✦ ❖ ✦
דעת · רמה 2 — למדן

שולחן ערוך · אורח חיים

La coupe de birkat hamazon (qu'elle ne soit pas pegouma) — עיונים מעמיקים
סימן קפ״ב · ז׳ סעיפים
האם טעונה כוס · כוס של יין וחמר מדינה · גדר הפגם · תיקון הכוס · שעת הדחק
עיון, פלפול, שיטות הראשונים והאחרונים
⚡ ללומדים ותלמידי חכמים ⚡
✦ ❖ ✦

פלפול מעמיק

סוגיות, מקורות, חקירת היסוד, מחלוקות ראשונים ואחרונים,
נפקא מינות הלכתא ועיון בשיטות

הנושא:
שולחן ערוך אורח חיים סימן קפ״ב — ז׳ סעיפים
עם נושאי כלים: בית יוסף, טור, רמב״ם (הלכות ברכות פרק ז׳), רא״ש (פרק שלשה שאכלו), מגן אברהם, ט״ז, אליה רבה, פרי מגדים, משנה ברורה, ערוך השלחן, כף החיים

הבסיס התלמודי:
ברכות פרק שלשה שאכלו (נ״א ע״א) · לשון הגמרא : «עשרה דברים נאמרו בכוס של ברכה» (ברכות נ״א ע״א)

עריכה ועיון:
רב יוסף חיים סממה · דעת

📑 Table des matières

  1. Introduction à la sugya — האם ברכת המזון טעונה כוס, שלוש השיטות, וחקירת שורש הדין (חובה עצמית או הידור מצוה)
  2. כוס של יין וחמר מדינה — ומדוע חוץ מן המים — «כוס ברכת המזון אינו אלא של יין ולא משאר משקים» (שו״ע או״ח קפ״ב:ב), «ואם אין יין מצוי באותו מקום» (קפ״ב:ב), «מברכין עליהם חוץ מן המים» (קפ״ב:ב)
  3. גדר הפגם — כוס פגום, שתה מול שפך — «צריך שלא יהא פגום שאם שתה ממנו פגמו» (שו״ע או״ח קפ״ב:ג), «אבל אם שפך ממנו לתוך ידו או כלי אין בכך כלום» (קפ״ב:ג), «עשרה דברים נאמרו בכוס של ברכה» (ברכות נ״א ע״א)
  4. תיקון הכוס — כוסות המסובין, קמא קמא בטיל, הוספת יין ומים — «אם היו כוסות המסובין פגומים צריך לתת מכוס הברכה לתוכם» (שו״ע או״ח קפ״ב:ד), «משום דקמא קמא בטיל» (קפ״ב:ה), «יכולין לתקן כוס פגום» (קפ״ב:ו)
  5. שעת הדחק ומקורות הסוגיא — «בשעת הדחק מברכין על כוס פגום» (שו״ע או״ח קפ״ב:ז) · נפקא מינה למעשה · טבלאות

📜 Le texte du Choulhan Aroukh — les seifim

דִּינֵי כּוֹס בִּרְכַּת הַמָּזוֹן וְשֶׁלֹּא יִהְיֶה פָּגוּם. וּבוֹ ז׳ סְעִיפִים:

סָעִיף א׳: הַאִם טְעוּנָה כּוֹס — שלוש שיטות (אף ביחיד / רק בשלשה / כלל לא), ומצוה מן המובחר לברך על הכוס. ב׳: כּוֹס שֶׁל יַיִן — אינה אלא של יין, ובאין יין חמר מדינה, חוץ מן המים. ג׳: גֶּדֶר הַפְּגָם — השותה פגם, השופך לא. ד׳–ה׳: תִּיקּוּן — כוסות המסובין ; והחזיר לקנקן כשר דקמא קמא בטיל. ו׳–ז׳: תִּיקּוּן וּדְחָק — מתקנין בהוספת יין ומים, ובשעת הדחק מברכין על פגום.

Résumé concis :

ז׳ seifim : le siman règle la coupe de Birkat haMazon. D abord l obligation : trois avis, mais «מצוה מן המובחר לברך על הכוס» (קפ״ב:א). Sa nature : «כוס ברכת המזון אינו אלא של יין ולא משאר משקים» (קפ״ב:ב), et à défaut le חמר מדינה, «מברכין עליהם חוץ מן המים» (קפ״ב:ב). Le grand thème est la כוס פגום : «צריך שלא יהא פגום שאם שתה ממנו פגמו» (קפ״ב:ג), mais «אם שפך ממנו לתוך ידו או כלי אין בכך כלום» (קפ״ב:ג). Enfin les réparations : verser dans les coupes des convives (קפ״ב:ד), le vin rendu à la cruche — «משום דקמא קמא בטיל» (קפ״ב:ה), l ajout de vin ou d eau (קפ״ב:ו), et «בשעת הדחק מברכין על כוס פגום» (קפ״ב:ז). Le socle : la sugya de כוס של ברכה — «עשרה דברים נאמרו בכוס של ברכה» (ברכות נ״א ע״א).

1. הקדמת הסוגיא — האם ברכת המזון טעונה כוס (שו״ע או״ח קפ״ב:א)

פתח דבר — פתיחת ההלכה

פותח מרן בשאלת עצם החיוב — לשון מרן : «יש אומרים שברכת המזון טעונה כוס אפילו ביחיד» (שו״ע או״ח קפ״ב:א), «ויש אומרים שאינה טעונה כוס אלא בשלשה» (קפ״ב:א), «ויש אומרים שאינה טעונה כוס כלל אפילו בשלשה» (קפ״ב:א). והכריע רמ״א למעשה — «מצוה מן המובחר לברך על הכוס» (רמ״א או״ח קפ״ב:א). ובו ז׳ סעיפים, ויסודם אחד: מהו גדר כוס של ברכה בברכת המזון, ומה מעכב בו ומה אינו מעכב.
הערה יסודית: נחלקו הראשונים אם ברכת המזון טעונה כוס, ובאיזה מסגרת. שלוש שיטות לפנינו — תמצית: יש מחייבים כוס אף ביחיד (וזו חומרא גדולה, שמעכב אכילתו עד שישיג כוס), יש מחייבים רק בזימון של שלשה, ויש פוטרים לגמרי. ומקור השיטות מסוגיית הש״ס וראשונים בענין כוס של ברכה, והביאם הבית יוסף. ולהלכה הכריע רמ״א שאף לדעה המקילה, «מצוה מן המובחר לברך על הכוס» (רמ״א או״ח קפ״ב:א).

חקירת היסוד של הסימן

החקירה היסודית: חיוב הכוס בברכת המזון — ונפקא מינה: יחיד המברך בלא כוס (חובה או הידור), ומי שאין לו יין (לעכב אכילתו או לא). (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)

2. כוס של יין וחמר מדינה — ומדוע חוץ מן המים (שו״ע או״ח קפ״ב:ב)

לשון השלחן ערוך

סעיף ב׳ (שו״ע או״ח קפ״ב:ב): «כוס ברכת המזון אינו אלא של יין ולא משאר משקים» «אפילו קבע סעודתו עליהם» ; «ואם אין יין מצוי באותו מקום» והם חמר מדינה — «מברכין עליהם חוץ מן המים». והגיה רמ״א שהנוהגין לברך על השכר «אין למחות», אמנם «המצוה מן המובחר לברך על יין» (רמ״א קפ״ב:ב).
שורש הדין: יסוד הדין שכוס של ברכה בעי יין — לקוח מחשיבות היין לדבר שבקדושה, וכמו שמצינו בקידוש והבדלה. ובאין יין, דנו הראשונים בחמר מדינה, והכריעו שמברכין עליו חוץ מן המים, שאין המים חשובים לקבוע עליהם. וכן פסקו הרמב״ם (הלכות ברכות פרק ז׳) והרא״ש, והביאם הבית יוסף.
חקירה — פסול המים לכוס: משום שאינם « חמר מדינה » כלל (חסרון חשיבות), או משום שאף במקום שאין משקה אחר אין קובעין על מים (חסרון קביעות)? ונפקא מינה: מקום שאין בו אלא מים (אין כוס כלל), ומקום שהשכר חמר מדינה. (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)
קושיא — אם «אינו אלא של יין» (קפ״ב:ב), כיצד מברכין על השכר ; ואם מברכין על חמר מדינה, מדוע לא על מים, והרי אף הם משקה?
תירוץ: שני גדרים נפרדים. עיקר הכוס הוא יין, שהוא חשוב לדבר שבקדושה, ולכן «אינו אלא של יין ולא משאר משקים» (קפ״ב:ב). אבל באין יין, נכנס גדר חמר מדינה — משקה החשוב באותו מקום, שקובעין עליו סעודה, ולכן «מברכין עליהם» (קפ״ב:ב). והמים לעולם יצאו מן הכלל — «חוץ מן המים» (קפ״ב:ב), שאינם חשובים ואין קובעין עליהם. והרמ״א העיד שהמנהג לברך על השכר «אין למחות» (רמ״א קפ״ב:ב), אמנם «המצוה מן המובחר לברך על יין» (רמ״א קפ״ב:ב). (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)
היסוד:
«כוס ברכת המזון אינו אלא של יין ולא משאר משקים» «אפילו קבע סעודתו עליהם» (שו״ע או״ח קפ״ב:ב) ; «ואם אין יין מצוי באותו מקום» הוו חמר מדינה «מברכין עליהם חוץ מן המים» (קפ״ב:ב) ; ורמ״א «המצוה מן המובחר לברך על יין» (רמ״א קפ״ב:ב).

3. גדר הפגם — כוס פגום, שתה מול שפך — «צריך שלא יהא פגום שאם שתה ממנו פגמו» (שו״ע או״ח קפ״ב:ג)

לשון השלחן ערוך

סעיף ג׳ (שו״ע או״ח קפ״ב:ג): «צריך שלא יהא פגום שאם שתה ממנו פגמו» «אבל אם שפך ממנו לתוך ידו או כלי אין בכך כלום» ; ואף השותה מן הכד או מחבית קטנה «הוי פגום», אבל מחבית גדולה «אין להקפיד» ; ולדעה אחת אף «מים פגומים פסולים למזוג בהם» כוס של ברכה.
שורש הדין (ברכות נ״א ע״א): בסוגיית כוס של ברכה שנינו — לשון הגמרא : «עשרה דברים נאמרו בכוס של ברכה» (ברכות נ״א ע״א), ומהם « חי ומלא ». ומדין « מלא » ומדין חשיבות הכוס למדו הראשונים שכוס שנפגם בשתייה נפסל לכוס של ברכה עד שיתוקן. וכן הביאו הפוסקים, ופסקום הרמב״ם (הלכות ברכות פרק ז׳) והרא״ש, והביאם הבית יוסף.
חקירה — טעם הפסול של כוס פגום: משום מיאוס (שנמאס במה ששתו ממנו, פגם בחפצא), או משום חסרון « מלא » וכבוד הברכה (דין בהידור הכוס)? ונפקא מינה: שפך לכלי (לא פגום) מול שתה בפה (פגום), וחבית גדולה מול קטנה. (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)
קושיא — אם עצם הנטילה מן הכוס פוגמת, מדוע «אם שפך ממנו לתוך ידו או כלי אין בכך כלום» (קפ״ב:ג), והרי חיסר מן הכוס?
תירוץ: אין הפגם מחמת החיסור אלא מחמת השתייה. הפגם תלוי בפעולת השתייה בפה — «שאם שתה ממנו פגמו» (קפ״ב:ג), שיש בה מיאוס וגריעותא לכוס של ברכה. אבל שפיכה לתוך היד או כלי אינה מיאוס, ולכן «אין בכך כלום» (קפ״ב:ג), אף שחיסר ממנו. וכן חילקו בין הכלים לפי חשיבותם — מכד או חבית קטנה «הוי פגום», ומחבית גדולה «אין להקפיד» (קפ״ב:ג). (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)
היסוד:
«צריך שלא יהא פגום שאם שתה ממנו פגמו» «אבל אם שפך ממנו לתוך ידו או כלי אין בכך כלום» (שו״ע או״ח קפ״ב:ג) ; ומקורו בסוגיא «עשרה דברים נאמרו בכוס של ברכה» (ברכות נ״א ע״א).

4. תיקון הכוס — כוסות המסובין, קמא קמא בטיל, והוספה (שו״ע או״ח קפ״ב:ד–ו)

לשון השלחן ערוך

סעיף ד׳ (קפ״ב:ד): «אם היו כוסות המסובין פגומים צריך לתת מכוס הברכה לתוכם» «ויש מי שאומר שאינו צריך». סעיף ה׳ (קפ״ב:ה): «אם החזיר יין של כוס פגום לקנקן היין שבקנקן כשר» «משום דקמא קמא בטיל». סעיף ו׳ (קפ״ב:ו): «יכולין לתקן כוס פגום» «ע״י שיוסיפו מעט יין» ואף «שיוסיפו עליו מים מיתקן».
שורש הדין: יסוד התיקון — שהפגם אינו פסול עצמי שאין לו תקנה, אלא חסרון שניתן להשלימו. ומדין ביטול ברוב למדו שהחזיר לקנקן «קמא קמא בטיל» (קפ״ב:ה) — כל טיפה נבטלת מיד ברוב. ומדין השלמה למדו שהוספת יין או מים מתקנת (קפ״ב:ו). והביאום הפוסקים, ועיין לעיל סימן ק״ץ וסימן ער״א. וכן פסקו הרמב״ם (הלכות ברכות פרק ז׳) והרא״ש, והביאם הבית יוסף.
חקירה — תיקון הכוס בהוספה: משום שהתוספת מבטלת את הפגום ומחדשת « כוס שאינו פגום » (ביטול), או משום שהתוספת משלימה את הכוס ל« מלא » וחשוב (השלמה)? ונפקא מינה: תיקון בהוספת מים דוקא (מועיל להשלמה ולא לכוס בפני עצמו). (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)
קושיא — בסעיף ב׳ «אינו אלא של יין... חוץ מן המים» (קפ״ב:ב), ובסעיף ו׳ מתקנין כוס פגום אף בהוספת מים (קפ״ב:ו) — כיצד מים מתקנים את הכוס והם פסולים לכוס?
תירוץ: אין המים עיקר הכוס אלא משלימים אותו. עיקר הכוס יין (או חמר מדינה), «אינו אלא של יין... חוץ מן המים» (קפ״ב:ב) — אין קובעין כוס על מים לבדם. אבל בכוס שיש בו יין ונפגם, המים אינם באים אלא להשלים ולתקן את הפגם, «יכולין לתקן כוס פגום... ואפי׳ ע״י שיוסיפו עליו מים מיתקן» (קפ״ב:ו). וכן מובן דין החזיר לקנקן, «היין שבקנקן כשר משום דקמא קמא בטיל» (קפ״ב:ה) — שהפגום נבטל ברוב. (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)
נפקא מינה — תיקון הכוס הפגום: (א) כוסות המסובין הפגומים — «צריך לתת מכוס הברכה לתוכם» (קפ״ב:ד), ולדעה אחרת «אינו צריך». (ב) החזיר יין פגום לקנקן — «כשר משום דקמא קמא בטיל» (קפ״ב:ה). (ג) תיקון בהוספה — «ע״י שיוסיפו מעט יין» ואף מים (קפ״ב:ו). (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)
היסוד:
«אם היו כוסות המסובין פגומים צריך לתת מכוס הברכה לתוכם» (שו״ע או״ח קפ״ב:ד) ; «אם החזיר יין של כוס פגום לקנקן היין שבקנקן כשר משום דקמא קמא בטיל» (קפ״ב:ה) ; «יכולין לתקן כוס פגום ע״י שיוסיפו מעט יין» (קפ״ב:ו).

5. שעת הדחק ומקורות הסוגיא — «בשעת הדחק מברכין על כוס פגום» (שו״ע או״ח קפ״ב:ז)

לשון השלחן ערוך

סעיף ז׳ (קפ״ב:ז): «בשעת הדחק מברכין על כוס פגום». כלומר, כל הצריך שלא יהא פגום — כשאפשר בתיקון או בכוס אחרת ; אבל בשעת הדחק, שאין כוס אחרת ואין במה לתקן, מברכין אף על הפגום ואין מבטלין כוס של ברכה.
שורש הדין: יסוד סעיף ז׳ — שהפגם אינו פסול גמור המעכב בדיעבד ובשעת הדחק, אלא לכתחילה והידור. ולכן «בשעת הדחק מברכין על כוס פגום» (קפ״ב:ז), שמוטב לברך על כוס פגום מלבטל את הכוס לגמרי. והביאום הפוסקים בשם השערי תשובה ואחרונים.
חקירה — היתר הפגם בשעת הדחק: משום שהפגם דין לכתחילה בלבד (ובדיעבד ובדחק אין מעכב), או משום שכוס של ברכה עצמו אינו מעכב (וכשיטת יש אומרים « אינה טעונה כוס כלל »)? ונפקא מינה: מברך על כוס פגום בדחק (לגמרי או רק בצירוף היש אומרים). (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)

סיכום ההנהגות למעשה

ענין הלכה למעשה
טעונה כוס שלוש שיטות ; ולמעשה מצוה מן המובחר לברך על הכוס (קפ״ב:א).
כוס של יין / חמר מדינה אינו אלא של יין ; ובאין יין חמר מדינה, מברכין עליהם חוץ מן המים (קפ״ב:ב).
גדר הפגם השותה פגם ; השופך לתוך ידו או כלי אין בכך כלום (קפ״ב:ג).
תיקון הכוס נותן מכוס הברכה לכוסות המסובין ; החזיר לקנקן כשר קמא קמא בטיל ; מתקנין בהוספת יין ומים (קפ״ב:ד–ו).
שעת הדחק בשעת הדחק מברכין אף על כוס פגום (קפ״ב:ז).

טבלה — מקורות הסוגיא

טבלה — סוגיות ומקורות

הענין הדין המקור
טעונה כוס שלוש שיטות ; מצוה מן המובחר לברך על הכוס ברכות נ״א ע״א · שו״ע או״ח קפ״ב:א
כוס של יין / חמר מדינה אינו אלא של יין ; ובאין יין חמר מדינה, חוץ מן המים שו״ע או״ח קפ״ב:ב
גדר הפגם השותה פגם ; השופך אין בכך כלום ברכות נ״א ע״א · שו״ע קפ״ב:ג
תיקון הכוס כוסות המסובין ; קמא קמא בטיל ; הוספת יין ומים שו״ע קפ״ב:ד–ו · ועיין סי׳ ק״ץ ורע״א
שעת הדחק מברכין אף על כוס פגום שו״ע קפ״ב:ז
גמרא: ברכות פרק שלשה שאכלו · «עשרה דברים נאמרו בכוס של ברכה» (ברכות נ״א ע״א)
ראשונים ומרן: רמב״ם (הלכות ברכות פרק ז׳) · רא״ש (פרק שלשה שאכלו) · רשב״א · טור · בית יוסף · שלחן ערוך · רמ״א
פוסקים ונושאי כלים: מגן אברהם · ט״ז · אליה רבה · פרי מגדים · באר היטב · שערי תשובה · משנה ברורה · ערוך השלחן · כף החיים · שלחן ערוך הרב (לעיון בדעת הרב)
← רמה 3 — סיכום רמה 1 — יסוד →
~ ~ ~ ~ ~
דעת · רב יוסף חיים סממה

פלפול ועיון באורח חיים · סימן קפ״ב · דיני כוס ברכת המזון ושלא יהיה פגום · ⚡ רמה 2 — למדן
⚠️ תוכן זה נועד ללימוד בלבד. לכל שאלה למעשה (לְמַעֲשֶׂה), יש לפנות לרב מוסמך.

DAAT דעת — © 5786 / 2026 · Retour à l’accueil · סימן קפ״ב · ♥ Soutenir

📖Rejoindre une 'havrouta