« אם יש בו דין חלוקה חל הנדר ואסורין ליכנס בו » (שו״ע יו״ד רכ״ו:א)
« ואם אין בו דין חלוקה לא חל הנדר ומותרין ליכנס בו » (שו״ע יו״ד רכ״ו:א)
« היינו ד׳ אמות על ד׳ אמות לכל אחד כמו שכתוב בחושן משפט סימן קע״א ס״ג » (ש״ך יו״ד רכ״ו ס״ק א)
« וברירה זו מעיקרו קנייה היא דהוי כמאן דזכי להיות קנוי לכל אחד בפני עצמו בשעה שידרוך בה כף רגלו בשעת דריסתו » (ש״ך יו״ד רכ״ו ס״ק ד)
« ומשמע דה״ה שאר כל תשמיש שאינו כמו תשמיש דרחיים ותנור וגידול תרנגולים מותר באין בו דין חלוקה מה״ט » (ש״ך יו״ד רכ״ו ס״ק ד)
« בעל שאוסר הנאתו על אחרים אסורין ליכנס בנכסי מלוג של אשתו » (שו״ע יו״ד רכ״ו:ג)
« דשותף טעמא משום ברירה ולא שייך ברירה זו בנכסי מלוג » (ש״ך יו״ד רכ״ו ס״ק ט״ו)
« כשהדירו שניהם זה את זה אסורין להעמיד בו תנור וכירים וריחים ותרנגולים » (שו״ע יו״ד רכ״ו:ב)
« אפילו באין בו דין חלוקה » (ש״ך יו״ד רכ״ו ס״ק ט)
« ומשמע דכל תשמיש בעולם שממלא כל החצר כגון לשטוח פירות בכל החצר וכה״ג אסור וכ״כ מהרש״ל » (באר היטב יו״ד רכ״ו ס״ק ו)
« והיו כופין את הנודר למכור חלקו » (שו״ע יו״ד רכ״ו:ב)
« אם נאסר בלשון חצרי שמותר בו לאחר שימכר: » (שו״ע יו״ד רכ״ו:ב)
« דחיישינן שמא יכשל חבירו על ידי נדרו » (ט״ז יו״ד רכ״ו ס״ק ד)
« אבל אם אמר חצר זה מאי מהני כפייה למכור כיון שאסור גם לאחר שימכור » (ש״ך יו״ד רכ״ו ס״ק י״ד)
« הגה וכן הדין בשנים שהיה להם יחד מקום בבית הכנסת ואמר אחד לחבירו חלקי יהא לך הקדש » (רמ״א יו״ד רכ״ו:א)
« דמאחר דקאמר לך הקדש ודאי כוונתו לאסרו עליו » (רמ״א יו״ד רכ״ו:א)
« וכן אם היו שותפין בדבר המטלטל אם יש בו דין חלוקה אסורין בו ואם אין בו דין חלוקה מותרין בו » (רמ״א יו״ד רכ״ו:א)
Trois seifim, vingt et une clauses. Le tableau restitue l’ordre exact du Choulhan Aroukh, la glose du Rama comprise.
| Seif | Texte | Sens |
|---|---|---|
| א | « שנים שהם שותפים בחצר ונדרו הנאה זה מזה » (שו״ע יו״ד רכ״ו:א) | Deux hommes associés dans une cour, qui se sont mutuellement interdits par vœu d’en tirer profit. |
| א | « אם יש בו דין חלוקה חל הנדר ואסורין ליכנס בו » (שו״ע יו״ד רכ״ו:א) | S’il y a en elle un droit de partage, le vœu prend effet et il leur est interdit d’y entrer. |
| א | « עד שיחלקו ויכנס כל אחד בשלו » (שו״ע יו״ד רכ״ו:א) | jusqu’à ce qu’ils partagent, et que chacun entre dans ce qui est à lui. |
| א | « וכ״ש אם אחד מהם הדיר לאחד מן השוק מנכסיו שאסור ליכנס בו » (שו״ע יו״ד רכ״ו:א) | Et à plus forte raison, si l’un d’eux a interdit ses biens par vœu à un homme du dehors, il est interdit à celui-ci d’y entrer. |
| א | « ואם אין בו דין חלוקה לא חל הנדר ומותרין ליכנס בו » (שו״ע יו״ד רכ״ו:א) | Et s’il n’y a pas en elle de droit de partage, le vœu ne prend pas effet et ils peuvent y entrer. |
| א | « בין אם הדירו זה את זה או שהדיר אחד מהם לאחד מן השוק מנכסיו » (שו״ע יו״ד רכ״ו:א) | que ce soit eux qui se soient mutuellement interdits, ou que l’un d’eux ait interdit ses biens à un homme du dehors. |
| א | « ודוקא כשאותו מן השוק שהוא מודר נכנס לצורך השותף » (שו״ע יו״ד רכ״ו:א) | Et cela précisément lorsque cet homme du dehors, celui à qui c’est interdit, entre pour le besoin de l’associé. |
| א | « בין שהוא צריך לשותף בין שהשותף צריך לו » (שו״ע יו״ד רכ״ו:א) | que ce soit lui qui ait besoin de l’associé, ou l’associé qui ait besoin de lui. |
| א | « אבל ליכנס בו שלא לצורך השותף אסור: » (שו״ע יו״ד רכ״ו:א) | mais y entrer sans que ce soit pour le besoin de l’associé est interdit. |
| א | « הגה וכן הדין בשנים שהיה להם יחד מקום בבית הכנסת ואמר אחד לחבירו חלקי יהא לך הקדש » (רמ״א יו״ד רכ״ו:א) | Glose. Et tel est le droit pour deux hommes qui avaient ensemble une place à la synagogue, et dont l’un dit à l’autre : « ma part te sera hekdech ». |
| א | « דמאחר דקאמר לך הקדש ודאי כוונתו לאסרו עליו » (רמ״א יו״ד רכ״ו:א) | car du moment qu’il a dit « à toi hekdech », son intention fut certainement de la lui interdire. |
| א | « אבל אם אמר יהא הקדש ולא אמר לך לא כוון אלא שיהיה הקדש לעניים ומותר חבירו ליהנות ולישב עליה » (רמ״א יו״ד רכ״ו:א) | mais s’il a dit « qu’elle soit hekdech » sans dire « à toi », il n’a visé qu’un hekdech au profit des pauvres, et son compagnon peut en profiter et s’y asseoir. |
| א | « והוא הדין בכל כיוצא בזה » (רמ״א יו״ד רכ״ו:א) | et il en va de même dans tous les cas semblables. |
| א | « וכן אם היו שותפין בדבר המטלטל אם יש בו דין חלוקה אסורין בו ואם אין בו דין חלוקה מותרין בו » (רמ״א יו״ד רכ״ו:א) | Et de même s’ils étaient associés dans un bien meuble : s’il y a en lui un droit de partage, ils y sont interdits ; et s’il n’y a pas de droit de partage, ils y sont permis. |
| ב | « כשהדירו שניהם זה את זה אסורין להעמיד בו תנור וכירים וריחים ותרנגולים » (שו״ע יו״ד רכ״ו:ב) | Lorsqu’ils se sont mutuellement interdits l’un l’autre, il leur est interdit d’y installer un four, un fourneau, une meule et des poules. |
| ב | « היה אחד מהם מודר הנאה מחבירו הוא אסור בהעמדת תנור וכירים וריחים ותרנגולים » (שו״ע יו״ד רכ״ו:ב) | Si l’un d’eux était sous l’interdit de profiter de son compagnon, c’est lui qui est interdit d’installer four, fourneau, meule et poules. |
| ב | « ואסור ליכנס בו אם יש בו דין חלוקה וחבירו מותר בכל » (שו״ע יו״ד רכ״ו:ב) | et il lui est interdit d’y entrer s’il y a un droit de partage ; son compagnon, lui, est permis en tout. |
| ב | « והיו כופין את הנודר למכור חלקו » (שו״ע יו״ד רכ״ו:ב) | Et l’on contraignait celui qui a fait le vœu à vendre sa part. |
| ב | « אם נאסר בלשון חצרי שמותר בו לאחר שימכר: » (שו״ע יו״ד רכ״ו:ב) | si l’interdit a été formulé par l’expression « ma cour », laquelle redevient permise après qu’elle est vendue. |
| ג | « בעל שאוסר הנאתו על אחרים אסורין ליכנס בנכסי מלוג של אשתו » (שו״ע יו״ד רכ״ו:ג) | Un mari qui interdit à d’autres de profiter de lui — il leur est interdit d’entrer dans les biens de מלוג de sa femme. |
| ג | « ואינו דומה לשותף שהדיר את אחד מן השוק » (שו״ע יו״ד רכ״ו:ג) | et cela ne ressemble pas à l’associé qui a interdit ses biens à un homme du dehors. |
Quatre points restent disputés, et aucun n’est tranché sur cette page. Chacun est une question à apporter à un Rav.
| Terme | Sens |
|---|---|
| דין חלוקה | droit de partage : le bien est assez grand pour que le partage laisse à chacun une part utile — quatre coudées sur quatre pour une cour |
| ברירה | clarification rétroactive : l’acte accompli révèle que la part était déjà déterminée |
| שותפין | associés, copropriétaires d’un même bien |
| אחד מן השוק | un homme du dehors : ni l’un ni l’autre des associés |
| חצרי | « ma cour » — un rapport de propriété, que la vente dissout |
| חצר זו | « cette cour-ci » — la chose elle-même, que la vente ne change pas |
| כופין | on contraint : mesure du tribunal, ici l’obligation de vendre sa part |
| גוד או אגוד | « prends ou je prends » : procédure de sortie d’indivision |
| רגיל | celui qui passe habituellement — deux fois suffisent, selon le Yerouchalmi |
| נכסי מלוג | biens de l’épouse dont le mari a l’usufruit sans en être propriétaire |
| הקדש | consécration au Temple ; le Rama montre que « à toi hekdech » n’est pas une consécration mais un interdit |
DAAT דעת — © 5786 / 2026 · Retour à l’accueil · סימן רכ״ו · ♥ Soutenir