הסימן — שולחן ערוך, אורח חיים סימן ק״ס (ט״ו סעיפים)
מים שנשתנו מראיהן בין מחמת עצמן בין מחמת דבר שנפל לתוכן בין מחמת מקומם פסולים. עשה במים מלאכה או ששרה בהם פתו פסולים ; ואם הדיח בהם כלים פסולים, ואם היו כלים מודחים או חדשים כשרים. מים שלפני הנפח אף על פי שלא נשתנו מראיהן פסולים, ושלפני הספר אם נשתנו מראיהם פסולים ואם לאו כשרים. מים ששתו מהם התרנגולים או שלקק מהם הכלב יש מי שפוסל ואין דבריו נראין. אין המלאכה פוסלת אלא במים שאובים אבל לא במי מקוה או מעיין בעודם מחוברים. חמי האור נוטלים מהם לידים אפילו הן חמין שהיד סולדת בהם. חמי טבריה יכול להטביל בהם את הידים אבל ליטול מהם בכלי לא. מים מלוחים או סרוחים או מרים שאין הכלב יכול לשתות מהם פסולים לנטילת ידים. נוטלים ידים בכל דבר שתחלתו מן המים. השלג והברד והכפור והגליד והמלח אם ריסקן עד שיעשו מים נוטלין מהם. צריך שיהא במים רביעית מכונס במקום אחד.
ובו ט״ו סעיפים: מים שנשתנו מראיהן בין מחמת עצמן בין מחמת דבר שנפל לתוכן בין מחמת מקומם פסולים. עשה במים מלאכה או ששרה בהם פתו פסולים. אין המלאכה פוסלת אלא במים שאובים אבל לא במי מקוה או מעיין בעודם מחוברים. חמי האור נוטלים מהם לידים אפילו הן חמין ; חמי טבריה יכול להטביל בהם את הידים אבל ליטול מהם בכלי לא. מים מלוחים או סרוחים או מרים שאין הכלב יכול לשתות מהם פסולים. נוטלים ידים בכל דבר שתחלתו מן המים ; והשלג והברד והמלח אם ריסקן נוטלין מהם. צריך שיהא במים רביעית מכונס במקום אחד.
ארבע רמות לימוד — סימן ק״ס, ט״ו סעיפים
01
זמין
רמת המתחיל
רמה 1 — מתחיל ובינוני
טקסט עברי מנוקד של ט״ו הסעיפים עם ביאור שוטף. הסבר מסודר: מים שנשתנו מראיהן, מלאכה נעשתה בהם (נפח, ספר), אין המלאכה פוסלת אלא במים שאובים, חמי האור וחמי טבריה, מים מלוחים או סרוחים, שלג וברד ומי פירות ושיעור רביעית. יישומים מעשיים: איזו מים, מים שנעשתה בהם מלאכה, מים חמים והשיעור.
02
זמין
רמת הלמדן
למדן — פלפול מעמיק
פלפול מעמיק: גדר שינוי מראה ומלאכה נעשתה בהם (חולין ק״ה:-ק״ו.) ; אין המלאכה פוסלת אלא במים שאובים וטעם מקוה ומעיין ; חמי טבריה — מחלוקת רש״י והרשב״א והר״ר יונה ; מים מלוחים ומי פירות ; שיעור רביעית מכונס ומחצי לוג לכמה בני אדם. בית יוסף, טור, רמב״ם (הל׳ ברכות), מגן אברהם, ט״ז, משנה ברורה וביאור הלכה, ערוך השולחן, כף החיים.
03
זמין
חזרה וסיכום
סיכום מאסטרלי
סיכום מסודר לחזרה וזכירה: חוט השני של ט״ו הסעיפים — שינוי מראה, מלאכה, מים שאובים, חמי האור וטבריה, מים פסולים ורביעית. הנהגה למעשה ביום-יום, עם הפניה לרב ועיין סימן קנ״ט וקס״א.
04
זמין
דעת הרב
דעת הרב (אדמו״ר הזקן)
שולחן ערוך הרב של אדמו״ר הזקן על אורח חיים סימן ק״ס: הטקסט המלא ודיוק הפסק ביחס למחבר — מים שנשתנו מראיהן, מלאכה נעשתה בהם, מים שאובים, חמי טבריה ושיעור רביעית. היסוד וההנהגה למעשה מפותחים מתוך הטקסט הממשי של הרב. וללימוד המעמיק הפניה לרב חב״ד.
05
לימוד מותאם אישית
לימוד אישי
לימוד לפי הפוסקים שלך
בנה מחדש את הסימן לפי הרבנים שאתה הולך אחריהם. בחר את הפוסקים שלך (הרב עובדיה, אדמו״ר הזקן, הרבי, בן איש חי, משנה ברורה, הרב מרדכי אליהו...) — דעת AI תבנה מחדש את הסימן עם דעותיהם, הסבריהם ומחלוקותיהם. אם פוסקיך אינם דנים בנקודה מסוימת, ה-AI תשאל אותך לפני שתרחיב.
הנושאים המרכזיים בסימן
מַיִם שֶׁנִּשְׁתַּנּוּ מַרְאֵיהֶן
מים שנשתנה מראיהם
מים שנשתנו מראיהן בין מחמת עצמן בין מחמת דבר שנפל לתוכן בין מחמת מקומם פסולים (סעיף א).
מְלָאכָה נַעֲשְׂתָה בָּהֶם
מלאכה נעשתה בהם
עשה במים מלאכה או ששרה בהם פתו פסולים ; אין המלאכה פוסלת אלא במים שאובים אבל לא במקוה ומעיין (סעיפים ב, ה).
חַמֵּי הָאוּר וְחַמֵּי טְבֶרְיָה
מים חמים
חמי האור נוטלים מהם לידים אפילו הן חמין ; חמי טבריה יכול להטביל בהם את הידים אבל ליטול מהם בכלי לא (סעיפים ו-ז).
שִׁעוּר רְבִיעִית מְכֻנָּס
שיעור רביעית
צריך שיהא במים רביעית מכונס במקום אחד, שאם נטל משמינית וחזר ונטל משמינית ידיו טמאות כשהיו (סעיפים יג-יד).
מבנה הסימן — ט״ו הסעיפים
| סעיף | מקרה | הדין | פירוט |
|---|---|---|---|
| א׳ | נשתנו מראיהן | ✦ פסולים | מים שנשתנו מראיהן בין מחמת עצמן בין מחמת דבר שנפל לתוכן בין מחמת מקומם פסולים. |
| ב׳ | עשה בהם מלאכה | פסולים | עשה במים מלאכה או ששרה בהם פתו פסולים ; הדיח בהם כלים פסולים, ואם היו מודחים או חדשים כשרים. |
| ג׳ | מים שלפני הנפח והספר | נפח פסול | מים שלפני הנפח אף על פי שלא נשתנו מראיהן פסולים ; ושלפני הספר אם נשתנו מראיהם פסולים ואם לאו כשרים. |
| ד׳ | שתו מהם בהמה חיה ועוף | יש להכשיר | מים ששתו מהם התרנגולים או שלקק מהם הכלב יש מי שפוסל ואין דבריו נראין, אלא יש להכשיר. |
| ה׳ | מקוה ומעיין מחוברים | אין המלאכה פוסלת | אין המלאכה פוסלת אלא במים שאובים בין בכלים בין בקרקע, אבל לא במי מקוה או מעיין בעודם מחוברים. |
| ו׳ | חמי האור | נוטלים אפילו חמין | חמי האור נוטלים מהם לידים אפילו הן חמין שהיד סולדת בהם. |
| ז׳ | חמי טבריה | מטביל אך לא בכלי | חמי טבריה יכול להטביל בהם את הידים אבל ליטול מהם בכלי לא ; והמשיכן בחריץ אם יש שיעור מקוה מטבילין. |
| ח׳ | טעם פיסול חמי טבריה | מרים | טעם פיסול חמי טבריה מפני שהם מרים ואינם ראוים לשתיית הכלב ; ואם ראוים לשתיית הכלב נוטלין מהם. |
| ט׳ | מים מלוחים או סרוחים | פסולים | מים מלוחים או סרוחים או מרים שאין הכלב יכול לשתות מהם פסולים לנטילת ידים אף על פי שכשרים למקוה. |
| י׳ | דבר שתחלתו מן המים | נוטלים בו | נוטלים ידים בכל דבר שתחלתו מן המים, כגון יבחושים אדומים או שומן דג. |
| י״א | ספק במים | טהור | מים שיש לו ספק אם נעשה בהם מלאכה או אם יש בהם כשיעור או אם נטל ידיו — טהור ; ויש מי שאומר שיטול ויוציא עצמו מן הספק. |
| י״ב | שלג ברד מלח ומי פירות | אם ריסקן נוטלין | השלג והברד והכפור והגליד והמלח אם ריסקן עד שיעשו מים נוטלין מהם ; ומי פירות ראוים בשעת הדחק. |
| י״ג | שיעור רביעית | ✦ רביעית | צריך שיהא במים רביעית ; והני מילי לאחד, אבל לשנים שבאו ליטול כאחד האחרון אין צריך. |
| י״ד | רביעית מכונס | ✦ במקום אחד | צריך שיהא רביעית מכונס במקום אחד, שאם נטל משמינית וחזר ונטל משמינית ידיו טמאות כשהיו. |
| ט״ו | רביעית לכמה בני אדם | חצי לוג | רביעית בין לגדול בין לקטן ; שאין נוטלין בפחות מחצי לוג יותר משני בני אדם. |
איזו מים כשרים לנטילה — ההנהגה למעשה
| מקרה | מקור | הנהגה | הרעיון המרכזי |
|---|---|---|---|
| נשתנו מראיהן | מחבר · סעיף א׳ | ✦ פסולים | מים שנשתנה מראיהם פסולים לנטילה, בכל סיבה שהיא. |
| מלאכה ומים שאובים | מחבר · סעיפים ב׳, ה׳ | רק בשאובים | מלאכה פוסלת את המים, אך רק במים שאובים — לא במקוה או מעיין המחוברים. |
| חמי האור וטבריה | מחבר · סעיפים ו׳-ח׳ | נוטלים / מטבילים | חמי האור — נוטלים אף חמין ; חמי טבריה — מטבילין בהם ידים אבל אין נוטלין מהם בכלי. |
| שיעור רביעית | מחבר · סעיפים י״ג-י״ד | מכונס במקום אחד | צריך רביעית מים מכונס במקום אחד ; שתי שמיניות אינן מצטרפות. |
שאלות נפוצות — סימן ק״ס
אילו מים פסולים לנטילת ידים לפי סימן ק״ס?
על פי השולחן ערוך, אורח חיים ק״ס:א, מים שנשתנו מראיהן בין מחמת עצמן בין מחמת דבר שנפל לתוכן בין מחמת מקומם פסולים לנטילה.
מים שנעשתה בהם מלאכה כשרים לנטילה לפי סימן ק״ס?
על פי השולחן ערוך, אורח חיים ק״ס:ב, עשה במים מלאכה או ששרה בהם פתו פסולים. אבל על פי ק״ס:ה, אין המלאכה פוסלת אלא במים שאובים, אבל לא במי מקוה או מעיין בעודם מחוברים.
האם נוטלים ידים במים חמים לפי סימן ק״ס?
על פי השולחן ערוך, אורח חיים ק״ס:ו, חמי האור נוטלים מהם לידים אפילו הן חמין שהיד סולדת בהם. אבל בחמי טבריה הדין מורכב יותר (ק״ס:ז-ח).