Accueil › Issour ve-Heter › Siman 176
סימן קע״וSiman 176

Yoreh De'ah · Issour ve-Heter

Siman 176 — Quelle location est permise et laquelle est interdite

Huit seifim. Le titre ne demande pas si la location est permise, mais laquelle l’est — car louer et prêter se ressemblent trait pour trait : une somme est remise, une autre revient plus tard. Le siman donne le critère qui les sépare — quelque chose s’est-il usé, et à qui cette usure a-t-elle coûté ? — puis le pose successivement à l’argent, à un ustensile, à un navire, à une marmite de cuivre, à une vache, à un champ et à un ouvrier. (Choulhan Aroukh, Yoreh De’ah 176 — 8 seifim)

אסור לאדם להשכיר מעותיו שיאמר לו אשכיר לך י׳ דינרין בדינר לחודש

Il est interdit à un homme de louer son argent, en disant : « je te loue dix dinars pour un dinar le mois ». Douze mots, et tout le siman est posé : ce n’est pas le nom de l’opération qui décide, c’est ce qu’il y a à louer.

Choulhan Aroukh, Yoreh De'ah 176:1

Les 4 niveaux d’étude

NIVEAU 01

רמת המתחיל

Base — Débutant & Intermédiaire

Texte hébreu des huit seifim avec traduction française fluide. L’argent qui ne se loue pas et les trois degrés de responsabilité, les ustensiles, le navire et la marmite de cuivre, la vache évaluée, la somme investie dans le bien loué, la remise sur le loyer d’un bien-fonds, la dot des gendres, le travail échangé et l’ouvrier payé d’avance — avec la sougya de Bava Metzia 65a, le Tour, le Beit Yossef, le Chakh, le Taz, le Baer Hetev, les Nekoudot HaKessef, le Pit’hei Techouva et le Rambam.

📖 Étudier

NIVEAU 02

רמת הלמדן

Lamdan — Talmid Hakham

Pilpoul approfondi : le yessod du Taz — le loyer paie le פחת — et l’ustensile qui ne s’use pas ; les trois degrés de l’אחריות et la correction du texte de la glose par le Chakh et le Taz ; le navire contre la marmite de cuivre ; la vache contre le צאן ברזל ; l’argent qui améliore contre l’argent qui circule ; la règle que le loyer n’est dû qu’à la fin ; la ma’hloket du Rachba Baal HaTossefot et du Rachba ben Adéret tranchée par les Nekoudot HaKessef ; la dot des gendres et l’ouvrier qui doit commencer.

📖 Étudier

NIVEAU 03

חזרה וסיכום

Synthèse — Révision

Un tableau-maître des huit seifim clause par clause, l’axiome du siman, les trois questions-réflexes, les trois degrés de responsabilité sur l’argent, les choses de l’ustensile au bétail, l’argent remis au locataire, le bien-fonds et la remise licite, l’ouvrier, le vocabulaire, les règles d’or, la mnémonique et les pièges classiques.

📖 Étudier

NIVEAU 04

הלכה למעשה

Halakha lema'asse — Psak

La halakha pratique selon le ש״ך, le ט״ז, le באר היטב, les נקודות הכסף et le פתחי תשובה, puis les cas contemporains. Note : l’Admour HaZaken n’a pas écrit de Choulhan Aroukh sur Yoreh De’ah — niveau de psak, non « Daat HaRav ».

📖 Étudier

Questions fréquentes — Siman 176

Peut-on louer de l’argent contre un loyer ?

Le seif l’interdit, et donne l’unique cas où cela reste possible :

« אסור לאדם להשכיר מעותיו שיאמר לו אשכיר לך י׳ דינרין בדינר לחודש » (שו״ע יו״ד קע״ו:א)
« והני מילי כששוכר להוציאם אבל אם שכרם כדי להתלמד בהם או ליראות ומחזירם לו בעין מותר » (שו״ע יו״ד קע״ו:א)
« אסור לאדם להשכיר מעותיו בלשון שכירות שיאמר אשכיר לך עשר דינרין בדינר לחדש » (טור יו״ד קע״ו)
Et le Taz en donne la raison de fond.
« ואע״פ שיחזיר אותם בעין אח״כ מ״מ כיון שהיה לו רשות להוציאם והיה האחריות על המקבל הוה ליה כהלואה ואסור ליתן שכר דהוי כרבית » (ט״ז יו״ד קע״ו ס״ק א)
Pour l’application à ta situation, consulte ton Rav.

Et si l’on partage la responsabilité autrement ?

La glose distingue trois degrés :

« ודוקא שלא קבל עליו רק אחריות גנבה ואבדה אבל אם קבל עליו כל אחריות אסור » (רמ״א יו״ד קע״ו:א)
« ואם קיבל עליו המשכיר כל אחריות בין דגנבה ואבדה בין אחריות דאונסין יש מתירין אפי׳ משכיר לו להוציאם » (רמ״א יו״ד קע״ו:א)
« מיהו לא הוי אלא כאבק רבית אבל אם לא קבל המשכיר אחריות כלל הוי רבית קצוצה » (רמ״א יו״ד קע״ו:א)
Et le Chakh écarte la réserve du Beit Yossef.
« וב״י כתב דמשמע מדברי ת״ה דמ״מ אין לעשות מעשה להיתר וליתא דל״ק התם הכי » (ש״ך יו״ד קע״ו ס״ק ב)
Pour l’application à ta situation, consulte ton Rav.

Peut-on toujours louer un objet contre un loyer ?

Le seif permet largement, et le Taz pose la limite :

« כלים מותר להשכירם אפילו נותן לו רשות למכרם ולעשות בהם כל חפצו רק שלבסוף יחזיר לו כלי אחר כזה » (שו״ע יו״ד קע״ו:ב)
« וכן מותר להשכיר סיר של נחושת וכיוצא בו ונוטל השכר ודמי מה שפחת ממשקלו » (שו״ע יו״ד קע״ו:ג)
« אבל בסעיף ב׳ בכלים אמרינן דאין השכר משום הלואה אלא משום שנפחת הכלי במה שנשתמש בו ואותו הפחת המשכיר מקבלו עליו » (ט״ז יו״ד קע״ו ס״ק א)
« ומשום הכי אם הוא כלי שאין בו פחת כגון כלי כסף וזהב » (ט״ז יו״ד קע״ו ס״ק א)
Pour l’application à ta situation, consulte ton Rav.

Peut-on offrir une remise à qui paie son loyer d’avance ?

Le seif le permet, et la glose en marque les deux limites :

« כיצד השכיר לו את החצר וא״ל קודם שהחזיק בו אם מעכשיו אתה נותן לי הרי היא לך בי׳ סלעים בכל שנה ואם תתן שכר חדש בחדש הרי היא בסלע בכל חדש ה״ז מותר » (שו״ע יו״ד קע״ו:ו)
« אבל אם כבר החזיק בו לשכור לו בי׳ סלעים לשנה אסור לומר לו תתן כל חדש סלע א׳ ואני אמתין לך המעות » (רמ״א יו״ד קע״ו:ו)
« וכ״ש אם כבר נתחייב לו השכירות ונותן לו דבר בהמתנת המעות דאסור » (רמ״א יו״ד קע״ו:ו)
« לפי ששכירות אינה משתלמת אלא לבסוף » (ש״ך יו״ד קע״ו ס״ק ז)
Pour l’application à ta situation, consulte ton Rav.

Le locataire peut-il financer des travaux contre un loyer plus élevé ?

Le seif 5 distingue selon la destination de l’argent :

« המשכיר שדה לחבירו בי׳ כורים לשנה וא״ל תן ר׳ זוז שאפרנס בהם השדה ואני אתן לך י״ב כור בכל שנה הרי זה מותר מפני שאם יפרנס השדה בדינרין אלו יהיה שכרה יותר » (שו״ע יו״ד קע״ו:ה)
« אבל אם א״ל תן לי ר׳ זוז כדי להתעסק בהם בחנות או להוציא בסחורה של ספינה או לשכור בהם מלחים ואני אוסיף לך בשכירות הרי זה אסור » (שו״ע יו״ד קע״ו:ה)
« אע״פ שהמאה שלוקח ממנו בתורת הלואה לוקח אותם שהרי מחזירה לו בסוף ונמצא שמוסיף לו שני כורין בשכר הלואת המאה אפי׳ הכי מותר כיון שמוציא אותם בגוף השדה » (טור יו״ד קע״ו)
« נמצא מעלה לו שכירות ספינה טובה יותר מספינה רעה » (ש״ך יו״ד קע״ו ס״ק ו)
Pour l’application à ta situation, consulte ton Rav.