שמונה סעיפים. סימן קס״ב · 162 אסר להלוות סאה בסאה : המחיר נע, והמלווה עלול לקבל יותר משנתן. וכאן אותו עסק מותר — מפני שעובדה חיצונית משנה אותו מן הקצה אל הקצה : יש לסחורה באותו יום שער. והסימן מגדיר מהו שער, מה פוסלו, מה בא במקומו, ומהו התנאי שתמיד נשכח : שלא ירויח הלוקח דבר יתר על הסחורה. (שולחן ערוך, יורה דעה קע״ה — ח׳ סעיפים)
אין פוסקין על הפירות על שער של עיירות מפני שאינו קבוע אבל פוסקין על שער שבמדינה שהוא קבוע
אין פוסקין על הפירות על שער של עיירות מפני שאינו קבוע, אבל פוסקין על שער שבמדינה שהוא קבוע. וכל הסימן בזה : לא המחיר הוא הנידון אלא קביעותו.
שולחן ערוך, יורה דעה קע״ה:ארמה 01
לשון שמונת הסעיפים עם תרגום וביאור. שער המדינה, חדש וישן, לקוטות, מה שביד המוכר ושלוש המלאכות, איסור כל ריוח, התמורה, שער הגבוה ומקח שנעשה באיסור — עם סוגיית בבא מציעא ע״ב ע״ב, הטור, הבית יוסף, הש״ך, הט״ז, הבאר היטב, הפתחי תשובה והרמב״ם כולו.
📖 ללמודרמה 02
פלפול ועיון : יסוד ההיתר בין טענה לקנין ; רש״י כנגד התוספות בשער העיירות וכלל השיטה של הרמ״א ; הרמב״ם כנגד הטור בחדש וישן, והפסק לחומרא ; מפני מה יש ללקוטות שער לעצמם ; שני תירוצי הגמרא והנפקא מינה שהט״ז מוציא מהם ; השיעור הנדרש מן המוכר ; רבינו תם כנגד הרשב״ם ; ותשובת התוספות בקרוב לשכר.
📖 ללמודרמה 03
טבלת אב לשמונת הסעיפים סעיף אחר סעיף, אקסיומת הסימן, שלוש שאלות הרפלקס, טבלת מה עושה שער, מה שביד המוכר, איסור כל ריוח, התמורה, שער הגבוה והשליח, המילון, כללי הזהב, סימן לזכירה והמכשולים השכיחים.
📖 ללמודרמה 04
ההלכה למעשה לפי הש״ך, הט״ז, הבאר היטב והפתחי תשובה, ואחר כך המקרים בני זמננו. הערה : אדמו״ר הזקן לא כתב שולחן ערוך על יורה דעה — רמת פסק היא ואינה “דעת הרב”. ונקודות הכסף אינן מעירות על סימן זה.
📖 ללמודהסעיף מעמיד את הכלל ואת תנאו :
« אין פוסקין על הפירות על שער של עיירות מפני שאינו קבוע אבל פוסקין על שער שבמדינה שהוא קבוע » (שו״ע יו״ד קע״ה:א)
« ומשיצא השער של מדינה מותר להקדים מעות לחבירו ולפסוק עמו שיתן לו אותם פירות כל השנה כשיעור מעותיו כפי אותו השער » (שו״ע יו״ד קע״ה:א)
« אֵין פּוֹסְקִין עַל הַפֵּרוֹת עַד שֶׁיֵּצֵא הַשַּׁעַר. יָצָא הַשַּׁעַר פּוֹסְקִין. אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לָזֶה יֵשׁ לָזֶה » (רמב״ם הלכות מלווה ולווה פרק ט׳ הלכה א׳)והש״ך נותן את הטעם.
« ואין כאן רבית שיכול הלוקח לומר אם היה מעותי בידי הייתי יכול לקנות בשוק כשער של עכשיו » (ש״ך יו״ד קע״ה ס״ק א)ולמעשה בנידון שלך — שאל את רבך.
המחבר, ההגהה, ודיוק הש״ך :
« אין פוסקין על הפירות על שער של עיירות מפני שאינו קבוע אבל פוסקין על שער שבמדינה שהוא קבוע » (שו״ע יו״ד קע״ה:א)
« וי״א דפוסקין על שער של עיירות » (רמ״א יו״ד קע״ה:א)
« ויש להקל באיסור דרבנן » (רמ״א יו״ד קע״ה:א)
« ואם יצא השער בכרך א׳ אע״פ שכל העיירות הסמוכים לה אין להם שער פוסקים על שער של אותה כרך » (ש״ך יו״ד קע״ה ס״ק ב)ולמעשה בנידון שלך — שאל את רבך.
סעיף ד פותח את הדרך השנייה, ובה שני גבולות :
« אם היה למוכר מאותו המין אע״פ שעדיין לא נגמרה מלאכתו מותר לפסוק עליו עד כדי השיעור שיש לו אף על פי שעדיין לא יצא השער » (שו״ע יו״ד קע״ה:ד)
« והוא שלא יהא מחוסר אלא מלאכה אחת או ב׳ אבל אם מחוסר ג׳ מלאכות אסור » (שו״ע יו״ד קע״ה:ד)
« ולא סגי כאן אם יש לו מעט מאותו מין כיון שמכר הוא דדוקא בהלואת סאה בסאה הקילו בזה » (ט״ז יו״ד קע״ה ס״ק ה)
« אפילו אין בידו לגמרו אלא בידי שמים ומחוסר ג׳ אסור אפילו בידו לגמרו » (ש״ך יו״ד קע״ה ס״ק ח)ולמעשה בנידון שלך — שאל את רבך.
סעיף ה הוא הלשון המכריעה, והטור נותן את טעמה :
« הפוסק על השער צריך שלא ירויח בדבר כלום כגון שאם מנהג שהלוקח נותן שכר הסרסור צריך שיתן הוא » (שו״ע יו״ד קע״ה:ה)
« וצריך שינכה למוכר החסרון שראוין להתחסר לפי המדה ולפי הזמן » (שו״ע יו״ד קע״ה:ה)
« שאם לא כן הוי רבית שמרויח זה בשביל הקדמת המעות » (טור יו״ד קע״ה)
« שראוין להתחסר כו׳. כמו שנתבאר בח״מ סימן רצ״ב » (ש״ך יו״ד קע״ה ס״ק ט)ולמעשה בנידון שלך — שאל את רבך.
סעיף ח קובע את הדין, ובו תנאו, והש״ך מוסיף את ההמשך :
« מקח שנעשה באיסור כגון שהוסיף במקח משום אגר נטר וכיוצא בזה המקח קיים בענין שלא יהא בו רבית » (שו״ע יו״ד קע״ה:ח)
« והוא שנתקיים המקח באחת מדרכי ההקנאות אבל אם לא נתקיים המקח אלא לענין מי שפרע בטל לגמרי » (שו״ע יו״ד קע״ה:ח)
« ויתן כשער של היתר והרבית אם נתן לו אין מוציאין אותו מיד המוכר » (ש״ך יו״ד קע״ה ס״ק י״ד)
« עי׳ בספר אשל אברהם להגאון מהר״א ברודא ז״ל ובס׳ פני יהושע שערערו על פסק זה והעלו הוראה להתיר » (פתחי תשובה יו״ד קע״ה ס״ק ג)ולמעשה בנידון שלך — שאל את רבך.