Accueil › Taharat haMishpacha › Siman 202
סימן ר״בSiman 202

Yoreh De’ah · Taharat haMishpacha

Siman 202 — Ce qui fait interposition dans l’immersion des ustensiles

Neuf seifim. Une immersion ne vaut que si l’eau a touché toute la surface de l’ustensile : de là deux empêchements, la matière qui y est collée et l’air qui y demeure, et une dispense pour ce qui va être retranché. Le siman clôt les lois de la pureté, qui s’ouvrent au siman 183 et s’achèvent ici ; le suivant ouvre un traité tout neuf. (Choulhan Aroukh, Yoreh De’ah 202 — 9 seifim)

כל דבר שדרך להקפיד עליו חוצץ ואם לאו אינו חוצץ אא״כ היה חופה את רובו

Toute chose qu’on a coutume de trouver gênante fait interposition ; sinon, elle ne fait pas interposition — à moins qu’elle ne recouvre la majeure partie. Le seif 2 donne la règle du siman, et le Taz la rattache aussitôt à l’immersion des personnes, au siman 198.

Choulhan Aroukh, Yoreh De’ah 202:2

Les 4 niveaux d’étude

NIVEAU 01

רמת המתחיל

Base — Débutant & Intermédiaire

Le texte hébreu des neuf seifim avec une traduction française fluide : la poix et le mor sur le verre, la règle de la gêne et de la majeure partie, la noirceur de la marmite, les manches brisés, l’ustensile immergé la bouche en bas, l’ustensile dans l’ustensile, le col étroit et le manche qu’on va couper — avec les vingt-six entrées du Chakh, du Taz, du Baer Hetev et des Nekoudot HaKessef, citées une par une, puis les treize seifim de l’Aroukh HaChoul’han.

📖 Étudier

NIVEAU 02

רמת הלמדן

Lamdan — Talmid Hakham

Pilpoul : la ‘hakira entre la matière collée et l’air emprisonné, les deux lectures de la michna du verre, la ma’hloket du Beit Yossef, du Ba’h, du Taz et des Nekoudot HaKessef sur l’ustensile large, la kouchia du Taz sur le siman 201 et ses deux terouzim, la tmiha de l’Aroukh HaChoul’han sur la glose du Rama, le shefoferet hanod et ses deux emplois, et la version de la guemara de חולין.

📖 Étudier

NIVEAU 03

חזרה וסיכום

Synthèse — Révision

Le tableau-maître des neuf seifim, les deux empêchements séparés, les quatre seuils de l’interposition, le manche clause par clause, les trois conditions de l’ustensile dans l’ustensile, les positions sur l’ustensile large, le vocabulaire, les règles d’or et les pièges classiques.

📖 Étudier

NIVEAU 04

הלכה למעשה

Halakha lema‘assé — Psak

La halakha pratique selon le ש״ך, le ט״ז, le באר היטב, les נקודות הכסף et l’ערוך השולחן, puis les cas contemporains : l’étiquette, la colle, le noir de fumée, le manche qui bouge, la bouteille, le panier. Note : le פתחי תשובה ne commente pas ce siman. Note également : l’Admour HaZaken n’a pas écrit de Choulhan Aroukh sur Yoreh De’ah — niveau de psak, non « Daat HaRav ».

📖 Étudier

Questions fréquentes — Siman 202

Qu’est-ce qui fait interposition dans l’immersion d’un ustensile ?

Le seif 2 donne la règle, et elle a deux seuils :

« כל דבר שדרך להקפיד עליו חוצץ ואם לאו אינו חוצץ אא״כ היה חופה את רובו » (שו״ע יו״ד ר״ב:ב)
« אלו חוצצין בכלים. תלוי בקפידא של אדם כדלעיל סי׳ קצ״ח סעיף א׳ והוא מדרבנן והיינו או ברובו של כלי אע״ג דאין מקפיד עליו או במיעוטו המקפיד כ״פ הר״ש פ״ט דמקואות וכמ״ש בסעיף ב׳: » (ט״ז יו״ד ר״ב ס״ק א)
Ce qu’on a coutume de trouver gênant fait interposition, même sur une petite surface ; ce qu’on ne trouve pas gênant ne fait interposition que s’il recouvre la majeure partie. Le Taz rattache la règle à celle de l’immersion des personnes, au siman 198, et rappelle qu’elle est rabbinique. Pour l’application à ta situation, consulte ton Rav.

Le noir de fumée sur une casserole empêche-t-il l’immersion ?

La glose le dit expressément, et le Taz en tire l’envers :

« שחרורית הדבוק ביורה מבחוץ הוי כדופן הכלי ודרכו בכך ואינו חוצץ » (רמ״א יו״ד ר״ב:ב)
« שחרורית הדבוק ביורה. מבחוץ כו׳. זה כתב הב״י בסי׳ ק״ך בשם הרא״ש ומשמע דבפנים הוה חציצה ומ״מ דוקא אם הוא בדרך שמקפידין עליו וכמ״ש בש״ע סימן ק״ך סעיף י״ג לענין חלודה: » (ט״ז יו״ד ר״ב ס״ק ג)
À l’extérieur, la noirceur est comme la paroi de l’ustensile et ne fait pas interposition. À l’intérieur, là où l’on y prend garde, elle fait interposition. Pour l’application à ta situation, consulte ton Rav.

Peut-on immerger un verre la tête en bas ?

Le seif 6 le refuse, et le Taz raconte pourquoi le mot « un peu » a été ajouté :

« אם פיו צר קצת ולא הפך פיו למעלה לא עלתה לו טבילה לפי שלא יגיעו המים לשוליו אפילו אם מכניסו כולו למים » (שו״ע יו״ד ר״ב:ו)
« ומו״ח ז״ל חלק עליו ואמר שבדוק ומנוסה הוא שכל כלי אפילו רחב אין המים נכנסין עד שולי הכלי מבפנים מחמת האויר שבתוכו » (ט״ז יו״ד ר״ב ס״ק ו)
L’air emprisonné empêche l’eau d’atteindre le fond. Le Ba’h tient que cela vaut de tout ustensile, même large ; le Taz l’admet sauf pour une écuelle ; les Nekoudot HaKessef refusent la distinction du Taz. En pratique on immerge l’ouverture vers le haut, ou l’on retourne l’ustensile sous l’eau. Pour l’application à ta situation, consulte ton Rav.

Peut-on immerger plusieurs pièces à la fois dans un panier ?

La glose pose les conditions et le Chakh les détaille :

« מותר לטבול כלי בתוך כלי אם יש בפי החיצון כשפופרת הנוד » (רמ״א יו״ד ר״ב:ו)
« ולכן לא יתחוב סכינים תוך דלי ויטבלם כי לא תעלה טבילה בראשם » (רמ״א יו״ד ר״ב:ו)
« אבל להניח זה אצל זה בדלי אפי׳ כלים הרבה יחד מותר לכתחלה » (ש״ך יו״ד ר״ב ס״ק ו)
Il faut que l’ouverture du récipient soit assez large, que les pièces soient libres et qu’aucune ne pèse sur une autre. Posées côte à côte, même en nombre, c’est permis d’emblée. Pour l’application à ta situation, consulte ton Rav.

Que faire d’une bouteille à col étroit ?

Le seif 8 le règle, et le Chakh en donne la raison :

« כל כלי שפיו צר (יותר משפופרת הנוד) צריך להשהותו במים עד שיתמלא או ימלאנו קודם שיכניסנו למקוה » (שו״ע יו״ד ר״ב:ח)
« מיהו אפי׳ רחב יותר משפ״ה אם הוא בענין שאין המים נכנסין לו מיד צריך להשהותו או למלאותו תחלה ופשוט הוא » (ש״ך יו״ד ר״ב ס״ק ז)
On la remplit d’eau avant de la plonger, ou l’on attend qu’elle se remplisse. Et la largeur ne dispense de rien : si l’eau n’entre pas d’elle-même, la même précaution s’impose. Pour l’application à ta situation, consulte ton Rav.

Un manche de bois fait-il interposition ?

Les seifim 3 à 5 y répondent, et le critère n’est pas la matière :

« ידות הכלים שאינן עומדים להיות קבועים כגון שהכניסן שלא כדרכן או שלא הכניסם כולם או שהכניסם כולם ונשברו חוצצין » (שו״ע יו״ד ר״ב:ג)
« בגמי או במשיחה כו׳. שאין זה תיקון יפה אלא תיקון עראי ובודאי אין דעתו להניחו שם אבל אם דבקה בשרף שהוא דיבוק ותיקון טוב על דעת להניחו שם תיקנה לפיכך אינה חוצצת עכ״ל עט״ז: » (ש״ך יו״ד ר״ב ס״ק ב)
Un manche bien enfoncé et destiné à rester fait corps avec l’ustensile. Un manche qu’il faudra ôter fait interposition — et une réparation provisoire, jonc ou ficelle, ne répare rien, tandis qu’un collage durable rend l’objet un. Pour l’application à ta situation, consulte ton Rav.