שולחן ערוך · אורח חיים
פלפול מעמיק
סוגיות, מקורות, חקירת היסוד, מחלוקות ראשונים ואחרונים,
נפקא מינות הלכתא ועיון בשיטות
הנושא:
שולחן ערוך אורח חיים סימן י׳ — י״ב סעיפים
עם נושאי כלים: בית יוסף, ט״ז, מגן אברהם, פרי מגדים, משנה ברורה, ביאור הלכה, ערוך השלחן, כף החיים
הבסיס התלמודי:
מנחות מ״א.–מ״ג: · במדבר ט״ו ל״ח · דברים כ״ב י״ב · תוספות · רא״ש · רבינו ירוחם
עריכה ועיון:
רב יוסף חיים סממה · דעת
📑 Table of Contents
- Introduction to the sugya — the place of the siman: the geometry of the obligated garment — four corners, and the move from the material (siman ט׳) to the shape of the talit
- ד׳ כנפות and the four distant — why a garment of fewer than 4 corners is פטור and more than 4 חייב (seifim 1–2), and the four most distant כנפות (Menachot 41a)
- כנפות מרובעות and בגד וכנפיו של עור — square and not rounded corners (seif 9), and a cloth talit with leather corners versus leather with cloth corners (seif 4)
- תעשה ולא מן העשוי — the yesod (the mitzva must be made after the obligation), the case 3→4 corners (seif 5), and ציצית על ציצית — לבטל ולהוסיף (seif 6)
- רוב פתוח ורוב סתום — garments open on the sides (seif 7), חציו-חציו לחומרא, the שבת issue (מראית העין), and the קאפ״ה / the אשטרינג״ה (seif 8)
- כסותך ולא כסות הראש — the מצנפת (seif 10), the scarf and the laterally open garments (seifim 11–12), the criterion עיקרה לכסות
- Practical conclusions — and a summary of the shitot
- Comprehensive summary tables
📜 The text of the Shulhan Aroukh — the seifim
דִּינֵי כַּנְפוֹת הַטַּלִּית. וּבוֹ י״ב סְעִיפִים:
סעיף א׳: טַלִּית שֶׁאֵין לָהּ ד׳ כְּנָפוֹת — פְּטוּרָה; יֵשׁ לָהּ יוֹתֵר מֵאַרְבַּע — חַיֶּבֶת, וְעוֹשֶׂה לָהּ אַרְבַּע צִיצִיּוֹת בְּאַרְבַּע כְּנָפוֹת הַמְרֻחָקוֹת זוֹ מִזּוֹ יוֹתֵר.
סעיף ב׳: יֵשׁ לָהּ אַרְבַּע וְחָתַךְ אֶחָד בַּאֲלַכְסוֹן וַעֲשָׂאוֹ שְׁנַיִם — הֲרֵי נַעֲשֵׂית בַּעֲלַת ה׳ וְחַיֶּבֶת.
סעיף ג׳: כָּפַל קַרְנוֹת טַלִּיתוֹ וּקְשָׁרָם אוֹ תְּפָרָם, וְדוֹמֶה כְּאִלּוּ קִצְּעָן וְאֵין לָהּ כְּנָפוֹת — אַף עַל פִּי כֵן לֹא נִפְטְרָה.
סעיף ד׳: טַלִּית שֶׁל בֶּגֶד וְכַנְפֶיהָ שֶׁל עוֹר — חַיֶּבֶת; הִיא שֶׁל עוֹר וְכַנְפֶיהָ שֶׁל בֶּגֶד — פְּטוּרָה.
סעיף ה׳: הָיוּ לָהּ ג׳ כְּנָפוֹת וְעָשָׂה בָּהֶם ג׳ צִיצִיּוֹת, וְשׁוּב עָשָׂה לָהּ כָּנָף ד׳ וְעָשָׂה גַם בּוֹ צִיצִית — פְּסוּלָה, מִשּׁוּם תַּעֲשֶׂה וְלֹא מִן הֶעָשׂוּי.
סעיף ו׳: אֵין כּוֹפְלִין אֶת הַטַּלִּית וּמְטִילִים צִיצִית עַל כְּנָפֶיהָ כְּמוֹ שֶׁהִיא כְּפוּלָה [הגה: אֲבָל צָרִיךְ לְהָטִיל בְּד׳ כְּנָפֶיהָ הַפְּשׁוּטִים]; הֵטִיל צִיצִית עַל צִיצִית — אִם נִתְכַּוֵּן לְבַטֵּל הָרִאשׁוֹנָה, חוֹתֵךְ הָרִאשׁוֹנָה וּכְשֵׁרָה; וְאִם נִתְכַּוֵּן לְהוֹסִיף — אַף עַל פִּי שֶׁחָתַךְ אַחַת מִשְּׁתֵּיהֶן, פְּסוּלָה [הגה: וְיֵשׁ מַכְשִׁירִים בְּכָל עִנְיָן וְכֵן עִיקָר].
סעיף ז׳: מַלְבּוּשִׁים שֶׁהֵם פְּתוּחִים מִן הַצְּדָדִין לְמַטָּה וְיֵשׁ לָהֶם ד׳ כְּנָפוֹת לְצַד מַטָּה, וּלְמַעְלָה הֵם סְתוּמִים — אִם רֻבּוֹ סָתוּם פָּטוּר, וְאִם רֻבּוֹ פָּתוּחַ חַיָּב; וְאִם חֶצְיוֹ סָתוּם וְחֶצְיוֹ פָּתוּחַ — מַטִּילִין אוֹתוֹ לְחוּמְרָא וְחַיָּב בְּצִיצִית, וְאֵין יוֹצְאִין בּוֹ בְּשַׁבָּת.
סעיף ט׳: הַכְּנָפַיִם צָרִיךְ שֶׁיִּהְיוּ מְרֻבָּעוֹת וְלֹא שֶׁיִּהְיוּ עֲגֻלּוֹת.
סעיף י׳: מִצְנֶפֶת פְּטוּרָה, אֲפִלּוּ שֶׁל אַרְצוֹת הַמַּעֲרָב שֶׁב׳ רָאשֶׁיהָ מֻשְׁלָכִים עַל כְּתֵפֵיהֶם וְגוּפָם, וְאַף עַל פִּי שֶׁמִּתְכַּסֶּה בָּהּ רֹאשׁוֹ וְרֻבּוֹ — פְּטוּרָה, כֵּיוָן שֶׁעִיקָרָהּ לְכַסּוֹת הָרֹאשׁ, דִּ״כְסוּתְךָ" אָמַר רַחֲמָנָא וְלֹא כְּסוּת הָרֹאשׁ.
The laws of the corners of the talit. This siman has 12 seifim:
Seif 1: a talit that does not have 4 corners is exempt (פטור); if it has more than four, it is obligated (חייב), and one makes 4 tsitsit at the four corners most distant from one another.
Seif 2: it had four and he cut one diagonally (אלכסון), making it two — behold it became a five-cornered one, and it is obligated.
Seif 3: he folded the corners of his talit and knotted or sewed them, so it is as though he amputated them (קיצען) and it has no corners — even so it did not become exempt.
Seif 4: a talit of cloth whose corners are of leather — obligated; if it is of leather and its corners of cloth — exempt.
Seif 5: it had 3 corners and he made 3 tsitsit on them, then he made it a 4th corner and made a tsitsit on it too — pasoul (invalid), because of תעשה ולא מן העשוי ("you shall make" — and not from the already-made).
Seif 6: one does not fold the talit to place the tsitsit on its corners as it is folded [Glose: but one must place them at the 4 deployed corners]; he placed a tsitsit upon a tsitsit — if he intended to annul the first, he cuts the first and it is kosher; if he intended to add — even if he cut one of the two, it is pasoul [Glose: some validate in any case, and that is the main view].
Seif 7: garments open on the sides toward the bottom, having 4 corners below, and closed above — if the greater part is closed (רוב סתום): exempt; if the greater part is open (רוב פתוח): obligated; and if half-and-half — one treats it לחומרא, obligated in tsitsit, and one does not go out with it on Shabbat.
Seif 9: the corners must be square (מרובעות) and not rounded (עגולות).
Seif 10: the מצנפת (turban) is exempt, even that of the Maghreb lands whose two ends are cast over the shoulders and the body; and although one covers with it his head and the major part — exempt, since its essential is to cover the head, "כסותך" said the Merciful One, and not the head-covering.
1. הקדמת הסוגיא — צורת הטלית והכנפות
פתח דבר — מחומר המצוה אל צורת הבגד
חקירת היסוד של הסימן
- (א) אם העיקר במנין הכנפות — כל בגד בעל ד׳ קרנות חייב, ופחות פטור ויותר חייב (סעיף א׳), והכנפות צריכות צורה (מרובעות, סעיף ט׳).
- (ב) אם העיקר ב"כסותך" — שיהא הבגד כסות הגוף; ולכך מצנפת וסודר פטורים (כסות הראש/הכתף), ואף בגד פתוח תלוי ברוב הסתום (שיהא ראוי לכיסוי).
2. ד׳ כנפות — והארבע המרוחקות
לשון השלחן ערוך
- צד א׳ — מנין מדויק: "ארבע" ממש; ולפי זה אף בעלת חמש היתה ראויה להיפטר. אך אין הלכה כן, שהרי הכתוב חייב "בעלת ארבע" אף בכלל המרובות.
- צד ב׳ — מיעוט מלמטה ולא מלמעלה: "ארבע" בא למעט פחות מארבע (בעלת שלוש — פטורה), אבל לא למעט יותר מארבע; ולכך בעלת חמש או יותר — חייבת, ועושה בארבע הרחוקות.
ארבע — ולא פחות; ויותר — בארבע הרחוקות. "ארבע כנפות" ממעט פחות מארבע (פטור), אך אינו ממעט יותר (חייב). ובבעל חמש או יותר — מקיימים "ארבע" בקצוות המרוחקות, שהן צורת ה״כנף" המובהקת של הבגד. נמצא החיוב נקבע בצורת ארבע הקצוות, לא במנין מדויק.
3. כנפות מרובעות — ובגד וכנפיו של עור
לשון השלחן ערוך
- צד א׳ — צורה: "כנף" היינו זווית מרובעת דווקא; ולכך הכנפים צריכות להיות מרובעות (סעיף ט׳), שעגולה אין לה זווית של "כנף" — ולפי זה, אם עיגלן ממש, שמא נפטרה.
- צד ב׳ — מקום: "כנף" היינו קצה הבגד, ואין הצורה מעכבת מדאורייתא; אלא שלכתחילה צריך מרובעות, ובדיעבד אף עגולה — מקום כנף הוא.
- צד א׳ — גוף הבגד עיקר: "כסותך" — הכסות עצמה, גוף האריג, היא החייבת; והכנף אינו אלא מקום תליית הציצית. ולכך עור (שאינו "בגד") פטור, אף שכנפיו בגד.
- צד ב׳ — הכנף נטפל לגוף: בבגד שכנפיו עור — העור טפל לאריג ובטל אליו, ולכך חייב; ובעור שכנפיו בגד — הבגד טפל לעור, ובטל אל הפטור.
החיוב אחר גוף הבגד; והכנף — מרובעת ובמקומה. גוף הבגד קובע: בגד חייב אף בכנפות עור, ועור פטור אף בכנפות בגד (סעיף ד׳). והכנף — מרובעת לכתחילה (סעיף ט׳), ואינה בטלה בכפילה וקשירה (סעיף ג׳), שמקום הכנף קיים בעצם הבגד.
4. תעשה ולא מן העשוי — וציצית על ציצית
לשון השלחן ערוך
- צד א׳ — פסול זמן: הציצית עצמה כשרה במעשה; אלא שנעשתה קודם החיוב (בעוד הבגד בעל שלוש, פטור), ובחלות החיוב (כנף רביעית) — היא כבר "עשויה". ולכך הפסול בכל הציציות הקודמות.
- צד ב׳ — פסול במעשה לשם מצוה: כל שנעשתה שלא בשעת חיוב — אין כאן "מעשה" של מצוה כלל, אלא חוטים תלויים; ובחלות החיוב צריך מעשה חדש לשמה.
- דעת המחבר (פשט סעיף ו׳): מחלק בין "לבטל" (כשר אחר חיתוך) ל״להוסיף" (פסול אף אחר חיתוך) — שהכוונה קובעת.
- הגהת הרמ״א — "ויש מכשירים בכל ענין וכן עיקר" (טור בשם הרא״ש ורבינו ירוחם, נתיב י״ח חלק ג׳): דעת הרא״ש ורבינו ירוחם שאין כאן פסול כלל — שהמוסיף ציצית על ציצית, בכל ענין כשר (אף בנתכוון להוסיף), שאין "תעשה ולא מן העשוי" בתוספת על כשרה, וכל שיש בכנף ציצית כשרה — דיו. "וכן עיקר" — והכריע הרמ״א כמותם.
תעשה — בשעת חיוב ולשמה; ולא מן העשוי. הציצית צריכה להיעשות כשהבגד כבר חייב (בעל ד׳ כנפות) ולשם מצוה; ובעלת ג׳ שהוסיף כנף — שלוש הראשונות "מן העשוי" ופסולות עד שיחדשן. וציצית על ציצית — למחבר לפי הכוונה, ולרמ״א (רא״ש ורבינו ירוחם) כשר בכל ענין.
5. רוב פתוח ורוב סתום — וקאפ״ה (סעיפים ז׳–ח׳)
לשון השלחן ערוך
- צד א׳ — רוב סתום = בגד אחד פטור: כל שרובו סתום — נחשב כסות אחת מקופלת (כעין בגד תפור), ואין כאן "ד׳ כנפות" של בגד פתוח, ולכך פטור.
- צד ב׳ — רוב פתוח = בעל כנפות חייב: כל שרובו פתוח — הרי הוא בגד בעל ד׳ כנפות ממש (שני חלקים תלויים בעלי קצוות), וחייב.
רוב סתום פטור, רוב פתוח חייב, וחציו לחומרא. בגד פתוח מן הצדדין — רוב הסתום עושהו כסות אחת (פטור), רוב הפתוח עושהו בעל ד׳ כנפות (חייב); וחציו-חציו ספק — חייב בהטלה, ואין יוצאין בו בשבת (שמא הציצית משא). והפוטר בסגירה — שתהא נראית לעינים, מפני מראית העין.
6. כסותך ולא כסות הראש — מצנפת וסודר (סעיפים י׳–י״ב)
לשון השלחן ערוך
- צד א׳ — חפצא: "כסותך" היינו כסות הגוף; והמצנפת חפצא של כיסוי ראש, ואינה בכלל "כסות" החייבת — אף כשמתכסה בה רובו.
- צד ב׳ — עיקר השימוש: הכל תלוי ב"עיקרה" — שעיקר המצנפת לכסות הראש; ואף שדרך לפעמים לכסות בה הגוף, בטל אצל עיקרה, ופטורה.
- צד א׳ — מנין בלבד: די בארבע קצוות, ואין הקפדה בסידורן; ולפי זה כל בעל ד׳ קצוות חייב.
- צד ב׳ — צורת כסות מרובעת (מהרי״ק): "ארבע כנפות כסותך" — כסות שצורתה כסדין מרובע (ב׳ מול ב׳); ומלבוש שכנפיו אינן מכוונות (כעין שרוולים) — אינו "בעל ד׳ כנפות" כצורת הכתוב, ופטור.
כסותך — ולא כסות הראש; וצורת ארבע מכוונות. המיעוט "כסותך" פוטר את המצנפת (עיקרה לראש), וכן סודר וביק״א (עיקרם לצואר/כתף) — שהשימוש העיקרי קובע. ולהגהת הרמ״א (מהרי״ק) צריך אף שתהיינה הכנפות מכוונות ב׳ מול ב׳ כצורת כסות מרובעת, ואם לאו — פטור.
7. Practical conclusions (נפקא מינה למעשה)
סיכום ההנהגות למעשה
| ענין | הלכה למעשה |
|---|---|
| מנין הכנפות | פחות מד׳ — פטורה; ד׳ — חייבת; ה׳ ויותר — חייבת, ומטיל בד׳ המרוחקות זו מזו יותר (סעיפים א׳–ב׳). |
| צורת הכנף וגוף הבגד | כנפים מרובעות לכתחילה (סעיף ט׳); החיוב אחר גוף הבגד — בגד וכנפיו עור חייב, עור וכנפיו בגד פטור (סעיף ד׳). |
| תעשה ולא מן העשוי | בעלת ג׳ שהוסיף כנף ד׳ — פסולה עד שיחתוך ויטיל מחדש בשעת חיוב (סעיף ה׳). |
| ציצית על ציצית | למחבר תלוי בכוונה (לבטל כשר / להוסיף פסול); ולרמ״א (רא״ש ורבינו ירוחם) כשר בכל ענין (סעיף ו׳). |
| רוב פתוח / סתום | רוב סתום פטור, רוב פתוח חייב; חציו-חציו לחומרא — חייב בציצית, ואין יוצאין בו בשבת (סעיף ז׳). |
| כסות הראש | מצנפת, סודר וביק״א — פטורים (עיקרם לראש/כתף); ומלבוש שכנפיו אינן מכוונות ב׳ מול ב׳ — פטור (סעיפים י׳–י״ב). |
8. Comprehensive summary tables
טבלה — מנין הכנפות וצורתן
| המקרה | הדין | המקור |
|---|---|---|
| פחות מד׳ כנפות | פטורה לגמרי | סעיף א׳ (מנחות מ״ג:) |
| ה׳ או יותר | חייבת, בארבע המרוחקות זו מזו יותר | סעיפים א׳–ב׳ |
| כנפות עגולות | צריך מרובעות לכתחילה | סעיף ט׳ |
| בגד וכנפיו עור / עור וכנפיו בגד | אחר גוף הבגד: בגד חייב, עור פטור | סעיף ד׳ |
טבלה — עשייה, רוב פתוח וכסות הראש
| הענין | הדין | המקור |
|---|---|---|
| תעשה ולא מן העשוי | ג׳ ציציות קודם כנף ד׳ — פסולות עד שיחדשן בשעת חיוב | סעיף ה׳ (מנחות מ״ב.) |
| ציצית על ציצית | למחבר לפי הכוונה; לרמ״א כשר בכל ענין | סעיף ו׳ (רא״ש, רבינו ירוחם ני״ח ח״ג) |
| רוב פתוח / סתום / חציו | סתום פטור, פתוח חייב, חציו לחומרא (ואין יוצאין בשבת) | סעיף ז׳ |
| מצנפת / סודר | פטורים — כסותך ולא כסות הראש | סעיפים י׳–י״א |
טבלה — מקורות הסוגיא
דעת · רב יוסף חיים סממה
פלפול ועיון באורח חיים · סימן י׳ · דיני כנפות הטלית · ⚡ רמה 2 — למדן