סימן קי״ג

דיני הכריעות

דיני הכריעות בשמונה עשרה. ד׳ כריעות (אבות ומודים תחלה וסוף) ; מלמדין אותו שלא ישחה ; עד שיתפקקו כל חוליות שבשדרה ; כורע בברוך וזוקף בשם ; אין להוסיף על תאריו
חזרה מובנית, שינון מהיר, ההנהגה במעשה

מקור: שולחן ערוך, אורח חיים קי״ג — ט׳ סעיפים
עריכה: רב יוסף חיים סממה · דעת
לתלמידים אשר רכשו את רמות 1 ו-2
daattorah.com

📑 תכנית הסיכום

האקסיומה המרכזית — חוט השני של הסימן
טבלת-אב של ט׳ הסעיפים
המקום והגבול — ד׳ כריעות · מלמדין אותו שלא ישחה
האופן והמטבע — יתפקקו חוליות · כורע בברוך · אין להוסיף על תאריו
כללי זהב — עזר לזיכרון
סימן זיכרון — עזר לזיכרון
מכשלות להימנע מהן
ההנהגה במעשה
טבלת סיכום סופית

1. האקסיומה המרכזית

עיקרון אוניברסלי של סימן קי״ג:

סימן זה (ט׳ סעיפים) מברר את דיני הכריעות שבשמונה עשרה. יסוד אחד: הכריעה היא מטבע קבוע. ① המקום — שוחין בד׳ מקומות בלבד (באבות תחלה וסוף ובהודאה תחלה וסוף), והבא להוסיף, מלמדין אותו שלא ישחה. ② האופן — עד שיתפקקו כל חוליות שבשדרה, כורע בברוך וזוקף בשם, בלא הפרזה ושלא תהא עליו כמשאוי. ③ המטבע — אין לשנות ממטבע החכמים: אין להוסיף על תאריו של הקב״ה בתפלה.

💡 המפתח האוניברסלי: כל הסימן מברר שאלה אחת — כיצד שוחה המתפלל, מבלי להוסיף על מטבע חכמים? הסימנים:

ד׳ הכריעות · איסור ההוספה ← אלו ברכות ששוחין בהם באבות תחלה וסוף ובהודאה תחלה וסוף ואם בא לשחות בסוף כל ברכה או בתחלתה מלמדין אותו שלא ישחה אבל באמצעיתן יכול לשחות
הכורע בלשון הודאה ← הכורע בוכל קומה לפניך תשתחוה או בולך אנחנו מודים או בהודאה דהלל וברכת המזון הרי זה מגונה
שיעור הכריעה ← המתפלל צריך שיכרע עד שיתפקקו כל חוליות שבשדרה ולא יכרע באמצע מתניו וראשו ישאר זקוף אלא גם ראשו יכוף כאגמון
כורע בברוך וזוקף בשם ← כשכורע כורע בברוך וכשזוקף זוקף בשם
שלא לשנות ממטבע ← אין להוסיף על תאריו של הקב״ה יותר מהאל הגדול הגבור והנורא ודוקא בתפלה מפני שאין לשנות ממטבע שטבעו חכמים

2. טבלת-אב של ט׳ הסעיפים

ט׳ הסעיפים של המחבר מבררים שלושה היבטים של הכריעה — המקום (א׳-ג׳), האופן (ד׳-ז׳) והמטבע הקבוע (ח׳-ט׳).

היבט	מקרה	לב ההלכה	סימן
מקום	ד׳ כריעות · הוספה	אבות והודאה · מלמדין שלא ישחה — אלו ברכות ששוחין בהם באבות תחלה וסוף ובהודאה תחלה וסוף ואם בא לשחות בסוף כל ברכה או בתחלתה מלמדין אותו שלא ישחה אבל באמצעיתן יכול לשחות.	תחלה וסוף
מקום	הכורע בלשון הודאה	מגונה — הכורע בוכל קומה לפניך תשתחוה או בולך אנחנו מודים או בהודאה דהלל וברכת המזון הרי זה מגונה.	מגונה
אופן	שיעור הכריעה	יתפקקו חוליות · כאגמון — המתפלל צריך שיכרע עד שיתפקקו כל חוליות שבשדרה ולא יכרע באמצע מתניו וראשו ישאר זקוף אלא גם ראשו יכוף כאגמון.	יתפקקו
אופן	ברוך ובשם	כורע בברוך וזוקף בשם — כשכורע כורע בברוך וכשזוקף זוקף בשם.	בברוך
מטבע	אין להוסיף על תאריו	שלא לשנות ממטבע — אין להוסיף על תאריו של הקב״ה יותר מהאל הגדול הגבור והנורא ודוקא בתפלה מפני שאין לשנות ממטבע שטבעו חכמים.	מטבע

⚖ מבנה הסימן במבט אחד

כל הסימן נשען על יסוד אחד: הכריעה מטבע קבוע היא. מכאן (①) המקום — ד׳ כריעות בלבד, מלמדין אותו שלא ישחה ; (②) האופן — עד שיתפקקו כל חוליות שבשדרה וכורע בברוך וזוקף בשם ; (③) המטבע — אין להוסיף על תאריו של הקב״ה. גם השולחן ערוך הרב (אדמו״ר הזקן) מפתח סימן זה בט׳ סעיפים — ראה רמה 4.

3. המקום והגבול — ד׳ כריעות · מלמדין אותו שלא ישחה

ש: היכן שוחין, ומה עושה הרוצה להוסיף כריעות?

↓

🟢 ד׳ כריעות · הוספה — אלו ברכות ששוחין בהם באבות תחלה וסוף ובהודאה תחלה וסוף ואם בא לשחות בסוף כל ברכה או בתחלתה מלמדין אותו שלא ישחה אבל באמצעיתן יכול לשחות.

🔵 הכורע בלשון הודאה — הכורע בוכל קומה לפניך תשתחוה או בולך אנחנו מודים או בהודאה דהלל וברכת המזון הרי זה מגונה.

📚 יסוד המקום: חכמים תיקנו ד׳ כריעות ולא יותר — אלו ברכות ששוחין בהם באבות תחלה וסוף ובהודאה תחלה וסוף ואם בא לשחות בסוף כל ברכה או בתחלתה מלמדין אותו שלא ישחה אבל באמצעיתן יכול לשחות: בתחלת וסוף אבות ומודים ; והבא לשחות בתחלת או בסוף ברכה אחרת מונעין ממנו (שלא יראה כמזלזל וכיוהרא, שלא לעקור את התקנה), אבל באמצע הברכה — מקום שלא תיקנו בו — יכול לשחות. והכורע מחמת לשון «הודאה» או «תשתחוה» — הרי זה מגונה, שאין זה מקום שתיקנו בו.

4. האופן והמטבע — יתפקקו חוליות · כורע בברוך · אין להוסיף על תאריו

ש: כיצד שוחין, ועד כמה מותר לשנות מן המטבע?

↓

🟣 שיעור הכריעה — המתפלל צריך שיכרע עד שיתפקקו כל חוליות שבשדרה ולא יכרע באמצע מתניו וראשו ישאר זקוף אלא גם ראשו יכוף כאגמון.

✨ כורע בברוך · זוקף בנחת — כשכורע כורע בברוך וכשזוקף זוקף בשם ; כשהוא כורע יכרע במהירות בפעם אחת וכשהוא זוקף זוקף בנחת ראשו תחלה ואחר כך גופו שלא תהא עליו כמשאוי.

📜 שלא לשנות ממטבע — אין להוסיף על תאריו של הקב״ה יותר מהאל הגדול הגבור והנורא ודוקא בתפלה מפני שאין לשנות ממטבע שטבעו חכמים.

📚 יסוד האופן והמטבע: שוחה שחייה שלמה — המתפלל צריך שיכרע עד שיתפקקו כל חוליות שבשדרה ולא יכרע באמצע מתניו וראשו ישאר זקוף אלא גם ראשו יכוף כאגמון — אבל לא עד שפיו כנגד חגור של מכנסים (יוהרא יתרה) ; וזקן או חולה, כיון שהרכין ראשו דיו. התנועה: כשכורע כורע בברוך וכשזוקף זוקף בשם (« ה׳ זוקף כפופים », ברכות ל״ד.), וכורע במהירות אך זוקף בנחת, שלא תהא עליו כמשאוי. ואותה סברת המטבע הקבוע חלה אף על התיבות: אין להוסיף על תאריו של הקב״ה יותר מהאל הגדול הגבור והנורא ודוקא בתפלה מפני שאין לשנות ממטבע שטבעו חכמים — אבל בתחנונים ובקשות של עצמו, לית לן בה.

⚖ מן הכריעה אל המטבע — מן העיקרון אל המעשה (נקודות ①–③)

ט׳ הסעיפים יוצרים שרשרת סביב יסוד אחד — הכריעה מטבע קבוע היא. יסוד זה קובע (①) את המקום אלו ברכות ששוחין בהם באבות תחלה וסוף ובהודאה תחלה וסוף ואם בא לשחות בסוף כל ברכה או בתחלתה מלמדין אותו שלא ישחה אבל באמצעיתן יכול לשחות ; מברר (②) את האופן המתפלל צריך שיכרע עד שיתפקקו כל חוליות שבשדרה ולא יכרע באמצע מתניו וראשו ישאר זקוף אלא גם ראשו יכוף כאגמון ; ואוסר (③) לשנות מן המטבע אין להוסיף על תאריו של הקב״ה יותר מהאל הגדול הגבור והנורא ודוקא בתפלה מפני שאין לשנות ממטבע שטבעו חכמים.

5. כללי זהב — עזר לזיכרון

3 כללי הזהב של סימן קי״ג

המקום — ד׳ כריעות בלבד, ואין להוסיף — אלו ברכות ששוחין בהם באבות תחלה וסוף ובהודאה תחלה וסוף ואם בא לשחות בסוף כל ברכה או בתחלתה מלמדין אותו שלא ישחה אבל באמצעיתן יכול לשחות.
האופן — יתפקקו חוליות, כאגמון, בלא הפרזה — המתפלל צריך שיכרע עד שיתפקקו כל חוליות שבשדרה ולא יכרע באמצע מתניו וראשו ישאר זקוף אלא גם ראשו יכוף כאגמון.
המטבע — כורע בברוך וזוקף בשם, ואין לשנות ממטבע — כשכורע כורע בברוך וכשזוקף זוקף בשם.

6. סימן זיכרון — עזר לזיכרון

מקום · אופן · מטבע — שלושת צירי סימן קי״ג

① ד׳ כריעות — אבות והודאה תחלה וסוף ; המוסיף: מלמדין אותו שלא ישחה.
② אופן — עד שיתפקקו כל חוליות שבשדרה ; כורע בברוך וזוקף בשם.
③ מטבע — אין להוסיף על תאריו ; בתחנונים ובקשות: לית לן בה.

הביטויים המרכזיים לזכור:

אלו ברכות ששוחין בהם באבות תחלה וסוף ובהודאה תחלה וסוף ואם בא לשחות בסוף כל ברכה או בתחלתה מלמדין אותו שלא ישחה אבל באמצעיתן יכול לשחות — המקום.
המתפלל צריך שיכרע עד שיתפקקו כל חוליות שבשדרה ולא יכרע באמצע מתניו וראשו ישאר זקוף אלא גם ראשו יכוף כאגמון — האופן.
אין להוסיף על תאריו של הקב״ה יותר מהאל הגדול הגבור והנורא ודוקא בתפלה מפני שאין לשנות ממטבע שטבעו חכמים — המטבע.

7. מכשלות להימנע מהן

❌ מכשלה 1: לחשוב שריבוי כריעות חסידות היא.
← הסימן: שוחין בד׳ מקומות בלבד (אבות ומודים תחלה וסוף) ; והמוסיף בתחלת או בסוף ברכה — מלמדין אותו שלא ישחה (①).

❌ מכשלה 2: לכרוע מחמת לשון «מודים» או «תשתחוה», או לשחות יותר מדי.
← הסימן: הכורע מחמת עצם הלשון של הודאה — מגונה ; והשיעור עד שיתפקקו כל חוליות שבשדרה — לא פחות (במתניו לבד) ולא עד שפיו כנגד החגור (②).

❌ מכשלה 3: להוסיף תארים בשמונה עשרה, או לזקוף במהירות.
← הסימן: אין להוסיף על תאריו בתפלה, שאין לשנות ממטבע שטבעו חכמים ; וזוקף בנחת, שלא תהא עליו כמשאוי ; אבל בתחנונים של עצמו, לית לן בה (③).

8. ההנהגה במעשה

מקרה	הנהגה	הלכת היסוד
① ד׳ כריעות · הוספה	בד׳ מקומות בלבד ; הרוצה להוסיף: מלמדין אותו שלא ישחה ; באמצע: יכול לשחות	אלו ברכות ששוחין בהם באבות תחלה וסוף ובהודאה תחלה וסוף ואם בא לשחות בסוף כל ברכה או בתחלתה מלמדין אותו שלא ישחה אבל באמצעיתן יכול לשחות
② שיעור הכריעה	עד שיתפקקו כל חוליות, ראשו כאגמון ; בלא הפרזה	המתפלל צריך שיכרע עד שיתפקקו כל חוליות שבשדרה ולא יכרע באמצע מתניו וראשו ישאר זקוף אלא גם ראשו יכוף כאגמון
③ ברוך · בשם	כורע ב«ברוך», זוקף בשם ; כורע במהירות, זוקף בנחת	כשכורע כורע בברוך וכשזוקף זוקף בשם
④ אין להוסיף על תאריו	לא יותר מ«האל הגדול הגבור והנורא» בתפלה ; תחנונים: לית לן בה	אין להוסיף על תאריו של הקב״ה יותר מהאל הגדול הגבור והנורא ודוקא בתפלה מפני שאין לשנות ממטבע שטבעו חכמים

טבלת סיכום סופית

היבט	כלל	סימן
ד׳ כריעות · הוספה	אלו ברכות ששוחין בהם באבות תחלה וסוף ובהודאה תחלה וסוף ואם בא לשחות בסוף כל ברכה או בתחלתה מלמדין אותו שלא ישחה אבל באמצעיתן יכול לשחות	מחבר · סעיף א׳
הכורע בלשון הודאה	הכורע בוכל קומה לפניך תשתחוה או בולך אנחנו מודים או בהודאה דהלל וברכת המזון הרי זה מגונה	מחבר · סעיף ג׳
שיעור הכריעה	המתפלל צריך שיכרע עד שיתפקקו כל חוליות שבשדרה ולא יכרע באמצע מתניו וראשו ישאר זקוף אלא גם ראשו יכוף כאגמון	מחבר · סעיף ד׳
כורע בברוך וזוקף בשם	כשכורע כורע בברוך וכשזוקף זוקף בשם	מחבר · סעיף ז׳
אין להוסיף על תאריו	אין להוסיף על תאריו של הקב״ה יותר מהאל הגדול הגבור והנורא ודוקא בתפלה מפני שאין לשנות ממטבע שטבעו חכמים	מחבר · סעיף ט׳

✦ ❖ ✦ 3 הציוויים המעשיים של סימן קי״ג בקיצור

המקום — ד׳ כריעות בלבד, ואין להוסיף — אלו ברכות ששוחין בהם באבות תחלה וסוף ובהודאה תחלה וסוף ואם בא לשחות בסוף כל ברכה או בתחלתה מלמדין אותו שלא ישחה אבל באמצעיתן יכול לשחות.
האופן — יתפקקו חוליות, כורע בברוך וזוקף בשם — המתפלל צריך שיכרע עד שיתפקקו כל חוליות שבשדרה ולא יכרע באמצע מתניו וראשו ישאר זקוף אלא גם ראשו יכוף כאגמון.
המטבע — אין לשנות ממטבע החכמים — אין להוסיף על תאריו של הקב״ה יותר מהאל הגדול הגבור והנורא ודוקא בתפלה מפני שאין לשנות ממטבע שטבעו חכמים.

🎓 סיכום מסלול הלימוד

רמה	תוכן	הישג
🌱 רמה 1 — בסיס	טקסט ט׳ הסעיפים, תרגום שוטף, ביאור	הבנה כללית
⚡ רמה 2 — לומדן	ד׳ כריעות ; מלמדין אותו שלא ישחה (יוהרא / עקירת מטבע) ; עד שיתפקקו חוליות ; כורע בברוך וזוקף בשם	פלפול מעמיק
✨ רמה 3 — סיכום	טבלת-אב של ט׳ הסעיפים, סכמות, כללי זהב, סימן זיכרון, ההנהגה במעשה	שליטה מעשית + חזרה

💡 השלבים הבאים המוצעים:

שוב לקרוא את סימן קי״ג בשולחן ערוך המקורי (עברית)
ללמוד את רמה 4 — דעת הרב (אדמו״ר הזקן): שיטת השולחן ערוך הרב (ט׳ סעיפים) על סימן זה
לקרוא את המשנה ברורה והביאור הלכה על סימן זה לדקויות מעשיות (עי׳ סימנים קי״ב, קי״ד)
להתבונן ביסוד שאין לשנות ממטבע שטבעו חכמים: כיצד הכריעה והתארים כאחד ממטבע קבוע — שיא הסימן

~ ~ ~ ~ ~
דעת · רב יוסף חיים סממה

סימן קי״ג · רמה 3 — סיכום מגיסטרלי
daattorah.com

📖הצטרף לחברותא