בזמן שהיו ישראל בישובן, היו תוקעים שש תקיעות שופר בערב שבת כדי להבדיל את העם מן המלאכה ולהכריז על כניסת השבת (שולחן ערוך, סימן רנ״ו). הרמ״א מעדכן: כיום, החזן או השמש מכריזים כחצי שעה עד שעה לפני שבת.
מנהג זה נמצא כיום בצפירות השבת, בהכרזות בבית הכנסת ובהתראות שלפני ההדלקה. למעשה בקהילתך — שאל את הרב שלך.
השולחן ערוך (סימן רנ״ו) מזכיר מנהג עתיק מארץ ישראל: תקעו שש תקיעות שופר בערב שבת "כדי להבדיל את העם מן המלאכה". לפי הגמרא שבת ל״ה ע״ב, כל תקיעה נועדה לציבור אחר: השדות, העיר, ואז הדלקת הנרות, לפני הרצף הסופי. הרמ״א מעדכן: בהיעדר בית המקדש, החזן מכריז כחצי שעה עד שעה לפני שבת. למעשה — שאל את הרב שלך.
כיצד נכנסת קהילה שלמה יחד אל השבת? הרבה לפני השעונים והאפליקציות, התשובה נשמעה בקול אחד: השופר. השולחן ערוך מקדיש לכך סימן שלם — סימן רנ״ו שבהלכות שבת (אורח חיים) — אף שהוא מצומצם לסעיף יחיד. קצר, אך מכונן: הוא נוגע בממד הקהילתי של כניסת השבת.
מה אומר השולחן ערוך בסימן רנ״ו?
המחבר (רבי יוסף קארו) פותח — וחותם — את הסימן בדין אחד:
כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בְּיִשּׁוּבָן, הָיוּ תּוֹקְעִין בְּעֶרֶב שַׁבָּת שֵׁשׁ תְּקִיעוֹת, כְּדֵי לְהַבְדִּיל אֶת הָעָם מִן הַמְּלָאכָה.
"כשהיו ישראל בישובן (קודם חורבן הבית), היו תוקעים בערב שבת שש תקיעות שופר, כדי להבדיל את העם מן המלאכה." (שולחן ערוך אורח חיים סימן רנ״ו.)
השופר כאן אינו כלי ראש השנה: זהו אות אזרחי וקדוש החוצה את כל העיר. נראה מדוע, ולמי, היה מכוון.
משמעות האות: "להבדיל את העם מן המלאכה"
1. הבדלה — גבול בין חול לקודש
המונח הבדלה מופיע כאן לפני השבת, לא אחריה. עניינו לסמן את הגבול בין הזמן החול לזמן הקודש. ההבדלה של מוצאי שבת עושה את ההפך: היא מוציאה מן הקודש אל החול.
2. מדוע קול, ולא שעון?
אות שמע הוא כללי (הכול שומעים, אף בשדות), קיבוצי (נכנסים לשבת יחד, לא כל אחד לעצמו) וחגיגי (מסמן קדושה, לא רק סימן זמן).
שש התקיעות, אחת לאחת (שבת ל״ה ע״ב)
הגמרא שבת ל״ה ע״ב מפרטת את הרצף, מן החיצון אל הפנימי — מן השדות עד הבית.
| תקיעה | למי? | מה היא מאותתת |
|---|---|---|
| ראשונה | העובדים בשדות | לחדול ממלאכת השדה ולשוב העירה |
| שנייה | יושבי העיר (המסחר) | לסגור את החנויות ולסיים את העסקים |
| שלישית | הבתים | להדליק את נרות השבת |
| 4־5־6 | הכול — תקיעה · תרועה · תקיעה | הרצף הסופי: השבת נכנסה |
התקיעה השלישית — של הנרות — מיוחדת במינה: היא מסמנת את רגע ההדלקה המדויק, ומכאן שורש ההלכה של עיתוי נרות השבת.
העדכון של הרמ״א: מן התקיעה אל ההכרזה
הרמ״א (רבי משה איסרליש) מוסיף הגהה מכרעת: בגלות, בלי בית המקדש ובלי תקיעות ציבוריות, החזן או השמש הם שמכריזים על קרבת השבת.
ההכרזה נעשית כחצי שעה עד שעה לפני שבת, כדי שכל אחד יתכונן (בגדים, שולחן, נרות). הרמ״א מסיים: "וכן ראוי לנהוג בכל מקום".
יישום בן זמננו: צפירות, הכרזות, התראות
הגיון סימן רנ״ו חי להפליא גם כיום:
- צפירות השבת של ערים אחדות (ובראשן ירושלים) ממלאות בדיוק את תפקיד השופר: אות הנשמע בכל העיר, בשעה קבועה לפני כניסת השבת.
- ההכרזות בבית הכנסת — החזן או השמש המזכירים שהגיעה עת לשוב ולהדליק — הן הצורה הישירה ביותר של הגהת הרמ״א.
- ההתראות הנשלחות לפני ההדלקה מוסיפות לאותה כוונה: להיכנס לשבת יחד, לא כל אחד לבדו.
מה שמשתנה הם האמצעים; מה שנשאר הוא התכלית: להביא לחדילת המלאכה בעוד מועד ולהכין את כל הקהילה ברגע אחד.
מאמר זה מציג מה שאומר המקור לשם לימוד. אין זו הוראה הלכה למעשה — יש לשאול רב. למנהג קהילתך — עת ההכרזה, הצפירה, אופן ההתכוננות — שאל את הרב שלך.
שאלות נפוצות
מדוע תקעו שש תקיעות שופר בערב שבת?
סימן רנ״ו מביא שבזמן שהיו ישראל בישובן תקעו שש תקיעות כדי להבדיל את העם מן המלאכה. לפי שבת ל״ה ע״ב: הראשונה לשדות, השנייה לעיר, השלישית להדלקת הנרות, ואחר כך רצף תקיעה־תרועה־תקיעה חתם את כניסת השבת. למעשה — שאל את הרב שלך.
מה משמעות ״להבדיל את העם מן המלאכה״?
לסמן, באות נשמע, את הגבול בין החול לקודש לפני שבת. בשונה מהבדלת מוצאי שבת המוציאה מן הקודש, זו מכניסה אל הקודש.
מה מכריזים כיום במקום השופר?
הרמ״א מגיה שהחזן או השמש מכריזים כחצי שעה עד שעה לפני שבת, וכן ראוי לנהוג בכל מקום. מנהג זה נמצא בצפירות השבת, בהכרזות בבית הכנסת ובהתראות שלפני ההדלקה. למעשה — שאל את הרב שלך.
ללמוד את סימן רנ״ו לעומק
ארבע רמות, מן המתחיל עד תלמיד חכם — טקסט עברי, תרגום, פלפול ושיטת אדמו"ר הזקן.