✦ ❖ ✦
DAAT · NIVEAU 1 — INITIATION

Siman ק״ט · Régler sa prière sur la communauté

דין איך יתנהג היחיד לכוין בתפלתו עם הצבור — celui qui entre à la synagogue et trouve le ציבור en prière : quand commencer sa עמידה pour pouvoir répondre à la קדושה et au קדיש, comment לסמוך גאולה לתפלה et לשחות עם הצבור במודים, dire la קדושה מלה במלה עם השליח צבור, et le יחיד dont אין הקדושות שוות
סימן ק״ט · ג׳ סעיפים
דין איך יתנהג היחיד עם הצבור
🌱 Niveau Initiation · מתחילים
✦ ❖ ✦

Ce siman enseigne comment l individu règle sa prière sur la communauté. Celui qui entre et trouve le ציבור déjà en prière ne commence sa עמידה que s il peut l achever à temps pour répondre à la קדושה ou au קדיש ; s il est contraint (לסמוך גאולה לתפלה), il s incline avec le ציבור à מודים ; s il commence avec le שליח צבור, il dit la קדושה מלה במלה ; et le יחיד en pleine עמידה se tait quand אין הקדושות שוות (שומע כעונה). Texte hébreu, traduction française et explication des ג׳ seifim, avec une section de cas pratiques.

Sujet : Régler sa prière sur la communauté — quand commencer, לשחות במודים, הקדושה מלה במלה, אין הקדושות שוות
Source : שולחן ערוך אורח חיים סימן ק״ט · ג׳ סעיפים

Compilation : רב יוסף חיים סממה
DAAT · daattorah.com

Nos Sages ont enseigné le prix de la תפלה בציבור et l importance de ne pas se détacher de la communauté. Ce siman règle, pour celui qui entre et trouve le ציבור déjà en prière, comment יתנהג היחיד — quand commencer sa עמידה afin de pouvoir répondre à la קדושה et au קדיש (car שומע כעונה), et comment demeurer uni au ציבור même en priant seul. Nous étudions ici au niveau du principe ; pour la conduite personnelle, on se réfère à la coutume et à la décision du Rav.

📑 Plan de l'étude

A. Les ג׳ seifim — הנכנס ומצא צבור מתפללין (séif 1), המתחיל עם השליח צבור (séif 2), יחיד ומקום קדושה (séif 3)
1. Cas pratique — entrer et trouver la communauté en prière : quand commencer ?
2. Cas pratique — contraint de commencer (גאולה לתפלה) : s incliner avec le ציבור à מודים
3. Cas pratique — un individu en pleine עמידה et la communauté dit קדושה : ישתוק ויכוין
+ Questions de compréhension et pour aller plus loin

A. Régler sa prière sur la communauté — les ג׳ seifim

לְכַוֵּן בִּתְפִלָּתוֹ עִם הַצִּבּוּר — régler sa prière sur la communauté — l individu qui arrive au milieu de l office cherche à s aligner sur le שליח צבור : ne commencer que s il pourra répondre à la קדושה ou au קדיש (שומע כעונה), s incliner avec le ציבור à מודים pour ne pas paraître se retrancher, et — quand il prie seul — savoir quand il peut ou non se joindre à la קדושה qu il entend (אין הקדושות שוות).

Séif 1 — הנכנס ומצא צבור מתפללין : quand commencer

הנכנס לבית הכנסת ומצא צבור מתפללין, אם יכול להתחיל ולגמור קודם שיגיע שליח צבור לקדושה או לקדיש — יתפלל (והוא הדין אמן ד«האל הקדוש» ו«שומע תפלה» דינן כקדיש וקדושה), ואם לאו — אל יתפלל אם אין השעה עוברת. ואם נכנס אחר קדושה, אם יכול להתחיל ולגמור קודם שיגיע שליח צבור למודים — יתפלל, ואם לאו — אל יתפלל. ואם צריך להתחיל כדי לסמוך גאולה לתפלה ונזדמן לו שמגיע שליח צבור למודים כשהוא באחת מהברכות באמצעה — ישחה עמו; אבל אם הוא בתחלתה או בסופה — לא ישחה, שאין שוחין בתחלת ברכה או בסופה אלא באבות ובהודאה.
Séif 1 : celui qui entre à la synagogue et trouve la communauté en prière — s il peut commencer et achever avant que le שליח צבור n arrive à la קדושה ou au קדיש — qu il prie (et de même l amen de « האל הקדוש » et de « שומע תפלה » a le statut d un קדיש et d une קדושה) ; sinon, qu il ne prie pas si le temps ne presse pas. Et s il est entré après la קדושה — s il peut achever avant que le שליח צבור n arrive à מודים — qu il prie ; sinon, qu il ne prie pas. Et s il doit commencer pour לסמוך גאולה לתפלה et qu il se trouve que le שליח צבור arrive à מודים tandis qu il est au milieu d une des ברכות — qu il s incline avec lui ; mais s il est au début ou à la fin de la ברכה — qu il ne s incline pas, car on ne s incline au début ou à la fin d une ברכה qu à אבות et à הודאה.
Le principe : ne pas se retrancher de la communauté. On ne commence sa עמידה que si l on pourra répondre à ce qui exige un מנין — קדושה, קדיש, et l amen de « האל הקדוש » et de « שומע תפלה » (qui valent קדושה et קדיש). Si le temps ne presse pas et qu on ne pourra pas répondre, on attend. Quand on est contraint de commencer (pour לסמוך גאולה לתפלה), on s incline avec le ציבור à מודים — mais seulement si l on est au milieu d une ברכה, car on ne s incline au début et à la fin qu à אבות et à הודאה.

Séif 2 — המתחיל עם השליח צבור : dire la קדושה מלה במלה

אם מתחיל להתפלל עם שליח צבור, כשיגיע עם שליח צבור לנקדישך — יאמר עמו מלה במלה כל הקדושה כמו שהוא אומר; וכן יאמר עמו מלה במלה ברכת «האל הקדוש» וברכת «שומע תפלה»; וגם יכוין שכשיגיע שליח צבור למודים יגיע גם הוא למודים או ל«הטוב שמך ולך נאה להודות», כדי שישחה עם השליח צבור במודים. הגה: אבל לכתחלה לא יתחיל עד אחר שאמר קדושה ו«האל הקדוש», אלא שאם הוצרך להתחיל מכח שהשעה עוברת או כדי לסמוך גאולה לתפלה — דינא הכי.
Séif 2 : s il commence à prier en même temps que le שליח צבור — lorsqu il arrive avec lui à נקדישך, qu il dise avec lui, mot à mot, toute la קדושה comme le שליח צבור la dit ; de même qu il dise avec lui, mot à mot, la ברכה « האל הקדוש » et la ברכה « שומע תפלה » ; et qu il vise à arriver à מודים — ou à « הטוב שמך ולך נאה להודות » — en même temps que le שליח צבור, afin de s incliner avec lui à מודים. Rama : mais לכתחלה il ne commence pas avant que le שליח צבור ait dit la קדושה et « האל הקדוש » ; ce n est que s il a été contraint de commencer parce que le temps presse ou pour לסמוך גאולה לתפלה que telle est la règle.
Quand il a dû commencer en même temps que le שליח צבור, il dit avec lui la קדושה מלה במלה — un individu ne dit pas la קדושה seul, mais dire avec le שליח צבור n est plus « seul ». Il fait de même pour les ברכות « האל הקדוש » et « שומע תפלה », et il calcule son rythme pour atteindre מודים avec le ציבור et s incliner avec lui. Le Rama précise : לכתחלה on ne commence pas ainsi — cette conduite ne vaut que si l on a été contraint (temps qui presse, גאולה לתפלה).

Séif 3 — יחיד ומקום קדושה : אין הקדושות שוות

יחיד העומד בתפלה, וכשיגיע למקום קדושה היו הצבור אומרים קדושה דסידרא — אינו אומר קדוש עמהם, שאין הקדושות שוות. ונראה דהוא הדין אם היו הצבור אומרים «כתר» שאינו אומר עמהם קדוש, אלא ישתוק ויכוין למה שאומרים, דשומע כעונה. הגה: ויש אומרים דקדושת «כתר» — דהיינו קדושת מוסף — והיחיד מתפלל שחרית, יוכל לומר עמהם, דשניהם קדושת שמונה עשרה וקדושתן שוה, וכן נראה לי עיקר.
Séif 3 : un individu qui se tient en prière (עמידה), et lorsqu il arrive au lieu de la קדושה la communauté disait une קדושה דסידרא — il ne dit pas קדוש avec eux, car les קדושות ne sont pas identiques (אין הקדושות שוות). Et il semble qu il en va de même si la communauté disait « כתר » : il ne dit pas קדוש avec eux, mais il se tait et vise ce qu ils disent, car שומע כעונה. Rama : et certains disent que la קדושת « כתר » — c est-à-dire la קדושת מוסף — tandis que l individu prie שחרית, il peut la dire avec eux, car les deux sont une קדושת שמונה עשרה et leur קדושה est identique ; et c est ainsi qu il me paraît principal.
Un יחיד en pleine עמידה ne peut interrompre pour une קדושה que si les deux קדושות sont « שוות » (de même nature). Contre la קדושה דסידרא (celle de « ובא לציון ») — qui n est qu un récit — ou contre « כתר », il ne dit pas קדוש, mais ישתוק ויכוין (il se tait et écoute), car שומע כעונה. Le Rama ajoute : entre la קדושת מוסף (« כתר ») et la קדושת שחרית — toutes deux étant קדושת שמונה עשרה — les קדושות sont שוות, et il peut alors la dire avec eux.
Le siman en une phrase : l individu règle sa prière sur la communauté — il ne commence que s il pourra répondre à la קדושה / קדיש (ou à l amen de « האל הקדוש » / « שומע תפלה ») ; contraint de commencer, il s incline avec le ציבור à מודים (au milieu d une ברכה) ; commençant avec le שליח צבור, il dit la קדושה מלה במלה ; et en pleine עמידה il ne répond à une קדושה que lorsque הקדושות שוות — sinon ישתוק ויכוין דשומע כעונה.

Cas pratiques

Cas 1 — Entrer et trouver la communauté en prière

Situation : il entre à la synagogue et le ציבור est déjà à la עמידה. Doit-il commencer tout de suite ?
Conduite : il ne commence que s il peut achever à temps pour répondre à ce que le שליח צבור va dire — la קדושה, le קדיש, ou l amen de « האל הקדוש » et « שומע תפלה ». S il ne le pourra pas et que le temps ne presse pas, il attend et se joint d abord à la communauté. Pour la mise en pratique, on suit son Rav.

Cas 2 — Contraint de commencer : s incliner à מודים

Situation : il doit commencer maintenant (pour לסמוך גאולה לתפלה) et le שליח צבור arrive à מודים. Que fait-il ?
Conduite : s il se trouve au milieu d une ברכה quand le ציבור s incline à מודים, il s incline avec eux — pour ne pas paraître se retrancher de la communauté. Mais s il est au début ou à la fin d une ברכה, il ne s incline pas (on ne s incline en ces points qu à אבות et à הודאה). Pour les détails, on suit son Rav.

Cas 3 — Un individu en עמידה et la communauté dit קדושה

Situation : il est en pleine עמידה et la communauté dit une קדושה (דסידרא, « ובא לציון ») ou « כתר ». Peut-il répondre ?
Conduite : il ne dit pas קדוש avec eux tant que les קדושות ne sont pas שוות ; il se tait et écoute avec intention (שומע כעונה). Selon le Rama, entre la קדושת מוסף (« כתר ») et la קדושת שחרית — toutes deux קדושת שמונה עשרה — il peut la dire avec eux. Pour la conduite exacte, on suit son Rav.

Questions de compréhension

Vérifie ta compréhension :
  1. Pourquoi celui qui entre ne commence-t-il sa עמידה que s il peut achever à temps, et jusqu à quel point (קדושה, קדיש, מודים) (séif 1) ?
  2. Que signifie que l amen de « האל הקדוש » et de « שומע תפלה » vaut קדושה et קדיש (séif 1) ?
  3. Quand doit-il s incliner avec le ציבור à מודים, et quand ne le doit-il pas (séif 1) ?
  4. Comment dit-il la קדושה lorsqu il a commencé avec le שליח צבור, et que dit לכתחלה le Rama (séif 2) ?
  5. Qu est-ce que « אין הקדושות שוות », et quand le יחיד peut-il tout de même dire קדוש avec eux (séif 3) ?

Pour aller plus loin

Si tu veux approfondir ce siman :
Continuer vers le siman suivantSiman 110 →
~ ~ ~ ~ ~
DAAT · רב יוסף חיים סממה

סימן ק״ט · ג׳ סעיפים · Niveau 1 — Initiation
♥ Soutenir DAAT
📖Rejoindre la khavroutha