« מי שאסר עצמו מכל ישראל אסור לקנות מהם ולמכור להם » (שו״ע יו״ד רכ״ז:א)
« אלא לוקח ביותר ומוכר בפחות » (שו״ע יו״ד רכ״ז:א)
« ואם אסר הנאתו עליהם לוקח מהם בפחות ומוכר ביותר אם ישמעו לו » (שו״ע יו״ד רכ״ז:א)
« זבינא מציעא דאית ביה הנאה ללוקח ולמוכר » (שו״ע יו״ד רכ״ז:א)
« וזבינא חריפא הוא הנאת הלוקח ולא הנאת המוכר » (שו״ע יו״ד רכ״ז:א)
« וזבינא דרמי באפיה הוי הנאת המוכר ולא הנאת הלוקח » (שו״ע יו״ד רכ״ז:א)
« הוא סחורה שקופצים עליה סוחרים » (ש״ך יו״ד רכ״ז ס״ק ג)
« היא סחורה שאין סוחרים קופצים עליה ודומה לו כמי שמונחת לו על פניו » (ש״ך יו״ד רכ״ז ס״ק ו)
« הילכך אם אסר עצמו מהם יקננו מהם ביותר ומוכר להם שוה בשוה » (שו״ע יו״ד רכ״ז:א)
« ואם אסרם עליו ימכרנו להם ביותר אם ישמעו לו ויקננו מהם שוה בשוה » (שו״ע יו״ד רכ״ז:א)
« הילכך אם אסר עצמו מהם ימכרנו להם בפחות ויקננו מהם שוה בשוה » (שו״ע יו״ד רכ״ז:א)
« ואם אסרם עליו יקננו מהם בפחות אם ישמעו לו וימכרנו להם שוה בשוה: » (שו״ע יו״ד רכ״ז:א)
« לעולם בכל ענין ואפי׳ שוה בשוה » (ש״ך יו״ד רכ״ז ס״ק א)
« דוקא ולא שוה בשוה וכ״ש בפחות דאסור » (ש״ך יו״ד רכ״ז ס״ק ד)
« אסר הנייתם עליו הרי זה משאילן ומלוה אותם » (שו״ע יו״ד רכ״ז:ב)
« אבל הוא לא ישאל ולא ילוה מהם » (שו״ע יו״ד רכ״ז:ב)
« ואם אסר הנאתו עליהם והנאתם עליו לא ישאיל ולא ילוה להם ולא הם ממנו: » (שו״ע יו״ד רכ״ז:ב)
« דהתם אם לא ישא ויתן עם זה ישא ויתן עם אחר אבל הכא א״א לו » (ט״ז יו״ד רכ״ז ס״ק ב)
« מי שאסר הנאתו על הכהנים ועל הלוים באים ונוטלין תרומותיו ומעשרותיו בעל כרחו » (שו״ע יו״ד רכ״ז:ג)
« ואם אמר כהנים אלו ולוים אלו יתן לכהנים ולוים אחרים » (שו״ע יו״ד רכ״ז:ג)
« רָבָא אָמַר: שָׁאנֵי תְּרוּמָה, דְּהַיְינוּ טַעְמָא דְּיִטְּלוּ עַל כׇּרְחוֹ — מִשּׁוּם דִּתְרוּמָה לָא חַזְיָא אֶלָּא לְכֹהֲנִים, וְכֵיוָן דְּקָא אָתֵי לְמֵיסְרָא עֲלַיְיהוּ, שַׁוְּיָא עַפְרָא בְּעָלְמָא » (נדרים פ״ה ע״א)
« וכן הדין במתנות עניים לעניים: » (שו״ע יו״ד רכ״ז:ג)
« וכתב ב״י ה״ה לענין צדקה שב״ד שולחין וממשכנין אותו בע״כ ונותנים לעניים כיון דקיי״ל כופין על הצדקה » (ט״ז יו״ד רכ״ז ס״ק ג)
Trois seifim, seize clauses — dont dix pour le seul seif 1. Le tableau restitue l’ordre exact du Choulhan Aroukh.
| Seif | Texte | Sens |
|---|---|---|
| א | « מי שאסר עצמו מכל ישראל אסור לקנות מהם ולמכור להם » (שו״ע יו״ד רכ״ז:א) | Celui qui s’est interdit de tout Israël — il lui est interdit d’acheter chez eux et de leur vendre |
| א | « זבינא מציעא דאית ביה הנאה ללוקח ולמוכר » (שו״ע יו״ד רכ״ז:א) | s’agissant d’une vente moyenne, dans laquelle il y a profit pour l’acheteur et pour le vendeur |
| א | « אלא לוקח ביותר ומוכר בפחות » (שו״ע יו״ד רכ״ז:א) | mais il achète plus cher et vend moins cher. |
| א | « ואם אסר הנאתו עליהם לוקח מהם בפחות ומוכר ביותר אם ישמעו לו » (שו״ע יו״ד רכ״ז:א) | Et s’il a interdit son profit à eux, il achète d’eux moins cher et leur vend plus cher, s’ils l’écoutent. |
| א | « וזבינא חריפא הוא הנאת הלוקח ולא הנאת המוכר » (שו״ע יו״ד רכ״ז:א) | Et la marchandise très demandée : c’est le profit de l’acheteur, et non le profit du vendeur. |
| א | « הילכך אם אסר עצמו מהם יקננו מהם ביותר ומוכר להם שוה בשוה » (שו״ע יו״ד רכ״ז:א) | Par conséquent, s’il s’est interdit d’eux, il l’achètera d’eux plus cher et la leur vendra à prix égal. |
| א | « ואם אסרם עליו ימכרנו להם ביותר אם ישמעו לו ויקננו מהם שוה בשוה » (שו״ע יו״ד רכ״ז:א) | Et s’il les a interdits à son égard, il la leur vendra plus cher s’ils l’écoutent, et l’achètera d’eux à prix égal. |
| א | « וזבינא דרמי באפיה הוי הנאת המוכר ולא הנאת הלוקח » (שו״ע יו״ד רכ״ז:א) | Et la marchandise dont nul ne veut : c’est le profit du vendeur, et non le profit de l’acheteur. |
| א | « הילכך אם אסר עצמו מהם ימכרנו להם בפחות ויקננו מהם שוה בשוה » (שו״ע יו״ד רכ״ז:א) | Par conséquent, s’il s’est interdit d’eux, il la leur vendra moins cher et l’achètera d’eux à prix égal. |
| א | « ואם אסרם עליו יקננו מהם בפחות אם ישמעו לו וימכרנו להם שוה בשוה: » (שו״ע יו״ד רכ״ז:א) | Et s’il les a interdits à son égard, il l’achètera d’eux moins cher s’ils l’écoutent, et la leur vendra à prix égal. |
| ב | « אסר הנייתם עליו הרי זה משאילן ומלוה אותם » (שו״ע יו״ד רכ״ז:ב) | S’il a interdit leur profit à son égard — il peut leur prêter des objets et leur prêter de l’argent, |
| ב | « אבל הוא לא ישאל ולא ילוה מהם » (שו״ע יו״ד רכ״ז:ב) | mais lui, il n’empruntera pas d’objets et n’empruntera pas d’argent chez eux. |
| ב | « ואם אסר הנאתו עליהם והנאתם עליו לא ישאיל ולא ילוה להם ולא הם ממנו: » (שו״ע יו״ד רכ״ז:ב) | Et s’il a interdit son profit à eux et leur profit à lui — il ne prêtera pas d’objets, ne prêtera pas d’argent, et eux non plus envers lui. |
| ג | « מי שאסר הנאתו על הכהנים ועל הלוים באים ונוטלין תרומותיו ומעשרותיו בעל כרחו » (שו״ע יו״ד רכ״ז:ג) | Celui qui a interdit son profit aux kohanim et aux leviim — ils viennent et prennent ses teroumot et ses maasrot malgré lui. |
| ג | « ואם אמר כהנים אלו ולוים אלו יתן לכהנים ולוים אחרים » (שו״ע יו״ד רכ״ז:ג) | Et s’il a dit « ces kohanim-ci et ces leviim-ci », il donnera à d’autres kohanim et à d’autres leviim. |
| ג | « וכן הדין במתנות עניים לעניים: » (שו״ע יו״ד רכ״ז:ג) | Et tel est le droit s’agissant des dons des pauvres, envers les pauvres. |
Le siman 227 n’est pas traversé par de grandes ma’hlokot comme le 226 ; mais quatre points s’y décident hors du texte, et aucun ne se tranche seul.
| Terme | Sens |
|---|---|
| זבינא מציעא | vente moyenne : l’objet vaut son prix, et les deux parties y profitent |
| זבינא חריפא | marchandise recherchée, « sur laquelle les marchands se jettent » : le profit est celui de l’acheteur |
| זבינא דרמי באפיה | marchandise invendable, « posée sur sa figure » : le profit est celui du vendeur |
| שוה בשוה | à prix égal — jamais neutre : permis seulement quand la partie liée n’y profite pas |
| אם ישמעו לו | « s’ils l’écoutent » : la perte demandée au partenaire ne peut lui être imposée |
| משאילן ומלוה | il prête des objets et prête de l’argent — eux profitent, ce que son vœu n’interdit pas |
| גזירה | décret de précaution : interdire le permis pour protéger l’interdit — non prononcé ici |
| טובת הנאה | la valeur du droit de choisir à qui donner un prélèvement |
| מתנות עניים | les dons dus aux pauvres — לקט, שכחה, פאה, מעשר עני |
| כופין על הצדקה | le tribunal contraint à la tsedaka, et peut saisir pour l’exécuter |
DAAT דעת — © 5786 / 2026 · Retour à l’accueil · סימן רכ״ז · ♥ Soutenir