Level 4 — Daat HaRav (Alter Rebbe) — Siman ק״ס · אֵיזוֹ מַיִם כְּשֵׁרִים וְאֵיזוֹ פְּסוּלִים לִנְטִילָה

אֵיזוֹ מַיִם כְּשֵׁרִים וְאֵיזוֹ פְּסוּלִים לִנְטִילָה, וּבוֹ י״ט סְעִיפִים:מַיִם שֶׁנִּשְׁתַּנּוּ מַרְאֵיהֶם, בֵּין מֵחֲמַת מְקוֹמָם בֵּין מֵחֲמַת דָּבָר שֶׁנָּפַל לְתוֹכָן, כְּגוֹן שֶׁנָּפַל לְתוֹכָן דְּיוֹ אוֹ קוֹמוֹס אוֹ יַיִן וְשֵׁכָר וְשִׁנּוּ מַרְאֵיהֶן — פְּסוּלִים לִנְטִילַת יָדַיִם. אֲבָל אִם נָפַל לְתוֹכָם עָפָר וָטִיט, אַף עַל פִּי שֶׁעֲכָרוּם — כְּשֵׁרִים, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר (לְפִי שֶׁגִּדּוּל הַמַּיִם הוּא בְּעָפָר וָטִיט וְדַרְכָּם בְּכָךְ, וְאֵין זֶה חָשׁוּב שִׁנּוּי). וְאִם נִשְׁתַּנּוּ מֵחֲמַת עָשָׁן אוֹ דָּבָר אַחֵר — פְּסוּלִים. אֲבָל אִם נִשְׁתַּנּוּ מֵחֲמַת עַצְמָן — כְּשֵׁרִים. וַאֲפִלּוּ נִשְׁתַּנּוּ שִׁנּוּי הַפּוֹסֵל, אִם אַחַר כָּךְ חָזְרוּ לִבְרִיָּתָן — חָזְרוּ לְכַשְׁרוּתָן:

מַיִם שֶׁנִּשְׁתַּנּוּ מַרְאֵיהֶם. Water whose appearance has changed — whether by its place or by something fallen into it (ink, gum, wine, beer) that altered its color — is invalid for netila. But if earth or mud fell in and merely clouded it — it stays valid (water’s growth is in earth and mud, so this is no real change). Changed by smoke or another thing → invalid; changed of itself → valid. And even after a disqualifying change, if it afterward returned to its natural state — it returns to validity.

עָשָׂה בַּמַּיִם מְלָאכָה, אוֹ שֶׁשָּׁרָה בָּהֶם פִּתּוֹ, אֲפִלּוּ נִתְכַּוֵּן לִשְׁרוֹת בִּכְלִי זֶה וְנָפַל לַשֵּׁנִי — פְּסוּלִים לִנְטִילַת יָדַיִם, לְפִי שֶׁכְּשֶׁאָדָם עוֹשֶׂה בַּמַּיִם דָּבָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ צֹרֶךְ בּוֹ — נַעֲשׂוּ כְּשׁוֹפְכִין שֶׁעוֹמְדִין לִשְׁפִיכָה, וְאֵין נוֹטְלִין בְּשׁוֹפְכִין. אֲבָל אִם לֹא נִתְכַּוֵּן לִשְׁרוֹת כְּלָל, רַק שֶׁנָּפַל פַּת לַמַּיִם וְנִשְׁרוּ בָּהֶם — כְּשֵׁרִים, שֶׁלֹּא עֲשָׂאָם שׁוֹפְכִין. וְיֵשׁ מִי שֶׁפּוֹסֵל גַּם בָּזֶה. וְיֵשׁ לְהָקֵל בְּדִבְרֵי סוֹפְרִים:

מַיִם שֶׁנַּעֲשָׂה בָּהֶם מְלָאכָה. One who did work with the water, or soaked his bread in it — even if he meant to soak in one vessel and it fell into another — it is invalid, for water used for a need becomes like waste water (שׁוֹפְכִין) set to be poured out, and one does not wash with waste water. But if he had no intent to soak and bread merely fell in — valid. Yesh mi shepposel even here; and there is room to be lenient (בְּדִבְרֵי סוֹפְרִים).

אִם הֵדִיחַ בָּהֶם כֵּלִים אוֹ יְרָקוֹת — פְּסוּלִים. וְאִם הָיוּ כֵּלִים מוּדָחִים אוֹ חֲדָשִׁים, אוֹ יְרָקוֹת מוּדָחִים וּנְקִיִּים — כְּשֵׁרִים, שֶׁאֵין זוֹ נִקְרֵאת מְלָאכָה לִפְסֹל הַמַּיִם מִשּׁוּם שׁוֹפְכִין, הוֹאִיל וְאֵין בָּהּ צֹרֶךְ, שֶׁמִּבַּלְעֲדֶיהָ הָיוּ כְּבָר נְקִיִּים. וּמִכָּל מָקוֹם, אִם שָׁרָה בָּהֶם הַיְרָקוֹת כְּדֵי שֶׁלֹּא יִכְמְשׁוּ, וְכֵן אִם נָתַן בָּהֶם כֵּלִים שֶׁנִּתְבַּקְּעוּ בִּימוֹת הַחַמָּה כְּדֵי שֶׁיִּתְכַּוְּצוּ — הֲרֵי זוֹ מְלָאכָה וּפְסוּלִים. וְכֵן אִם נָתַן כְּלִי שֶׁל יַיִן לְתוֹךְ הַמַּיִם לְצַנְּנוֹ — פְּסוּלִים. אֲבָל נָתַן בָּהֶם דָּגִים חַיִּים שֶׁלֹּא יָמוּתוּ — אֵין זוֹ מְלָאכָה, שֶׁאֵין הַמַּיִם פּוֹעֲלִין בָּהֶם כְּלָל, רַק מַצִּילִין אוֹתָן מִמִּיתָה, וְגַם אֵינָן נִקְרָאִים שׁוֹפְכִין. וְכֵן אִם נָתַן לְתוֹכָם דָּבָר הַמֵּרִיחַ כְּדֵי שֶׁיָּרִיחוּ — כְּשֵׁרִים, שֶׁהֲרֵי אֵינָן שׁוֹפְכִין שֶׁהֵם כִּמְאוּסִים, אֲבָל כָּאן נִתְכַּוֵּן לְהַשְׁבִּיחָם:

הֵדִיחַ בָּהֶם כֵּלִים אוֹ יְרָקוֹת. If he rinsed vessels or vegetables in it — invalid. But if the vessels were already rinsed or new, or the vegetables clean — valid, since this is no “work” (there was no need, they were already clean). Yet if he soaked vegetables so they would not wilt, or cracked vessels so they would tighten — that is work, invalid; likewise a wine vessel plunged to cool it. But placing live fish so they would not die is not work (the water does not act on them); placing a fragrant substance to scent them — valid (an improvement).

אִם הַמַּיִם בִּכְלִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שְׁנָתוֹת וְנָתַן לְתוֹכוֹ בָּשָׂר וְעוֹלִין הַמַּיִם עַד הַשְּׁנָתוֹת וּבָזֶה יוֹדֵעַ מִשְׁקָלוֹ — הֲרֵי זוֹ עֲשִׂיַּת מְלָאכָה בַּמַּיִם, וּפְסוּלִין לִנְטִילַת יָדַיִם (אֲבָל אִם הָיָה יוֹדֵעַ מִשְׁקַל הַמַּיִם וְשָׁקַל הַבָּשָׂר כְּנֶגְדָּם — כְּשֵׁרִים, כֵּיוָן שֶׁלֹּא נַעֲשֵׂית הַמְּלָאכָה בְּגוּפָן):

כְּלִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שְׁנָתוֹת. If the water is in a graduated vessel and he puts meat in, the water rising to the marks so he may know its weight — that is doing work in the water, invalid. (But if he already knew the water’s weight and weighed the meat against it — valid, since the work was not done in their body.)

אִם הִטְבִּיל בָּהֶם הַנַּחְתּוֹם אֶת הַגְּלוּסְקִים, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִשְׁתַּנּוּ מַרְאֵיהֶם — פְּסוּלִים. אֲבָל אִם טָבַל בָּהֶם יָדָיו וְטָח פְּנֵי הַגְּלוּסְקִין, אוֹ שֶׁחָפַן מֵהֶם בְּחָפְנָיו — הַמַּיִם הַנִּשְׁאָרִים בַּכְּלִי לֹא נַעֲשָׂה בָּהֶם מְלָאכָה, שֶׁטְּבִילַת יָדָיו בָּהֶם אֵינָהּ קְרוּיָה מְלָאכָה עַד שֶׁיָּדִיחָן בָּהֶם, וְהוּא שֶׁהָיוּ מְלֻכְלָכוֹת תְּחִלָּה, לְפִיכָךְ כְּשֵׁרִים אִם לֹא נִשְׁתַּנּוּ מַרְאֵיהֶן. אֲבָל אִם הֵדִיחַ בָּהֶם יָדָיו מֵהַבָּצֵק הַדָּבוּק בָּהֶם — פְּסוּלִים, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִשְׁתַּנּוּ מַרְאֵיהֶן. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהֲדָחַת יָדַיִם אֵינָהּ חֲשׁוּבָה מְלָאכָה לִפְסֹל הַמַּיִם לִנְטִילַת יָדַיִם, כֵּיוָן שֶׁעַכְשָׁו רוֹצֶה בָּהֶם גַּם כֵּן לִטֹּל יָדָיו (וּפְסוּל מְלָאכָה אֵינָהּ מִשּׁוּם שׁוֹפְכִין, אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁנִּשְׁתַּנּוּ מִתּוֹרַת מַיִם כְּשֶׁנַּעֲשָׂה בָּהֶם אֵיזוֹ מְלָאכָה, וּכְשֶׁהֵדִיחַ אוֹ נָטַל בָּהֶם יָדָיו — לֹא נִשְׁתַּנּוּ מִתּוֹרַת מַיִם לְעִנְיַן נְטִילַת יָדַיִם). וּלְפִי סְבָרָא זוֹ אֵין אִסּוּר לִטֹּל יָדָיו מִמַּיִם שֶׁנָּטַל בָּהֶם חֲבֵרוֹ וְנִתְקַבְּלוּ לְמַטָּה בִּכְלִי, אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁנִּטְמְאוּ הַמַּיִם עַל יְדֵי חֲבֵרוֹ אִם לֹא שָׁפַךְ רְבִיעִית בְּבַת אַחַת, וּמַיִם הַשְּׁנִיִּים אֵינָן מְטַהֲרִים אֶלָּא הַמַּיִם שֶׁעַל גַּבֵּי הַיָּד בִּלְבַד. אֲבָל אִם שָׁפַךְ רְבִיעִית בְּבַת אַחַת, שֶׁאֵין כָּאן מַיִם טְמֵאִים כְּלָל — מֻתָּר. וְהָעִקָּר כַּסְּבָרָא הָרִאשׁוֹנָה (דְּדַוְקָא כְּשֶׁאַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה נוֹטְלִין כְּאַחַת, שֶׁחֲשׁוּבִים כְּיָד אַחַת — אֵין חוֹשְׁשִׁין מִשּׁוּם מְלָאכָה, אֲבָל בְּלָאו הָכִי חוֹשְׁשִׁין). וְלָכֵן אָסוּר לִטֹּל בְּמַיִם שֶׁנָּטַל חֲבֵרוֹ וְנִתְקַבְּלוּ לְמַטָּה בִּכְלִי, אֲפִלּוּ שָׁפַךְ רְבִיעִית בְּבַת אַחַת, מִפְּנֵי שֶׁנַּעֲשָׂה בָּהֶם מְלָאכָה, שֶׁטִּהֲרוּ הַיָּדַיִם לַאֲכִילָה, וְנַעֲשׂוּ שׁוֹפְכִין:

נַחְתּוֹם שֶׁהִטְבִּיל גְּלוּסְקִין. If the baker dipped rolls in it — invalid, even without a change of color. But if he dipped his hands and smoothed the surface of the rolls, or scooped handfuls — the water left in the vessel underwent no work (dipping the hands is work only if they were first dirty), so it is valid if the color did not change. But if he rinsed off the dough stuck to his hands — invalid, even without a change. Yesh omrim: rinsing the hands is not disqualifying work (since he also wants it for netila); ha-ikkar is like the first view.

אֲבָל הַיּוֹצֵא מִבֵּית הַכִּסֵּא — יָכוֹל לִשְׁאֹב בְּחָפְנָיו מַיִם מִן הַדְּלִי לְטַהֵר יָדָיו, וּשְׁאָר הַמַּיִם שֶׁבַּדְּלִי כְּשֵׁרִים לִנְטִילַת יָדַיִם לַסְּעוּדָה (מִפְּנֵי שֶׁלֹּא טִהֵר יָדָיו בַּמַּיִם הַנִּשְׁאָרִים בַּדְּלִי אֶלָּא בַּמַּיִם שֶׁבְּחָפְנָיו. אֲבָל אִם הִטְבִּילָן בַּדְּלִי לְטַהֲרָן — הֲרֵי נַעֲשָׂה מְלָאכָה בְּכָל הַמַּיִם שֶׁבַּדְּלִי. וַאֲפִלּוּ לֹא הָיוּ יָדָיו מְלֻכְלָכוֹת מַמָּשׁ, מִכָּל מָקוֹם, כֵּיוָן שֶׁיֵּשׁ לוֹ צֹרֶךְ לְנַקּוֹתָן בְּמַיִם מִשּׁוּם שֶׁנָּגְעוּ בִּמְקוֹם הַטִּנֹּפֶת — נַעֲשׂוּ הַמַּיִם כְּשׁוֹפְכִין, כְּמוֹ הַמִּשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם שְׁאָר דְּבָרִים שֶׁהוּא צֹרֶךְ לוֹ, אֲפִלּוּ הוּא דְּבַר הָרְשׁוּת, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְמַעְלָה, כָּל שֶׁכֵּן נִקָּיוֹן זֶה שֶׁהוּא חוֹבָה, וְאֵינוֹ דּוֹמֶה לְהָדִיחַ כֵּלִים מוּדָחִים, שֶׁאֵין צֹרֶךְ בַּהֲדָחָה זוֹ):

הַיּוֹצֵא מִבֵּית הַכִּסֵּא. One coming from the privy may scoop water from the bucket in his palms to purify his hands, and the rest of the bucket’s water stays valid for the meal’s netila (for he purified his hands not in the water left in the bucket but in the water of his palms). But if he immersed his hands in the bucket to purify them — work was done in all the bucket’s water (this cleansing being a need, indeed an obligation).

מַיִם שֶׁלִּפְנֵי הַנַּפָּח, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִשְׁתַּנּוּ מַרְאֵיהֶם — פְּסוּלִים, מִפְּנֵי שֶׁבְּיָדוּעַ שֶׁנֶּעֶשְׂתָה בָּהֶם מְלָאכָה, דְּהַיְנוּ שֶׁכִּבָּה בָּהֶם בַּרְזֶל. וְשֶׁלִּפְנֵי הַסַּפָּר, אִם נִשְׁתַּנּוּ מַרְאֵיהֶם — פְּסוּלִים, וְאִם לָאו — כְּשֵׁרִים, כִּי מַה שֶּׁהַסַּפָּר טוֹבֵל יָדָיו בָּהֶם לְהַשְׁרוֹת בָּהֶם הַשְּׂעָרוֹת — דּוֹמֶה לְטוֹבֵל יָדוֹ וְטָח פְּנֵי הַגְּלוּסְקִים, שֶׁמַּיִם הַנִּשְׁאָרִים לֹא נַעֲשָׂה בָּהֶם מְלָאכָה:

מַיִם שֶׁלִּפְנֵי הַנַּפָּח. Water before the blacksmith is invalid even without a change of color, for it is known that work was done in it (he quenched iron). That before the barber: if the color changed — invalid; if not — valid, for his dipping his hands to moisten the hair resembles dipping the hand and smoothing the rolls’ surface, where the remaining water underwent no work.

מַיִם כְּשֵׁרִים שֶׁנָּתַן לְתוֹכָן מְעַט מַיִם פְּסוּלִים — בְּטֵלִים בְּרֹב. וַאֲפִלּוּ אִם הַפְּסוּלִים מַשְׁלִימִים לְשִׁעוּר רְבִיעִית — אֵין לָחֹשׁ בִּנְטִילַת יָדַיִם לְחֻלִּין. לְפִיכָךְ, מַיִם שֶׁשָּׁתוּ מֵהֶם בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף — אֵין לְפָסְלָם מִשּׁוּם מְלֶאכֶת הַשְּׁתִיָּה שֶׁנֶּעֶשְׂתָה בִּמְעַט מַיִם שֶׁהֻחְזַר מִפִּיהֶם לַכְּלִי, כְּמוֹ שֶׁהוּא דֶּרֶךְ בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף בִּשְׁתִיָּתָן, שֶׁמַּגְבִּיהִין פִּיהֶם לְאַחַר שֶׁקָּלְטוּ מִן הַמַּיִם וְהַמַּיִם נוֹפְלִין מִפִּיהֶם, כִּי מַיִם אֵלּוּ בְּטֵלִים בְּרֻבָּם. וְיֵשׁ פּוֹסְלִים בְּשָׁתָה מֵהֶם כֶּלֶב אוֹ חֲזִיר, מִפְּנֵי שֶׁנִּמְאָסִים, וַהֲרֵי הֵם כְּשׁוֹפְכִים. וְיֵשׁ לָחֹשׁ לְדִבְרֵיהֶם:

בָּטֵל בְּרֹב. Valid water into which a little invalid water was poured — nullified by the majority, even if the invalid completes a revi‘it’s measure: for the netila of chulin there is no concern. Thus water from which an animal, beast or bird drank is not invalidated (the little returned from their mouth is nullified in the majority). Yesh poslim if a dog or pig drank from it (repugnance → like waste water); there is room to be wary.

אֵין הַמְּלָאכָה פּוֹסֶלֶת אֶלָּא בְּמַיִם שְׁאוּבִין, בֵּין שֶׁהֵם בְּכֵלִים בֵּין שֶׁהֵם בְּקַרְקַע, כְּשֶׁנֶּעֶשְׂתָה בָּהֶם הַמְּלָאכָה, וְאַחַר כָּךְ נוֹטְלָן בִּכְלִי לִטֹּל מֵהֶם. אֲבָל אִם עָשָׂה מְלָאכָה בְּמֵי מִקְוֶה אוֹ מַעְיָן בְּעוֹדָם מְחֻבָּרִים — לֹא נִפְסְלוּ. אֲבָל שִׁנּוּי מַרְאֶה פּוֹסֵל גַּם בְּעוֹדָם מְחֻבָּרִים. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? לִנְטִילַת יָדַיִם, אֲבָל לְהַטְבִּיל בָּהֶם יָדָיו — רַשַּׁאי אִם כְּשֵׁרִים לִטְבִילַת הַגּוּף, כְּגוֹן מַעְיָן, שֶׁאֵין שִׁנּוּי מַרְאֶה פּוֹסֵל בּוֹ, אוֹ מִקְוֶה שֶׁנִּשְׁתַּנָּה מַרְאֵה הַמַּיִם מֵחֲמַת דָּבָר שֶׁאֵין בּוֹ מַמָּשׁ, כְּגוֹן הֲדָחַת סַלֵּי זֵיתִים וַעֲנָבִים, אוֹ שֶׁנָּפְלוּ לְתוֹכָם מֵי צֶבַע, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּיוֹרֶה דֵּעָה סִימָן ר״א:

אֵין מְלָאכָה פּוֹסֶלֶת אֶלָּא בִּשְׁאוּבִין. “Work” disqualifies only drawn water (in a vessel or in the ground) on which one then washes. But work done in a mikveh or spring while the water is still connected (מְחֻבָּרִים) does not disqualify it — whereas a change of color disqualifies even while connected. This is for netila; for immersing the hands it is permitted if the water is valid for immersing the body (a spring, or a mikveh whose color changed by an insubstantial thing).

לֹא תִּקְּנוּ חֲכָמִים נְטִילָה אֶלָּא בְּמַיִם הָרְאוּיִים לִשְׁתִיַּת בְּהֵמָה, אֲבָל מַיִם מְלוּחִים אוֹ מָרִים אוֹ סְרוּחִים עַד שֶׁאֵין הַכֶּלֶב יָכוֹל לִשְׁתּוֹת מֵהֶם — פְּסוּלִים לִנְטִילַת יָדַיִם, אַף עַל פִּי שֶׁכְּשֵׁרִים לְמֵי מִקְוֶה לִטְבִילַת כָּל הַגּוּף, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר לִטְבִילַת יָדַיִם. וְאִם הֵם עֲכוּרִים מֵחֲמַת טִיט שֶׁנִּתְעָרֵב בָּהֶם, אִם הַכֶּלֶב יָכוֹל לִשְׁתּוֹת מֵהֶם — כְּשֵׁרִים, בֵּין לִנְטִילַת יָדַיִם בֵּין לִטְבִילָה, וְאִם אֵין הַכֶּלֶב יָכוֹל לִשְׁתּוֹת מֵהֶן — פְּסוּלִים לִשְׁתֵּיהֶם:

מַיִם הָרְאוּיִים לִשְׁתִיַּת בְּהֵמָה. The Sages instituted netila only with water fit for an animal to drink. Water salty, bitter or putrid to the point that a dog would not drink it — invalid for netila, even though valid as mikveh water for immersing the body. If clouded by mud: if a dog can drink it — valid (both netila and immersion); if not — invalid for both.

חַמֵּי טְבֶרְיָא הֵם מָרִים וְאֵין רְאוּיִם לִשְׁתִיַּת הַכֶּלֶב אַף לִכְשֶׁמְּצַנְּנָם, לְפִיכָךְ, אֵין נוֹטְלִין מֵהֶם לַיָּדַיִם. אֲבָל מַטְבִּילִין בָּהֶם כְּשֶׁהֵם בִּמְקוֹם קְבִיעוּתָן, אֲפִלּוּ אֵין בָּהֶם מ׳ סְאָה, שֶׁהַמַּעְיָן מְטַהֵר בְּכָל שֶׁהוּא. אֲבָל אִם הִמְשִׁיךְ אוֹתָם בָּאָרֶץ דֶּרֶךְ חָרִיץ שֶׁבַּקַּרְקַע חוּץ לִמְקוֹמָם וְהִפְסִיקָן מֵהַמַּעְיָן הַנּוֹבֵעַ חֹם — אֵין מַטְבִּילִין בָּהֶן אִם אֵין בָּהֶם מ׳ סְאָה. אֲפִלּוּ לְהָאוֹמְרִים שֶׁאֵין צָרִיךְ מ׳ סְאָה לִטְבִילַת יָדַיִם בִּשְׁאָר מֵי מִקְוֶה, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן קנ״ט — כָּאן גָּזְרוּ שֶׁמָּא יִטֹּל מֵהֶם גַּם כֵּן בִּכְלִי, כִּי יֹאמַר: מַה לִּי לִטֹּל מֵהֶם לַיָּדַיִם בִּכְלִי, מַה לִּי לְהַטְבִּיל הַיָּדַיִם בְּתוֹכָן, כֵּיוָן שֶׁאֵין בָּהֶם מ׳ סְאָה וּפָסוּל לִטְבִילַת כָּל הַגּוּף, וְאַף עַל פִּי כֵן כְּשֵׁרִים לַיָּדַיִם, אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ בָּהֶם מ׳ סְאָה שֶׁהוּא שִׁעוּר מִקְוֶה — לֹא יָבֹא לְהָקֵל לִטֹּל מֵהֶם בִּכְלִי מִמַּה שֶּׁמְּקִלִּין לְהַטְבִּיל בָּהֶם כְּשֶׁיֵּשׁ בָּהֶם שִׁעוּר מִקְוֶה וּרְאוּיִים לִטְבִילַת כָּל הַגּוּף. לְפִיכָךְ, חָרִיץ שֶׁמֵּימָיו מְחֻבָּרִים לְמֵי הַמַּעְיָן הַנּוֹבֵעַ חֹם בְּעִנְיָן שֶׁרָאוּי לִטְבֹּל בּוֹ כָּל הַגּוּף — מַטְבִּילִין בּוֹ אֶת הַיָּדַיִם. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאַף בָּזֶה יֵשׁ לָחֹשׁ שֶׁמָּא יָבֹא לְהָקֵל לִטֹּל מֵהֶם בִּכְלִי, לְפִי שֶׁלֹּא יַעֲלֶה עַל דַּעְתּוֹ שֶׁמֵּימָיו מְחֻבָּרִים לְמֵי הַמַּעְיָן, וְיֹאמַר: מַה לִּי לִטֹּל מִמֶּנּוּ בִּכְלִי, מַה לִּי לְהַטְבִּיל בְּתוֹכוֹ, כֵּיוָן שֶׁאֵין בּוֹ שִׁעוּר מִקְוֶה שֶׁהוּא מ׳ סְאָה. וְיֵשׁ לָחֹשׁ לְדִבְרֵיהֶם לְכַתְּחִלָּה:

חַמֵּי טְבֶרְיָא. The hot springs of Tiberias are bitter and unfit for a dog even when cooled, so one does not take from them for the hands. But one may immerse the hands in them at their original place, even without forty se’ah (a spring purifies in any amount). If he channeled them along the ground away from their place, cutting them off from the welling spring — one does not immerse if there are not forty se’ah (a decree lest one also take from them in a vessel). Yesh omrim: even when connected to the spring there is room to be wary lechatchila.

וְלֹא חַמֵּי טְבֶרְיָא בִּלְבַד, אֶלָּא הוּא הַדִּין כָּל מַיִם שֶׁאֵין רְאוּיִן לִשְׁתִיַּת כֶּלֶב וְאֵין בָּהֶם מ׳ סְאָה, אַף עַל פִּי שֶׁהֵם מְחֻבָּרִים לְמִקְוֶה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מ׳ סְאָה — יֵשׁ לְהַחֲמִיר שֶׁלֹּא לְהַטְבִּיל בָּהֶם. וְכָל מַיִם שֶׁרְאוּיִם לִשְׁתִיַּת הַכֶּלֶב כְּשֶׁהֵם צוֹנְנִים, אֲפִלּוּ הֵם מַעְיָנוֹת חַמִּין — נוֹטְלִין מֵהֶן אֲפִלּוּ בִּכְלִי, וְכָל שֶׁכֵּן חַמֵּי הָאוּר אֲפִלּוּ בְּעוֹדָן חַמִּין. וּמֵי הַיָּם הֵן מְלוּחִין וְאֵינָן רְאוּיִם לִשְׁתִיַּת הַכֶּלֶב, וְאֵין נוֹטְלִין מֵהֶן לַיָּדַיִם בִּכְלִי, אֶלָּא אִם כֵּן הִרְתִּיחוּ אוֹתָם, שֶׁאָז רְאוּיִם:

כָּל מַיִם שֶׁאֵין רְאוּיִן לְכֶלֶב. Not Tiberias alone: any water unfit for a dog and lacking forty se’ah, even connected to a mikveh of forty se’ah — there is room to be strict and not immerse. Any water fit for a dog when cold, even hot springs — one takes from it even in a vessel, and all the more fire-heated water, even while hot. Sea water is salty, unfit for a dog: one does not take from it in a vessel, unless he brought it to a boil (then it becomes fit).

סָפֵק נַעֲשָׂה מְלָאכָה בַּמַּיִם שֶׁנָּטַל בָּהֶם סָפֵק לֹא נַעֲשָׂה בָּהֶם, וְאִם תִּמְצֵי לוֹמַר שֶׁלֹּא נַעֲשָׂה בָּהֶם, סָפֵק הָיָה בָּהֶם כְּשִׁעוּר סָפֵק לֹא הָיוּ יָדָיו טְהוֹרוֹת, וַאֲפִלּוּ סָפֵק נָטַל יָדָיו סָפֵק לֹא נָטַל — טָהוֹר. וְכָל סָפֵק בְּטָהֳרַת יָדַיִם — טָהוֹר, אֲפִלּוּ בְּמַחֲלֹקֶת הַפּוֹסְקִים, מִפְּנֵי שֶׁנְּטִילַת יָדַיִם עִקָּרָהּ מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, וּסְפֵק דִּבְרֵי סוֹפְרִים לְהָקֵל. וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר, שֶׁעִם כָּל זֶה אִם יֵשׁ לוֹ מַיִם אֲחֵרִים מְזֻמָּנִים לְפָנָיו — אוֹמְרִים לוֹ: קוּם וּרְחַץ וְהוֹצִיא עַצְמְךָ מִן הַסָּפֵק. (אֲבָל אִם יוֹדֵעַ שֶׁנָּטַל כַּהֲלָכָה וְאַחַר כָּךְ נוֹלַד בָּהֶן סָפֵק, כְּגוֹן שֶׁנִּסְתַּפֵּק אִם הִסִּיחַ דַּעְתּוֹ מֵהֶם אִם לָאו, אוֹ שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁלֹּא הִסִּיחַ דַּעְתּוֹ רַק שֶׁהוֹשִׁיט יָדָיו סָמוּךְ לִמְקוֹם הַטִּנֹּפֶת וְסָפֵק אִם נָגַע בָּהֶם סָפֵק לֹא נָגַע — אֵין צָרִיךְ לַחֲזֹר וְלִטְּלָן אֲפִלּוּ לָצֵאת יְדֵי סָפֵק, מִפְּנֵי שֶׁמַּעֲמִידִין אוֹתָן בְּחֶזְקָתָן):

סָפֵק בְּטָהֳרַת יָדַיִם — טָהוֹר. Doubt whether work was done in the water, doubt whether there was the measure, doubt whether the hands were pure, and even doubt whether he washed at all — pure. Every doubt regarding the purity of the hands is deemed pure, even amid a machloket ha-poskim, since netila is essentially mid’rabbanan and doubt in divrei sofrim is treated leniently (לְהָקֵל). Yesh mi she-omer: nonetheless, if he has other water ready, we tell him “rise, wash, and remove yourself from doubt.” (But if he knows he washed properly and doubt then arose — he does not rewash, for we keep them in their presumption.)

הַשֶּׁלֶג וְהַבָּרָד וְהַכְּפוֹר וְהַגְּלִיד וְהַמֶּלַח, אִם רִסְּקָן עַד שֶׁנַּעֲשׂוּ מַיִם — נוֹטְלִין מֵהֶם לַיָּדַיִם אִם יֵשׁ בָּהֶם כְּשִׁעוּר. וְכֵן נוֹטְלִין בְּכָל דָּבָר שֶׁבְּרִיָּתוֹ מִן הַמַּיִם, כְּגוֹן יַבְחוּשִׁים אֲדֻמִּים אוֹ שֻׁמַּן דָּג, וְהוּא שֶׁרִסְּקָן עַד שֶׁנַּעֲשׂוּ מַיִם. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? כְּשֶׁנּוֹטֵל בִּכְלִי וְשׁוֹפֵךְ עַל יָדָיו — אָז צָרִיךְ רִסּוּק, שֶׁאֵין נְטִילַת יָדַיִם אֶלָּא בְּמַיִם, אֲבָל לְהַטְבִּיל יָדָיו בְּמ׳ סְאָה שֶׁבַּקַּרְקַע — יֵשׁ מַתִּירִין אֲפִלּוּ בְּלֹא רִסּוּק. וְשֶׁלֶג הַמֻּנָּח עַל פְּנֵי הָאָרֶץ, כָּל שֶׁיֵּשׁ מ׳ סְאָה מְחֻבָּר יַחַד אֲפִלּוּ נָמוּךְ מְאֹד — מֻתָּר לְהַטְבִּיל בּוֹ.וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֵין טְבִילָה אֶלָּא בְּמַיִם, אֶלָּא שֶׁהַשֶּׁלֶג וְכַיּוֹצֵא בּוֹ מִצְטָרְפִין לְהַשְׁלִים לְמ׳ סְאָה אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָן מְרֻסָּקִים, אֲבָל אֵין טוֹבְלִין בָּהֶם אֶלָּא אִם כֵּן רִסְּקָן עַד שֶׁנַּעֲשׂוּ מַיִם. וּבִשְׁעַת הַדְּחָק, יֵשׁ לִסְמֹךְ עַל סְבָרָא הָרִאשׁוֹנָה לְהָקֵל בְּדִבְרֵי סוֹפְרִים:

הַשֶּׁלֶג וְהַבָּרָד וְהַכְּפוֹר. Snow, hail, frost, ice and salt, if he crushed them until they became water — one takes from them for the hands if there is the measure. Likewise anything whose origin is water (red gnats, fish fat), crushed into water. This is when washing from a vessel (crushing is then required, for netila is only in water); but to immerse the hands in forty se’ah in the ground, yesh matirin even without crushing. Snow on the ground: once there are forty se’ah joined together, even very low — one may immerse in it. Yesh omrim: immersion is only in water, but snow joins to complete the forty se’ah. Bishe‘at ha-dechak one relies on the first view (lehakel bedivrei sofrim).

יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֵין נְטִילַת יָדַיִם אֶלָּא בְּמַיִם וְלֹא בִּשְׁאָר מַשְׁקִין וּמֵי פֵּרוֹת, לְפִי שֶׁעָשׂוּ נְטִילַת יָדַיִם לְחֻלִּין כִּטְבִילָה לִתְרוּמָה, וְאֵין עוֹשִׂין מִקְוֶה אֶלָּא מִן הַמַּיִם, וַהֲרֵי אֲפִלּוּ מַיִם שֶׁאֵין בָּהֶם מַרְאֵה מַיִם פְּסוּלִים, כָּל שֶׁכֵּן שְׁאָר מַשְׁקִין וּמֵי פֵּרוֹת (וַאֲפִלּוּ יַיִן לָבָן שֶׁדּוֹמֶה מַרְאִיתוֹ לְמַרְאֵה מַיִם, מִכָּל מָקוֹם, אִם הִקְפִּידוּ עַל מַרְאֵה מַיִם — כָּל שֶׁכֵּן עַל גּוּף הַמַּיִם). וְיֵשׁ מַכְשִׁירִין כָּל מֵי פֵּרוֹת לִנְטִילַת יָדַיִם, שֶׁלֹּא פָּסְלוּ שִׁנּוּי מַרְאֶה אֶלָּא בְּמַיִם שֶׁנִּשְׁתַּנּוּ מִמַּרְאִיתָם, אֲבָל מֵי פֵּרוֹת שֶׁעוֹמְדִים בְּמַרְאִיתָם — שֵׁם מַיִם עֲלֵיהֶם, שֶׁהֲרֵי נִקְרָא ״מֵי פֵּרוֹת״. אֲבָל בְּיַיִן, אֲפִלּוּ לָבָן — אֵין נוֹטְלִין בּוֹ, בֵּין חַי בֵּין מָזוּג בְּמַיִם, שֶׁאֵין שֵׁם מַיִם עָלָיו כְּלָל. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בְּשֶׁמֶן וּדְבַשׁ, שֶׁהֲרֵי אֵינָם מְנַקִּים. אֲבָל בְּמֵי דְּבַשׁ (שֶׁקּוֹרִין מע״ד) וְשֵׁכָר נוֹטְלִין [מֵהֶן לַיָּדַיִם], שֶׁהֲרֵי עִקָּרָן מַיִם. וְאַף עַל פִּי שֶׁנִּשְׁתַּנּוּ מַרְאֵיהֶם — אֵין לָחֹשׁ, כֵּיוָן שֶׁנִּשְׁתַּנּוּ לְעִלּוּי. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאַף הַיַּיִן כָּשֵׁר לִנְטִילַת יָדַיִם, בֵּין חַי בֵּין מָזוּג בְּמַיִם, אֶלָּא שֶׁלְּכַתְּחִלָּה אָסוּר לַעֲשׂוֹת כֵּן, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא מְזַלְזֵל בְּדָבָר חָשׁוּב שֶׁנִּשְׁתַּנָּה לְעִלּוּי, עַד שֶׁקּוֹבֵעַ בְּרָכָה לְעַצְמוֹ לְבָרֵךְ עָלָיו ״בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן״ (מַה שֶּׁאֵין כֵּן בִּשְׁאָר מֵי פֵּרוֹת, שֶׁמֻּתָּר לִטֹּל בָּהֶם אִם אֵין לוֹ מַיִם, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן קע״א וקפ״א). אֲבָל בְּדִיעֲבַד אִם נָטַל בְּיַיִן, אֲפִלּוּ אָדֹם — יָדָיו טְהוֹרוֹת. וּבִשְׁעַת הַדְּחָק, יֵשׁ לִסְמֹךְ עַל דִּבְרֵי הַמְּקִלִּין בְּדִבְרֵי סוֹפְרִים לִטֹּל יָדָיו בְּמֵי פֵּרוֹת וְשֵׁכָר וּ[מֵי] דְּבַשׁ אֲפִלּוּ לְכַתְּחִלָּה (וּבְיַיִן בְּדִיעֲבַד):

אֵין נוֹטְלִין אֶלָּא בְּמַיִם. Yesh omrim: netila is only in water, not in other liquids or fruit juices (netila of chulin was made like immersion for terumah, and one makes a mikveh only of water). Yesh machshirin all fruit juices. But wine (even white) — no, neither raw nor mixed with water. All the more oil and honey (which do not cleanse). Yet with mead (מֵי דְּבַשׁ) and beer one may take, their basis being water. Yesh omrim: wine too is valid, but lechatchila forbidden (so as not to slight a precious thing). Bedi‘avad, if he washed with wine even red — his hands are pure. Bishe‘at ha-dechak one relies on the lenient for juices, beer and mead even lechatchila (and wine bedi‘avad).

שִׁעוּר הַמַּיִם שֶׁנּוֹטְלִין מֵהֶם לַיָּדַיִם הוּא, לֹא פָּחוֹת מֵרְבִיעִית הַלֹּג (וְהוּא שִׁעוּר טָהֳרָה מִן הַתּוֹרָה לִטְבִילַת כֵּלִים). וְלֹא הִצְרִיכוּ אֶלָּא שֶׁיְּהֵא רְבִיעִית בַּכְּלִי שֶׁנּוֹטֵל מִמֶּנּוּ, אֲבָל אֵין צָרִיךְ לִשְׁפֹּךְ כָּל הָרְבִיעִית עַל יָדָיו, אֶלָּא אִם כֵּן רוֹצֶה לְטַהֲרָן בִּשְׁטִיפָה אַחַת, אֲבָל אִם רוֹצֶה לִשְׁפֹּךְ עֲלֵיהֶם מַיִם רִאשׁוֹנִים וּשְׁנִיִּים — אֵין צָרִיךְ אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיַּסְפִּיקוּ בְּכָל פַּעַם לִמְשֹׁחַ בְּכָל הַפֶּרֶק הַצָּרִיךְ נְטִילַת יָדַיִם. וּמַיִם הַנִּשְׁאָרִים בַּכְּלִי שֶׁנָּטַל מִמֶּנּוּ — יָכוֹל לִטֹּל מֵהֶם אִישׁ אַחֵר אִם מַסְפִּיקִים לוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בָּהֶם רְבִיעִית, הוֹאִיל וְהֵם בָּאִים מִשִּׁיּוּרֵי טָהֳרָה שֶׁהָיָה בָּהֶם רְבִיעִית כְּשֶׁנָּטַל הָרִאשׁוֹן. וְהוּא שֶׁבָּאִים שְׁנֵיהֶם לִטֹּל יְדֵיהֶם כְּאֶחָד, אַף עַל פִּי שֶׁנּוֹטְלִין זֶה אַחַר זֶה — מוֹעִיל שִׁיּוּרֵי טָהֳרָה שֶׁל רִאשׁוֹן לְטַהֵר יָד הַשֵּׁנִי בְּפָחוֹת מֵרְבִיעִית. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֵין שִׁיּוּרֵי טָהֳרָה שֶׁל הָרִאשׁוֹן מוֹעִילִין בְּנוֹטְלִין זֶה אַחַר זֶה, אֶלָּא אִם כֵּן הַמַּיִם יוֹרְדִים בְּקִלּוּחַ אֶחָד מִן הָרִאשׁוֹן לַשֵּׁנִי, כְּגוֹן שֶׁפָּשַׁט הָרִאשׁוֹן יָדָיו לִטֹּל וְאַחֵר יוֹצֵק עַל יָדָיו, וְאַחַר כָּךְ פָּשַׁט הַשֵּׁנִי יָדָיו לְמַטָּה מִידֵי הָרִאשׁוֹן וְקִלּוּחַ יוֹרֵד עַל יָדָיו שֶׁל רִאשׁוֹן וּמֵהֶן לְיָדָיו שֶׁל שֵׁנִי — יְדֵי שְׁתֵּיהֶן טְהוֹרוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁנִּפְחַת שִׁעוּר הָרְבִיעִית בַּכְּלִי כְּשֶׁמַּגִּיעִים הַמַּיִם לְיָדָיו שֶׁל שֵׁנִי — טְהוֹרוֹת, מִפְּנֵי שֶׁהֵם בָּאִים מִשִּׁיּוּרֵי טָהֳרָה. וְהוּא שֶׁפָּשַׁט הַשֵּׁנִי יָדָיו סָמוּךְ לִידֵי הָרִאשׁוֹן, שֶׁאָז הֵן נֶחְשָׁבוֹת כְּיָד אַחַת, אֲבָל אִם הָיוּ מְרֻחָקוֹת מִידֵי הָרִאשׁוֹן —לֹא עָלְתָה לוֹ נְטִילָה, לְפִי שֶׁהוּא נוֹטֵל בְּמֵי רְחִיצַת חֲבֵרוֹ (שֶׁהֵם פְּסוּלִים אֲפִלּוּ הֵם מֵי רְבִיעִית, מִשּׁוּם שֶׁנַּעֲשָׂה בָּהֶם מְלָאכָה, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְמַעְלָה). וַאֲפִלּוּ יְדֵיהֶן סְמוּכוֹת לֹא הִתִּירוּ, אֶלָּא כְּשֶׁנִּתְכַּוְּנוּ מִתְּחִלָּה לִטֹּל כְּאַחַת עַל יְדֵי קִלּוּחַ הַיּוֹרֵד מֵרִאשׁוֹן לְשֵׁנִי, שֶׁאָז חֲשׁוּבוֹת יְדֵיהֶן כְּיָד אַחַת בִּנְטִילָה זוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא פָּשַׁט הַשֵּׁנִי יָדָיו עַד אַחַר שֶׁהִתְחִיל כְּבָר הָרִאשׁוֹן לִטֹּל יָדָיו, אֲבָל אִם מִתְּחִלָּה נִתְכַּוֵּן הָרִאשׁוֹן לִטֹּל לְעַצְמוֹ, וְאַחַר כָּךְ, כְּשֶׁהִתְחִיל כְּבָר לִטֹּל, פָּשַׁט הַשֵּׁנִי יָדָיו לְמַטָּה מִמֶּנּוּ — אֵינָן חֲשׁוּבוֹת כְּיָד אַחַת. וּלְפִיכָךְ (אִם אֵין הַיּוֹצֵק עַל יְדֵיהֶם שׁוֹפֵךְ רְבִיעִית בְּבַת אַחַת) — נִטְמְאוּ יְדֵי הַשֵּׁנִי מִמַּיִם הַטְּמֵאִים שֶׁיּוֹרְדִים מִידֵי הָרִאשׁוֹן, וְצָרִיךְ לְנַגְּבָן וְלַחֲזֹר וְלִטְּלָן (וְאַף אִם שׁוֹפֵךְ רְבִיעִית בְּבַת אַחַת — צָרִיךְ לַחֲזֹר וְלִטְּלָן, אֶלָּא שֶׁאֵין צָרִיךְ לְנַגְּבָן תְּחִלָּה). (וְהָעִקָּר כַּסְּבָרָא הָאַחֲרוֹנָה. וּמִכָּל מָקוֹם, בִּשְׁעַת הַדְּחָק יֵשׁ לִסְמֹךְ עַל סְבָרָא הָרִאשׁוֹנָה לְהָקֵל בְּדִבְרֵי סוֹפְרִים):

שִׁעוּר רְבִיעִית הַלֹּג. The measure of water for netila is no less than a revi‘it hallog (the Torah’s measure of purity for immersing vessels). Only a revi‘it is required in the vessel from which one takes; one need not pour the whole revi‘it over the hands, unless he wishes to purify them in a single rinse. Water left in the vessel may serve another if it suffices for him, even without a revi‘it, since it comes from remnants of purity (שִׁיּוּרֵי טָהֳרָה) — provided both come to wash together. Yesh omrim: the remnants avail, when washing one after the other, only if the water descends in one stream (קִלּוּחַ) from the first to the second. Ha-ikkar is like the latter view; bishe‘at ha-dechak one relies on the first (lehakel bedivrei sofrim).

אֲבָל יוֹתֵר מִשְּׁנַיִם אֵינָן יְכוֹלִים לִטֹּל מֵרְבִיעִית, וַאֲפִלּוּ מֵרְבִיעִית וּמֶחֱצָה, עַד שֶׁיִּהְיֶה חֲצִי לֹג, שֶׁאַף שֶׁלֹּא הִקְפִּידוּ חֲכָמִים עַל שִׁעוּר הַמַּיִם שֶׁיַּגִּיעוּ לְיָדָיו רַק שֶׁיִּהְיֶה רְבִיעִית בַּכְּלִי, מִכָּל מָקוֹם, חָשׁוּ חֲכָמִים אִם יִטְּלוּ רַבִּים מִמַּיִם מוּעָטִים, שֶׁמָּא לֹא יְדַקְדְּקוּ יָפֶה לִטֹּל כָּל הַפֶּרֶק, שֶׁכָּל אֶחָד יְצַמְצֵם הַמַּיִם כְּדֵי שֶׁיִּשָּׁאֵר לַחֲבֵרוֹ. אַךְ אִם הָיָה רְבִיעִית וּמֶחֱצָה, וְנָטַל הָרִאשׁוֹן חֲצִי רְבִיעִית וְנִשְׁאַר בַּכְּלִי רְבִיעִית — יְכוֹלִים שְׁנַיִם לִטֹּל מֵרְבִיעִית זוֹ עַל דֶּרֶךְ שֶׁנִּתְבָּאֵר, כְּמוֹ אִלּוּ הָיְתָה רְבִיעִית לְבַדָּהּ מִתְּחִלָּה בַּכְּלִי. וּמֵחֲצִי לֹג יְכוֹלִים לִטֹּל אֲפִלּוּ ד׳ עַל דֶּרֶךְ שֶׁנִּתְבָּאֵר, וְלֹא ה׳, שֶׁמָּא יְצַמְצְמוּ הַמַּיִם. וּמִלֹּג יְכוֹלִים לִטֹּל כַּמָּה בְּנֵי אָדָם, כָּל זְמַן שֶׁמַּסְפִּיקִין הַמַּיִם לִשְׁפֹּךְ כָּל אֶחָד וְאֶחָד עַל יָדָיו ג׳ פְּעָמִים אוֹ ב׳ פְּעָמִים, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן קס״ב. וְהוּא הַדִּין שֶׁיְּכוֹלִים ד׳ וְה׳ לְהַנִּיחַ יְדֵיהֶם זֶה בְּצַד זֶה אוֹ זֶה עַל גַּבֵּי זֶה וְלִטֹּל כְּאֶחָד, שֶׁכֻּלָּן חֲשׁוּבוֹת כְּיָד אַחַת וְאֵין מְטַמְּאוֹת זוֹ אֶת זוֹ. וּבִלְבַד שֶׁיַּרְפּוּ יְדֵיהֶם, בְּעִנְיָן שֶׁיַּגִּיעוּ הַמַּיִם לְכָל יָד וָיָד בְּלִי שׁוּם חֲצִיצַת יָד אַחֶרֶת:

יוֹתֵר מִשְּׁנַיִם. More than two may not wash from a revi‘it, nor even from a revi‘it and a half, until a half-log (the Sages feared that with several over little water, each would stint his share). But if, from a revi‘it and a half, the first took a half-revi‘it and a revi‘it remains — two may still wash from it. From a half-log, four may wash, not five; from a log, as many people as needed, so long as the water suffices to pour on each two or three times. Likewise four or five may set their hands side by side or one over another and wash together (all count as one hand), provided they loosen their hands so the water reaches each without interposition.

שִׁעוּר רְבִיעִית שֶׁאָמְרוּ, צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא מְכֻנָּס בְּמָקוֹם אֶחָד, שֶׁאִם נָטַל מִשְּׁמִינִית וְחָזַר וְנָטַל מִשְּׁמִינִית (וַאֲפִלּוּ נָטַל מִשְּׁתֵּיהֶן בְּבַת אַחַת, כְּגוֹן שֶׁאֲחֵרִים יוֹצְקִים עַל יָדוֹ וְהַקִּלּוּחַ מִתְעָרֵב) — יָדָיו טְמֵאוֹת כְּמוֹ שֶׁהָיוּ:

מְכֻנָּס בְּמָקוֹם אֶחָד. The revi‘it’s measure must be gathered in one place: if he took from an eighth and again from an eighth (and even both at once, others pouring on his hand and the streams mingling) — his hands remain impure as they were.

רְבִיעִית שֶׁאָמְרוּ, בֵּין לְנוֹטֵל ב׳ יָדָיו בֵּין לְנוֹטֵל יָדוֹ אַחַת בִּלְבַד, בֵּין לְיָדָיו שֶׁל גָּדוֹל בֵּין לְיָדָיו שֶׁל קָטָן. נָטְלוּ ב׳ בְּנֵי אָדָם זֶה יָדוֹ אַחַת וְזֶה יָדוֹ אַחַת, וְאַחַר כָּךְ חָזַר הַשֵּׁנִי וְנָטַל יָדוֹ הַשֵּׁנִית — הֲרֵי אֵלּוּ כְּג׳ בְּנֵי אָדָם, שֶׁיָּדוֹ הַשֵּׁנִית נֶחֱשֶׁבֶת כְּיָד אָדָם אַחֵר, כֵּיוָן שֶׁלֹּא נָטַל מִתְּחִלָּה אֶלָּא יָדוֹ אַחַת. וּלְפִיכָךְ, אִם הָיָה בַּכְּלִי חֲצִי לֹג — יָדָיו טְהוֹרוֹת, וְאִם לָאו — אֵין יָדוֹ הַשְּׁנִיָּה טְהוֹרָה, שֶׁאֵין נוֹטְלִין בְּפָחוֹת מֵחֲצִי לֹג יוֹתֵר מִשְּׁנֵי בְּנֵי אָדָם, שֶׁמָּא יְצַמְצְמוּ הַמַּיִם, וְכָאן יֵשׁ לָחֹשׁ גַּם כֵּן שֶׁמָּא יְצַמְצֵם, כֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ נוֹטֵל שְׁתֵּי יָדָיו כְּאַחַת:

רְבִיעִית לְגָדוֹל וּלְקָטָן. The prescribed revi‘it holds alike for one washing both hands or only one, for the hands of an adult or of a child. If two people each washed one hand, and then the second returns to wash his second hand — they are like three people (his second hand counts as another person). So, if there was a half-log in the vessel — his hands are pure; if not, his second hand is not, for one does not wash with more than two people from less than a half-log (lest they stint the water).