רמה 4 — דעת הרב (אדמו״ר הזקן) — סימן קפ״א · דִּינֵי מַיִם אַחֲרוֹנִים

דִּין מַיִם אַחֲרוֹנִים, וּבוֹ ט׳ סְעִיפִים:
מַיִם אַחֲרוֹנִים מִצְוָה מִשּׁוּם קְדֻשָּׁה, לְהִתְקַדֵּשׁ לְבָרֵךְ ה׳ עַל הַמָּזוֹן, שֶׁהַיָּדַיִם שֶׁהֵן מְזֹהָמוֹת מִלִּכְלוּךְ הַמַּאֲכָל — הֵן פְּסוּלוֹת לִבְרָכָה.
וְעוֹד הוֹסִיפוּ לַעֲשׂוֹת חוֹבָה גַּם עַל אוֹתָם שֶׁאֵין מַזְכִּירִין אֶת ה׳ בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן אֶלָּא שׁוֹמְעִין מֵהַמְבָרֵךְ, לְפִי שֶׁאָמְרוּ: "אַחַר כָּל אֲכִילָתְךָ אֱכֹל מֶלַח", וְיֵשׁ מֶלַח סְדוֹמִית שֶׁמְּסַמֵּא אֶת הָעֵינַיִם, וְיֵשׁ לָחֹש שֶׁמָּא נָגַע בְּיָדָיו בְּגַרְגִּיר מֶלַח סְדוֹמִית אוֹ מֶלַח אַחֵר שֶׁטִּבְעוֹ כְּמֶלַח סְדוֹמִית שֶׁהָיָה מְעֹרָב בַּמֶּלַח שֶׁאָכְלוּ אַחַר הַסְּעוּדָה, וּכְשֶׁיִּתֵּן אַחַר כָּךְ יָדָיו עַל עֵינָיו יְסַמֵּא אוֹתָן אִם לֹא יִטֹּל יָדָיו תְּחִלָּה. לְפִיכָךְ, אֵין לָהֶם לְבָרֵךְ עַל נְטִילָה זוֹ, כְּמוֹ שֶׁאֵין מְבָרְכִין עַל שְׁמִירָה מִשְּׁאָר סַכָּנוֹת, כְּגוֹן הַמְסַנֵּן מַיִם בַּלַּיְלָה מִפְּנֵי סַכָּנוֹת עֲלוּקָה וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה.
אֲבָל הַמְבָרֵךְ שֶׁנּוֹטֵל יָדָיו מִשּׁוּם מִצְוָה וּקְדֻשָּׁה הָיָה רָאוּי שֶׁיְּבָרֵךְ עָלֶיהָ, אֶלָּא לְפִי שֶׁעַכְשָׁו אֵין עוֹשִׂין הַמִּצְוָה כְּתַקָּנַת חֲכָמִים וּמִנְהָגָם, שֶׁהָיוּ נוֹהֲגִים לִמְשֹׁחַ הַיָּדַיִם בְּשֶׁמֶן עָרֵב אַחַר הַנְּטִילָה לְהַעֲבִיר הַזֻּהֲמָא מֵהַיָּדַיִם, וְעַכְשָׁו אֵין לָנוּ שֶׁמֶן עָרֵב, וְכֵיוָן שֶׁאֵין אָנוּ עוֹשִׂים הַמִּצְוָה כְּתִקְנָהּ — נָהֲגוּ שֶׁלֹּא לְבָרֵךְ אֲפִלּוּ הַמְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן:

מַיִם אַחֲרוֹנִים אֵין נוֹטְלִין עַל גַּבֵּי קַרְקַע אֶלָּא בִּכְלִי, מִפְּנֵי רוּחַ רָעָה שֶׁשּׁוֹרָה עֲלֵיהֶם כְּשֶׁהֵם עַל גַּבֵּי קַרְקַע. וְאִם אֵין לוֹ כְּלִי, נוֹטֵל עַל גַּבֵּי עֵצִים דַּקִּים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם. וְהוּא הַדִּין כָּל דָּבָר שֶׁחוֹצֵץ בֵּינָם לַקַּרְקַע, אֲפִלּוּ רִצְפָּה, שֶׁאֵין רוּחַ רָעָה אֶלָּא עַל גַּבֵּי קַרְקַע.
וּבְמָקוֹם שֶׁאֵין בְּנֵי אָדָם עוֹבְרִים שָׁם יָכוֹל לִטְּלָם עַל גַּבֵּי קַרְקַע. לָכֵן מֻתָּר לִטְּלָם תַּחַת הַשֻּׁלְחָן, וְאַף עַל פִּי שֶׁלִּפְעָמִים מְסַלְּקִין הַשֻּׁלְחָן, מִכָּל מָקוֹם, בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ יִתְנַגְּבוּ:

אֵין נוֹטְלִין בְּחַמִּין שֶׁהַיָּד סוֹלֶדֶת בּוֹ, מִפְּנֵי שֶׁמְּפַעְפְּעִין אֶת הַיָּדַיִם וְאֵין מַעֲבִירִין אֶת הַזֻּהֲמָא. וְיֵשׁ אוֹסְרִין אֲפִלּוּ בְּחַמִּין שֶׁאֵין הַיָּד סוֹלֶדֶת בּוֹ. וְיֵשׁ לְהָקֵל בְּדִבְרֵי סוֹפְרִים:

אֵין צָרִיךְ לִטֹּל אֶלָּא עַד פֶּרֶק שֵׁנִי שֶׁל אֶצְבָּעוֹת, שֶׁלְּמַעְלָה מִמֶּנּוּ אֵינוֹ מַגִּיעַ לִכְלוּךְ הַמַּאֲכָל. וְאֵין צָרִיךְ לִשְׁפֹּךְ עָלֶיהָ אֶלָּא פַּעַם אֶחָת.
וְאֵין שִׁעוּר לְמַיִם שֶׁל נְטִילָה זוֹ, וְאֵינָם כְּמַיִם רִאשׁוֹנִים שֶׁשִּׁעוּרָם לֹא פָּחוֹת מֵרְבִיעִית:

צָרִיךְ שֶׁיַּשְׁפִּיל רָאשֵׁי אֶצְבְּעוֹתָיו לְמַטָּה בִּשְׁעַת הַנְּטִילָה, כְּדֵי שֶׁתֵּרֵד הַזֻּהֲמָא (וְלָכֵן אֵין לִרְחֹץ יָדָיו תּוֹךְ הַכְּלִי, אֶלָּא יִשְׁפֹּךְ עֲלֵיהֶם כְּדֵי שֶׁתֵּרֵד הַזֻּהֲמָא. אֲבָל אֶמְצָעִים שֶׁבֵּין גְּבִינָה לְתַבְשִׁיל שֶׁל בָּשָׂר — יָכוֹל לְרָחְצָן בְּתוֹךְ הַכְּלִי):

אִם הַמְסֻבִּין הֵם רַבִּים — מַתְחִילִין מִן הַקָּטָן, שֶׁגְּנַאי הוּא לַגָּדוֹל לִטֹּל יָדָיו וְיַמְתִּין יוֹשֵׁב בָּטֵל עַד שֶׁיִּטְּלוּ כֻּלָּם. לְפִיכָךְ, מַתְחִילִין מִן הַקָּטָן הַיּוֹשֵׁב בַּסּוֹף, וְהַגָּדוֹל עוֹסֵק בַּאֲכִילָה אוֹ בְּדָבָר אַחֵר עַד שֶׁיַּגִּיעוּ הַמַּיִם אֵלָיו.
וְנוֹטְלִין כֻּלָּם דֶּרֶךְ יְשִׁיבָתָם. וְאֵין מְכַבְּדִין זֶה אֶת זֶה, עַד שֶׁיַּגִּיעוּ לַחֲמִשָּׁה הָאַחֲרוֹנִים, לְפִי שֶׁאֵין מְכַבְּדִים בְּיָדַיִם מְזֹהָמוֹת, וְכֵיוָן שֶׁלֹּא נִשְׁאֲרוּ אֶלָּא חֲמִשָּׁה שֶׁלֹּא נָטְלוּ, שֶׁאֶחָד מֵהֶן הוּא הַמְבָרֵךְ — מַתְחִילִין מִן הַמְבָרֵךְ, וְאַחַר כָּךְ אֵין מְכַבְּדִין זֶה אֶת זֶה. וְכֵן אִם אֵין שָׁם אֶלָּא חֲמִשָּׁה מַתְחִילִין מִן הַמְבָרֵךְ, כְּדֵי שֶׁיְּעַיֵּן בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן בְּעוֹד שֶׁאֵלּוּ הָאַרְבָּעָה נוֹטְלִים, שֶׁשִּׁעֲרוּ חֲכָמִים שֶׁבְּשִׁעוּר נְטִילַת אַרְבָּעָה יוּכַל לְעַיֵּן בְּד׳ בְּרָכוֹת שֶׁל בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, וְכֵן בְּשִׁעוּר זֶה אֵין בּוֹ הֶפְסֵק בֵּין נְטִילָה לִבְרָכָה. וּמַה שֶּׁאָמְרוּ: "תֵּכֶף לִנְטִילַת יָדַיִם בְּרָכָה", לָאו "תֵּכֶף" מַמָּשׁ, אֶלָּא בִּכְדֵי שִׁעוּר זֶה.
מִכָּל מָקוֹם, שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ אָסוּר לְהַפְסִיק כְּלָל. וְלָכֵן מוֹזְגִין כּוֹס שֶׁל בִּרְכַּת הַמָּזוֹן קֹדֶם הַנְּטִילָה, כְּדֵי לִתְכֹּף הַנְּטִילָה לַבְּרָכָה בְּכָל מַה דְּאֶפְשָׁר.
וְאָסוּר לְהָשִׂיחַ בֵּינְתַיִם אֵיזֶה עֵסֶק וְעִנְיָן אַחֵר, אֲפִלּוּ בְּדִבְרֵי תּוֹרָה, אֲבָל שִׂיחָה בְּעָלְמָא ב׳ וְג׳ תֵּבוֹת — אֵין לָחֹש אֶלָּא מִשֶּׁנָּטַל הַכּוֹס בְּיָדוֹ לְבָרֵךְ, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן קפ״ג:

יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁמַּיִם אַחֲרוֹנִים אֵין צְרִיכִים נִגּוּב. וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁהַמְבָרֵךְ מְנַגֵּב יָדָיו תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ מְבָרֵךְ. אֲבָל הַמְסֻבִּין אֵינָם צְרִיכִים לְנַגֵּב לְדִבְרֵי הַכֹּל. וְגַם בַּמְּבָרֵךְ יֵשׁ לְהָקֵל בְּדִבְרֵי סוֹפְרִים, עַיֵּן סִימָן קע״ג:

מַיִם אַחֲרוֹנִים נוֹטְלִים בְּכָל מִינֵי מַשְׁקֶה, אֲפִלּוּ בְּשֶׁמֶן וּדְבַשׁ וְחָלָב, מִפְּנֵי שֶׁהֵם מַעֲבִירִין אֶת הַזֻּהֲמָא, חוּץ מִיַּיִן שֶׁאֵין נוֹטְלִין בּוֹ מִפְּנֵי חֲשִׁיבוּתוֹ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ק״ס וקע״א.
וְכֵן מַיִם הַפְּסוּלִים לָרִאשׁוֹנִים מִשּׁוּם מְלָאכָה אוֹ שִׁנּוּי מַרְאֶה — כְּשֵׁרִים לָאַחֲרוֹנִים:

יֵשׁ שֶׁאֵין נוֹהֲגִים לִטֹּל מַיִם אַחֲרוֹנִים, מִפְּנֵי שֶׁאֵין מֶלַח סְדוֹמִית מְצוּיָה בֵּינֵינוּ, וּמִשּׁוּם יָדַיִם מְזֹהָמוֹת אֵין חוֹשְׁשִׁין, הוֹאִיל וְעַכְשָׁו אֵין מַקְפִּידִין לְרָחְצָן מִלִּכְלוּךְ הַמַּאֲכָל — אֵין זֶה קָרוּי זֻהֲמָא לָנוּ.
וּמִכָּל מָקוֹם, מִי שֶׁהוּא אִסְטְנִיס וְרָגִיל לִרְחֹץ יָדָיו אַחַר הַסְּעוּדָה — הֲרֵי הֵן לוֹ יָדַיִם מְזֹהָמוֹת, וְצָרִיךְ לִטְּלָן קֹדֶם בִּרְכַּת הַמָּזוֹן. וַאֲפִלּוּ רוֹצֶה לְבָרֵךְ עַל הַיַּיִן בְּאֶמְצַע הַסְּעוּדָה — יְקַנְּחָן קֹדֶם שֶׁיְּבָרֵךְ. אֲבָל נָכוֹן לְכָל אָדָם לִזָּהֵר בְּמַיִם אַחֲרוֹנִים: