✦ ❖ ✦
דעת · רמה 2 — למדן

שולחן ערוך · אורח חיים

Dire le birkat hamazon au lieu du repas — עיונים מעמיקים
סימן קפ״ד · ו׳ סעיפים
מברך במקום שאכל · שכח ויצא · שבעת המינים · ספק מן התורה · שיעור עיכול
עיון, פלפול, שיטות הראשונים והאחרונים
⚡ ללומדים ותלמידי חכמים ⚡
✦ ❖ ✦

פלפול מעמיק

סוגיות, מקורות, חקירת היסוד, מחלוקות ראשונים ואחרונים,
נפקא מינות הלכתא ועיון בשיטות

הנושא:
שולחן ערוך אורח חיים סימן קפ״ד — ו׳ סעיפים
עם נושאי כלים: בית יוסף, טור, רמב״ם (הלכות ברכות פרק ב׳ ופרק ד׳), רא״ש, רבנו יונה, מגן אברהם, ט״ז, אליה רבה, פרי מגדים, משנה ברורה, ערוך השלחן, כף החיים

הבסיס התלמודי:
ברכות פרק שמיני (נ״ג ע״ב) · «מחלוקת בשכח אבל במזיד דברי הכל יחזור למקומו ויברך» (ברכות נ״ג ע״ב) · «כל זמן שאינו רעב» (ברכות נ״ג ע״ב)

עריכה ועיון:
רב יוסף חיים סממה · דעת

📑 Table des matières

  1. הקדמת הסוגיא — מברך במקום שאכל ומקורו (ברכות נ״ג), מי ששכח ויצא (בית שמאי ובית הלל, הרמב״ם והרא״ש), חקירת יסוד הדין
  2. יש לו עוד פת — «אם יש לו פת עוד יאכל במקום השני מעט ויברך» (קפ״ד:ב), «רק שלא יהא רעב»
  3. שבעת המינים וחמשת מיני דגן — «י״א שכל שבעת המינים טעונים ברכה לאחריהם במקומם» (קפ״ד:ג), «וי״א דחמשת מיני דגן דוקא»
  4. ספק בירך וברכת המזון מן התורה — «צריך לברך מספק מפני שהיא מן התורה» (קפ״ד:ד)
  5. שיעור עיכול והכזית — «עד שיתעכל המזון שבמעיו» (קפ״ד:ה), «בכזית» (קפ״ד:ו) · נפקא מינה · טבלאות

📜 Le texte du Choulhan Aroukh — les seifim

לִקְבֹּעַ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן בִּמְקוֹם סְעוּדָה וּמִי שֶׁשָּׁכַח וְלֹא בֵּרֵךְ. וּבוֹ ו׳ סְעִיפִים:

א׳: מברך במקום שאכל — צריך לברך קודם שיעקר ממקומו ; שכח ויצא — במזיד יחזור, בשוגג מחלוקת הרמב״ם והרא״ש. ב׳: יש לו עוד פת — יאכל במקום השני מעט ויברך. ג׳: שבעת המינים — טעונים ברכה במקומם, וי״א חמשת מיני דגן. ד׳: ספק — מברך מספק, שהיא מן התורה. ה׳–ו׳: שהות ושיעור — עד שיתעכל המזון, ושיעור אכילה בכזית.

Résumé concis :

ו׳ seifim : on dit le birkat hamazon là où l'on a mangé — «מי שאוכל במקום אחד צריך לברך» (קפ״ד:א), et celui qui est sorti sans bénir : mezid il retourne, shogeg — mahloket du Rambam et du Rosh. S'il a encore du pain, «יאכל במקום השני מעט ויברך» (קפ״ד:ב). Les sept espèces se bénissent à leur place (קפ״ד:ג). En cas de doute, «צריך לברך מספק מפני שהיא מן התורה» (קפ״ד:ד). On bénit «עד שיתעכל המזון שבמעיו» (קפ״ד:ה), et le שיעור אכילה est «בכזית» (קפ״ד:ו).

1. הקדמת הסוגיא — מברך במקום שאכל ומי ששכח (ברכות נ״ג)

פתח דבר — פתיחת ההלכה

פותח מרן בדין קביעת ברכת המזון במקומה — לשון מרן : «מי שאוכל במקום אחד צריך לברך» «קודם שיעקר ממקומו» (שו״ע או״ח קפ״ד:א). ומקור הדין במשנה — תמצית: מי שאכל ושכח ולא בירך, בית שמאי אומרים יחזור למקומו ויברך ובית הלל אומרים יברך במקום שנזכר (ברכות נ״ג ע״ב). ובו ו סעיפים, ויסודם אחד: היכן ועד מתי נקבעת ברכת המזון.
שכח ויצא — מזיד ושוגג: בגמרא בררו את גדר המחלוקת — לשון הגמרא : «מחלוקת בשכח אבל במזיד דברי הכל יחזור למקומו ויברך» (ברכות נ״ג ע״ב). ולהלכה פסק מרן: «אם היה במזיד יחזור למקומו ויברך» (שו״ע או״ח קפ״ד:א), «ואם היה בשוגג להרמב״ם יברך במקום שנזכר», «ולהר״ר יונה והרא״ש גם הוא יחזור למקומו ויברך» (שו״ע או״ח קפ״ד:א). והרמ״א העמיד: «דאף בשוגג יחזור למקומו לכתחלה», ו«במזיד אף בדיעבד לא יצא» (רמ״א או״ח קפ״ד:א).
החקירה היסודית — קביעת הברכה במקום שאכל: מדין « מקום הסעודה » (שהמקום הוא חלק מן החיוב, שהברכה נקבעת בו), או מדין הנהגה בעלמא (שראוי לברך סמוך לאכילה)? ונפקא מינה: דין השוגג, ודין מי שיש לו פת עוד (סעיף ב׳). (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)

2. יש לו עוד פת (שו״ע או״ח קפ״ד:ב)

לשון השלחן ערוך

סעיף ב׳ (קפ״ד:ב): «במה דברים אמורים כשאין לו פת עוד» ; «אבל אם יש לו פת עוד יאכל במקום השני מעט ויברך», «רק שלא יהא רעב» מאכילה ראשונה.
ביאור הדין: חובת החזרה למקום הראשון אינה אלא כשאין לו פת עוד — «במה דברים אמורים כשאין לו פת עוד» (קפ״ד:ב). אבל «אם יש לו פת עוד יאכל במקום השני מעט ויברך» — שמצרף את המקום השני לסעודתו ומברך שם. ותנאי הדבר: «רק שלא יהא רעב» — שלא נתעכלה עדיין האכילה הראשונה, שאם נתעכלה — נסתלקה הסעודה הראשונה ואין הפת שבמקום השני מצילתה. (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)

3. שבעת המינים וחמשת מיני דגן (שו״ע או״ח קפ״ד:ג)

לשון השלחן ערוך

סעיף ג׳ (קפ״ד:ג): «י״א שכל שבעת המינים טעונים ברכה לאחריהם במקומם», «וי״א דחמשת מיני דגן דוקא».
חקירה — דין « ברכה במקומם » בשבעת המינים: האם הוא כדין הפת ממש (שקביעת המקום מעכבת אף בהם), או שבשאר המינים קל יותר (שאין קביעת מקום גמורה אלא בפת)? ונפקא מינה: מי שאכל מפירות שבעת המינים ויצא. (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)

4. ספק בירך וברכת המזון מן התורה (שו״ע או״ח קפ״ד:ד)

לשון השלחן ערוך

סעיף ד׳ (קפ״ד:ד): «אכל ואינו יודע אם בירך ברכת המזון אם לאו» — «צריך לברך מספק» «מפני שהיא מן התורה».
קושיא — בכל הברכות « ספק ברכות להקל », ומדוע כאן «צריך לברך מספק» (קפ״ד:ד)?
תירוץ: כלל « ספק ברכות להקל » נאמר בברכות דרבנן, שספיקן להקל. אבל ברכת המזון חובה מן התורה — «מפני שהיא מן התורה» (קפ״ד:ד), ובספק דאורייתא לחומרא, ולכן «צריך לברך מספק». ומקור החיוב מן התורה בגמרא (ברכות כ״א ע״א), ולמדוה מן הכתוב « ואכלת ושבעת וברכת ». ומכאן שדוקא בברכת המזון של פת (שיש בה חיוב תורה) חוזר בספק, ולא בברכות הנהנין. (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)
היסוד:
«מי שאוכל במקום אחד צריך לברך» «קודם שיעקר ממקומו» (שו״ע או״ח קפ״ד:א) ; «אם יש לו פת עוד יאכל במקום השני מעט ויברך» (קפ״ד:ב) ; «צריך לברך מספק מפני שהיא מן התורה» (קפ״ד:ד).

5. שיעור עיכול והכזית (שו״ע או״ח קפ״ד:ה–ו) · נפקא מינה למעשה

לשון השלחן ערוך

סעיף ה׳ (קפ״ד:ה): «עד אימתי יכול לברך עד שיתעכל המזון שבמעיו» ; «וכמה שיעורו כל זמן שאינו רעב מחמת אותה אכילה» ; «ומשעה שהתחיל להיות רעב» — «כנתעכל לגמרי דיינינן ליה». סעיף ו׳ (קפ״ד:ו): «בכזית».
שורש הדין (ברכות נ״ג): שנינו בגמרא בשיעור העיכול — «כל זמן שאינו רעב» (ברכות נ״ג ע״ב, ר׳ יוחנן) ; ופסקה מרן, «כל זמן שאינו רעב מחמת אותה אכילה» (שו״ע או״ח קפ״ד:ה). ובשיעור אכילה לברכת המזון — מחלוקת ר׳ מאיר ור׳ יהודה בכזית ובכביצה (ברכות מ״ט ע״ב), ופסק מרן «בכזית» (קפ״ד:ו).
חקירה — שיעור העיכול « כל זמן שאינו רעב »: מדד של רעב ממשי (הרגשת האדם), או מדד של זמן (שיעור הליכת ד׳ מילין)? ונפקא מינה: מי ששכח ונזכר לאחר זמן — אם עדיין רשאי לברך. (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)
דין הפירות והיין (קפ״ד:ה): אף בפירות וביין נמדד השיעור לפי התאב — «אם אינו רעב ולא צמא ותאב לאותם פירות יברך» — כל שאינו רעב ולא צמא ולא תאב לאותם פירות, עדיין «יברך אם אינו יודע לשער אם נתעכלו» (קפ״ד:ה).
היסוד:
«עד אימתי יכול לברך עד שיתעכל המזון שבמעיו» «וכמה שיעורו כל זמן שאינו רעב מחמת אותה אכילה» (שו״ע או״ח קפ״ד:ה) ; «בכזית» (קפ״ד:ו).

סיכום ההנהגות למעשה

עניןהלכה למעשה
מברך במקום שאכלצריך לברך קודם שיעקר ממקומו (קפ״ד:א ; ברכות נ״ג).
שכח ויצאבמזיד יחזור למקומו ; בשוגג להרמב״ם יברך במקום שנזכר ולהרא״ש יחזור (קפ״ד:א).
יש לו עוד פתיאכל במקום השני מעט ויברך, רק שלא יהא רעב (קפ״ד:ב).
שבעת המינים / ספקי״א טעונים ברכה במקומם וי״א חמשת מיני דגן (קפ״ד:ג) ; ובספק — מברך מן התורה (קפ״ד:ד).
שיעור עיכול וכזיתעד שיתעכל המזון, כל זמן שאינו רעב (קפ״ד:ה) ; ושיעור אכילה בכזית (קפ״ד:ו).

טבלה — מקורות הסוגיא

טבלה — סוגיות ומקורות

העניןהדיןהמקור
מברך במקום שאכל · שכח ויצאצריך לברך קודם שיעקר ; במזיד יחזור, בשוגג מחלוקתברכות נ״ג · שו״ע או״ח קפ״ד:א
יש לו עוד פתיאכל במקום השני מעט ויברך, רק שלא יהא רעבשו״ע קפ״ד:ב
שבעת המיניםי״א טעונים ברכה במקומם ; וי״א חמשת מיני דגןשו״ע קפ״ד:ג
ספק בירךצריך לברך מספק מפני שהיא מן התורהברכות כ״א · שו״ע קפ״ד:ד
שיעור עיכולעד שיתעכל המזון, כל זמן שאינו רעבברכות נ״ג · שו״ע קפ״ד:ה
שיעור אכילהבכזיתברכות מ״ט · שו״ע קפ״ד:ו
גמרא: ברכות פרק שמיני (נ״ג ע״ב) · «מחלוקת בשכח אבל במזיד דברי הכל יחזור למקומו ויברך» (ברכות נ״ג ע״ב) · «כל זמן שאינו רעב» (ברכות נ״ג ע״ב) · ברכת המזון מן התורה (ברכות כ״א ע״א) · שיעור אכילה בכזית (ברכות מ״ט ע״ב)
ראשונים ומרן: רמב״ם (הלכות ברכות פרק ב׳ ופרק ד׳) · רבנו יונה · רא״ש · טור · בית יוסף · שלחן ערוך · רמ״א
פוסקים ונושאי כלים: מגן אברהם · ט״ז · אליה רבה · פרי מגדים · באר היטב · שערי תשובה · משנה ברורה · ערוך השלחן · כף החיים · שלחן ערוך הרב (לעיון בדעת הרב)
← רמה 3 — סיכום רמה 1 — יסוד →
~ ~ ~ ~ ~
דעת · רב יוסף חיים סממה

פלפול ועיון באורח חיים · סימן קפ״ד · דיני ברכת המזון וקביעתה במקום · ⚡ רמה 2 — למדן
⚠️ תוכן זה נועד ללימוד בלבד. לכל שאלה למעשה (לְמַעֲשֶׂה), יש לפנות לרב מוסמך.

DAAT דעת — © 5786 / 2026 · Retour à l’accueil · סימן קפ״ד · ♥ Soutenir

📖Rejoindre une 'havrouta