סימן י״ב — דברים הפוסלים בציצית

דְּבָרִים הַפּוֹסְלִים בַּצִּיצִית. אִם נִפְסְקוּ כָּל חוּטֵי הַכָּנָף וְנִשְׁתַּיֵּר בָּהֶם כְּדֵי עֲנִיבַת כָּל הַחוּטִים הַפְּסוּקִים בְּיַחַד — כָּשֵׁר ; וְאִם לֹא נִשְׁאַר כְּדֵי עֲנִיבָה אֲפִלּוּ בְּחוּט אֶחָד שֶׁנִּפְסַק כֻּלּוֹ — פָּסוּל. הִלְכָּךְ, כֵּיוָן שֶׁכָּל אֶחָד כָּפוּל לִשְׁנַיִם, אִם נִפְסְקוּ שְׁנֵי רָאשִׁים — פָּסוּל, שֶׁמָּא נִפְסַק חוּט אֶחָד. וּלְפִי מַה שֶּׁאָנוּ נוֹהֲגִים לְדַקְדֵּק בְּעֵת עֲשִׂיַּת הַצִּיצִית לָתֵת סִימָן בְּד׳ רָאשִׁים, בְּעִנְיָן שֶׁלְּעוֹלָם הַד׳ רָאשִׁים הֵם מִצַּד אֶחָד שֶׁל הַקֶּשֶׁר וְהַד׳ רָאשִׁים מִצַּד הָאַחֵר — אִם נִפְסְקוּ שְׁנֵי רָאשִׁים מִצַּד אֶחָד כָּשֵׁר, דְּוַדַּאי שְׁנֵי חוּטִין הֵם וַהֲרֵי נִשְׁתַּיֵּר מִכָּל אֶחָד הָרֹאשׁ הַשֵּׁנִי שֶׁהוּא יוֹתֵר מִכְּדֵי עֲנִיבָה. וּלְרַבֵּנוּ תָּם לֹא מַכְשִׁירִים אֶלָּא בְּנִשְׁתַּיְּרוּ ב׳ חוּטִין שְׁלֵמִים. הַגָּה: וְנוֹהֲגִין כר״ת. (סעיף א) · הֵיכָא דְּצָרִיךְ כְּדֵי עֲנִיבָה, וּמִתּוֹךְ שֶׁהַחוּטִים עָבִים אֵינוֹ יָכוֹל לְעָנְבָם, וְאִלּוּ הָיוּ דַּקִּים הָיָה בָּהֶם כְּדֵי עֲנִיבָה — כָּשֵׁר. הַגָּה: וּמְשַׁעֲרִין בְּחוּטִין בֵּינוֹנִים. (סעיף ב) · כְּדֵי עֲנִיבָה לְרַשִׁ״י מִן הָעָנָף, וּלְר״י אֲפִלּוּ נֶחְתַּךְ כָּל הָעָנָף וְלֹא נִשְׁאַר כְּדֵי עֲנִיבָה אֶלָּא מִן הַגָּדִיל — כָּשֵׁר ; וּמִנְהַג הָעוֹלָם כְּרַשִׁ״י, וְהֵיכָא דְּלֹא אֶפְשָׁר יֵשׁ לִסְמֹךְ עַל ר״י. (סעיף ג)