✦ ❖ ✦
דעת · רמה 1 — יסוד

סימן קפ״ב · כוס ברכת המזון ושלא יהיה פגום

דיני כוס ברכת המזון ושלא יהיה פגום — האם ברכת המזון טעונה כוס (אפילו ביחיד, או רק בשלשה, או כלל לא), על איזה משקה (יין או חמר מדינה, חוץ מן המים), דין כוס פגום (ששתה ממנו) ותיקונו, ובשעת הדחק מברכין על כוס פגום
סימן קפ״ב · ז סעיפים
דיני כוס ברכת המזון ושלא יהיה פגום
🌱 רמת יסוד · מתחילים
✦ ❖ ✦

סימן זה מלמד את דיני כוס ברכת המזון: האם ברכת המזון טעונה כוס — שלוש שיטות, מ« אפילו ביחיד » ועד « כלל לא » ; על איזה משקה מברכין — יין או חמר מדינה, אבל לא מים ; מהי כוס פגום (ששתה ממנו) ; כיצד מתקנין אותה (בהוספת יין או מים) ; ובשעת הדחק מברכין אף על כוס פגום. טקסט עברי, ביאור והסבר ז הסעיפים, עם יישומים מעשיים.

הנושא: כוס ברכת המזון — טעונה כוס, של יין וחמר מדינה, כוס פגום
מקור: שולחן ערוך אורח חיים סימן קפ״ב · ז סעיפים

עריכה: רב יוסף חיים סממה
דעת · daattorah.com

לאחר דיני מים אחרונים (בסימן הקודם), פותח מרן בדיני כוס ברכת המזון. הסימן נפתח בשאלה יסודית: האם ברכת המזון טעונה כוס? שלוש שיטות (אפילו ביחיד / רק בשלשה / כלל לא), והרמ״א מכריע למעשה שמצוה מן המובחר לברך על הכוס. אחר כך דן הסימן במהות הכוס (יין, ובאין יין חמר מדינה, אבל לא מים) ובעיקר בגדול הנושאים — כוס פגום (שנפגם בטעימה) ותיקונו. אנו לומדים כאן ברמת העיקרון ; ולמעשה יש לפנות לרב.

📑 תוכן הלימוד

א. טעונה כוס (סעיף א) — האם ברכת המזון טעונה כוס: שלוש שיטות
ב. של יין / חמר מדינה (סעיף ב) — יין, או חמר מדינה, אבל לא מים
ג. כוס פגום (סעיף ג) — כוס ששתה ממנו, ומה שאינו פוגם
ד. כוסות המסובין (סעיף ד) — כוסות פגומים של המסובין
ה. החזיר לקנקן (סעיף ה) — יין פגום שהוחזר לקנקן
ו. תיקון הכוס (סעיף ו) — תיקון בהוספת יין או מים
ז. שעת הדחק (סעיף ז) — בשעת הדחק מברכין על כוס פגום
1-3. יישומים מעשיים ושאלות להבנה

א. טעונה כוס — האם ברכת המזון טעונה כוס

כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה — כוס היין שעליה מברכין ברכת המזון. טָעוּן כּוֹס — הדיון הוא אם כוס זו חובה, ובאיזה מסגרת (יחיד, זימון של שלשה, או כלל לא).

סעיף א — שלוש השיטות בחיוב הכוס

יש אומרים שברכת המזון טעונה כוס אפילו ביחיד וצריך לחזור עליו ולא יאכל אם אין לו כוס לברך עליו אם הוא מצפה ואפשר שיהיה לו אפי׳ אם צריך לעבור זמן אכילה אחת ולפי זה אם שני׳ אוכלים יחד צריך לקחת כל אחד כוס לברכת המזון ויש אומרי׳ שאינה טעונה כוס אלא בשלשה ויש אומרים שאינה טעונה כוס כלל אפילו בשלשה: הגה ומ״מ מצוה מן המובחר לברך על הכוס: [ר״ן פ׳ ערבי פסחים]:
ביאור: שלוש שיטות בדין. הראשונה מחמירה: ברכת המזון טעונה כוס אף ביחיד, וצריך לחזר אחריה ולעכב אכילתו להשיגה. השנייה מקילה שאינה טעונה כוס אלא בזימון של שלשה. השלישית פוטרת לגמרי אף בשלשה. והרמ״א מכריע למעשה שמכל מקום מצוה מן המובחר לברך על הכוס.
שלוש שיטות, והכרעה למעשה. השיטה הראשונה מחמירה — «ברכת המזון טעונה כוס אפילו ביחיד» (שו״ע או״ח קפ״ב:א), עד כדי לעכב אכילתו. השנייה מצמצמת לזימון — «שאינה טעונה כוס אלא בשלשה» (שו״ע או״ח קפ״ב:א) ; והשלישית פוטרת — «שאינה טעונה כוס כלל אפילו בשלשה» (שו״ע או״ח קפ״ב:א). והרמ״א מכריע — «מצוה מן המובחר לברך על הכוס» (רמ״א או״ח קפ״ב:א).

ב. של יין / חמר מדינה — על איזה משקה

חֲמַר מְדִינָה — משקה החשוב בעיר (שכר וכיוצא) שמברכין עליו כוס באין יין. מַיִם תמיד יוצאים מן הכלל.

סעיף ב — היין, חמר מדינה, ומיעוט המים

כוס ברכת המזון אינו אלא של יין ולא משאר משקים אפילו קבע סעודתו עליהם ואם אין יין מצוי באותו מקום והשכר או שאר משקין הוו חמר מדינה מברכין עליהם חוץ מן המים: הגה ומה שנוהגין במדינות אלו לברך על השכר אין למחות דהא יש אומרים דאינו טעון כוס כלל ועוד דהא עיקר חמר מדינה הוא שכר וקובעין הסעודה עליו ואע״ג דיין נמצא בעיר מ״מ לא מקרי מצוי לדבר זה שהוא ביוקר ואי אפשר לקנות יין בכל סעודה לברך עליו אמנם המצוה מן המובחר לברך על יין [ד״ע] ויש מדקדקין כשמברכין ביחיד על היין שלא לאחוז הכוס בידם רק מניחין אותו על השלחן לפניהם ונכון מנהג זה על דרך הקבלה (ב״י):
ביאור: כוס ברכת המזון אינה אלא של יין ולא משאר משקים, אף אם קבע סעודתו עליהם. ובאין יין מצוי במקום, ושכר או שאר משקין הם חמר מדינה — מברכין עליהם, חוץ מן המים. והרמ״א: המנהג לברך על השכר אין למחות בו, שהרי יש אומרים שאינה טעונה כוס כלל, ועוד שעיקר חמר מדינה שם הוא שכר ; אמנם המצוה מן המובחר לברך על יין. ויש מדקדקין שלא לאחוז הכוס ביד אלא להניחו על השלחן, על דרך הקבלה.
יין תחילה, חמר מדינה באין יין, לעולם לא מים. העיקרון — «כוס ברכת המזון אינו אלא של יין ולא משאר משקים» (שו״ע או״ח קפ״ב:ב), «אפילו קבע סעודתו עליהם» (שו״ע או״ח קפ״ב:ב). אבל «ואם אין יין מצוי באותו מקום» (שו״ע או״ח קפ״ב:ב) והם חמר מדינה — «מברכין עליהם חוץ מן המים» (שו״ע או״ח קפ״ב:ב). והרמ״א — על השכר «אין למחות» (רמ״א או״ח קפ״ב:ב), אמנם «המצוה מן המובחר לברך על יין» (רמ״א או״ח קפ״ב:ב).

ג. כוס פגום — כוס ששתה ממנו

כּוֹס פָּגוּם — כוס שנפגמה בשתייה ממנה. אין מברכין עליה כוס של ברכה בלא תיקון.

סעיף ג — מה פוגם ומה אינו פוגם

צריך שלא יהא פגום שאם שתה ממנו פגמו אבל אם שפך ממנו לתוך ידו או כלי אין בכך כלום ואפי׳ שתה מהכד או מחבית קטנה הוי פגום אבל אם שתה מחבית של עץ גדולה אין להקפיד יש מי שאומ׳ שאפי׳ מים פגומים פסולים למזוג בהם כוס של ברכ׳:
ביאור: צריך שלא תהא הכוס פגומה, שהשותה ממנה פגמה ; אבל השופך ממנה לתוך ידו או כלי אין בכך כלום. ואף השותה מן הכד או מחבית קטנה — פגמה ; אבל מחבית עץ גדולה אין להקפיד. ויש מי שאומר שאף מים פגומים פסולים למזוג בהם כוס של ברכה.
השתייה פוגמת, השפיכה אינה פוגמת. הדין — «צריך שלא יהא פגום שאם שתה ממנו פגמו» (שו״ע או״ח קפ״ב:ג), דוקא בשתייה. אבל «אבל אם שפך ממנו לתוך ידו או כלי אין בכך כלום» (שו״ע או״ח קפ״ב:ג). ואף מכד וחבית קטנה הוי פגום, אך מחבית גדולה «אין להקפיד» (שו״ע או״ח קפ״ב:ג). ולדעה אחת אף «מים פגומים פסולים למזוג בהם» (שו״ע או״ח קפ״ב:ג).

ד. כוסות המסובין — כוסות פגומים

סעיף ד — כוסות פגומים של המסובין

אם היו כוסות המסובין פגומים צריך לתת מכוס הברכה לתוכם ויש מי שאומר שאינו צריך [וע״ל סי׳ ק״ץ וסי׳ ער״א]:
ביאור: אם היו כוסות המסובין פגומים, צריך ליתן מכוס הברכה לתוכם לתקנם ; ויש מי שאומר שאינו צריך. ועיין לעיל סימן ק״ץ וסימן ער״א.
לתקן את כוסות המסובין. לדעה הראשונה — «אם היו כוסות המסובין פגומים צריך לתת מכוס הברכה לתוכם» (שו״ע או״ח קפ״ב:ד), נותנין מעט מכוס הברכה הכשרה לתוך הכוסות הפגומים. ולדעה אחרת — «ויש מי שאומר שאינו צריך» (שו״ע או״ח קפ״ב:ד).

ה. החזיר לקנקן — יין פגום שהוחזר

סעיף ה — קמא קמא בטיל

אם החזיר יין של כוס פגום לקנקן היין שבקנקן כשר משום דקמא קמא בטיל:
ביאור: אם החזיר את היין של הכוס הפגומה לקנקן, היין שבקנקן כשר, משום שכל טיפה וטיפה מן הפגום בטלה ברוב היין הכשר שבקנקן בשעה שהיא נופלת.
היין הפגום בטל ברוב. שמא נאמר שהמחזיר יין פגום לקנקן פוגם את כולו — קמ״ל שאינו כן: «אם החזיר יין של כוס פגום לקנקן היין שבקנקן כשר» (שו״ע או״ח קפ״ב:ה), «משום דקמא קמא בטיל» (שו״ע או״ח קפ״ב:ה) — כל טיפה נבטלת מיד ברוב הכשר.

ו. תיקון הכוס — תיקון הכוס הפגומה

סעיף ו — הוספת יין או אף מים

יכולין לתקן כוס פגום ע״י שיוסיפו מעט יין ואפי׳ ע״י שיוסיפו עליו מים מיתקן:
ביאור: יכולין לתקן כוס פגומה על ידי שיוסיפו עליה מעט יין ; ואף על ידי הוספת מים היא מיתקנת.
כוס פגומה מתתקנת בהוספה. התרופה — «יכולין לתקן כוס פגום» (שו״ע או״ח קפ״ב:ו), «ע״י שיוסיפו מעט יין» (שו״ע או״ח קפ״ב:ו) ; ואף הוספת מים מספקת — «ואפי׳ ע״י שיוסיפו עליו מים מיתקן» (שו״ע או״ח קפ״ב:ו).

ז. שעת הדחק — בשעת הדחק

סעיף ז — מברכין על כוס פגום בשעת הדחק

בשעת הדחק מברכין על כוס פגום:
ביאור: בשעת הדחק, כשאין כוס אחרת ואין במה לתקנה, מברכין אף על כוס פגומה.
כשאי אפשר בדרך אחרת. כל הנ״ל כשאפשר לתקן ; אבל «בשעת הדחק מברכין על כוס פגום» (שו״ע או״ח קפ״ב:ז) — כשאין כוס אחרת ואין במה לתקן, מברכין אף על כוס פגומה, ולא מבטלין כוס של ברכה.
הסימן במשפט אחד: לברכת המזון יש כוס — שלוש שיטות בחיוב, אך מצוה מן המובחר לברך עליה ; והיא של יין (ובאין יין חמר מדינה, לא מים), אינה פגומה (ששתה ממנה), וכוס פגומה מתתקנת (הוספת יין או מים, יין שהוחזר לקנקן) — חוץ משעת הדחק, שמברכין אף על כוס פגומה.

יישומים מעשיים

מקרה 1 — לברך על השכר

המצב: אין יין תחת ידי, אלא שכר. האם אוכל לברך ברכת המזון על כוס של שכר?
ההנהגה: אם השכר חמר מדינה במקום, «מברכין עליהם חוץ מן המים» (שו״ע או״ח קפ״ב:ב) — מברכין עליו (ולא על מים), והרמ״א מציין שאין למחות במנהג זה (סעיף ב). ומכל מקום «המצוה מן המובחר לברך על יין» (רמ״א או״ח קפ״ב:ב). ולמעשה יש לפנות לרב.

מקרה 2 — כוס ששתו ממנה

המצב: הכוס שברצוני לברך עליה כבר שתו ממנה. האם אוכל לברך עליה כמות שהיא?
ההנהגה: לא כמות שהיא — «שאם שתה ממנו פגמו» (שו״ע או״ח קפ״ב:ג), פגומה היא. אבל מתקנין אותה בקלות: «יכולין לתקן כוס פגום ע״י שיוסיפו מעט יין» (שו״ע או״ח קפ״ב:ו), ואף בהוספת מים (סעיף ו). ולמעשה יש לפנות לרב.

מקרה 3 — אין אלא כוס פגומה

המצב: אין לי אלא כוס פגומה ואין במה לתקנה (לא יין ולא מים להוסיף). מה אעשה?
ההנהגה: בשעת דחק כזו, «בשעת הדחק מברכין על כוס פגום» (שו״ע או״ח קפ״ב:ז) — מברכין אף על הכוס הפגומה (סעיף ז), ולא מבטלין כוס של ברכה. ולמעשה יש לפנות לרב.

שאלות להבנה

בדוק את הבנתך:
  1. מהן שלוש השיטות בחיוב הכוס לברכת המזון, וכיצד מכריע הרמ״א למעשה (סעיף א)?
  2. על אילו משקים מברכין את הכוס, ואיזה משקה תמיד יוצא מן הכלל (סעיף ב)?
  3. מה פוגם את הכוס, ומה אינו פוגם אותה (סעיף ג)?
  4. מדוע יין פגום שהוחזר לקנקן אינו פוגם את כל היין (סעיף ה)?
  5. כיצד מתקנין כוס פגומה, ומה עושים בשעת הדחק (סעיפים ו-ז)?

להעמקה נוספת

אם ברצונך להעמיק בסימן זה:
המשך לסימן הבא← סימן קפ״ג
~ ~ ~ ~ ~
דעת · רב יוסף חיים סממה

סימן קפ״ב · ז סעיפים · רמה 1 — יסוד
♥ תמיכה בדעת
📖הצטרפות לחברותא