✦ ❖ ✦
דעת · רמה 1 — התחלה
סימן קכ״ט · באיזה תפילות נושאים כפים
באיזה תפילות נושאים כפים — אין נשיאת כפים אלא בשחרית ומוסף ובנעילה ביום שיש בו נעילה, אבל לא במנחה משום שכרות, וזולת מנחת תענית שאין בו נעילה; וכהן שעלה במנחת יום הכפורים — אין מורידין אותו מפני החשד
סימן קכ״ט · ב׳ סעיפים
באיזה תפילות נושאים כפים
🌱 רמת התחלה · מתחילים
✦ ❖ ✦
סימן זה מלמד באיזה תפילות נושאים הכהנים כפים: בשחרית ובמוסף, ובנעילה ביום שיש בו נעילה (כמו יום הכפורים); אבל לא במנחה, משום דשכיחא שכרות באותה שעה — זולת במנחת תענית שאין בו נעילה, שהיא סמוכה לשקיעה ודומה לנעילה; וכהן שעלה לדוכן במנחת יום הכפורים — אין מורידין אותו מפני החשד. טקסט עברי, ביאור והסבר של ב׳ הסעיפים, וכן מדור של מקרים מעשיים.
נושא: באיזה תפילות נושאים כפים — שחרית ומוסף ונעילה, לא במנחה, כהן שעלה במנחת יום הכפורים
מקור: שולחן ערוך אורח חיים סימן קכ״ט · ב׳ סעיפים
עריכה: רב יוסף חיים סממה
DAAT · daattorah.com
שנינו במשנה (תענית כ״ו.): בשחרית ובמוסף ובמנחה ובנעילה — בתעניות ציבור וביום הכפורים נושאים הכהנים את כפיהם. אבל רבותינו הרחיקו את נשיאת הכפים ממנחה של שאר הימים, משום דשכיחא שכרות באותה שעה — שהשכרות מצויה באותה שעה. ומכאן כל הסימן: באיזה תפילות נושאים כפים, מנחת תענית, וכהן שעלה בטעות במנחת יום הכפורים. אנו לומדים כאן ברמת העיקרון; ולהנהגה האישית — יפנה אל המנהג ואל הוראת הרב.
📑 תוכן הלימוד
א. ב׳ הסעיפים — באיזה תפילות נושאים כפים (סעיף א׳), כהן שעלה במנחת יום הכפורים (סעיף ב׳)
1. מקרה מעשי — מנחה של שאר ימים: אין נשיאת כפים (שכרות)
2. מקרה מעשי — מנחת תענית: מתי יש בה נשיאת כפים ?
3. מקרה מעשי — כהן שעלה במנחת יום הכפורים: אין מורידין אותו
+ שאלות להבנה ולהעמקה
א. באיזה תפילות נושאים כפים — ב׳ הסעיפים
נְשִׂיאַת כַּפַּיִם — שאלת הסימן אינה כיצד אלא באיזה תפילות נושאים כפים. הכלל: בשחרית ובמוסף ובנעילה (ביום שיש בו נעילה), אבל לא במנחה של שאר ימים, משום ששכיחא שכרות באותה שעה שמא יהא הכהן שכור. ומטעם זה נגזר גם דין מנחת תענית ודין הכהן שעלה בטעות במנחת יום הכפורים.
סעיף א׳ — באיזה תפילות נושאים כפים
אין נשיאת כפים אלא בשחרית ומוסף ובנעילה ביום שיש בו נעילה כמו ביום הכפורים, אבל לא במנחה משום דשכיחא שכרות באותה שעה שמא יהא הכהן שכור, וגזרו במנחה של תענית אטו מנחת שאר ימים; אבל בתענית שאין בו נעילה, הואיל ותפלת המנחה סמוך לשקיעת החמה היא דומה לתפלת נעילה ואינה מתחלפת במנחה של שאר ימים, הילכך יש בה נשיאת כפים.
סעיף א׳: אין נשיאת כפים אלא בשחרית ובמוסף ובנעילה ביום שיש בו נעילה כמו ביום הכפורים; אבל לא במנחה, משום שהשכרות מצויה באותה שעה ושמא יהא הכהן שכור. וגזרו (להרחיק נשיאת כפים) במנחה של תענית אטו (מפני) מנחת שאר ימים; אבל בתענית שאין בו נעילה, הואיל ותפלת המנחה סמוכה לשקיעת החמה — היא דומה לתפלת נעילה ואינה מתחלפת במנחה של שאר ימים, הילכך יש בה נשיאת כפים.
שלושה זמנים של נשיאת כפים: שחרית, מוסף, ונעילה ביום שיש בו נעילה. לא במנחה של שאר ימים, מפני השכרות (אחר הסעודה). ומחשש חילוף הרחיקו נשיאת כפים אף ממנחת תענית — אטו מנחת שאר ימים — חוץ מתענית שאין בו נעילה: אז מנחתו, הסמוכה לשקיעה, דומה לנעילה, אינה מתחלפת במנחה רגילה, ויש בה נשיאת כפים.
סעיף ב׳ — כהן שעלה במנחת יום הכפורים
כהן שעבר ועלה לדוכן ביום הכפורים במנחה, כיון שהדבר ידוע שאין שם שכרות הרי זה נושא את כפיו ואין מורידין אותו מפני החשד שלא יאמרו פסול הוא ולכך הורידוהו. הגה: ולכן אומרים במנחה ביום כפורים אלהינו ואלהי אבותינו אע״ג דאין ראוי לנשיאת כפים מכל מקום הואיל ואם עלה לא ירד מקרי קצת ראוי, וכן נוהגין במדינות אלו אע״פ שיש חולקים.
סעיף ב׳: כהן שעבר ועלה לדוכן במנחת יום הכפורים — כיון שידוע שאין שם שכרות — הרי זה נושא את כפיו, ואין מורידין אותו מפני החשד, שלא יאמרו « פסול הוא ולכך הורידוהו ». הגה: ולכן אומרים במנחת יום הכפורים « אלהינו ואלהי אבותינו » — אף על גב שאין השעה ראויה לנשיאת כפים, מכל מקום הואיל ואם עלה לא ירד — מקרי « קצת ראוי »; וכן נוהגין במדינות אלו, אף על פי שיש חולקים.
הטעם להרחיק מנחה היה השכרות; ובמנחת יום הכפורים אין שכרות. לכן אם כהן עלה (ולכתחילה אין עולים) — אין מורידין אותו: שאם יורידוהו יאמרו הבריות שהוא פסול (חשד). ומכאן דברי הרמ״א: הואיל ו« אם עלה לא ירד », מנחת יום הכפורים קצת ראוי לנשיאת כפים — ולכן אומרים בה « אלהינו ואלהי אבותינו » (התפילה המקדימה לברכת כהנים).
הסימן במשפט אחד: נשיאת כפים בשחרית ובמוסף ובנעילה ביום שיש בו נעילה, אבל לא במנחה של שאר ימים (שכרות) ולא במנחת תענית — חוץ מתענית שאין בו נעילה (דומה לנעילה); וכהן שעלה בטעות במנחת יום הכפורים — אין מורידין אותו מפני החשד; ומכאן המנהג לומר בה « אלהינו ואלהי אבותינו » (רמ״א).
מקרים מעשיים
מקרה 1 — מנחה של שאר ימים
מצב: ביום רגיל, כהן רוצה לעלות לדוכן במנחה. האם עולה ?
הנהגה: במנחה של שאר ימים אין נשיאת כפים, מפני השכרות המצויה באותה שעה (אחר הסעודה). לפיכך אין הכהנים עולים לדוכן במנחה. ולמעשה ולשינויי המנהג — כהוראת הרב.
מקרה 2 — מנחת תענית
מצב: במנחת יום תענית, האם יש נשיאת כפים ?
הנהגה: הכל תלוי אם יש נעילה. הרחיקו נשיאת כפים ממנחת תענית שיש בו נעילה מחשש חילוף במנחת שאר ימים. אבל בתענית שאין בו נעילה, הואיל ומנחתו סמוכה לשקיעה, היא דומה לנעילה, אינה מתחלפת, ויש בה נשיאת כפים. ולמעשה (מנהגי המקום, זמן התפילה) — כהוראת הרב.
מקרה 3 — כהן שעלה במנחת יום הכפורים
מצב: במנחת יום הכפורים כהן עלה לדוכן. האם מורידין אותו ?
הנהגה: לא — כיון שידוע שאין שכרות ביום הכפורים, נושא את כפיו ואין מורידין אותו, מפני החשד (שלא יאמרו פסול הוא). לכן המנהג (רמ״א) לומר במנחת יום הכפורים « אלהינו ואלהי אבותינו », שתפילה זו קצת ראוי לברכה. ולמעשה — כהוראת הרב.
שאלות להבנה
בדוק את הבנתך:
- באיזה תפילות נושאים כפים, ולמה לא במנחה (סעיף א׳) ?
- למה הרחיקו נשיאת כפים אף ממנחת תענית (הכלל אטו) ?
- באיזו תענית יש במנחתה נשיאת כפים, ולמה (סעיף א׳) ?
- כהן שעלה במנחת יום הכפורים — מורידין אותו או לא, ולמה (סעיף ב׳) ?
- מהו « קצת ראוי » ולמה אומרים « אלהינו ואלהי אבותינו » (רמ״א) ?
להעמיק עוד
אם ברצונך להעמיק בסימן זה:
📖להצטרף לחברותא
- 📚 רמה 2 — למדן : לפלפול — טעם דשכיחא שכרות והרחבתו למנחת תענית אטו מנחת שאר ימים ; גדר מתחלפת — מנחה סמוכה לשקיעה דומה לנעילה ; כהן שעלה — אין מורידין מפני החשד, ואמירת אלהינו ואלהי אבותינו מקרי קצת ראוי
- ✨ רמה 3 — סיכום : לחזרה ולשינון מהיר
- 👑 רמה 4 — דעת הרב (אדמו״ר הזקן) : שיטת השולחן ערוך הרב — באיזה תפילות נושאים כפים, טעם דשכרות, מנחת תענית וכהן שעלה במנחת יום הכפורים