Eight seifim. Siman 162 forbade lending a measure against a measure: the price moves, and the lender may receive more than he gave. Here the same transaction is permitted — because one external fact changes it entirely: the commodity has, that day, a rate. The siman defines what a rate is, what invalidates it, what replaces it, and the condition always forgotten: the buyer must gain nothing beyond the goods. (Shulchan Arukh, Yoreh De’ah 175 — 8 seifim)
אין פוסקין על הפירות על שער של עיירות מפני שאינו קבוע אבל פוסקין על שער שבמדינה שהוא קבוע
One does not fix a price on produce by the rate of the towns, because it is not fixed; but one fixes by the rate of the great city, which is fixed. The whole siman is here: it is not the price that is in question, but its stability.
Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 175:1LEVEL 01
Hebrew text of the eight seifim with a fluent English translation. The rate of the great city, new and old, the gleaners, the seller’s possession and the three operations, the bar on any gain, substitution, the more favourable rate and a sale made in prohibition — with the sugya of Bava Metzia 72b, the Tur, the Beit Yosef, the Shakh, the Taz, the Ba’er Hetev, the Pit’hei Teshuva and the whole Rambam.
📖 StudyLEVEL 02
In-depth pilpul: the basis of the heter between an excuse and an acquisition; Rashi against Tosafot on the towns’ rate and the Rama’s rule of method; the Rambam against the Tur on new and old, and the stringent ruling; why the gleaners have their own rate; the gemara’s two answers and the nafka mina the Taz draws from them; the quantity required of the seller; Rabbenu Tam against the Rashbam; and Tosafot’s answer on קרוב לשכר.
📖 StudyLEVEL 03
A master table of the eight seifim clause by clause, the axiom of the siman, the three reflex questions, the table of what makes a rate, the seller’s possession, the bar on any gain, substitution, the more favourable rate and the agent, the vocabulary, the golden rules, the mnemonic and the classic pitfalls.
📖 StudyLEVEL 04
The practical halakha according to the ש״ך, the ט״ז, the באר היטב and the פתחי תשובה, then contemporary cases. Note: the Admour HaZaken did not write a Shulhan Arukh on Yoreh De’ah — a level of psak, not “Daat HaRav”. The נקודות הכסף do not comment on this siman.
📖 StudyThe seif states the rule and its condition:
« אין פוסקין על הפירות על שער של עיירות מפני שאינו קבוע אבל פוסקין על שער שבמדינה שהוא קבוע » (שו״ע יו״ד קע״ה:א)
« ומשיצא השער של מדינה מותר להקדים מעות לחבירו ולפסוק עמו שיתן לו אותם פירות כל השנה כשיעור מעותיו כפי אותו השער » (שו״ע יו״ד קע״ה:א)
« אֵין פּוֹסְקִין עַל הַפֵּרוֹת עַד שֶׁיֵּצֵא הַשַּׁעַר. יָצָא הַשַּׁעַר פּוֹסְקִין. אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לָזֶה יֵשׁ לָזֶה » (רמב״ם הלכות מלווה ולווה פרק ט׳ הלכה א׳)And the Shakh gives the reason.
« ואין כאן רבית שיכול הלוקח לומר אם היה מעותי בידי הייתי יכול לקנות בשוק כשער של עכשיו » (ש״ך יו״ד קע״ה ס״ק א)For the application to your own case, consult your Rav.
The Mehaber, the gloss, and the Shakh’s precision:
« אין פוסקין על הפירות על שער של עיירות מפני שאינו קבוע אבל פוסקין על שער שבמדינה שהוא קבוע » (שו״ע יו״ד קע״ה:א)
« וי״א דפוסקין על שער של עיירות » (רמ״א יו״ד קע״ה:א)
« ויש להקל באיסור דרבנן » (רמ״א יו״ד קע״ה:א)
« ואם יצא השער בכרך א׳ אע״פ שכל העיירות הסמוכים לה אין להם שער פוסקים על שער של אותה כרך » (ש״ך יו״ד קע״ה ס״ק ב)For the application to your own case, consult your Rav.
Seif 4 opens the second route, with its two limits:
« אם היה למוכר מאותו המין אע״פ שעדיין לא נגמרה מלאכתו מותר לפסוק עליו עד כדי השיעור שיש לו אף על פי שעדיין לא יצא השער » (שו״ע יו״ד קע״ה:ד)
« והוא שלא יהא מחוסר אלא מלאכה אחת או ב׳ אבל אם מחוסר ג׳ מלאכות אסור » (שו״ע יו״ד קע״ה:ד)
« ולא סגי כאן אם יש לו מעט מאותו מין כיון שמכר הוא דדוקא בהלואת סאה בסאה הקילו בזה » (ט״ז יו״ד קע״ה ס״ק ה)
« אפילו אין בידו לגמרו אלא בידי שמים ומחוסר ג׳ אסור אפילו בידו לגמרו » (ש״ך יו״ד קע״ה ס״ק ח)For the application to your own case, consult your Rav.
Seif 5 is the decisive text, and the Tur gives its reason:
« הפוסק על השער צריך שלא ירויח בדבר כלום כגון שאם מנהג שהלוקח נותן שכר הסרסור צריך שיתן הוא » (שו״ע יו״ד קע״ה:ה)
« וצריך שינכה למוכר החסרון שראוין להתחסר לפי המדה ולפי הזמן » (שו״ע יו״ד קע״ה:ה)
« שאם לא כן הוי רבית שמרויח זה בשביל הקדמת המעות » (טור יו״ד קע״ה)
« שראוין להתחסר כו׳. כמו שנתבאר בח״מ סימן רצ״ב » (ש״ך יו״ד קע״ה ס״ק ט)For the application to your own case, consult your Rav.
Seif 8 settles it, with its condition, and the Shakh adds what follows:
« מקח שנעשה באיסור כגון שהוסיף במקח משום אגר נטר וכיוצא בזה המקח קיים בענין שלא יהא בו רבית » (שו״ע יו״ד קע״ה:ח)
« והוא שנתקיים המקח באחת מדרכי ההקנאות אבל אם לא נתקיים המקח אלא לענין מי שפרע בטל לגמרי » (שו״ע יו״ד קע״ה:ח)
« ויתן כשער של היתר והרבית אם נתן לו אין מוציאין אותו מיד המוכר » (ש״ך יו״ד קע״ה ס״ק י״ד)
« עי׳ בספר אשל אברהם להגאון מהר״א ברודא ז״ל ובס׳ פני יהושע שערערו על פסק זה והעלו הוראה להתיר » (פתחי תשובה יו״ד קע״ה ס״ק ג)For the application to your own case, consult your Rav.