סימן י״אSiman 11
אורח חיים · יום-יום

סימן י״א — דיני חוטי הציצית

שולחן ערוך, אורח חיים י״א — ט״ו סעיפים
ארבע רמות לימוד ט״ו סעיפים טור · שו״ע הרב · מג״א · משנה ברורה · כף החיים טווייה לשמה · שזירה · ד׳ כפולים · ה׳ קשרים
הסימן — שולחן ערוך, אורח חיים סימן י״א (ט״ו סעיפים)
דִּינֵי חוּטֵי הַצִּיצִית. הַחוּטִין צָרִיךְ שֶׁיִּהְיוּ טְווּיִין לִשְׁמָן, שֶׁיֹּאמַר בִּתְחִלַּת הַטְּוִי שֶׁהוּא עוֹשֶׂה כֵן לְשֵׁם צִיצִית, וְאִם לֹא הָיוּ טְווּיִין לִשְׁמָן — פְּסוּלִים. (סעיף א) · טְוָואָן עַכּוּ״ם וְיִשְׂרָאֵל עוֹמֵד עַל גַּבּוֹ — לְהָרַמְבַּ״ם פָּסוּל, לְהָרֹא״שׁ כָּשֵׁר ; וְצָרִיךְ שְׁזִירָה, וְשֶׁיִּהְיוּ שְׁזוּרִין לִשְׁמָן. (סעיף ב) · נִתְפָּרְקוּ מִשְּׁזִירָתָן וְנַעֲשׂוּ י״ו — כְּשֵׁרִים, וְהוּא שֶׁיִּשְׁתַּיֵּר בְּשָׁזוּר כְּדֵי עֲנִיבָה. (סעיף ג) · אֹרֶךְ הַחוּטִין אֵין פָּחוֹת מֵאַרְבַּע גּוּדָלִים, וְיֵשׁ אוֹמְרִים י״ב גּוּדָלִים וְכֵן נוֹהֲגִין, וּלְמַעְלָה אֵין לָהֶם שִׁעוּר ; אֶחָד מֵהַחוּטִין יִהְיֶה אָרֹךְ יוֹתֵר כְּדֵי שֶׁיִּכְרֹךְ בּוֹ אֶת הַגְּדִיל. (סעיף ד) · אֵין עוֹשִׂין הַצִּיצִיּוֹת מִצֶּמֶר הַנֶּאֱחָז בַּקּוֹצִים וְלֹא מִן הַנִּמִּין הַנִּתְלָשִׁים מִן הַבְּהֵמָה וְלֹא מִשְּׁיָרֵי שְׁתִי — מִשּׁוּם בִּזּוּי מִצְוָה. (סעיף ה) · עֲשָׂאָם מִצֶּמֶר גָּזוּל — פְּסוּלִים, דִּכְתִיב וְעָשׂוּ לָהֶם מִשֶּׁלָּהֶם ; גָּזַל צֶמֶר וַעֲשָׂאָן חוּטִים — כְּשֵׁרִים, וּלְכַתְּחִלָּה אָסוּר. (סעיף ו) · חוּטִים שְׁאוּלִין — כְּשֵׁרִים, דִּכְדִידֵיהּ דָּמֵי. (סעיף ז) · הַמִּשְׁתַּחֲוֶה לַבְּהֵמָה — צַמְרָהּ פָּסוּל לְצִיצִית ; הַמִּשְׁתַּחֲוֶה לְפִשְׁתָּן נָטוּעַ — כָּשֵׁר, שֶׁהֲרֵי נִשְׁתַּנָּה. (סעיף ח) · יַעֲשֶׂה נֶקֶב בְּאֹרֶךְ הַטַּלִּית, לֹא לְמַעְלָה מִג׳ אֶצְבָּעוֹת וְלֹא לְמַטָּה מִמְּלֹא קֶשֶׁר גּוּדָל עַד סוֹף הַצִּפֹּרֶן, מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר עַל הַכָּנָף. (סעיף ט) · הָיָה רָחוֹק מֵהַכָּנָף מְלֹא קֶשֶׁר גּוּדָל וְנִתַּק מֵחוּטֵי הָעֵרֶב — כָּשֵׁר ; וְנוֹהֲגִין לַעֲשׂוֹת אִמְרָא סְבִיב הַנֶּקֶב. (סעיף י) · אִם הַגְּדִיל שֶׁקּוֹרִין אוֹרִילְיֵי״וֹ הוּא רָחָב — לֹא יַטִּיל בּוֹ הַצִּיצִית, וְאִם הֵטִיל בּוֹ — פָּסוּל, דְּעַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם כְּתִיב. (סעיף יא) · מִנְיַן חוּטֵי הַצִּיצִית בְּכָל כָּנָף אַרְבָּעָה כְּפוּלִים שֶׁהֵם שְׁמוֹנָה, וְאִם הוֹסִיף — פָּסוּל. (סעיף יב) · יִזָּהֵר לַחְתֹּךְ רָאשֵׁי הַחוּטִין לַעֲשׂוֹתָם ח׳ קֹדֶם שֶׁיִּכְרֹךְ, שֶׁאִם כָּרַךְ אֲפִלּוּ חוּלְיָא אַחַת וְקָשַׁר אֲפִלּוּ קֶשֶׁר אֶחָד וְאַחַר כָּךְ חֲתָכָן — פָּסוּל מִשּׁוּם תַּעֲשֶׂה וְלֹא מִן הֶעָשׂוּי. (סעיף יג) · יִקַּח ד׳ חוּטִין מִצַּד זֶה וְד׳ מִצַּד זֶה וְיִקְשֹׁר שְׁנֵי פְעָמִים, וְיִכְרֹךְ אֶת הֶחָלָק הָאָרֹךְ סָבִיב הַשִּׁבְעָה, עַד שֶׁיַּשְׁלִים לַחֲמִשָּׁה קְשָׁרִים כְּפוּלִים וְאַרְבָּעָה אֲוִירִים בֵּינֵיהֶם מְלֵאִים כְּרִיכוֹת ; נוֹהֲגִין לִכְרֹךְ ז׳ ט׳ י״א וי״ג. (סעיף יד) · יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁיִּתְלֶה הַצִּיצִית לְאֹרֶךְ הַטַּלִּית, דְּבָעִינַן שֶׁתְּהֵא נוֹטֶפֶת עַל הַקֶּרֶן ; וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֵין לָתֵת שׁוּם בֶּגֶד בְּנִקְבֵי הַטַּלִּית, וְיֵשׁ מַתִּירִין וְכֵן נָהֲגוּ. (סעיף טו)
דיני חוטי הציצית — ובו ט״ו סעיפים: (א) החוטין צריך שיהיו טווין לשמן : שיאמר בתחילת הטווי שעושה לשם ציצית — או שיאמר לאשה טווי לי ציצית ; ואם לאו → פסולים. (הגה : יש מחמירין אף לנפצן לשמן, והמנהג להקל בנפוץ.) (ב) טוואן עכו״ם וישראל עומד על גבו → להרמב״ם פסול, להרא״ש כשר ; ונוהגין שיסייע הישראל מעט. וצריך שזירה ושיהיו שזורין לשמן. (ג) נתפרקו ונעשו ט״ז → כשרים, והוא שישתייר בשזור כדי עניבה. (ד) אורך : אין פחות מד׳ גודלים ; י״א י״ב גודלים (וכן נוהגין) ; ולמעלה אין שיעור. אחד ארוך יותר (השמש) לכריכות ; עשאו ארוך יותר מדאי → יכול לקצרו (ואין בזה תעשה ולא מן העשוי). (ה) אין עושין מצמר הנאחז בקוצים, הנתלש, או שיורי שתי → ביזוי מצוה. (ו) צמר גזול → פסולים (ועשו להם משלהם) ; גזל צמר ועשאן חוטים → כשרים אך אסור לכתחילה. (ז) חוטים שאולין → כשרים (כדידיה דמי). (ח) המשתחוה לבהמה → צמרה פסול ; לפשתן נטוע → כשר (נשתנה). (ט) נקב : לא למעלה מג׳ אצבעות ולא למטה ממלא קשר גודל (על הכנף). (י) הרחקה מהכנף, ואימרא סביב הנקב. (יא) הגדיל (אורילייו) הרחב : לא יטיל בו הציצית (על כנפי בגדיהם). (יב) מנין החוטים : ד׳ כפולים = ח׳ ; הוסיף → פסול. (יג) תעשה ולא מן העשוי : לחתוך ראשי החוטין (ח׳) קודם שיכרוך. (יד) סדר : ד׳ וד׳, ב׳ קשרים, כריכות, ה׳ קשרים כפולים וד׳ אווירים. (טו) נוטף על הקרן (לאורך) ; ואין לתת בגד בנקבים. (ובדין הברכה בגזול עיין סימן כא וכד ; ובכלאים ותכלת עיין סימן ח, ט, טו ולב.)
ארבע רמות לימוד — סימן י״א, ט״ו סעיפים
01
זמין
רמת המתחיל
רמה 1 — מתחיל ובינוני
טקסט עברי מנוקד של ט״ו הסעיפים עם ביאור שוטף. הסבר מסודר ובלשון נקייה: טווייה לשמן ושזירה, אורך החוטים (י״ב גודלים) והשמש, צמר גזול וחוטים שאולין, צמר הנעבד, הנקב וההרחקה מהכנף, מנין החוטים (ד׳ כפולים = ח׳), וסדר הקשרים. יישומים מעשיים בני זמננו: קניית ציצית „טווי ושזור לשמן‟ מאושרת, תלייה „נוטפת על הקרן‟, ועשיית החוטין בעצמו.
02
זמין
רמת הלמדן
למדן — פלפול מעמיק
פלפול מעמיק: דין הלשמה (מנחות מב: „תעשה לך‟) ; טווי / שזירה / נפוץ ומחלוקת הרמב״ם והרא״ש בעכו״ם ובסיוע (סעיף ב) ; מנין החוטים : ד׳ כפולים = ח׳ („גדילים‟ : ב׳ חוטים × 2) והאורך (י״ב גודלים, השמש) ; תעשה ולא מן העשוי בחוטים (לחתוך ראשים קודם, סעיף יג ; חוט ארוך מדי, סעיף ד) ; סדר הקשרים והחוליות (ה׳ קשרים, ד׳ אווירים) ו„נוטף על הקרן‟. מנחות לט.-מב:; בית יוסף, מג״א, ט״ז, משנה ברורה, ביאור הלכה.
03
זמין
חזרה וסיכום
סיכום מאסטרלי
סיכום מסודר לחזרה וזכירה: טווייה לשמן ושזירה, אורך החוטים (י״ב גודלים), מנין החוטים (ד׳ כפולים = ח׳), תעשה ולא מן העשוי, וסדר הקשרים (ה׳ קשרים, ד׳ אווירים). הנהגה למעשה ביום-יום, עם הפניה לרב בפרטים המדויקים (ועיין סימן ט, י ויב).
04
זמין
דעת הרב
דעת הרב (אדמו״ר הזקן)
שולחן ערוך הרב של אדמו״ר הזקן על אורח חיים סימן י״א (שם מפתח הרב ל״ה סעיפים): הטקסט המלא ודיוק הפסק ביחס למחבר — טווייה/שזירה לשמה, ד׳ חוטים כפולים לח׳, האורך (י״ב גודלים), תעשה ולא מן העשוי, הנקב וההרחקה, וסדר החוליות — וללימוד המעמיק הפניה לרב חב״ד.
05
לימוד מותאם אישית
לימוד אישי
לימוד לפי הפוסקים שלך
בנה מחדש את הסימן לפי הרבנים שאתה הולך אחריהם. בחר את הפוסקים שלך (הרב עובדיה, אדמו״ר הזקן, הרבי, בן איש חי, משנה ברורה, הרב מרדכי אליהו...) — דעת AI תבנה מחדש את הסימן עם דעותיהם, הסבריהם ומחלוקותיהם. אם פוסקיך אינם דנים בנקודה מסוימת, ה-AI תשאל אותך לפני שתרחיב.

הנושאים המרכזיים בסימן

טְוִיָּה לִשְׁמָהּ
טווייה לשמן
החוטין צריך שיהיו טווין לשם המצוה (לשם ציצית) ; אומרו בתחילת הטווי. ואם לאו → פסולים (מנחות „תעשה לך‟).
שְׁזִירָה
שזירה
החוטין צריכין שזירה ושיהיו שזורין לשמן ; נתפרקו → ט״ז, כשר כל שנשתייר בשזור כדי עניבה.
אֹרֶךְ הַחוּטִין
אורך החוטים
אין פחות מד׳ גודלים ; המנהג י״ב גודלים ; ולמעלה אין שיעור. אחד ארוך יותר (השמש) לכריכות.
מִנְיַן הַחוּטִין
מנין החוטים
ד׳ כפולים = ח׳ (ד׳ חוטים כפולים, ח׳ ראשים). הוסיף → פסול. „גדילים‟ : ב׳ חוטים כפולים.
תַּעֲשֶׂה וְלֹא מִן הֶעָשׂוּי
תעשה ולא מן העשוי
חותך ראשי החוטין (לעשותם ח׳) קודם שיכרוך ; כרך וקשר קודם → פסול, שבפיסול עשאם.
חֲמִשָּׁה קְשָׁרִים
סדר הקשרים
ד׳ וד׳, ב׳ קשרים, כריכות, ה׳ קשרים כפולים וד׳ אווירים ; „נוטף על הקרן‟ לאורך הטלית.

מבנה הסימן — ציוני דרך בט״ו הסעיפים

סעיף נושא עניין פירוט
סעיף א-ג טווייה ושזירה טווייה לשמן טווין לשמן (יאמר בתחילת הטווי) → ואם לאו פסולים. עכו״ם וישראל עומד על גבו : הרמב״ם פסול, הרא״ש כשר. צריך שזירה ; נתפרקו → ט״ז כשר בנשתייר כדי עניבה.
סעיף ד-ח אורך ופסולי החוטים אורך ופסולים אורך : ד׳ או י״ב גודלים (מנהג), שמש ארוך יותר. פסולי החוטים : ביזוי מצוה (סעיף ה), גזול (סעיף ו, ועשו להם משלהם), שאולין → כשרים (סעיף ז), נעבד (סעיף ח).
סעיף ט-יא הנקב וההרחקה הנקב נקב : לא למעלה מג׳ אצבעות ולא למטה ממלא קשר גודל (על הכנף). אימרא סביב הנקב. הגדיל (אורילייו) הרחב : לא יטיל בו הציצית.
סעיף יב-טו מנין החוטים · הקשירה ✦ למעשה ד׳ כפולים = ח׳ (הוסיף → פסול). לחתוך ראשים קודם הכריכה (תעשה ולא מן העשוי). סדר : ה׳ קשרים כפולים, ד׳ אווירים. נוטף על הקרן ; אין לתת בגד בנקבים.

תעשה ולא מן העשוי — לחתוך הראשים קודם הקשירה

המקרה תחום תרומה הרעיון המרכזי
כרך וקשר קודם מחבר · פשט פסול אם כרך אפילו חוליא אחת וקשר קשר אחד קודם שחתך הראשים (לעשותם ח׳) → פסול, שהרי בפיסול עשאם (סעיף יג).
אורך יתר מרדכי · בה״ק מותר לקצר עשאו ארוך יותר מדאי → יכול לקצרו, ואין בזה תעשה ולא מן העשוי, שהיה כשר בשיעורו (סעיף ד).
הלכה · שו״ע הרב למעשה ✦ למעשה למעשה חותכין ראשי החוטין קודם כל כריכה וקשר. שו״ע הרב מפתח יסוד תעשה ולא מן העשוי בחוטים — וללימוד המעמיק ראה רמה 4 ורב חב״ד.

שאלות נפוצות — סימן י״א

האם חוטי הציצית צריכים להיות טווין לשמן, לפי סימן י״א?

על פי השולחן ערוך, אורח חיים י״א:א, החוטין צריך שיהיו טווין לשמן — לשם מצות ציצית: שיאמר בתחילת הטווי שהוא עושה כן לשם ציצית, או שיאמר לאשה טווי לי ציצית לטלית. ואם לא היו טווין לשמן — פסולים.

מהו אורך חוטי הציצית, לפי סימן י״א?

על פי השולחן ערוך (אורח חיים י״א:ד), אורך החוטים אין פחות מד׳ גודלים ; ויש אומרים י״ב גודלים, וכן נוהגין ; ולמעלה אין להם שיעור. אחד מהחוטים יהיה ארוך יותר (הוא השמש) כדי שיכרוך בו את הגדיל.

כמה חוטים בציצית שבכל כנף, לפי סימן י״א?

על פי השולחן ערוך (אורח חיים י״א:יב), מנין חוטי הציצית בכל כנף ארבעה כפולים שהם שמונה. ואם הוסיף — פסול. לכן חותך ראשי הד׳ חוטין, מכניסם בכנף וכופלם, ואז יהיו ח׳.

מהו תעשה ולא מן העשוי בסימן י״א?

על פי השולחן ערוך (אורח חיים י״א:יג), יזהר לחתוך ראשי החוטין לעשותם ח׳ קודם שיכרוך: שאם כרך אפילו חוליא אחת וקשר אפילו קשר אחד ואחר כך חתכן — פסול משום תעשה ולא מן העשוי, שהרי בפיסול עשאם.

מהו סדר קשרי הציצית, לפי סימן י״א?

על פי השולחן ערוך (אורח חיים י״א:יד), יקח ד׳ חוטים מצד זה וד׳ מצד זה ויקשור שני פעמים, ואחר כך יכרוך את החוט הארוך (השמש) סביב השבעה, וחוזר וקושר, עד שישלים לחמשה קשרים כפולים וארבעה אווירים ביניהם מלאים כריכות. ונוהגין לכרוך ז׳ ט׳ י״א וי״ג — עולים ל״ט, ועם השם ארבעים.

📖הצטרפות לחברותא