חימום מאכל בשבת (שולחן ערוך סימן שי״ח) תלוי בשלושה גורמים: מאכל מוצק שנתבשל כל צרכו ונצטנן מותר לחממו (אין בישול אחר בישול), נוזל שנצטנן אינו בכלל זה, והדין משתנה לפי מקור החום (פלטה, אש) והכלי (ראשון או שני).
לרטבים, תבשילים מעורבים נוזל ומוצק והחזרה לפלטה עם מכסה — שאל את הרב שלך.
הבישול (מבשל) הוא מלאכה דאורייתא בשבת. אך מאכל מוצק, שנתבשל כל צרכו ואחר כך נצטנן, אינו "מתבשל" שוב — זהו היסוד של אין בישול אחר בישול. הכול תלוי אפוא בשלושה גורמים: המאכל (מוצק או נוזלי), מקור החום (פלטה, אש, מים חמים) והכלי (ראשון או שני). למקרה המעשי שלך — שאל את הרב שלך.
התבשיל של ערב שבת נצטנן. האם מותר להחזירו לפלטה? לערות מרק חם על פת? לחמם שארית במים רותחים? מעשים יומיומיים אלה נוגעים באחת המלאכות המורכבות ביותר של שבת: מבשל, הנידונה בסימן שי״ח של השולחן ערוך.
מדוע הבישול כה רגיש בשבת?
הבישול הוא אחת מל״ט המלאכות האסורות מן התורה (אב מלאכה). סימן שי״ח מקודד את הלכותיו על פני סעיפים רבים. המחבר (רבי יוסף קארו) פותח אף בעונש החל על מאכל שנתבשל באיסור:
הַמְבַשֵּׁל בְּשַׁבָּת… בְּמֵזִיד אָסוּר לוֹ לְעוֹלָם וְלַאֲחֵרִים מֻתָּר לְמוֹצָאֵי שַׁבָּת מִיָּד; וּבְשׁוֹגֵג אָסוּר בּוֹ בַּיּוֹם גַּם לַאֲחֵרִים, וְלָעֶרֶב מֻתָּר גַּם לוֹ מִיָּד.
המבשל בשבת במזיד: המאכל אסור לו לעולם; ולאחרים מותר במוצאי שבת מיד. בשוגג: אסור בו ביום אף לאחרים, ובלילה מותר גם לו מיד. זהו היסוד של מעשה שבת. (סימן שי״ח סעיף א׳.)
אומר אפוא דרשני: הנושא נידון בזהירות. נראה את שלושת המושגים השולטים בכול.
שלושת מושגי היסוד של החימום
1. יד סולדת בו — סף הבישול
אין "בישול" אלא מחום מסוים: זה שבו היד נרתעת באופן אינסטינקטיבי (מוערך לרוב סביב 45 מעלות). מתחת לסף זה דעות רבות סוברות שאין בישול.
2. אין בישול אחר בישול
מאכל שנתבשל כל צרכו אינו "מתבשל" שוב. סעיף ד׳ מדייק הבחנה מכרעת: דבר יבש ומוצק שכבר נתבשל — מותר לשרותו בחמין; אך תבשיל שיש בו מרק (נוזלי) שנצטנן — לכמה דעות יש בו בישול חדש ("מצטמק ויפה לו").
3. כלי ראשון / כלי שני — תפקיד הכלי
כלי ראשון הוא הכלי שהתחמם על האש: הוא מבשל עוד כל זמן שהוא חם. כלי שני הוא הכלי הנוסף שאליו מערים: דפנותיו אינן רותחות, והוא מבשל הרבה פחות. עירוי מזה או מזה אינו בעל מעמד שווה.
סעיף ג׳ מוסיף שאף בישול בחום נגזר (תולדות האור) — למשל ליתן ביצה בצד קדרה רותחת — אסור כבישול באש עצמה.
יישום בן זמננו: פלטה, סיר, מים חמים
- הפלטה (פלטת שבת): החזרת מאכל עליה מעוררת שאלות של בישול וגם של "חזרה" (הנחת תבשיל מחדש) — בתנאים מדויקים לפי המאכל ומצבו.
- תבשיל נוזלי שנצטנן: הנקודה הרגישה ביותר, שכן "אין בישול אחר בישול" אינו חל באותו אופן על נוזלים.
- עירוי מים חמים: הכול תלוי אם מערים מכלי ראשון או כלי שני, ועל איזה סוג מאכל.
- המיקרוגל: זהו בישול פעיל — מחוץ למסגרת המותרת של חימום בשבת.
מאמר זה מציג מה שאומר המקור לשם לימוד. אין זו הוראה הלכה למעשה — יש לשאול רב. חימום בשבת תלוי בפרטים רבים (מאכל, מצב, כלי, מנהג). כדי לדעת מה מותר במטבח שלך, שאל את הרב שלך.
שאלות נפוצות
האם מותר לחמם מאכל מבושל בשבת?
היסוד של אין בישול אחר בישול מלמד שמאכל מוצק שנתבשל כל צרכו ונצטנן אינו מתבשל שוב — אך הדבר תלוי במאכל (מוצק/נוזלי), במקור החום ובאופן. למעשה, שאל את הרב שלך.
מהו יד סולדת בו?
זהו סף החום שממנו ומעלה יש בישול במובן ההלכתי — החום שבו היד נרתעת (מוערך לרוב סביב 45 מעלות).
כלי ראשון או כלי שני: מה ההבדל?
כלי ראשון התחמם על האש ומבשל עוד כל זמן שהוא חם; כלי שני, שאליו עירו, מבשל הרבה פחות. הבחנה מרכזית לחימום.
ללמוד את סימן שי״ח לעומק
ארבע רמות, מן המתחיל עד תלמיד חכם — טקסט עברי, תרגום, פלפול ושיטת אדמו"ר הזקן.