Huit seifim. Le siman 162 avait interdit de prêter une mesure contre une mesure : le prix bouge, et le prêteur risque de recevoir plus qu’il n’a donné. Ici, la même opération est permise — parce qu’un fait extérieur la change du tout au tout : la denrée a, ce jour-là, un cours. Le siman définit ce qu’est un cours, ce qui l’invalide, ce qui le remplace, et la condition qu’on oublie toujours : l’acheteur ne doit rien gagner de plus que la marchandise. (Choulhan Aroukh, Yoreh De’ah 175 — 8 seifim)
אין פוסקין על הפירות על שער של עיירות מפני שאינו קבוע אבל פוסקין על שער שבמדינה שהוא קבוע
On ne fixe pas de prix sur des denrées d’après le cours des bourgs, parce qu’il n’est pas fixe ; mais on fixe d’après le cours de la grande ville, qui est fixe. Tout le siman est là : ce n’est pas le prix qui est en cause, c’est sa stabilité.
Choulhan Aroukh, Yoreh De'ah 175:1NIVEAU 01
Texte hébreu des huit seifim avec traduction française fluide. Le cours de la grande ville, le nouveau et le vieux, les glaneurs, la possession du vendeur et les trois travaux, l’interdiction de tout gain, la substitution, le cours le plus favorable et la vente faite dans l’interdit — avec la sougya de Bava Metzia 72b, le Tour, le Beit Yossef, le Chakh, le Taz, le Baer Hetev, le Pit’hei Techouva et le Rambam en entier.
📖 ÉtudierNIVEAU 02
Pilpoul approfondi : le fondement du heter entre l’excuse et l’acquisition ; Rachi contre les Tossefot sur le cours des bourgs et la règle de méthode du Rama ; le Rambam contre le Tour sur le nouveau et le vieux, et le psak à la rigueur ; pourquoi les glaneurs ont leur propre cours ; les deux réponses de la guemara et la nafka mina que le Taz en tire ; la quantité exigée du vendeur ; Rabbénou Tam contre le Rachbam ; et la réponse des Tossefot sur le קרוב לשכר.
📖 ÉtudierNIVEAU 03
Un tableau-maître des huit seifim clause par clause, l’axiome du siman, les trois questions-réflexes, la table de ce qui fait un cours, la possession du vendeur, l’interdiction de tout gain, la substitution, le cours le plus favorable et le mandataire, le vocabulaire, les règles d’or, la mnémonique et les pièges classiques.
📖 ÉtudierNIVEAU 04
La halakha pratique selon le ש״ך, le ט״ז, le באר היטב et le פתחי תשובה, puis les cas contemporains. Note : l’Admour HaZaken n’a pas écrit de Choulhan Aroukh sur Yoreh De’ah — niveau de psak, non « Daat HaRav ». Les נקודות הכסף ne commentent pas ce siman.
📖 ÉtudierLe seif pose la règle et sa condition :
« אין פוסקין על הפירות על שער של עיירות מפני שאינו קבוע אבל פוסקין על שער שבמדינה שהוא קבוע » (שו״ע יו״ד קע״ה:א)
« ומשיצא השער של מדינה מותר להקדים מעות לחבירו ולפסוק עמו שיתן לו אותם פירות כל השנה כשיעור מעותיו כפי אותו השער » (שו״ע יו״ד קע״ה:א)
« אֵין פּוֹסְקִין עַל הַפֵּרוֹת עַד שֶׁיֵּצֵא הַשַּׁעַר. יָצָא הַשַּׁעַר פּוֹסְקִין. אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לָזֶה יֵשׁ לָזֶה » (רמב״ם הלכות מלווה ולווה פרק ט׳ הלכה א׳)Et le Chakh en donne la raison.
« ואין כאן רבית שיכול הלוקח לומר אם היה מעותי בידי הייתי יכול לקנות בשוק כשער של עכשיו » (ש״ך יו״ד קע״ה ס״ק א)Pour l’application à ta situation, consulte ton Rav.
Le Mehaber, la glose, et la précision du Chakh :
« אין פוסקין על הפירות על שער של עיירות מפני שאינו קבוע אבל פוסקין על שער שבמדינה שהוא קבוע » (שו״ע יו״ד קע״ה:א)
« וי״א דפוסקין על שער של עיירות » (רמ״א יו״ד קע״ה:א)
« ויש להקל באיסור דרבנן » (רמ״א יו״ד קע״ה:א)
« ואם יצא השער בכרך א׳ אע״פ שכל העיירות הסמוכים לה אין להם שער פוסקים על שער של אותה כרך » (ש״ך יו״ד קע״ה ס״ק ב)Pour l’application à ta situation, consulte ton Rav.
Le seif 4 ouvre la seconde voie, avec ses deux limites :
« אם היה למוכר מאותו המין אע״פ שעדיין לא נגמרה מלאכתו מותר לפסוק עליו עד כדי השיעור שיש לו אף על פי שעדיין לא יצא השער » (שו״ע יו״ד קע״ה:ד)
« והוא שלא יהא מחוסר אלא מלאכה אחת או ב׳ אבל אם מחוסר ג׳ מלאכות אסור » (שו״ע יו״ד קע״ה:ד)
« ולא סגי כאן אם יש לו מעט מאותו מין כיון שמכר הוא דדוקא בהלואת סאה בסאה הקילו בזה » (ט״ז יו״ד קע״ה ס״ק ה)
« אפילו אין בידו לגמרו אלא בידי שמים ומחוסר ג׳ אסור אפילו בידו לגמרו » (ש״ך יו״ד קע״ה ס״ק ח)Pour l’application à ta situation, consulte ton Rav.
Le seif 5 est le texte décisif, et le Tour en donne la raison :
« הפוסק על השער צריך שלא ירויח בדבר כלום כגון שאם מנהג שהלוקח נותן שכר הסרסור צריך שיתן הוא » (שו״ע יו״ד קע״ה:ה)
« וצריך שינכה למוכר החסרון שראוין להתחסר לפי המדה ולפי הזמן » (שו״ע יו״ד קע״ה:ה)
« שאם לא כן הוי רבית שמרויח זה בשביל הקדמת המעות » (טור יו״ד קע״ה)
« שראוין להתחסר כו׳. כמו שנתבאר בח״מ סימן רצ״ב » (ש״ך יו״ד קע״ה ס״ק ט)Pour l’application à ta situation, consulte ton Rav.
Le seif 8 le règle, avec sa condition, et le Chakh ajoute la suite :
« מקח שנעשה באיסור כגון שהוסיף במקח משום אגר נטר וכיוצא בזה המקח קיים בענין שלא יהא בו רבית » (שו״ע יו״ד קע״ה:ח)
« והוא שנתקיים המקח באחת מדרכי ההקנאות אבל אם לא נתקיים המקח אלא לענין מי שפרע בטל לגמרי » (שו״ע יו״ד קע״ה:ח)
« ויתן כשער של היתר והרבית אם נתן לו אין מוציאין אותו מיד המוכר » (ש״ך יו״ד קע״ה ס״ק י״ד)
« עי׳ בספר אשל אברהם להגאון מהר״א ברודא ז״ל ובס׳ פני יהושע שערערו על פסק זה והעלו הוראה להתיר » (פתחי תשובה יו״ד קע״ה ס״ק ג)Pour l’application à ta situation, consulte ton Rav.