלי על חזקתו. להלכה למעשה, התייעץ עם הרב שלך.

לפי השולחן ערוך (סעיף ב), זבוב וכיוצא בו מן הדברים המאוסים שנפשו של אדם קצה בהם שנמצא בתבשיל — משליכו והתבשיל מותר, שפליטת הדברים המקולקלים אינה אוסרת (נ״ט לפגם, ענין סימן ק״ד) ; וכן המנהג הפשוט (אף שיש מחמירין). ובדין הכף שהוציא בה דג טמא מן הקדרה והחזירה: צריך ששים כנגד האיסור בלבד, ולא כנגד כל הכף — שאין אומרים חתיכה נעשית נבילה בכלי ; אך אם היה מעט תבשיל עם האיסור על הכף, צריך ששים גם כנגד אותו מעט תבשיל שנעשה נבילה. להלכה למעשה, התייעץ עם הרב שלך.