סימן שי"ח · י"ט סעיפים

📑 תוכן הלימוד

1. טקסט השולחן ערוך

סימן שי"ח מכיל י"ט סעיפים של המחבר (רבי יוסף קארו) המקודים את הלכות המבשל בשבת — מלאכה דאורייתא.

סעיף א — דין המאכל המבושל בשבת

דין המבשל בשבת. ובו יט סעיפים:
המבשל בשבת [או שעשה א' משאר מלאכות] [טור] במזיד אסור לו לעולם ולאחרים מותר למ"ש מיד ובשוגג אסור בו ביום גם לאחרים ולערב מותר גם לו מיד [ואם אמר לעכו"ם לעשות מלאכה בשבת ע"ל סי' ש"ז סעיף כ']:

סעיף ב — המבשל לחולה

השוחט בשבת לחולה בין שחלה מאתמול בין שחלה היום מותר הבריא לאכול ממנו חי (בשבת) אבל המבשל (או שעשה שאר מלאכה) לחולה אסור (בשבת) לבריא או לחולה שאין בו סכנה דחיישינן שמא ירבה בשבילו: הגה ואפי' בישל ע"י עכו"ם אסור בשבת (תוס' פ"ק דגיטין ור"נ פ' אין מעמידין) ואם קצץ פירות מן המחובר לחולה בשבת אפי' היה חולה מבעוד יום אסור לבריא בשבת משום שגדל והולך בשבת ויש בו משום מוקצה (ב"י בשם אורחות חיים):

סעיף ג

כשם שאסור לבשל באור כך אסור לבשל בתולדות האור כגון ליתן ביצה בצד קדרה או לשברה על סודר שהוחם באור כדי שתצלה ואפילו בתולדות חמה כגון בסודר שהוחם בחמה אסור גזרה אטו תולדות האור וכן אסור להטמינה בחול או באבק דרכים שהוחמו מכח חמה אבל בחמה עצמה כגון ליתן ביצה בחמה או ליתן מים בחמה כדי שיוחמו מותר:

סעיף ד

תבשיל שנתבשל כל צרכו יש בו משום בישול אם נצטנן: הגה וי"א דוקא אם מצטמק ויפה לו [רבי ירוחם ח"ג] ואם לא נתבשל כל צרכו ואפי' נתבשל כמאכל בן דרוסאי שייך בו בישול אפי' בעודו רותח וה"מ שיש בו בישול אחר בישול בתבשיל שיש בו מרק אבל דבר שנתבשל כבר והוא יבש מותר לשרותו בחמין בשבת ואם הוא דבר יבש שלא נתבשל מלפני השבת אין שורין אותו בחמין בשבת אבל מדיחים אותו בחמין בשבת חוץ מן המליח הישן ומן הדג שנקרא קולייס האספנין שאינם צריכים בישול אלא מעט והדחתן היא גמר מלאכתן: הגה וה"ה כל דבר קשה שאינו ראוי לאכול כלל בלא שרייה דאסור לשרותו בשבת דהוי גמר מלאכה [הגהות מרדכי]:

סעיף ה

יש מי שאומר דדבר שנאפה או נצלה אם בשלו אחר כך במשקה יש בו משום בישול ואסור ליתן פת [אפי'] בכלי שני שהיד סולדת בו ויש מתירין: הגה בכלי שני ויש מקילין אפי' בכלי ראשון ונהגו ליזהר לכתחילה שלא ליתן פת אפילו בכלי שני כל זמן שהיד סולדת בו:

סעיף ו

כלי שיש בו דבר חם שהיד סולדת בו מותר להניחו בשבת על גבי קדירה הטמונה כדי שישמור חומו ולא יצטנן ויכול לטוח פיו בבצק אם יש לו בצק שנלוש מאתמול אבל אין מניחין כלי שיש בו דבר שאינו חם כל כך על גבי קדירה שהיא חמה כל כך שהעליון יכול להתחמם מחומה עד שתהא היד סולדת בו:

סעיף ז

יש מפרשים דהא דשרי להניח כלי שיש בו דבר חם על גבי קדירה הטמונה אפי' כלי התחתון על האש שרי ויש מפרשים שאם כלי התחתון על האש לעולם אסור:

סעיף ח

להניח דבר קר שנתבשל כל צרכו על גבי מיחם שעל האש י"א שדינו כמניחו כנגד המדורה וכל דבר שמותר להניחו כנגד המדורה במקום שהיד סולדת בו כגון שיבש מותר להניחו ע"ג מיחם שעל גבי האש וי"א דהוי כמניח על גבי כירה לכתחלה ואסור אפי' אם נתבשל כל צרכו ואפי' אם מצטמק ורע לו אפי' אם נותנו שם לשמור חומו וראשון נראה עיקר ומ"מ אם הוא תבשיל שיש בו רוטב ומצטמק ויפה לו אסור לדברי הכל:

סעיף ט

כלי ראשון (פי' הכלי שמשתמש בו על האש) אפי' לאחר שהעבירוהו מעל האש מבשל כל זמן שהיד סולדת בו לפיכך אסור ליתן לתוכו תבלין אבל מלח מותר ליתן לתוכו כיון שהעבירו מעל האש דצריכא מילחא בישולא כבישרא דתורא ויש מי שאוסר לתת לתוך כלי זה בשר מליח אפי' הוא של שור: הגה ונ"ל דבלא מליח נמי אסור אלא דנקט מליח דבלאו הכי אסור משום דם שבו ויש אוסרים לתת מלח אפי' בכלי שני כל זמן שהיד סולדת בו והמחמיר תבא עליו ברכה: (תוס' ומרדכי פרק כירה) ואם עבר ונתן מלח אפי' בכלי ראשון אפי' הוא על האש שעבד איסורא מותר המאכל דהמלח בטל על גבי המאכל (ב"י בשם שבולי הלקט):

סעיף י

אסור ליתן תבלין בקערה ולערות עליהם מכלי ראשון:

סעיף יא

אמבטי [פי' כלי שרוחץ בו] של מרחץ שהיא מלאה מים חמין [אע"פ שהוא כלי שני] [תוס' והרא"ש וטור] אין נותנין לה מים צונן שהרי מחממין הרבה אבל נותן הוא ממים חמין שבזה האמבטי לתוך אמבטי אחר של צונן:

סעיף יב

מיחם שפינה ממנו מים חמין מותר ליתן לתוכו מים צונן [מרובים] כדי להפשירן ומותר לצוק מים חמין לתוך מים צונן או צונן לתוך חמין והוא שלא יהיו בכלי ראשון מפני שמחממין הרבה: הגה ואם המים מרובים כל כך שאי אפשר שיתבשלו רק שיפיגו צינתן אפי' בכלי ראשון שרי רק שלא יהיה על האש [טור]:

סעיף יג

מותר ליתן קיתון של מים או של שאר משקים בכלי שני שיש בו מים חמין אבל בכלי ראשון אסור:

סעיף יד

מותר ליתן קיתון של מים או של שאר משקים כנגד האש להפיג צינתן ובלבד שיתנם רחוק מהאש בענין שאינו יכול להתחמם באותו מקום עד שתהא היד סולדת [פירוש מתחממת ונכוית] בו דהיינו שכריסו של תינוק נכוית בו אבל אסור לקרבו אל האש למקום שיכול להתחמם שתהא היד סולדת בו ואפי' להניח בו שעה קטנה שתפיג צנתן אסור כיון שיכול להתבשל שם: הגה וה"ה בפירות או שאר דברים הנאכלין כמות שהן חיין (מרדכי פ' כירה וע"ל סי' רנ"ד):

סעיף טו

דבר שנתבשל כל צרכו והוא יבש שאין בו מרק מותר להניחו כנגד המדורה אפילו במקום שהיד סולדת בו: הגה ואפי' נצטנן כבר אבל אם הוא רותח אפי' בדבר שיש בו מרק מותר ויש מקילין לומר דכל שאינו נותנו על גבי האש או הכירה ממש רק סמוך לו אפילו נצטנן מותר [המגיד פכ"ב] ונהגו להקל בזה אם לא נצטנן לגמרי וכמו שכתבתי לעיל סי' רנ"ג:

סעיף טז

מותר ליתן אינפאנדה כנגד האש במקום שהיד סולדת ואף ע"פ שהשומן שבה שנקרש חוזר ונימוח: הגה וכל שכן קדירה שיש בו רוטב שנקרש שכשהשומן נימוח אינו בעין דשרי (ר' ירוחם ח"ג) ויש מחמירין (ר"ן פרק במה טומנין) ונהגו להחמיר מיהו במקום צורך יש לסמוך אסברא ראשונה:

סעיף יז

אסור ליתן צונן (על המיחם) אפי' להפשיר כל שהמיחם חם כל כך שאלו היה מניחו שם הרבה היה בא לידי בישול דהיינו שיהיה היד סולדת בו שדין מניח על גבי מיחם כדין מניח כנגד המדורה ואם אינו חם כל כך מותר:

סעיף יח

האלפס והקדירה שהעבירן רותחין מעל גבי האור אם לא נתבשל כל צרכו אין מוציאין בכף מהם שנמצא מגיס ואיכא משום מבשל ואם נתבשל כל צרכו מותר אבל צמר ליורה אע"פ שקלט העין אסור להגיס בו [פי' לנענע אותו בכף]: הגה ולכתחילה יש ליזהר אף בקדירה בכל ענין: [פסקי מהרי"ו]:

סעיף יט

אסור לטוח שמן ושום על הצלי בעודו כנגד המדורה אפילו נצלה הצלי מבעוד יום דמכל מקום יתבשל השום והשמן:

2. ההקשר הכללי — מלאכת הבישול

במה עוסק סימן זה?

סימן שי"ח עוסק במלאכת בישול, אחת מל"ט המלאכות — והשכיחה ביותר בחיי היום-יום. זהו הסימן המרכזי של בית המבשלות בשבת. הוא צפוף ביותר: י"ט סעיפים וקי"ח דיני המשנה ברורה.

מקומו בהלכות שבת

סימן שי"ח הוא לב בית המבשלות של שבת. הוא בא לאחר סימני רנ"ג-רנ"ט (השהיה, הטמנה) ולפני סימן שי"ט (בורר). בלעדיו אין יכולת לחמם ולהגיש כראוי בשבת.

3. מושגי היסוד ההלכתיים

4. מפת י"ט הסעיפים

5. המשנה ברורה — דברי פתיחה

המשנה ברורה לרבי ישראל מאיר הכהן (החפץ חיים) מונה קי"ח סעיפים על סימן זה. הנה הראשונים — לשם הבנת משמעות הסעיפים:

לטקסט המלא של קי"ח הסעיפים, ראה ספריא: משנה ברורה שי"ח.

6. שיטת הרמ"א

הרמ"א מביא בסימן זה חילוק מהותי ומעשי ביותר:

7. יישומים מעשיים בני זמננו

8. סיכום מעשי של הסימן

9. שאלות הבנה

להעמיק יותר