שני סעיפים — והשולחן ערוך מכריז בעצמו: ובו ב׳ סעיפים. שני מצבים סימטריים ושני חששות שאינם. לצד אחד: לידה והנקה לתינוק ישראל בידי עובדת כוכבים — והחשש סכנה, והסימן משיב בתנאי נוכחות. ולצד השני: ישראלית אצל עובדת כוכבים — והחשש אחר לגמרי, והאיבה היא המתירה, ולא בשבת ולא בהנקה. (שולחן ערוך, יורה דעה קנ״ד — ב׳ סעיפים)
אבל בבית ישראל מותרת ליילד ולהניק אם אחרים עומדים על גבה או יוצאים ונכנסים
אבל בבית ישראל מותרת ליילד ולהניק, אם אחרים עומדים על גבה או יוצאים ונכנסים. שני תנאים במשפט אחד — והט״ז מראה שהם באים כאחד, בלידה כבהנקה.
Choulhan Aroukh, Yoreh De'ah 154:1רמה 01
לשון שני הסעיפים עם תרגום ברור. הלידה, ההנקה, תנאי הנוכחות וסייג הלילה; ואחר כך ההנקה האסורה והלידה המותרת משום איבה — מבוארים צעד אחר צעד, עם המשנה והסוגיה בעבודה זרה, הטור, הבית יוסף, הש״ך, הט״ז, הבאר היטב, הפתחי תשובה, הנקודות הכסף והרמב״ם בשלמותם.
📖 ללמודרמה 02
פלפול מעמיק: מדוע אין שני כיווני הסימן משיבים זה לזה, חקירת הט״ז בשני תנאי הנוכחות, הט״ז כנגד הנקודות הכסף בדברי התוספות ובשתיקת הבית יוסף, “צ״ע” של הש״ך במיילדת המומחית ותשובת הבית יעקב, וגבולות האיבה — עד תזוזת החתם סופר.
📖 ללמודרמה 03
טבלת אב של שני הסעיפים קטע אחר קטע, מפת שני החששות, טבלת תנאי הנוכחות מקרה במקרה, טבלת האיבה וגבולותיה, השבת והחתם סופר, הרמב״ם, נושאי הכלים במבט אחד, חמשת כללי הזהב, הסימן “מִילָּד”, ארבע המכשלות וכרטיס הבזק.
📖 ללמודרמה 04
ההלכה למעשה לפי הש״ך, הט״ז, הבאר היטב, הפתחי תשובה והנקודות הכסף, ואחריהם המקרים בני זמננו — בית היולדות, הילד הנמסר מחוץ לבית, המיילדת הישראלית, והשבת. הערה: האדמו״ר הזקן לא כתב שולחן ערוך על יורה דעה — רמת פסק, ולא “דעת הרב”.
📖 ללמודהסעיף מניח את הדין:
« עובדת כוכבים לא תיילד לישראלית בינה לבינה » (שו״ע יו״ד קנ״ד:א)הטור נותן את הטעם:
« נכרית עובדת כו״ם לא תיילד לישראלית בינה לבינה מפני שחשודה על שפיכות דמים » (טור יו״ד קנ״ד)והברייתא היא המקור:
« וְנׇכְרִית לֹא תְּיַילֵּד אֶת בַּת יִשְׂרָאֵל, מִפְּנֵי שֶׁחֲשׁוּדִין עַל שְׁפִיכוּת דָּמִים — דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר » (עבודה זרה כ״ו ע״א)ליישום במצבך — שאל את רבך.
הסעיף:
« אבל בבית ישראל מותרת ליילד ולהניק אם אחרים עומדים על גבה או יוצאים ונכנסים » (שו״ע יו״ד קנ״ד:א)הט״ז:
« מבואר הוא דהנקה והולדה שוין ובתרווייהו בעינן תרתי דהיינו שיהיו אחרות עומדת על גבם ויהיה בבית ישראל » (ט״ז יו״ד קנ״ד ס״ק א)
« משום שסתמא כל יולדת יולדת בביתה ולא אזלת בבית עובדת כוכבים להוליד שם משא״כ בהנקה » (ט״ז יו״ד קנ״ד ס״ק א)הבית יוסף:
« ואפילו אחרות עומדות ע״ג לא שרינן אלא ברשות ישראל דוקא כמ״ש רבינו בסמוך אם אחרים עומדים ע״ג וכו׳ מותר לילד ולהניק בבית ישראל » (בית יוסף יו״ד קנ״ד)ליישום במצבך — שאל את רבך.
הסעיף:
« ואפילו אם היא מומחית » (שו״ע יו״ד קנ״ד:א)הבית יוסף:
« כלומר דלא דמי לרופא שאם הוא מומחה מתרפאין ממנו משום דלא מרע נפשיה וטעמא דלא אמרינן הכי גבי מיילדת כיון דשכיחי נפלים אפילו תמיתם לא יאמרו שהמיילדת המיתה את הולד אלא נפל היה » (בית יוסף יו״ד קנ״ד)הש״ך:
« ותמיה לי דבירושלמי פרק אין מעמידין קאמר כי היכי דברופא אומן מותר ה״ה במיילדת חכמה » (ש״ך יו״ד קנ״ד ס״ק א)
« וכן בשום פוסק לא נזכר דבמיילדת מומח׳ אסור וצ״ע » (ש״ך יו״ד קנ״ד ס״ק א)הפתחי תשובה:
« והלכך ל״ק מה שהקשה הש״ך מההיא דירושלמי דבמילדת חכמה מותר דהתם מיירי שהיא מומחית גם לדברים אחרים » (פתחי תשובה יו״ד קנ״ד ס״ק א)ליישום במצבך — שאל את רבך.
הגמרא מתירה:
« אָמַר רַב יוֹסֵף: בְּשָׂכָר שְׁרֵי מִשּׁוּם אֵיבָה » (עבודה זרה כ״ו ע״א)ודוחה בהנקה:
« אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: יָכְלָה לְמֵימַר, אִי פְּנוּיָה הִיא — ״בָּעֵינָא לְאִינְּסוֹבֵי״, אִי אֵשֶׁת אִישׁ הִיא — ״לָא קָא מִזְדַּהַמְנָא בְּאַפֵּי גַּבְרַאי » (עבודה זרה כ״ו ע״א)ובשבת:
« אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: יָכְלָה לְמֵימַר לַהּ — דִּידַן, דִּמְינַטְּרִי שַׁבְּתָא — מְחַלְּלִינַן עֲלַיְיהוּ; דִּידְכוּ, דְּלָא מְינַטְּרִי שַׁבְּתָא — לָא מְחַלְּלִינַן » (עבודה זרה כ״ו ע״א)הט״ז מקצר:
« וליכא כאן משום איבה דאי פנויה היא יכולה למימר בעינ׳ לאנסובי ואם אשת איש היא יכולה למימר לא קא מזדהמנא באפי גברי » (ט״ז יו״ד קנ״ד ס״ק ג)ליישום במצבך — שאל את רבך.
הסעיף:
« אלא אם כן היא ידועה למילדת שאז מותר » (שו״ע יו״ד קנ״ד:ב)הרשב״א דרך הטור:
« וכתב הרשב״א הא דשרי בשכר דוקא במילדת ידועה שמתעסקה בכך שאז יהיה לה איבה אם לא תעשה » (טור יו״ד קנ״ד)
« אבל אשה שאינה רגילה בכך אפי׳ בשכר אסור דליכא איבה דמצי למימר איני בקיאה בכך » (טור יו״ד קנ״ד)הש״ך:
« שהוא יודע שהיא מיילדת דאז משום איבה שרי בשכר » (ש״ך יו״ד קנ״ד ס״ק ד)ליישום במצבך — שאל את רבך.
הסעיף:
« ודוקא בשכר ובחול » (שו״ע יו״ד קנ״ד:ב)החתם סופר דרך הפתחי תשובה:
« והשיב מאחר שיש להם כמה חיות בקיאות בלא״ה פשיטא דשרי » (פתחי תשובה יו״ד קנ״ד ס״ק ב)
« וא״כ בנ״ד מותר אפילו בשבת במאי דלית ביה חילול שבת דהיינו ביושבת על המשבר שכבר עקר הולד » (פתחי תשובה יו״ד קנ״ד ס״ק ב)
« ואמנם לחתוך הטבור שהוא מלאכה דאורייתא תצוה לעובדת כוכבים הבריאה העומדת על צדה לחתוך » (פתחי תשובה יו״ד קנ״ד ס״ק ב)ליישום במצבך — שאל את רבך.