לָמָּה דַּף מְיֻחָד לְדַעַת אַדְמוּ״ר הַזָּקֵן? שׁוּלְחָן עָרוּךְ הָרַב אֵינוֹ בֵּאוּר עַל הַמְחַבֵּר — הוּא שׁוּלְחָן עָרוּךְ עַצְמָאִי וְשָׁלֵם, שֶׁכָּתַב אַדְמוּ״ר הַזָּקֵן (רַבִּי שְׁנֵיאוּר זַלְמָן מִלִּיאַדִי, מְיַסֵּד חַב״ד, תַּלְמִיד הַמַּגִּיד מִמֶּזֶרִיטְשׁ). יִחוּדוֹ: הֲלָכָה + טַעֲמֵי הַמִּצְווֹת + פְּנִימִיּוּת בְּחִבּוּר אֶחָד.
לְחַב״ד, אַדְמוּ״ר הַזָּקֵן הוּא הַפּוֹסֵק הָאַחֲרוֹן. דַּף זֶה מְלַקֵּט אֶת שִׁיטַת הָרַב עַל סִימָן קנ״ו — סֵדֶר מַשָּׂא וּמַתָּן. אֵצֶל הָרַב הַסִּימָן נִפְרָשׂ בְּכ״א סְעִיפִים הַמְצַיְּרִים אֶת כָּל הַנְהָגַת הָאָדָם בָּעוֹלָם: מַשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה, הַלִּיכָה בְּדַרְכֵי ה׳ וְתִּקּוּן הַמִּדּוֹת, אַהֲבַת רֵעִים וּדְבֵקוּת בַּחֲכָמִים, תּוֹכָחָה, וּזְהִירוּת מִרְכִילוּת וּלָשׁוֹן הָרָע.
שולחן ערוך הרב — סימן קנ״ו — סֵדֶר מַשָּׂא וּמַתָּן
הַטֶּקְסְט הַשָּׁלֵם שֶׁל שׁוּלְחָן עָרוּךְ הָרַב
שולחן ערוך הרב, סימן קנ״ו — סֵדֶר מַשָּׂא וּמַתָּן — וּבוֹ כ״א סְעִיפִים
לְשׁוֹן אַדְמוּ״ר הַזָּקֵן עַצְמוֹ (מְקוֹר Sefaria Shulchan_Arukh_HaRav,_Orach_Chayim.156), וְאַחֲרָיו תַּמְצִית בְּעִבְרִית. הַסִּימָן כ״א סְעִיפִים (סעיף k → .156.k).
סעיף א קְבִיעַת עִתִּים לַתּוֹרָה וּמְלָאכָה עֲרַאי — תּוֹרָה קֶבַע
סֵדֶר מַשָּׂא וּמַתָּן וּבוֹ כ״א סְעִיפִים: לֹא אָמְרוּ (וְכֵן הוּא בְּפֵרוּשׁ רַשִׁ״י בִּתְהִלִּים סִימָן קיט עַל פָּסוּק ״עֵת לַעֲשׂוֹת לַה׳ הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ״ וּבְיַּלְקוּט שָׁם) קְבִיעַת עִתִּים לַתּוֹרָה, אֶלָּא בְּמִי שֶׁצָּרִיךְ לַעֲסֹק בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ לְהַחֲיוֹת נַפְשׁוֹ וְנַפְשׁוֹת בֵּיתוֹ. אֲבָל מִי שֶׁאֵין צָרִיךְ לְכָךְ, אוֹ שֶׁמִּתְפַּרְנֵס מִשֶּׁל אֲחֵרִים — חַיָּב לְקַיֵּם ״וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה״ כְּמַשְׁמָעוֹ (וְעַיֵּן בְּסַנְהֶדְרִין פֶּרֶק חֵלֶק דַּף צ״ט ע״ב וּבִמְנָחוֹת פֶּרֶק י״א דַּף צ״ט ע״ב צֵא וּבְדֹק כו׳, וּשְׁאָר תַּנָּאֵי שָׁם לֹא פְלִיגֵי אֶלָּא בְּמִי שֶׁצָּרִיךְ לַעֲסֹק בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ, וּבְאָבוֹת דְּרַבִּי נָתָן פֶּרֶק כ״א וּבְמִדְרָשׁ רַבָּה רֵישׁ פְּתִיחְתָא דְּאֵיכָה וּבְקֹהֶלֶת רַבָּה פי״ב, ד דַּף קט״ו א עַל פָּסוּק ״בִּשְׁפַל קוֹל הַטַּחֲנָה״ — מַה טַּחֲנָה זוֹ כו׳). וְאַף מִי שֶׁצָּרִיךְ לְכָךְ — לֹא יַעֲשֶׂה מְלַאכְתּוֹ עִקָּר אֶלָּא עֲרַאי כְּדֵי פַּרְנָסָתוֹ בִּלְבַד וְתוֹרָתוֹ קֶבַע, וְזֶה וְזֶה יִתְקַיְּמוּ בְּיָדוֹ. אֲבָל כָּל תּוֹרָה שֶׁאֵין עִמָּהּ מְלָאכָה — סוֹפָהּ בְּטֵלָה, כִּי הָעֹנִי יַעֲבִירֶנּוּ עַל דַּעַת קוֹנוֹ. אֶלָּא מִי שֶׁחָשְׁקָה נַפְשׁוֹ בַּתּוֹרָה וְנָשָׂא לִבּוֹ לְקַיֵּם מִצְוָה זוֹ כָּרָאוּי — יַעֲשֶׂה מְלָאכָה מְעַט בְּכָל יוֹם כְּדֵי חַיָּיו, וּשְׁאָר יוֹמוֹ וְלֵילוֹ עוֹסֵק בַּתּוֹרָה:
קְבִיעַת עִתִּים וּמְלָאכָה עֲרַאי. קְבִיעַת עִתִּים לַתּוֹרָה נֶאֶמְרָה בְּמִי שֶׁצָּרִיךְ לַעֲסֹק בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ לְהַחֲיוֹת נַפְשׁוֹ וּבֵיתוֹ ; וּמִי שֶׁאֵין צָרִיךְ אוֹ שֶׁמִּתְפַּרְנֵס מִשֶּׁל אֲחֵרִים — חַיָּב ״וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה״ כְּמַשְׁמָעוֹ. וְאַף הַצָּרִיךְ — לֹא יַעֲשֶׂה מְלַאכְתּוֹ עִקָּר אֶלָּא עֲרַאי כְּדֵי פַּרְנָסָתוֹ, וְתוֹרָתוֹ קֶבַע. תּוֹרָה שֶׁאֵין עִמָּהּ מְלָאכָה — סוֹפָהּ בְּטֵלָה ; וְהַחוֹשֵׁק בַּתּוֹרָה יַעֲשֶׂה מְלָאכָה מְעַט וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה שְׁאָר יוֹמוֹ וְלֵילוֹ.
סעיף ב מַשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה ; הֵן צֶדֶק וְלָאו צֶדֶק
וּכְשֶׁעוֹשֶׂה מְלָאכָה אוֹ נוֹשֵׂא וְנוֹתֵן — לֹא תִּהְיֶה כַּוָּנָתוֹ אֶלָּא כְּדֵי לִמְצֹא צָרְכֵי הַגּוּף כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לַעֲבֹד לְבוֹרְאוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: ״בְּכָל דְּרָכֶיךָ דָעֵהוּ וגו׳״ (מִשְׁלֵי סִימָן ג׳, ו׳) (וְעַיֵּן מִזֶּה בְּאָבוֹת דְּרַבִּי נָתָן פי״ז וּבִשְׁמוֹנָה פְּרָקִים לְהָרַמְבַּ״ם פֶּרֶק ה). וְחַיָּב כָּל אָדָם לְלַמֵּד לִבְנוֹ מְלָאכָה אוֹ לַעֲסֹק בִּסְחוֹרָה. וְאִם אֵינוֹ עוֹשֶׂה כֵּן — כְּאִלּוּ מְלַמְּדוֹ לִסְטוּת, שֶׁסּוֹפוֹ לְלַסְטֵם אֶת הַבְּרִיּוֹת בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָתוֹ. וְיִזָּהֵר לִשָּׂא וְלִתֵּן בֶּאֱמוּנָה שֶׁלֹּא יַחֲלִיף אֶת דִּבּוּרוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהִין צֶדֶק יִהְיֶה לָכֶם״, שֶׁיִּהְיֶה הֵן שֶׁלְּךָ — צֶדֶק, וְלָאו שֶׁלְּךָ — צֶדֶק, כְּלוֹמַר כְּשֶׁאַתָּה מְדַבֵּר הֵן אוֹ לָאו — קַיֵּם דְּבָרֶיךָ וְהַצְדֵּק אוֹתָם (וְעַיֵּן בְּהָרַמְבַּ״ם פֶּרֶק ה׳ מֵהִלְכוֹת דֵּעוֹת הֲלָכָה י״ג וּפֶרֶק ז׳ מֵהִלְכוֹת מְכִירָה הֲלָכָה ח׳ וּבְפֵרוּשׁ הַמִּשְׁנָיוֹת סוֹף שְׁבִיעִית וּבִשְׁלָ״ה בְּמַסֶּכֶת חֻלִּין שֶׁלּוֹ דַּף קי״ד ע״א גַּבֵּי עִנְיַן מַשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה). וְכָל הַמַּחֲלִיף אֶת דִּבּוּרוֹ — כְּאִלּוּ עוֹבֵד כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת. וַאֲפִלּוּ מַחֲשָׁבָה שֶׁנִּגְמְרָה בְּלִבּוֹ — טוֹב לְקַיְּמָהּ כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ יִרְאַת שָׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְדֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ״ (תְּהִלִּים סִימָן טו). בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּדָבָר שֶׁבֵּינוֹ לַחֲבֵרוֹ, אֲבָל (אִם) דִּבְרֵי עַצְמוֹ מִצְּרָכָיו אִם אֵין בָּהֶן סְמַךְ מִצְוָה — אֵין צָרִיךְ לְקַיְּמָן. וַאֲפִלּוּ מִפְּנֵי הַשָּׁלוֹם לֹא יַבְטִיחַ שֶׁקֶר לַחֲבֵרוֹ. וְלֹא אָמְרוּ ״מֻתָּר לְשַׁנּוֹת מִפְּנֵי הַשָּׁלוֹם״, אֶלָּא בְּסִפּוּר דְּבָרִים שֶׁכְּבָר עָבְרוּ (וּמִכָּל מָקוֹם צָרִיךְ עִיּוּן קְצָת, כֵּיוָן שֶׁהַשָּׁלוֹם גָּדוֹל מִכָּל הַמִּצְווֹת כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּמִדְרָשׁ רַבָּה פָּרָשַׁת חֻקַּת עַל פָּסוּק ״בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ״, וּבַגְּמָרָא הִתִּיר לְשַׁנּוֹת דִּבּוּרוֹ מִפְּנֵי הַשָּׁלוֹם, וְהָרִי״ף פֶּרֶק אֵלּוּ מְצִיאוֹת כָּתַב דְּלָאו הֶתֵּר הוּא אֶלָּא מִצְוָה, אִם כֵּן מִנָּלָן דִּלְשַׁנּוֹת בִּלְהַבָּא אָסוּר, שֶׁמָּא יֵשׁ לְהַתִּיר, עַל דֶּרֶךְ ״בְּכָל דְּרָכֶיךָ דָעֵהוּ״ פ״ט דִּבְרָכוֹת דַּף ס״ג ע״א, וְעַיֵּן בְּמִדְרָשׁ רַבָּה פָּרָשַׁת בְּרֵאשִׁית פֶּרֶק א׳, וְעַיֵּן בְּאֵלִיָּה רַבָּה מִזֶּה וּבִפְרִי מְגָדִים), וְלֹא בְּדָבָר שֶׁלְּהַבָּא. וְיִזָּהֵר מִלְּהַזְכִּיר שֵׁם שָׁמַיִם לְבַטָּלָה, שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁהַזְכָּרַת הַשֵּׁם מְצוּיָה — מִיתָה אוֹ עֲנִיּוּת מְצוּיָה (וּפָשׁוּט לְחַלֵּק בֵּין דִּין זֶה וּבֵין שְׁאִילַת שְׁלוֹם חֲבֵרוֹ בַּשֵּׁם שֶׁהִתִּירוּ חֲכָמִים בְּמִשְׁנָה פֶּרֶק ט׳ דִּבְרָכוֹת). וְיִזָּהֵר מִלִּשָּׁבַע אֲפִלּוּ בָּאֱמֶת, שֶׁאֶלֶף עֲיָרוֹת הָיוּ לוֹ לְיַנַּאי הַמֶּלֶךְ וְכֻלָּם נֶחְרְבוּ, לְפִי שֶׁהָיוּ נִשְׁבָּעִים שְׁבוּעוֹת אַף עַל פִּי שֶׁהָיוּ מְקַיְּמִים אוֹתָם:
מַשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה. בַּעֲבוֹדָה וּבְמַשָּׂא וּמַתָּן — כַּוָּנָתוֹ רַק לְצָרְכֵי הַגּוּף כְּדֵי לַעֲבֹד בּוֹרְאוֹ (״בְּכָל דְּרָכֶיךָ דָעֵהוּ״). חַיָּב לְלַמֵּד לִבְנוֹ מְלָאכָה אוֹ סְחוֹרָה, וְיִזָּהֵר לִשָּׂא וְלִתֵּן בֶּאֱמוּנָה שֶׁלֹּא יַחֲלִיף דִּבּוּרוֹ (״וְהִין צֶדֶק יִהְיֶה לָכֶם״). הַמַּחֲלִיף דִּבּוּרוֹ — כְּעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה. לֹא יַבְטִיחַ שֶׁקֶר אֲפִלּוּ מִפְּנֵי הַשָּׁלוֹם, וְיִזָּהֵר מֵהַזְכָּרַת הַשֵּׁם לְבַטָּלָה וּמִשְּׁבוּעָה אֲפִלּוּ בֶּאֱמֶת.
סעיף ג וְהָלַכְתָּ בִּדְרָכָיו ; הַמִּדּוֹת, גַּאֲוָה וְכַעַס, לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר
מִצְוַת עֲשֵׂה מִן הַתּוֹרָה לֵילֵךְ בְּדַרְכֵי ה׳, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהָלַכְתָּ בִּדְרָכָיו״ (בְּפָרָשַׁת תָּבוֹא כח, ט). וְכָךְ לָמְדוּ בְּפֵרוּשׁ מִצְוָה זוֹ: מַה הוּא נִקְרָא ״חַנּוּן״ — אַף אַתָּה הֱיֵה חַנּוּן וְעוֹשֶׂה מַתְּנַת חִנָּם, מַה הוּא נִקְרָא ״רַחוּם״ — אַף אַתָּה הֱיֵה רַחוּם, מַה הוּא נִקְרָא ״אֶרֶךְ אַפַּיִם״ — אַף אַתָּה הֱיֵה אֶרֶךְ אַפַּיִם. וְכֵן שְׁאָר כָּל הַמִּדּוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּאָדָם — צָרִיךְ לְהַדְמוֹת עַצְמוֹ בָּהֶם לְבוֹרְאוֹ, וְלִמְאֹס בָּרַע שֶׁבָּהֶם וְלִבְחֹר בַּטּוֹב. וְכֵיצַד יַרְגִּיל אָדָם עַצְמוֹ בְּמִדּוֹת טוֹבוֹת עַד שֶׁיִּקָּבְעוּ בּוֹ? יַעֲשֶׂה וְיִשְׁנֶה וִישַׁלֵּשׁ בַּמַּעֲשִׂים שֶׁעוֹשֶׂה עַל פִּי הַמִּדּוֹת הָאֵלּוּ, וְיַחֲזֹר בָּהֶם תָּמִיד עַד שֶׁתִּהְיֶה עֲשִׂיָּתָן קַלָּה בְּעֵינָיו וְיִקָּבְעוּ הַמִּדּוֹת בְּנַפְשׁוֹ, כְּגוֹן אִם הָיָה כִּילַי — יְפַזֵּר וְיִתֵּן מָמוֹן הַרְבֵּה לַעֲנִיִּים וְיִגְמֹל חֶסֶד גַּם לַעֲשִׁירִים, וְיַחֲזֹר וְיִתֵּן עַד שֶׁתִּקָּבַע בְּנַפְשׁוֹ מִדַּת ״וְרַב חֶסֶד״ שֶׁנִּשְׁתַּבֵּחַ בָּהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וְאַחַר שֶׁתִּקָּבַע בְּנַפְשׁוֹ מִדָּה זוֹ (בַּעֲרָכִין פֶּרֶק הַמַּקְדִּישׁ שָׂדֵהוּ דַּף כ״ח ע״א בַּמִּשְׁנָה וּגְמָרָא שָׁם וּבִכְתֻבּוֹת פֶּרֶק נַעֲרָה דַּף נ׳ ע״א, וְעַיֵּן בְּפֵרוּשׁ רַשִׁ״י פֶּרֶק ב׳ דְּבֵיצָה דַּף ט״ז ע״א וּבְפֶרֶק ו׳ דְּחֻלִּין דַּף פ״ד ע״א) — לֹא יְפַזֵּר יוֹתֵר מִדַּאי, שֶׁזּוֹ אֵינָהּ דֶּרֶךְ טוֹבָה, וְתַקָּנַת חֲכָמִים שֶׁלֹּא יְבַזְבֵּז יוֹתֵר מֵחֹמֶשׁ, אֶלָּא יִנְהַג בְּדֶרֶךְ הַמִּצּוּעַ הוּא דֶּרֶךְ הַטּוֹבָה וְהַיְשָׁרָה. חוּץ מִשִּׁפְלוּת הָרוּחַ, שֶׁ״מְאֹד מְאֹד הֱוֵי שְׁפַל רוּחַ״, כִּי ״תּוֹעֲבַת ה׳ כָּל גְּבַהּ לֵב״ (מִשְׁלֵי סִימָן טז, ה׳), לָכֵן יִתְרַחֵק מִזֶּה עַד קָצֶה הָאַחֲרוֹן. וְכָל הַמַּגְבִּיהַּ לְבָבוֹ — כְּאִלּוּ כָּפַר בָּעִקָּר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְרָם לְבָבֶךָ וְשָׁכַחְתָּ אֶת ה׳ וגו׳״ (בְּפָרָשַׁת עֵקֶב ח׳, י״ד). וְכָל מִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ גַּסּוּת הָרוּחַ — הוּא כַּאֲשֵׁרָה, וְאֵין עֲפָרוֹ נִנְעָר בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים. וְכֵן הַכַּעַס מִדָּה רָעָה מְאֹד וּמִגַּסּוּת הָרוּחַ הִיא בָּאָה, לָכֵן יִתְרַחֵק מִזֶּה גַּם כֵּן עַד קָצֶה אַחֲרוֹן. וַאֲפִלּוּ אִם צָרִיךְ לִכְעֹס עַל הָעָם לְהַפְרִישָׁם מִדְּבַר עֲבֵרָה וּלְהַחֲזִירָם לַמּוּטָב — יַרְאֶה עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא כּוֹעֵס, וְתִהְיֶה דַּעְתּוֹ מְיֻשֶּׁבֶת עָלָיו בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ. וְאָמְרוּ חֲכָמִים: כָּל הַכּוֹעֵס — כְּאִלּוּ עוֹבֵד כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, וְנִשְׁמָתוֹ מִסְתַּלֶּקֶת מִמֶּנּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״טֹרֵף נַפְשׁוֹ בְּאַפּוֹ״ (בְּאִיּוֹב סִימָן י״ח, ד). לְפִיכָךְ צִוּוּ לְהִתְרַחֵק מִן הַכַּעַס, עַד שֶׁיַּנְהִיג עַצְמוֹ שֶׁלֹּא יַרְגִּישׁ כְּלָל לְדִבְרֵי הַמַּכְעִיסִים. וְזוֹ דֶּרֶךְ צַדִּיקִים: עֲלוּבִים וְאֵינָם עוֹלְבִים, שׁוֹמְעִים חֶרְפָּתָם וְאֵינָם מְשִׁיבִים, עוֹשִׂים מֵאַהֲבָה וּשְׂמֵחִים בַּיִּסּוּרִים, וַעֲלֵיהֶם הַכָּתוּב אוֹמֵר: ״וְאֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבֻרָתוֹ״ (בְּסֵפֶר שׁוֹפְטִים סוֹף סִימָן ה׳). וְאִם הוּא תַּלְמִיד חָכָם וְחֵרְפוֹ וּבִזָּהוּ אֶחָד מֵהָעָם — הוּא לֹא יָשִׁיב עַל חֶרְפָּתוֹ, וּמִכָּל מָקוֹם יִהְיֶה לוֹ עֹנֶשׁ עַל בִּזְיוֹן הַתּוֹרָה. וְאִם יָבוֹא אַחֵר לִנְקֹם נִקְמָתוֹ בְּקִיּוּם הַמִּשְׁפָּט — יִשְׁתֹּק וְלֹא יִמְחֶה בְּיָדוֹ. וְעַל זֶה אָמְרוּ: כָּל תַּלְמִיד חָכָם שֶׁאֵינוֹ נוֹקֵם וְנוֹטֵר כְּנָחָשׁ — אֵינוֹ תַּלְמִיד חָכָם, הוֹאִיל וְאֵין תּוֹרָתוֹ חֲשׁוּבָה בְּעֵינָיו וְאֵינוֹ מַקְפִּיד עַל בִּזְיוֹנָהּ. וּמִכָּל מָקוֹם אִם מְפַיְּסִים אוֹתוֹ — צָרִיךְ לְהִתְפַּיֵּס מִיָּד, שֶׁבְּפִיּוּס זֶה כְּבָר נִתְקַן כְּבוֹד הַתּוֹרָה. וְעַל זֶה אָמְרוּ: כָּל הַמַּעֲבִיר עַל מִדּוֹתָיו וּמוֹחֵל לְמִי שֶׁמְּפַיְּסוֹ — מַעֲבִירִין לוֹ עַל כָּל פְּשָׁעָיו. וְכָל זֶה בְּצַעַר הַגּוּף, אֲבָל בְּדָבָר שֶׁבְּמָמוֹן — אַף תַּלְמִיד חָכָם אָסוּר לִטֹּר בְּלִבּוֹ, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר לִנְקֹם. וְהַנּוֹקֵם מֵחֲבֵרוֹ אוֹ הַנּוֹטֵר — עוֹבֵר בְּלֹא תַּעֲשֶׂה שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר אֶת בְּנֵי עַמֶּךָ״ (בְּפָרָשַׁת קְדֹשִׁים תִּהְיוּ). אֵיזֶהוּ נְקִימָה? אָמַר לוֹ ״הַשְׁאִילֵנִי קַרְדֻּמְּךָ״ וְלֹא הִשְׁאִילוֹ, וּלְמָחָר בָּא חֲבֵרוֹ אֶצְלוֹ וְאָמַר לוֹ ״הַשְׁאִילֵנִי מַגָּלְךָ״, וְאָמַר לוֹ ״אֵינִי מַשְׁאִילְךָ כְּדֶרֶךְ שֶׁלֹּא הִשְׁאַלְתַּנִי״ — זוֹ הִיא נְקִימָה. וְאִם אָמַר לוֹ ״הֲרֵינִי מַשְׁאִילְךָ וְאֵינִי כְּמוֹתְךָ״ — זוֹ הִיא נְטִירָה. אֶלָּא יִמְחֶה הַדָּבָר מִלִּבּוֹ, וְלֹא יַזְכִּרֶנּוּ, וְלֹא יַעֲלֶה עַל לֵב לְעוֹלָם. וְצָרִיךְ כָּל הָאָדָם לִזָּהֵר בְּזֶה:
וְהָלַכְתָּ בִּדְרָכָיו וּמִדּוֹת. מִצְוַת עֲשֵׂה לֵילֵךְ בְּדַרְכֵי ה׳ (״וְהָלַכְתָּ בִּדְרָכָיו״) — מַה הוּא חַנּוּן וְרַחוּם וְאֶרֶךְ אַפַּיִם, אַף אַתָּה. בְּכָל הַמִּדּוֹת דֶּרֶךְ הַמִּצּוּעַ, חוּץ מִגַּאֲוָה (״מְאֹד מְאֹד הֱוֵי שְׁפַל רוּחַ״) וְכַעַס שֶׁמִּתְרַחֵק עַד קָצֶה הָאַחֲרוֹן. דֶּרֶךְ הַצַּדִּיקִים: עֲלוּבִים וְאֵינָם עוֹלְבִים. וְאָסוּר ״לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר״, וְיִמְחֶה הַדָּבָר מִלִּבּוֹ.
סעיף ד וּבוֹ תִדְבָּק — לִדָּבֵק בְּתַלְמִידֵי חֲכָמִים
(רַמְבַּ״ם בְּסֵפֶר הַמִּצְוֹת בַּעֲשָׂיִין סִימָן ו׳, וְגַם הָרַמְבַּ״ן בַּהַשָּׂגוֹת שָׁם סִימָן ז׳ מוֹדֶה לְזֶה, וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁהַ״מְּגִלַּת אֶסְתֵּר״ שָׁם סק״ב כָּתַב שֶׁאֵין הַגִּרְסָא כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַמְבַּ״ן. וְכֵן הוּא בְּפֶרֶק קַמָּא דִּתְמוּרָה דַּף ג׳ סוֹף ע״ב כִּדְבָרָיו, וְכֵן פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י שָׁם. סמ״ג עֲשָׂיִין סִימָן ח׳) מִצְוַת עֲשֵׂה לִדָּבֵק בְּיוֹדְעֵי ה׳ וּבְתוֹרָתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּבוֹ תִדְבָּק״ (בְּפָרָשַׁת עֵקֶב יו״ד, כ׳). וְנִכְפַּל הַצִּוּוּי בְּמָקוֹם אַחֵר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּלְדָבְקָה בוֹ״ (סוֹף פָּרָשַׁת נִצָּבִים). וְאָמְרוּ רַזַ״ל: וְכִי אֶפְשָׁר לָאָדָם לִדָּבֵק בַּשְּׁכִינָה? אֶלָּא כָּךְ אָמְרוּ חֲכָמִים בְּפֵרוּשׁ מִצְוָה זוֹ: הִדָּבֵק בַּחֲכָמִים וּבְתַלְמִידֵיהֶם כְּדֵי לִלְמֹד מַעֲשֵׂיהֶם. וְכֵן צִוּוּ חֲכָמִים וְאָמְרוּ: הֱוֵי מִתְאַבֵּק בַּעֲפַר רַגְלֵיהֶם וֶהֱוֵי שׁוֹתֶה בַּצָּמָא אֶת דִּבְרֵיהֶם. לְפִיכָךְ, צָרִיךְ כָּל אָדָם לְהִשְׁתַּדֵּל לִשָּׂא בַּת תַּלְמִיד חָכָם, וּלְהַשִּׂיא בִּתּוֹ לְתַלְמִיד חָכָם, וְלֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת עִם תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, וְלַעֲשׂוֹת פְּרַקְמַטְיָא לְתַלְמִידֵי חֲכָמִים, וּלְהִתְחַבֵּר לָהֶם בְּכָל מִינֵי חִבּוּר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּלְדָבְקָה בוֹ״. וְכָל הַנֶּהֱנֶה מִסְּעוּדָה שֶׁתַּלְמִיד חָכָם שָׁרוּי בְּתוֹכָהּ — כְּאִלּוּ נֶהֱנֶה מִזִּיו הַשְּׁכִינָה. וְעוֹד דָּרְשׁוּ בְּסִפְרֵי שָׁם: ״וּלְדָבְקָה בוֹ״ — לְמַד דִּבְרֵי אַגָּדָה, שֶׁמִּתּוֹךְ כָּךְ אַתָּה מַכִּיר אֶת מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם (וְעַיֵּן בְּאָבוֹת דְּרַבִּי נָתָן פֶּרֶק כ״ט. וְעַיֵּן בַּגְּמָרָא פֶּרֶק בַּתְרָא דְּיוֹמָא דַּף ע״ה ע״א עַל פָּסוּק ״וְהַמָּן כִּזְרַע גַּד הוּא״, וְהוּא מֵהַמְּכִילְתָּא):
לִדָּבֵק בַּחֲכָמִים. מִצְוַת עֲשֵׂה לִדָּבֵק בְּיוֹדְעֵי ה׳ וּבְתוֹרָתוֹ (״וּבוֹ תִדְבָּק״, ״וּלְדָבְקָה בוֹ״) — הִדָּבֵק בַּחֲכָמִים וּבְתַלְמִידֵיהֶם לִלְמֹד מַעֲשֵׂיהֶם. יִשְׁתַּדֵּל לִשָּׂא בַּת תַּלְמִיד חָכָם וּלְהַשִּׂיא בִּתּוֹ לְתַלְמִיד חָכָם, לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת עִמָּהֶם וְלַעֲשׂוֹת לָהֶם פְּרַקְמַטְיָא. הַנֶּהֱנֶה מִסְּעוּדָה שֶׁתַּלְמִיד חָכָם בְּתוֹכָהּ — כְּנֶהֱנֶה מִזִּיו הַשְּׁכִינָה. וְיִלְמַד דִּבְרֵי אַגָּדָה.
סעיף ה וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ
מִצְוָה עַל כָּל אָדָם לֶאֱהֹב אֶת כָּל אֶחָד וְאֶחָד כְּגוּפוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ״. לְפִיכָךְ צָרִיךְ לָחוּס עַל כְּבוֹדוֹ וְעַל מָמוֹנוֹ, כְּמוֹ שֶׁחָס עַל כָּבוֹד וּמָמוֹן שֶׁלּוֹ. וְהַמִּתְכַּבֵּד בִּקְלוֹן חֲבֵרוֹ — אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא:
וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ. מִצְוָה לֶאֱהֹב כָּל אֶחָד כְּגוּפוֹ (״וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ״), לָחוּס עַל כְּבוֹדוֹ וּמָמוֹנוֹ כְּשֶׁלּוֹ. וְהַמִּתְכַּבֵּד בִּקְלוֹן חֲבֵרוֹ — אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא.
סעיף ו הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ ; לֹא יִשְׂטְמֶנּוּ וְיִשְׁתֹּק
כְּשֶׁיֶּחֱטָא אִישׁ לְאִישׁ לֹא יִשְׂטְמֶנּוּ וְיִשְׁתֹּק, אֶלָּא מִצְוָה עָלָיו לְהוֹדִיעוֹ וְלוֹמַר ״לָמָּה עָשִׂיתָ לִי כָּךְ וְכָךְ״, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ״. וְאִם רוֹצֶה לִמְחֹל לוֹ וְלֹא לְהוֹכִיחוֹ — הֲרֵי זֶה מִדַּת חֲסִידוּת, וְלֹא הִקְפִּידָה הַתּוֹרָה אֶלָּא עַל הַמַּשְׂטֵמָה:
הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ. חָטָא אִישׁ לְאִישׁ — לֹא יִשְׂטְמֶנּוּ וְיִשְׁתֹּק, אֶלָּא מִצְוָה לְהוֹדִיעוֹ ״לָמָּה עָשִׂיתָ לִי כָּךְ״ (״הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ״). וְהָרוֹצֶה לִמְחֹל וְלֹא לְהוֹכִיחַ — מִדַּת חֲסִידוּת ; לֹא הִקְפִּידָה הַתּוֹרָה אֶלָּא עַל הַמַּשְׂטֵמָה.
סעיף ז לְהַחֲזִיר לַמּוּטָב ; מוּטָב שֶׁיִּהְיוּ שׁוֹגְגִין
הָרוֹאֶה אֶת חֲבֵרוֹ שֶׁחָטָא אוֹ שֶׁהָלַךְ בְּדֶרֶךְ לֹא טוֹבָה — מִצְוָה עָלָיו לְהַחֲזִירוֹ לַמּוּטָב, וּלְהוֹדִיעוֹ שֶׁהוּא חוֹטֵא עַל נַפְשׁוֹ בְּמַעֲשָׂיו הָרָעִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ״. וְאִם לֹא קִבֵּל מִמֶּנּוּ — יַחֲזֹר וְיוֹכִיחֶנּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ״ — אֲפִלּוּ מֵאָה פְּעָמִים, עַד שֶׁיַּכֶּנּוּ הַחוֹטֵא אוֹ יְקַלְּלֶנּוּ. וְאֵינוֹ מְחֻיָּב לְהוֹכִיחַ אֶלָּא עֲמִיתוֹ שֶׁהוּא חֲבֵרוֹ שֶׁהוּא גַּס בּוֹ, אֲבָל אִישׁ אַחֵר שֶׁאִם יוֹכִיחֶנּוּ יִשְׂנָאֶנּוּ וְיִנְקֹם מִמֶּנּוּ — אֵינוֹ צָרִיךְ לְהוֹכִיחוֹ, כֵּיוָן שֶׁבְּוַדַּאי לֹא יִשְׁמַע לוֹ. אֲבָל חֲבֵרוֹ אֲפִלּוּ אִם יוֹדֵעַ שֶׁלֹּא יִשְׁמַע לוֹ — חַיָּב לְהוֹכִיחוֹ, אֶלָּא אִם כֵּן הוּא חוֹטֵא בְּשׁוֹגֵג, שֶׁאָז אָנוּ אוֹמְרִים: מוּטָב שֶׁיִּהְיֶה שׁוֹגֵג וְאַל יִהְיֶה מֵזִיד. וְרַבִּים אֲפִלּוּ הֵם מְזִידִין — אֵין לְהוֹכִיחָם יוֹתֵר מִפַּעַם אַחַת אִם יָדוּעַ לוֹ שֶׁדְּבָרָיו אֵינָם נִשְׁמָעִים. וְעַל זֶה אָמְרוּ: כְּשֵׁם שֶׁמִּצְוָה לוֹמַר דָּבָר הַנִּשְׁמָע — כָּךְ מִצְוָה שֶׁלֹּא לוֹמַר דָּבָר שֶׁלֹּא נִשְׁמָע. וְאִם הֵם שׁוֹגְגִים — אֵין לְהוֹכִיחָם כְּלָל, שֶׁמּוּטָב שֶׁיִּהְיוּ שׁוֹגְגִים וְאַל יִהְיוּ מְזִידִים. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּיָחִיד הַמּוֹכִיחַ, אֲבָל עַל הַבֵּית דִּין מֻטָּל לְהוֹכִיחָם וְלִגְעֹר בָּם, שֶׁלֹּא יִהְיוּ נִתְפָּשִׂים בְּאוֹתוֹ עָוֹן. וַאֲפִלּוּ הוּא דָּבָר שֶׁאִסּוּרוֹ אֵינוֹ אֶלָּא מִסָּפֵק, וַאֲפִלּוּ אִם רַבִּים הֵם הַשּׁוֹגְגִים. וְאֵין לָהֶם לְהִשָּׁמֵט וְלוֹמַר: מוּטָב שֶׁיִּהְיוּ שׁוֹגְגִין וְאַל יִהְיוּ מְזִידִים, אֶלָּא אִם כֵּן הוּא אִסּוּר שֶׁאֵינוֹ מְפֹרָשׁ בַּתּוֹרָה וּפָרְצוּ בּוֹ רַבִּים מִפְּנֵי חֶסְרוֹן אֱמוּנָתָם בָּאִסּוּר, שֶׁאָז קָשֶׁה מְאֹד לִמְחוֹת בְּיָדָם, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְבֵית דִּין לְהַעֲמִיד שׁוֹטְרִים בְּבֵית כָּל אֶחָד. וְעַל זֶה אָמְרוּ: הַנַּח לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל מִקְּצֹף עֲלֵיהֶם וּמִגְּעָר בָּם, מוּטָב שֶׁיִּהְיוּ שׁוֹגְגִין וְאַל יִהְיוּ מְזִידִים:
לְהַחֲזִיר לַמּוּטָב. הָרוֹאֶה חֲבֵרוֹ חוֹטֵא — מִצְוָה לְהַחֲזִירוֹ לַמּוּטָב וּלְהוֹדִיעוֹ שֶׁחוֹטֵא עַל נַפְשׁוֹ (״הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ״) אֲפִלּוּ מֵאָה פְּעָמִים. אֵינוֹ מְחֻיָּב אֶלָּא בַּחֲבֵרוֹ ; בְּשׁוֹגֵג — מוּטָב שֶׁיִּהְיֶה שׁוֹגֵג וְאַל יִהְיֶה מֵזִיד. וּבְאִסּוּר שֶׁאֵינוֹ מְפֹרָשׁ שֶׁפָּרְצוּ בּוֹ רַבִּים — הַנַּח לָהֶם מִקְּצֹף, מוּטָב שׁוֹגְגִין וְאַל מְזִידִין.
סעיף ח תּוֹכָחָה בְּנַחַת ; לֹא לְהַלְבִּין פָּנִים
כָּל הַמּוֹכִיחַ אֶת חֲבֵרוֹ, בֵּין בִּדְבָרִים שֶׁבֵּינוֹ לְבֵינוֹ בֵּין בִּדְבָרִים שֶׁבֵּינוֹ לְבֵין הַמָּקוֹם — צָרִיךְ לְהוֹכִיחוֹ בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ, וִידַבֵּר לוֹ בְּנַחַת וּבְלָשׁוֹן רַכָּה, וְיוֹדִיעוֹ שֶׁאֵינוֹ אוֹמֵר לוֹ אֶלָּא לְטוֹבָתוֹ. וְאִם דִּבֵּר אִתּוֹ קָשׁוֹת וְהִכְלִימוֹ — עוֹבֵר בְּלֹא תַּעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא״. כָּךְ אָמְרוּ חֲכָמִים: יָכוֹל אַתָּה מוֹכִיחוֹ וּפָנָיו מִשְׁתַּנּוֹת — תַּלְמוּד לוֹמַר ״וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא״ (וְאַף עַל פִּי שֶׁרַשִׁ״י שָׁם פֵּרֵשׁ דְּהַיְנוּ כְּשֶׁיּוֹכִיחֶנוּ בָּרַבִּים לְהַלְבִּין פָּנָיו, הִנֵּה הַסמ״ג וְהָרַמְבַּ״ם פֵּרְשׁוּ שֶׁלֹּא יוֹכִיחֶנּו בִּדְבָרִים קָשִׁים עַד שֶׁפָּנָיו נִשְׁתַּנּוֹת וְהַיְנוּ אֲפִלּוּ בֵּינוֹ לְבֵינוֹ). מִכָּאן שֶׁאָסוּר לְאָדָם לְהַכְלִים אֶת חֲבֵרוֹ אֲפִלּוּ בֵּינוֹ לְבֵינוֹ, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בָּרַבִּים. לְפִיכָךְ לֹא יִקְרָאֶנּוּ בְּשֵׁם שֶׁהוּא בּוֹשׁ מִמֶּנּוּ, וְלֹא מְסַפֵּר לְפָנָיו דָּבָר שֶׁהוּא בּוֹשׁ מִמֶּנּוּ. וְכָל הַמַּלְבִּין פְּנֵי חֲבֵרוֹ בָּרַבִּים — אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בִּדְבָרִים שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, אֲבָל בְּדִבְרֵי שָׁמַיִם אִם לֹא חָזַר בּוֹ — צָרִיךְ לְהוֹכִיחוֹ בָּרַבִּים עַד שֶׁיַּחֲזֹר לַמּוּטָב, כְּמוֹ שֶׁעָשׂוּ כָּל הַנְּבִיאִים בְּיִשְׂרָאֵל. וְכָל זֶה בַּעֲבֵרָה שֶׁבַּסֵּתֶר, אֲבָל אִם עָבַר עֲבֵרָה בְּגָלוּי — יוֹכִיחֶנּוּ מִיָּד, שֶׁלֹּא יִתְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם. וְתַלְמִיד שֶׁרָאָה אֶת רַבּוֹ עוֹבֵר עֲבֵרָה — יֹאמַר לוֹ ״לִמַּדְתַּנִי רַבֵּינוּ כָּךְ וְכָךְ״, לְהַזְכִּירוֹ אוּלַי שׁוֹגֵג הוּא. וְאִם אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ לוֹ — לֹא יוֹכִיחֶנּוּ עוֹד, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בַּחֲבֵרוֹ כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר:
תּוֹכָחָה בְּנַחַת. הַמּוֹכִיחַ חֲבֵרוֹ — בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ, בְּנַחַת וּבְלָשׁוֹן רַכָּה, וְלִטוֹבָתוֹ. דִּבֵּר קָשׁוֹת וְהִכְלִימוֹ — עוֹבֵר בְּ״לֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא״ ; אָסוּר לְהַכְלִים אֲפִלּוּ בֵּינוֹ לְבֵינוֹ. הַמַּלְבִּין פְּנֵי חֲבֵרוֹ בָּרַבִּים — אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. וּבְדִבְרֵי שָׁמַיִם, אִם לֹא חָזַר — מוֹכִיחוֹ בָּרַבִּים כַּנְּבִיאִים ; וּבְגָלוּי — מִיָּד, שֶׁלֹּא יִתְחַלֵּל הַשֵּׁם.
סעיף ט לִזָּהֵר בִּיתוֹמִים וְאַלְמָנוֹת
חַיָּב אָדָם לִזָּהֵר בִּיתוֹמִים וְאַלְמָנוֹת אֲפִלּוּ הֵם עֲשִׁירִים גְּדוֹלִים. וְכָל הַמַּקְנִיטָן, אוֹ הִכְעִיסָן, אוֹ הִכְאִיב לִבָּם, אוֹ רָדָה בָּהֶן, אוֹ אִבֵּד מָמוֹנָן — הֲרֵי זֶה עוֹבֵר בְּלֹא תַּעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כָּל אַלְמָנָה וְיָתוֹם לֹא תְעַנּוּן״. וְכָל שֶׁכֵּן הַמַּכֶּה אוֹתָן אוֹ הַמְקַלְּלָן. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בִּזְמַן שֶׁעִנָּה אוֹתָן לְצֹרֶךְ עַצְמוֹ, אֲבָל אִם עִנָּה אוֹתָן רַבָּן כְּדֵי לְלַמְּדָן תּוֹרָה אוֹ אֻמָּנוּת אוֹ לְהוֹלִיכָן בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה — הֲרֵי זֶה מֻתָּר. וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא יִנְהַג בָּהֶן מִנְהָג כָּל אָדָם, אֶלָּא יַעֲשֶׂה לָהֶם הֶפְרֵשׁ, וִינַהֲלֵם בְּנַחַת וּבְרַחֲמִים גְּדוֹלִים, אֶחָד יָתוֹם מֵאָב וְאֶחָד יָתוֹם מֵאֵם. וְעַד אֵימַת נִקְרָאִים יְתוֹמִים לְעִנְיָן זֶה? עַד שֶׁלֹּא יִהְיוּ צְרִיכִין לְאָדָם לְהִסָּמֵךְ עָלָיו וּלְאָמְנָן וּלְהִטָּפֵל בָּהֶן, אֶלָּא יִהְיֶה עוֹשֶׂה כָּל צָרְכֵי עַצְמוֹ לְעַצְמוֹ כִּשְׁאָר כָּל הַגְּדוֹלִים:
לִזָּהֵר בִּיתוֹמִים וְאַלְמָנוֹת. חַיָּב לִזָּהֵר בִּיתוֹמִים וְאַלְמָנוֹת אֲפִלּוּ עֲשִׁירִים. הַמַּקְנִיטָן אוֹ מְאַבֵּד מָמוֹנָם — עוֹבֵר בְּ״כָּל אַלְמָנָה וְיָתוֹם לֹא תְעַנּוּן״. וְאִם רַבָּן מְעַנֶּה לְלַמְּדָם תּוֹרָה אוֹ אֻמָּנוּת — מֻתָּר, וּמִכָּל מָקוֹם יְנַהֲלֵם בְּנַחַת וּבְרַחֲמִים גְּדוֹלִים.
סעיף י לֹא תֵלֵךְ רָכִיל ; לָשׁוֹן הָרָע
הַמְרַגֵּל בַּחֲבֵרוֹ — עוֹבֵר בְּלֹא תַּעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּךָ״ (קְדֹשִׁים י״ט, ט״ז). אֵיזֶהוּ רָכִיל? זֶה שֶׁטּוֹעֵן דְּבָרִים וְהוֹלֵךְ מִזֶּה לָזֶה וְאוֹמֵר: כָּךְ וְכָךְ אָמַר פְּלוֹנִי, כָּךְ וְכָךְ שָׁמַעְתִּי עַל פְּלוֹנִי, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא אֱמֶת וְאֵינָן דְּבָרִים שֶׁל גְּנַאי כְּלָל, וְגַם אוֹתוֹ פְּלוֹנִי לֹא מַכְחִישָׁם כְּלָל — הֲרֵי זֶה מַחֲרִיב אֶת הָעוֹלָם, שֶׁמִּזֶּה יוּכַל לָבוֹא לִפְעָמִים לִידֵי שְׁפִיכַת דָּמִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ בְּמַעֲשֵׂה דּוֹאֵג עִם אֲחִימֶלֶךְ (וּלְשׁוֹן הַכֶּסֶף מִשְׁנֶה כָּךְ הוּא, שֶׁרָכִיל הַיְנוּ: הָאוֹמֵר פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי אָמַר עָלֶיךָ כָּךְ וְכָךְ אוֹ עָשָׂה לְךָ כָּךְ וְכָךְ כו׳. וְזֶה לְשׁוֹן הַסמ״ג שָׁם: אֵיזֶהוּ רָכִיל? הַמְגַלֶּה לַחֲבֵרוֹ דְּבָרִים שֶׁדִּבֵּר מִמֶּנּוּ אָדָם בַּסֵּתֶר, וְהֵבִיא רְאָיָה מֵהַמִּשְׁנָה פֶּרֶק ג׳ דְסַנְהֶדְרִין וְהַגְּמָרָא שָׁם דַּף ל״א, א׳. וְכֵן מַשְׁמַע בְּעָרוּךְ סוֹף עֶרֶךְ לָשׁוֹן, וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: ״לֹא תֵלֵךְ רָכִיל״ — תַּרְגּוּם יְרוּשַׁלְמִי ״לִישְׁנָא תְּלִיתָאִי״. וְעַיֵּן פֶּרֶק ג׳ [דַּעֲרָכִין] דַּף ט״ו ע״ב בַּגְּמָרָא וּפֵרוּשׁ רַשִׁ״י ד״ה לִישְׁנָא תְּלִיתָאִי, וְהַתּוֹסָפוֹת שָׁם פֵּרְשׁוּ בְּעִנְיָן אַחֵר, וּבְהָרַאֲבַ״ד בְּהִלְכוֹת דֵּעוֹת רֵישׁ פֶּרֶק ז׳ מַשְׁמָע כְּפֵרוּשׁ רַשִׁ״י. וְכֵן מַשְׁמָע בְּמִדְרָשׁ רַבָּה רֵישׁ פָּרָשַׁת אֱמֹר). וְהַמְקַבְּלוֹ נֶעֱנָשׁ יוֹתֵר מִן הָאוֹמְרוֹ, אֶלָּא אִם כֵּן הוּא רוֹאֶה דְּבָרִים הַנִּכָּרִים. וּבִכְלַל לָאו זֶה הוּא לָשׁוֹן הָרָע, וְהוּא הַמְסַפֵּר בִּגְנוּת חֲבֵרוֹ אַף עַל פִּי שֶׁאָמַר אֱמֶת. וַאֲפִלּוּ אָמַר: הֵיכָן מָצוּי אוּר תָּדִיר אִם לֹא בְּבֵית פְּלוֹנִי שֶׁמָּצוּי אֶצְלוֹ בָּשָׂר וְדָגִים — הֲרֵי זֶה לָשׁוֹן הָרָע אִם הוֹצִיאוֹ בְּדֶרֶךְ לָשׁוֹן הָרָע, שֶׁנִּתְכַּוֵּן לְגְנוּת שֶׁהוּא בְּזוֹלְלֵי בָּשָׂר לָמוֹ. אֲבָל הָאוֹמֵר שֶׁקֶר עַל חֲבֵרוֹ — נִקְרָא מוֹצִיא שֵׁם רַע. וְעַיֵּן פֶּרֶק ד׳ דִּכְתֻבּוֹת דַּף מ״ו ע״א:
לֹא תֵלֵךְ רָכִיל. הַמְרַגֵּל בַּחֲבֵרוֹ — עוֹבֵר בְּ״לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּךָ״. רָכִיל: הַטּוֹעֵן דְּבָרִים מִזֶּה לָזֶה אַף שֶׁהוּא אֱמֶת — מַחֲרִיב הָעוֹלָם וְיָכוֹל לָבוֹא לִשְׁפִיכַת דָּמִים. וּבִכְלָלוֹ לָשׁוֹן הָרָע — הַמְסַפֵּר בִּגְנוּת חֲבֵרוֹ אַף שֶׁאֱמֶת. וְהַמְקַבְּלוֹ נֶעֱנָשׁ יוֹתֵר מִן הָאוֹמְרוֹ.
סעיף יא לָשׁוֹן הָרָע בְּפָנָיו וְשֶׁלֹּא בְּפָנָיו ; אַפֵּי תְּלָתָא
אֶחָד הַמְסַפֵּר בְּלָשׁוֹן הָרָע בִּפְנֵי חֲבֵרוֹ אוֹ שֶׁלֹּא בְּפָנָיו, וְהַמְסַפֵּר דְּבָרִים שֶׁגּוֹרְמִים, אִם נִשְׁמְעוּ אִישׁ מִפִּי אִישׁ, לְהַזִּיק חֲבֵרוֹ בְּגוּפוֹ אוֹ בְּמָמוֹנוֹ, אוֹ לְצַעֲרוֹ, אוֹ לְהַפְחִידוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָן דְּבָרִים שֶׁל גְּנַאי עַל חֲבֵרוֹ — הֲרֵי זֶה לָשׁוֹן הָרָע. וְאִם נֶאֶמְרוּ דְּבָרִים אֵלּוּ בִּפְנֵי שְׁלֹשָׁה — כְּבָר נִשְׁמַע הַדָּבָר וְנוֹדַע. וְאִם סִפֵּר הַדָּבָר אֶחָד מִן הַשְּׁלֹשָׁה פַּעַם אַחֶרֶת — אֵין בּוֹ מִשּׁוּם לָשׁוֹן הָרָע. וְהוּא שֶׁלֹּא יִתְכַּוֵּן לְהַעֲבִיר הַקּוֹל וּלְגַלּוֹתוֹ יוֹתֵר. וְאִם הָאוֹמֵר מַזְהִיר שֶׁלֹּא לְאָמְרוֹ, אֲפִלּוּ אָמַר בִּפְנֵי רַבִּים — יֵשׁ בּוֹ מִשּׁוּם לָשׁוֹן הָרָע. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים כְּשֶׁמְּסַפֵּר בִּפְנֵי חֲבֵרוֹ אוֹ בִּפְנֵי שְׁלֹשָׁה יֵשׁ בּוֹ מִשּׁוּם לָשׁוֹן הָרָע לְהָאוֹמֵר, כְּשֶׁאוֹמֵר דָּבָר שֶׁל קִנְטוּר וּגְנַאי, אוֹ דָּבָר שֶׁיָּכוֹל לִגְרֹם לוֹ נֶזֶק אוֹ צַעַר. אֲבָל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ לוֹמַר שֶׁאֵין כַּוָּנָתוֹ לְלָשׁוֹן הָרָע, כְּגוֹן הֵיכָן מָצוּי אוּר בְּבֵית פְּלוֹנִי שֶׁמָּצוּי לוֹ בָּשָׂר — אֵין בּוֹ מִשּׁוּם לָשׁוֹן הָרָע אִם אוֹמֵר כֵּן בְּפָנָיו, וְכֵן אִם אָמַר בִּפְנֵי שְׁלֹשָׁה, שֶׁהֲרֵי זֶה כְּאוֹמֵר בְּפָנָיו, שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יַגִּיעַ הַדָּבָר בְּאָזְנָיו:
לָשׁוֹן הָרָע בְּפָנָיו וְשֶׁלֹּא בְּפָנָיו. לָשׁוֹן הָרָע בְּפָנָיו אוֹ שֶׁלֹּא בְּפָנָיו, אוֹ דְּבָרִים הַגּוֹרְמִים לְהַזִּיק חֲבֵרוֹ בְּגוּפוֹ אוֹ מָמוֹנוֹ — הֲרֵי זֶה לָשׁוֹן הָרָע. נֶאֶמְרוּ בִּפְנֵי שְׁלֹשָׁה — כְּבָר נִשְׁמַע ; וְאִם מַזְהִיר שֶׁלֹּא לְאָמְרוֹ — יֵשׁ בּוֹ לָשׁוֹן הָרָע.
סעיף יב אֲבַק לָשׁוֹן הָרָע
אֲבַק לָשׁוֹן הָרָע כֵּיצַד? מִי יֹאמַר לִפְלוֹנִי שֶׁיִּהְיֶה כְּמוֹ שֶׁהוּא עַתָּה, אוֹ שֶׁיֹּאמַר: שִׁתְקוּ מִפְּלוֹנִי אֵינִי רוֹצֶה לְהוֹדִיעַ מָה אֵרַע וּמֶה הָיָה, וְכַיּוֹצֵא בִּדְבָרִים הָאֵלּוּ. וְכָל הַמְסַפֵּר בְּטוֹבָתוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ בִּפְנֵי שׂוֹנְאָיו, אוֹ בִּפְנֵי רַבִּים מֵהָעָם שֶׁיֵּשׁ לָחֹש שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם אֶחָד מִשּׂוֹנְאָיו — הֲרֵי זֶה אֲבַק לָשׁוֹן הָרָע, שֶׁהוּא גּוֹרֵם שֶׁשּׂוֹנְאוֹ יְסַפֵּר בִּגְנוּתוֹ. אֲבָל בִּפְנֵי אוֹהֲבָיו מֻתָּר לְסַפֵּר בִּשְׁבָחָיו, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַרְבֶּה יוֹתֵר מִדַּאי, מִתּוֹךְ שֶׁמְּסַפֵּר וּמוֹנֶה מִדּוֹתָיו אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יָבוֹא לִידֵי גְּנוּת. וְכֵן הַמְסַפֵּר לָשׁוֹן הָרָע דֶּרֶךְ רַמָּאוּת, וְהוּא שֶׁמְּסַפֵּר לְתֻמּוֹ כְּאִלּוּ אֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁדָּבָר זֶה שֶׁדִּבֵּר לָשׁוֹן הָרָע הוּא אוֹ שֶׁזֶּה עָשָׂה פְּלוֹנִי. וְעַיֵּן עוֹד מַה שֶּׁכָּתַב הַגָּהוֹת מַיְמוֹנִיּוֹת שָׁם סק״ג בַּיְּרוּשַׁלְמִי מֻתָּר כו׳, וְהוּא גַּם כֵּן בְּיַלְקוּט חֵלֶק ב רֶמֶז קס״ו. וְעַיֵּן מָגֵן אַבְרָהָם בְּשֵׁם הַגָּהַת סמ״ק. וְעַיֵּן מַה שֶּׁכָּתַבְתִּי בְּהִלְכוֹת נִזְקֵי מָמוֹן סְעִיף ז וּבְשֻׁלְחָן עָרוּךְ חֹשֶׁן מִשְׁפָּט סִימָן תכ״א סוֹף סְעִיף י״ג דְּבִכְהַאי גַּוְנָא דְּהָתָם מַיְירֵי בַּיְּרוּשַׁלְמִי:
אֲבַק לָשׁוֹן הָרָע. אֲבַק לָשׁוֹן הָרָע: ״מִי יֹאמַר לִפְלוֹנִי שֶׁיִּהְיֶה כְּמוֹ שֶׁהוּא עַתָּה״ וְכַיּוֹצֵא. הַמְסַפֵּר בְּטוֹבַת חֲבֵרוֹ בִּפְנֵי שׂוֹנְאָיו — אֲבַק לָשׁוֹן הָרָע. בִּפְנֵי אוֹהֲבָיו מֻתָּר לְשַׁבֵּחַ, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַרְבֶּה. וְכֵן הַמְסַפֵּר דֶּרֶךְ רַמָּאוּת.
סעיף יג אוֹרֵחַ אֵינוֹ רַשַּׁאי לְשַׁבֵּחַ בַּעַל הַבַּיִת
אוֹרֵחַ אֵינוֹ רַשַּׁאי לְשַׁבֵּחַ אֶת בַּעַל הַבַּיִת שֶׁהוּא טוֹב עַיִן, שֶׁמָּא יִרְבּוּ עָלָיו אוֹרְחִים וְיֹאכְלוּ כָּל אֲשֶׁר לוֹ. וְעַל זֶה נֶאֱמַר: ״מְבָרֵךְ רֵעֵהוּ בְּקוֹל גָּדוֹל בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּים — קְלָלָה תֵּחָשֶׁב לוֹ״ (בְּמִשְׁלֵי סִימָן כ״ז, י״ד). וְעַיֵּן עוֹד מִפָּסוּק זֶה בְּאָבוֹת דְּרַבִּי נָתָן סוֹף פֶּרֶק י״א:
אוֹרֵחַ אֵינוֹ רַשַּׁאי לְשַׁבֵּחַ. אוֹרֵחַ אֵינוֹ רַשַּׁאי לְשַׁבֵּחַ בַּעַל הַבַּיִת שֶׁהוּא טוֹב עַיִן, שֶׁמָּא יִרְבּוּ עָלָיו אוֹרְחִים וְיֹאכְלוּ כָּל אֲשֶׁר לוֹ (״מְבָרֵךְ רֵעֵהוּ בְּקוֹל גָּדוֹל… קְלָלָה תֵּחָשֶׁב לוֹ״).
סעיף יד בַּל יֹאמַר — עַד שֶׁיֹּאמַר לוֹ לֵךְ אֱמֹר
כָּל הָאוֹמֵר דָּבָר לַחֲבֵרוֹ הוּא בְּ״בַל יֹאמַר״, עַד שֶׁיֹּאמַר לוֹ ״לֵךְ אֱמֹר״:
בַּל יֹאמַר. כָּל הָאוֹמֵר דָּבָר לַחֲבֵרוֹ — הוּא בְּ״בַל יֹאמַר״ עַד שֶׁיֹּאמַר לוֹ ״לֵךְ אֱמֹר״.
סעיף טו אָסוּר לִמְנוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל
אָסוּר לִמְנוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל אֲפִלּוּ אֵינוֹ מִתְכַּוֵּן רַק לְהָטִיל גּוֹרָל עַל אֵיזֶה סְכוּם וּמִסְפָּר, וַאֲפִלּוּ לִדְבַר מִצְוָה, אֶלָּא מוֹצִיאִים אֶצְבְּעוֹתֵיהֶם וּמוֹנִים הָאֶצְבָּעוֹת. כְּתִיב: ״יָבִא בְמִשְׁפָּט עַל כָּל נֶעְלָם״ בְּסוֹף קֹהֶלֶת, לְרַבּוֹת אֲפִלּוּ הַהוֹרֵג כִּנָּה בִּפְנֵי חֲבֵרוֹ:
אָסוּר לִמְנוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל. אָסוּר לִמְנוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל אֲפִלּוּ לִדְבַר מִצְוָה, אֶלָּא מוֹצִיאִים אֶצְבְּעוֹתֵיהֶם וּמוֹנִים. ״יָבִא בְמִשְׁפָּט עַל כָּל נֶעְלָם״ — לְרַבּוֹת אֲפִלּוּ הַהוֹרֵג כִּנָּה בִּפְנֵי חֲבֵרוֹ.
סעיף טז שִׂיחַת חֻלִּין וְקַלּוּת רֹאשׁ ; וְדִבַּרְתָּ בָּם
הַשָּׂח שִׂיחַת חֻלִּין, וְהוּא שִׂיחַת הַיַּלְדוּת וְקַלּוּת רֹאשׁ — עוֹבֵר בַּעֲשֵׂה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְדִבַּרְתָּ בָּם״, ״בָּם״ — וְלֹא בִּדְבָרִים אֲחֵרִים. וְאַף אִם קָבַע עִתִּים לַתּוֹרָה — לֹא יַעֲסֹק בִּשְׁאָר הַיּוֹם אֶלָּא בִּדְבָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם צֹרֶךְ, אֲבָל לֹא בְּשִׂיחַת הַיַּלְדוּת וְקַלּוּת רֹאשׁ, אֶלָּא יַחֲזֹר לְלִמּוּדוֹ. וּקְבִיעַת הָעֵת אֵינָהּ אֶלָּא לְהַחֲמִיר, שֶׁלֹּא יִמְשֹׁךְ כָּל הַיּוֹם בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְעֵיל סְעִיף א׳:
שִׂיחַת חֻלִּין וְקַלּוּת רֹאשׁ. הַשָּׂח שִׂיחַת חֻלִּין וְקַלּוּת רֹאשׁ — עוֹבֵר בַּעֲשֵׂה ״וְדִבַּרְתָּ בָּם״, בָּם וְלֹא בִּדְבָרִים אֲחֵרִים. אַף הַקּוֹבֵעַ עֵת — שְׁאָר הַיּוֹם בִּדְבָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם צֹרֶךְ, וְיַחֲזֹר לְלִמּוּדוֹ. וּקְבִיעַת הָעֵת אֵינָהּ אֶלָּא לְהַחֲמִיר.
סעיף יז זְרִיזִים מַקְדִּימִים לְמִצְווֹת
זְרִיזִים מַקְדִּימִים לְמִצְווֹת, וְאֵין צָרִיךְ לְהַקְדִּים יוֹתֵר מֵעַמּוּד הַשַּׁחַר:
זְרִיזִים מַקְדִּימִים לְמִצְווֹת. זְרִיזִים מַקְדִּימִים לְמִצְווֹת, וְאֵין צָרִיךְ לְהַקְדִּים יוֹתֵר מֵעַמּוּד הַשַּׁחַר.
סעיף יח חֲנֻפָּה בִּדְבַר עֲבֵרָה ; וּבִמְקוֹם סַכָּנָה
כָּל הַמַּחֲנִיף בִּדְבַר עֲבֵרָה מֵחֲמַת יִרְאָתוֹ מִפְּנֵי בַּעַל עֲבֵרָה וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ עַל יִרְאַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא — עָנְשׁוֹ גָּדוֹל. אַךְ אִם מִתְיָרֵא שֶׁלֹּא יַהַרְגֶנּוּ — מֻתָּר לוֹמַר לוֹ ״יָפֶה עָשִׂיתָ״ אֲפִלּוּ עָבַר עֲבֵרָה גְּדוֹלָה. וְלֹא אָסְרוּ לַחֲנֹף אֶלָּא שֶׁלֹּא בִּמְקוֹם סַכָּנָה. וְעַיֵּן בְּסֵפֶר יְרֵאִים סִימָן נ״ה וּבְכַד הַקֶּמַח אוֹת ח׳ וּבְרֵאשִׁית חָכְמָה שַׁעַר הַקְּדֻשָּׁה פֶּרֶק י״ב:
חֲנֻפָּה בִּדְבַר עֲבֵרָה. הַמַּחֲנִיף בִּדְבַר עֲבֵרָה מֵחֲמַת יִרְאָתוֹ מִבַּעַל עֲבֵרָה — עָנְשׁוֹ גָּדוֹל. וְאִם מִתְיָרֵא שֶׁלֹּא יַהַרְגֶנּוּ — מֻתָּר לוֹמַר ״יָפֶה עָשִׂיתָ״. לֹא אָסְרוּ לַחֲנֹף אֶלָּא שֶׁלֹּא בִּמְקוֹם סַכָּנָה.
סעיף יט אַל יַעֲמֹד בִּמְקוֹם סַכָּנָה וְיִסְמֹךְ עַל הַנֵּס
אַל יַעֲמֹד אָדָם בִּמְקוֹם סַכָּנָה וְיֹאמַר שֶׁעוֹשִׂין לוֹ נֵס, שֶׁמָּא אֵין עוֹשִׂין לוֹ נֵס. וְאִם עוֹשִׂין לוֹ נֵס — מְנַכִּין לוֹ מִזְּכֻיּוֹתָיו. וְיֵשׁ מֵהַחֲכָמִים שֶׁהָיָה נִמְנַע לַעֲבֹר בִּסְפִינָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ רְשָׁעִים גְּמוּרִים, שֶׁמָּא נִפְקַד דִּין עֲלֵיהֶם וְיִתָּפֵס עִמָּהֶם. וְיֵשׁ מֵהַחֲכָמִים שֶׁהָיָה מַחֲזִיר לַעֲבֹר בִּסְפִינָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ יְהוּדִים וְאֵינָם יְהוּדִים, אָמַר שֶׁהַשָּׂטָן אֵינוֹ שׁוֹלֵט בִּשְׁתֵּי אֻמּוֹת. וְעַיֵּן מָגֵן אַבְרָהָם סוֹף סִימָן זֶה:
אַל יַעֲמֹד בִּמְקוֹם סַכָּנָה. אַל יַעֲמֹד אָדָם בִּמְקוֹם סַכָּנָה וְיֹאמַר שֶׁעוֹשִׂין לוֹ נֵס, שֶׁמָּא אֵין עוֹשִׂין ; וְאִם עוֹשִׂין — מְנַכִּין מִזְּכֻיּוֹתָיו. יֵשׁ שֶׁנִּמְנַע מִסְּפִינָה שֶׁבָּהּ רְשָׁעִים גְּמוּרִים, וְיֵשׁ שֶׁהָיָה מְהַדֵּר בִּסְפִינָה שֶׁבָּהּ יְהוּדִים וְשֶׁאֵינָם, שֶׁאֵין הַשָּׂטָן שׁוֹלֵט בִּשְׁתֵּי אֻמּוֹת.
סעיף כ עֵצַת חֲכָמִים לְמִי שֶׁהִקִּיז דָּם
כָּל מִי שֶׁהִקִּיז דָּם וְאֵין לוֹ בְּמַה לְּהַבְרוֹת נַפְשׁוֹ — נָתְנוּ לוֹ חֲכָמִים עֵצָה שֶׁיִּטֹּל בְּיָדוֹ דִּינָר רַע וְיֵלֵךְ אֵצֶל הַחֶנְוָנִי וְיִטְעֹם יַיִן אִם טוֹב הוּא לִקְנוֹתוֹ, וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁיִּרְצֶה לִקְנוֹת לֹא יִקַּח הַחֶנְוָנִי אֶת הַדִּינָר, וְיֵלֵךְ לוֹ אֵצֶל חֶנְוָנִי אַחֵר וְיַעֲשֶׂה כֵּן עַד שֶׁיִּטְעֹם רְבִיעִית. וְאַף עַל פִּי שֶׁבַּהַקָּזָה שֶׁלָּנוּ אֵין חֲשָׁשׁ כָּל כָּךְ, מִכָּל מָקוֹם יֵשׁ לִלְמֹד מִזֶּה לִשְׁאָר חֹלִי:
עֵצַת חֲכָמִים לְמַקִּיז דָּם. מִי שֶׁהִקִּיז דָּם וְאֵין לוֹ בְּמַה לְּהַבְרוֹת נַפְשׁוֹ — נָתְנוּ לוֹ עֵצָה שֶׁיִּטֹּל דִּינָר רַע וְיִטְעֹם יַיִן אֵצֶל חֶנְוָנִי כְּמִי שֶׁקּוֹנֶה, עַד שֶׁיִּטְעֹם רְבִיעִית. וְאַף שֶׁבַּהַקָּזָה שֶׁלָּנוּ אֵין חֲשָׁשׁ כָּל כָּךְ — יֵשׁ לִלְמֹד מִזֶּה לִשְׁאָר חֹלִי.
סעיף כא עֲנֵה כְסִיל בְּדִבְרֵי תּוֹרָה ; אַל תַּעַן בְּדִבְרֵי הָעוֹלָם
בְּדִבְרֵי תּוֹרָה — ״עֲנֵה כְסִיל כְּאִוַּלְתּוֹ, פֶּן יִהְיֶה חָכָם בְּעֵינָיו״. אֲבָל בְּדִבְרֵי הָעוֹלָם — ״אַל תַּעַן כְּסִיל כְּאִוַּלְתּוֹ, פֶּן תִּשְׁוֶה לּוֹ״ (בְּמִשְׁלֵי סִימָן כ״ו):
עֲנֵה כְסִיל — וְאַל תַּעַן. בְּדִבְרֵי תּוֹרָה — ״עֲנֵה כְסִיל כְּאִוַּלְתּוֹ פֶּן יִהְיֶה חָכָם בְּעֵינָיו״ ; וּבְדִבְרֵי הָעוֹלָם — ״אַל תַּעַן כְּסִיל כְּאִוַּלְתּוֹ פֶּן תִּשְׁוֶה לּוֹ״.
מְקוֹר: Sefaria — Shulchan Arukh HaRav, Orach Chayim קנ״ו (מַהֲדוּרַת קה״ת, כ״א סְעִיפִים). הַתַּמְצִית: DAAT. אֵין מְצֻטָּט דָּבָר מִחוּץ לַטֶּקְסְט הַנִּבְדָּק.