✦ ❖ ✦
DAAT · NIVEAU 1 — INITIATION

Siman קפ״ח · La 3e bénédiction, le birkat hamazon à Shabbat, et celui qui se trompe

נוסח ברכה שלישית ודיני ברכת המזון בשבת והטועה בברכת המזון — répondre amen après בונה ירושלים et à voix basse, la royauté de la maison de David dans la 3e bénédiction, le nusach de la bénédiction, רצה והחליצנו à Shabbat et יעלה ויבא à Rosh Hodech, celui qui s'est trompé et n'a pas mentionné (Shabbat, Yom Tov, Rosh Hodech), la limite de הטוב והמטיב, la 3e séouda, trois qui ont mangé, et celui qui mangeait quand Shabbat est sorti
סימן קפ״ח · י׳ סעיפים
נוסח ברכה שלישית והטועה בברכת המזון
🌱 Niveau Initiation · מתחילים
✦ ❖ ✦

Ce siman enseigne la troisième bénédiction du Birkat haMazon — בונה ירושלים — et ce qu'il advient de celui qui se trompe. Après l'avoir scellée, on répond amen à sa propre bénédiction, et à voix basse ; on y mentionne la royauté de la maison de David et aucune autre ; son nusach ne change pas de Shabbat à la semaine. À Shabbat on y insère רצה והחליצנו, à Rosh Hodech et Yom Tov יעלה ויבא. Celui qui a oublié dit une bénédiction compensatoire tant qu'il n'a pas commencé הטוב והמטיב ; passé ce seuil, il recommence pour Shabbat et Yom Tov, mais non pour Rosh Hodech. Texte hébreu, traduction française et explication des י׳ seifim, avec une section de cas pratiques.

Sujet : La 3e bénédiction — אמן בלחש, מלכות בית דוד, רצה והחליצנו, ויעלה ויבא, והטועה ולא הזכיר
Source : שולחן ערוך אורח חיים סימן קפ״ח · י׳ סעיפים

Compilation : רב יוסף חיים סממה
DAAT · daattorah.com

Après le siman précédent (על הנסים et les ajouts du Birkat haMazon), le Choulhan Aroukh traite ici la troisième bénédiction et les mentions du jour qu'on y insère. L'idée maîtresse : בונה ירושלים est la dernière des bénédictions de la Torah — מפני שהיא סיום הברכות דאורייתא (שו״ע או״ח קפ״ח:א) — tandis que הטוב והמטיב fut instituée plus tard à Yavné (ברכות מ״ח ע״ב : הטוב והמטיב ביבנה תקנוה). De cette frontière découle tout le siman : on y répond amen, on y met la royauté de David, on y insère la mention du jour — et c'est le début de הטוב והמטיב qui sert de seuil à celui qui s'est trompé. Nous étudions ici au niveau du principe ; pour la conduite personnelle, on se réfère à la décision du Rav.

📑 Plan de l'étude

A. אמן אחר ברכת עצמו ובלחש (séifim 1-2) — amen après בונה ירושלים, et à voix basse
B. מלכות בית דוד ונוסח הברכה (séifim 3-4) — la royauté de David, רחם / נחמנו, בונה ירושלים
C. רצה והחליצנו ויעלה ויבא (séif 5) — Shabbat, Rosh Hodech, Yom Tov, Hol haMoed
D. טעה ולא הזכיר של שבת ויו״ט (séif 6) — la bénédiction compensatoire et le seuil de הטוב והמטיב
E. טעה בראש חדש וסעודה שלישית (séifim 7-8) — ר״ח, ר״ח שחל בשבת, סעודה שלישית
F. ג׳ שאכלו ויצא שבת (séifim 9-10) — le zimoun défait, et le repas qui déborde
1-3. Cas pratiques et questions de compréhension

A. אמן אחר ברכת עצמו ובלחש — l'amen après בונה ירושלים

בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם — la troisième bénédiction du Birkat haMazon, celle de la consolation de Jérusalem. Elle clôt les bénédictions deOraïta (de la Torah) : la quatrième, הטוב והמטיב, est d'institution rabbinique — הטוב והמטיב ביבנה תקנוה (ברכות מ״ח ע״ב). C'est pourquoi on répond amen à sa propre bénédiction en la scellant : une exception dans toute la halakha, qu'on atténue en la disant à voix basse.

Séif 1 — אחר שחתם בונה ירושלים יענה אמן אחר ברכת עצמו

אחר שחתם בונה ירושלים יענה אמן אחר ברכת עצמו מפני שהיא סיום הברכות דאורייתא דהטוב והמטיב אינה דאורייתא:
Séif 1 : après avoir scellé בונה ירושלים, il répondra amen à sa propre bénédiction, parce que c'est la fin des bénédictions de la Torah, car הטוב והמטיב n'est pas de la Torah.
L'unique amen à soi-même : אחר שחתם בונה ירושלים יענה אמן אחר ברכת עצמו (שו״ע או״ח קפ״ח:א). La raison est donnée dans le séif même : מפני שהיא סיום הברכות דאורייתא דהטוב והמטיב אינה דאורייתא — on marque ainsi la fin des trois bénédictions de la Torah. La Guemara enseigne en effet que la quatrième fut instituée plus tard : הטוב והמטיב ביבנה תקנוה (ברכות מ״ח ע״ב).

Séif 2 — אמן זה יאמרנו בלחש

אמן זה יאמרנו בלחש כדי שלא ירגישו שברכת הטוב והמטיב אינה דאורייתא ויזלזלו בה: הגה ונראה דדוקא כשמברך לבד ואין עונים אמן אחר שאר ברכות אבל כשמזמנין עונין עליו כשאר אמן שעונין על ברכות הראשונות אע״ג דהמברך עונה ג״כ מ״מ אינו ניכר כ״כ הואיל ואחרים עונין ג״כ עמו וכן המנהג במדינות אלו לאומרם בקול רם אפי׳ המברך עצמו כשמזמנין ואולי מהאי טעמא:
Séif 2 : cet amen, il le dira à voix basse, afin qu'on ne s'aperçoive pas que la bénédiction הטוב והמטיב n'est pas de la Torah et qu'on ne la traite pas à la légère. Gloss (Rama) : il semble que cela vaut précisément quand il bénit seul et qu'on ne répond pas amen après les autres bénédictions ; mais quand on fait le zimoun, on lui répond comme aux autres amen que l'on répond aux premières bénédictions — et bien que le mevarech réponde lui aussi, cela ne se remarque pas tant, puisque d'autres répondent avec lui ; et tel est l'usage dans ces pays, de les dire à voix haute, même le mevarech lui-même, quand on fait le zimoun ; peut-être est-ce pour cette raison.
Pourquoi à voix basse : אמן זה יאמרנו בלחש (שו״ע או״ח קפ״ח:ב), כדי שלא ירגישו שברכת הטוב והמטיב אינה דאורייתא ויזלזלו בה — pour ne pas donner à penser que la quatrième bénédiction serait de moindre importance. Le Rama restreint la règle au cas où l'on bénit seul, et atteste l'usage inverse au zimoun : וכן המנהג במדינות אלו לאומרם בקול רם אפי׳ המברך עצמו כשמזמנין (רמ״א או״ח קפ״ח:ב).

B. מלכות בית דוד ונוסח הברכה — la royauté de David et le texte de la bénédiction

Séif 3 — צריך להזכיר בברכה שלישית מלכות בית דוד

צריך להזכיר בברכה שלישית מלכות בית דוד ואין להזכיר בה שום מלכות אחר והאומר ומלכותך ומלכו׳ בית דוד משיחך טועה שאין להשוות מלכותא דארעא עם מלכותא דשמיא וכן אין לומר בה אבינו מלכנו: הגה וי״א דאף כשאומר יעלה ויבא לא יסיים מלך חנון ורחום אלא ידלג מלת מלך [אבודרהם] וסברא נכונה היא אבל לא ראיתי נוהגים כן:
Séif 3 : il faut mentionner dans la troisième bénédiction la royauté de la maison de David, et l'on n'y mentionnera aucune autre royauté ; et celui qui dit ומלכותך ומלכו׳ בית דוד משיחך se trompe, car il ne faut pas égaler la royauté de la terre à la royauté du Ciel ; de même on n'y dira pas אבינו מלכנו. Gloss (Rama) : et certains disent que même quand on dit יעלה ויבא, on ne conclura pas מלך חנון ורחום, mais on omettra le mot מלך [Avoudraham] — et c'est un raisonnement juste ; mais je n'ai pas vu qu'on fasse ainsi.
Le contenu obligé de la bénédiction : צריך להזכיר בברכה שלישית מלכות בית דוד (שו״ע או״ח קפ״ח:ג), et rien d'autre — ואין להזכיר בה שום מלכות אחר. La Guemara le dit déjà : כל שאינו אומר ברית ותורה בברכת הארץ… לא יצא ידי חובתו (ברכות מ״ט ע״א), la royauté de David faisant partie de בונה ירושלים. La raison de ne pas mêler les deux royautés est donnée dans le séif : שאין להשוות מלכותא דארעא עם מלכותא דשמיא.

Séif 4 — נוסח ברכה זו פותח בה רחם או נחמנו וחותם בה בונה ירושלים

נוסח ברכה זו פותח בה רחם ה׳ אלהינו או נחמנו ה׳ אלהינו וחותם בה בונה ירושלים או מנחם ציון בבנין ירושלים ואין לשנות הנוסחא משבת לחול דבין בשבת בין בחול אומר נוסחא אחת: [הגה וי״א דאמרי׳ בונה ברחמיו ירושלים וכן נוהגין]. מרדכי סוף ברכות:
Séif 4 : le texte de cette bénédiction — on l'ouvre par רחם ה׳ אלהינו ou נחמנו ה׳ אלהינו, et on la scelle par בונה ירושלים ou מנחם ציון בבנין ירושלים ; et l'on ne change pas le texte de Shabbat au jour de semaine, car aussi bien à Shabbat qu'en semaine on dit un seul et même texte. Gloss (Rama) : [et certains disent que l'on dit בונה ברחמיו ירושלים, et tel est l'usage]. Mordekhi, fin de Berakhot.
Ouverture et sceau : נוסח ברכה זו פותח בה רחם ה׳ אלהינו או נחמנו ה׳ אלהינו וחותם בה בונה ירושלים או מנחם ציון בבנין ירושלים (שו״ע או״ח קפ״ח:ד). Et surtout : ואין לשנות הנוסחא משבת לחול דבין בשבת בין בחול אומר נוסחא אחת — la mention de Shabbat s'ajoute (רצה והחליצנו), elle ne remplace pas le texte. Le Rama note l'usage בונה ברחמיו ירושלים (רמ״א או״ח קפ״ח:ד).

C. רצה והחליצנו ויעלה ויבא — les mentions du jour

Séif 5 — בשבת אומר בה רצה והחליצנו ובראש חדש ויום טוב יעלה ויבא

בשבת אומר בה רצה והחליצנו ובראש חדש וי״ט וחולו של מועד אומר יעלה ויבא ואם חל אחד מהם בשבת אומר רצה והחליצנו ואח״כ יעלה ויבא ואינו מזכיר של שבת ביעלה ויבא ולא של יו״ט וחולו של מועד ור״ח ברצה והחליצנו:
Séif 5 : à Shabbat on y dit רצה והחליצנו ; à Rosh Hodech, à Yom Tov et à Hol haMoed on dit יעלה ויבא ; et si l'un d'eux tombe un Shabbat, on dit רצה והחליצנו puis יעלה ויבא ; et l'on ne mentionne pas Shabbat dans יעלה ויבא, ni Yom Tov, Hol haMoed et Rosh Hodech dans רצה והחליצנו.
Deux formules distinctes, dans l'ordre : בשבת אומר בה רצה והחליצנו ובראש חדש וי״ט וחולו של מועד אומר יעלה ויבא (שו״ע או״ח קפ״ח:ה) ; et quand les deux se rencontrent — אומר רצה והחליצנו ואח״כ יעלה ויבא, Shabbat d'abord. Chacune garde son objet : ואינו מזכיר של שבת ביעלה ויבא. La place de ces mentions est ancienne : à Shabbat, la bénédiction מתחיל בנחמה ומסיים בנחמה, et l'on ואומר קדושת היום באמצע (ברכות מ״ח ע״ב).

D. טעה ולא הזכיר של שבת ויום טוב — celui qui a oublié

Séif 6 — טעה ולא הזכיר של שבת אומר ברוך… שנתן שבתות למנוחה

טעה ולא הזכיר של שבת אומר ברוך אתה ה׳ אלהינו מלך העולם שנתן שבתות למנוחה לעמו ישראל באהבה לאות ולברית ברוך אתה ה׳ מקדש השבת ואם טעה ולא הזכיר של יו״ט אומר ברוך אתה ה׳ אלהינו מלך העולם אשר נתן ימים טובים לישראל לששון ולשמחה את יום חג פלוני הזה ברוך אתה ה׳ מקדש ישראל והזמנים. ואם חל יום טוב בשבת אומר שנתן שבתות למנוחה לעמו ישראל באהבה לאות ולברית וימים טובים לששון ולשמחה את יום חג פלוני הזה ברוך אתה ה׳ מקדש השבת וישראל והזמנים. וכל ברכות הללו בשם ומלכות והא דסגי בהך ברכה דוקא כשנזכר קודם שהתחיל הטוב והמטיב אבל אם לא נזכר עד שהתחיל הטוב והמטיב צריך לחזור לראש ברכת המזון:
Séif 6 : s'il s'est trompé et n'a pas mentionné Shabbat, il dit ברוך אתה ה׳ אלהינו מלך העולם שנתן שבתות למנוחה לעמו ישראל באהבה לאות ולברית ברוך אתה ה׳ מקדש השבת. Et s'il s'est trompé et n'a pas mentionné Yom Tov, il dit ברוך אתה ה׳ אלהינו מלך העולם אשר נתן ימים טובים לישראל לששון ולשמחה את יום חג פלוני הזה ברוך אתה ה׳ מקדש ישראל והזמנים. Et si Yom Tov tombe un Shabbat, il dit שנתן שבתות למנוחה לעמו ישראל באהבה לאות ולברית וימים טובים לששון ולשמחה את יום חג פלוני הזה ברוך אתה ה׳ מקדש השבת וישראל והזמנים. Toutes ces bénédictions se disent avec Nom et Royauté (בשם ומלכות). Et le fait que cette bénédiction suffise ne vaut que s'il s'en est souvenu avant d'avoir commencé הטוב והמטיב ; mais s'il ne s'en est souvenu qu'après avoir commencé הטוב והמטיב, il doit revenir au début du Birkat haMazon.
La réparation existe, mais elle a une limite : והא דסגי בהך ברכה דוקא כשנזכר קודם שהתחיל הטוב והמטיב (שו״ע או״ח קפ״ח:ו) ; au-delà — אבל אם לא נזכר עד שהתחיל הטוב והמטיב צריך לחזור לראש ברכת המזון. Et ces bénédictions ne sont pas de simples ajouts : וכל ברכות הללו בשם ומלכות. On retient donc deux seuils : avant הטוב והמטיב, une bénédiction compensatoire ; après, on recommence tout le Birkat haMazon.
Le seuil, en une image : tant que la bouche n'a pas prononcé le début de הטוב והמטיב, la troisième bénédiction est encore ouverte et se répare par une bénédiction dédiée ; dès ce début prononcé, elle est close — et pour Shabbat ou Yom Tov, dont le repas est obligatoire, il faut tout reprendre.

E. טעה בראש חדש וסעודה שלישית — Rosh Hodech, Rosh Hodech en Shabbat, 3e séouda

Séif 7 — טעה ולא הזכיר של ראש חדש אינו חוזר

אם טעה ולא הזכיר בה של ר״ח בין ביום בין בלילה אומר ברוך שנתן ראשי חדשים לעמו ישראל לזכרון ואינו חותם בה והוא שנזכר קודם שהתחיל הטוב והמטיב. אבל אם לא נזכר עד שהתחיל הטוב והמטיב אינו חוזר מפני שאינו חייב לאכול פת כדי שיתחייב לברך ברכת המזון וחול המועד דינו כר״ח: הגה ואפשר דמ״מ יש לאמרו בתוך שאר הרחמן כמו שנתבאר לעיל ססי׳ קפ״ז גבי על הנסי׳ ואולי יש לחלק כי ביעלה ויבא יש בו הזכרת שמות ואין לאמרו לבטל׳ כן נ״ל וכן נוהגין. אם חל ראש חדש בשבת והזכיר של שבת ולא הזכיר של ראש חדש ולא נזכר עד שהתחיל הטוב והמטיב אינו חוזר ואם שכח (גם) של שבת ונזכר קודם שהתחיל הטוב והמטיב כולל ראש חודש עם שבת ואומר שנתן שבתות למנוחה וראשי חדשים לזכרון ואם פתח בהטוב והמטיב חוזר לראש ברכת המזון ומזכיר של שבת ושל ראש חודש ויש מי שאומר שאם שכח של שבת וראש חדש ונזכר קודם שהתחיל הטוב והמטיב אומר שנתן שבתות למנוחה וראשי חדשים לזכרון וחותם בשל שבת ואינו חותם בשל ראש חדש:
Séif 7 : s'il s'est trompé et n'y a pas mentionné Rosh Hodech, de jour comme de nuit, il dit ברוך שנתן ראשי חדשים לעמו ישראל לזכרון et il n'y scelle pas (pas de hatima) — et cela pourvu qu'il s'en soit souvenu avant d'avoir commencé הטוב והמטיב. Mais s'il ne s'en est souvenu qu'après avoir commencé הטוב והמטיב, il ne recommence pas, parce qu'il n'est pas tenu de manger du pain pour être obligé au Birkat haMazon ; et Hol haMoed a la même loi que Rosh Hodech. Gloss (Rama) : et il se peut qu'il faille néanmoins le dire parmi les autres הרחמן, comme il a été expliqué plus haut à la fin du siman 187 à propos de על הנסים ; peut-être toutefois y a-t-il à distinguer, car dans יעלה ויבא il y a mention de Noms divins, et il ne faut pas les dire en vain — ainsi me semble-t-il, et tel est l'usage. Et si Rosh Hodech tombe un Shabbat, qu'il ait mentionné Shabbat mais non Rosh Hodech et ne s'en soit souvenu qu'après avoir commencé הטוב והמטיב, il ne recommence pas. Et s'il a oublié (aussi) Shabbat et s'en est souvenu avant d'avoir commencé הטוב והמטיב, il inclut Rosh Hodech avec Shabbat et dit שנתן שבתות למנוחה וראשי חדשים לזכרון ; et s'il a déjà ouvert par הטוב והמטיב, il revient au début du Birkat haMazon et mentionne Shabbat et Rosh Hodech. Et il en est un qui dit que s'il a oublié Shabbat et Rosh Hodech et s'en est souvenu avant d'avoir commencé הטוב והמטיב, il dit שנתן שבתות למנוחה וראשי חדשים לזכרון et scelle par celle de Shabbat, sans sceller par celle de Rosh Hodech.
La différence décisive avec Shabbat : אינו חוזר מפני שאינו חייב לאכול פת כדי שיתחייב לברך ברכת המזון (שו״ע או״ח קפ״ח:ז) — à Rosh Hodech, rien n'oblige à manger du pain ; à Shabbat, si. La Guemara pose exactement ce partage : le Birkat haMazon ordinaire, דאי בעי אכיל אי בעי לא אכיל, alors qu'à Shabbat et Yom Tov דלא סגי דלא אכיל (ברכות מ״ט ע״ב). Noter aussi la hatima unique quand on regroupe Shabbat et Rosh Hodech : וחותם בשל שבת ואינו חותם בשל ראש חדש — écho de la règle אין חותמין בשתים (ברכות מ״ט ע״א).

Séif 8 — סעודה שלישית בשבת דינה כראש חודש

סעודה שלישית בשבת דינה כראש חודש:
Séif 8 : la troisième séouda de Shabbat a la même loi que Rosh Hodech.
La 3e séouda suit Rosh Hodech : סעודה שלישית בשבת דינה כראש חודש (שו״ע או״ח קפ״ח:ח) — c'est-à-dire qu'ayant oublié רצה והחליצנו à ce repas et s'étant souvenu après le début de הטוב והמטיב, on ne recommence pas, la logique étant la même qu'au séif précédent : le pain n'y est pas obligatoire de la même manière.

F. ג׳ שאכלו ויצא שבת — le zimoun défait et le repas qui déborde

Séif 9 — ג׳ שאכלו וצריכין לחזור — יברך כל אחד בפני עצמו

ג׳ שאכלו בשבתות וי״ט ושכחו להזכיר מעין המאורע והם צריכין לחזור לראש בהמ״ז יברך כל אחד בפני עצמו כי מידי זימון כבר יצאו:
Séif 9 : trois qui ont mangé lors des Shabbatot et des jours de fête et ont oublié de mentionner ce qui rappelle l'événement du jour, et qui doivent revenir au début du Birkat haMazon — chacun bénira pour lui-même, car quant au zimoun ils se sont déjà acquittés.
Le zimoun ne se refait pas : יברך כל אחד בפני עצמו כי מידי זימון כבר יצאו (שו״ע או״ח קפ״ח:ט). Ce qui doit être repris, c'est le Birkat haMazon lui-même à cause de la mention manquante — ושכחו להזכיר מעין המאורע — non l'invitation initiale, déjà accomplie.

Séif 10 — היה אוכל ויצא שבת מזכיר של שבת

היה אוכל ויצא שבת מזכיר של שבת בברכת המזון דאזלינן בתר התחלת הסעודה וה״ה לר״ח ופורים וחנוכה:
Séif 10 : s'il était en train de manger et que Shabbat est sorti, il mentionne Shabbat dans le Birkat haMazon, car nous suivons le début du repas ; et il en va de même pour Rosh Hodech, Pourim et Hanouka.
Le repas se juge à son commencement : היה אוכל ויצא שבת מזכיר של שבת בברכת המזון דאזלינן בתר התחלת הסעודה (שו״ע או״ח קפ״ח:י). La règle s'étend au-delà de Shabbat : וה״ה לר״ח ופורים וחנוכה — un repas commencé dans le jour garde la mention de ce jour, même si l'on bénit après sa sortie.
Le siman en une phrase : בונה ירושלים clôt les bénédictions de la Torah — d'où l'amen qu'on se répond, à voix basse ; on y met la royauté de David et un nusach unique ; on y insère רצה והחליצנו à Shabbat et יעלה ויבא à Rosh Hodech et Yom Tov ; celui qui a oublié répare par une bénédiction dédiée tant qu'il n'a pas commencé הטוב והמטיב, et passé ce seuil il recommence pour Shabbat et Yom Tov mais non pour Rosh Hodech ni pour la 3e séouda ; le zimoun ne se refait pas ; et le repas suit son commencement.

Cas pratiques

Cas 1 — J'ai oublié רצה והחליצנו à Shabbat

Situation : au repas de Shabbat, je m'aperçois que je n'ai pas dit רצה והחליצנו. Que faire ?
Conduite : tout dépend de l'endroit où je me trouve. Si je ne suis pas encore arrivé au début de הטוב והמטיב, je dis la bénédiction du séif 6 — ברוך אתה ה׳ אלהינו מלך העולם שנתן שבתות למנוחה לעמו ישראל באהבה לאות ולברית ברוך אתה ה׳ מקדש השבת (שו״ע או״ח קפ״ח:ו). Si j'ai déjà commencé הטוב והמטיב, צריך לחזור לראש ברכת המזון. Pour la pratique, on suit son Rav.

Cas 2 — J'ai oublié יעלה ויבא à Rosh Hodech

Situation : à Rosh Hodech, je m'aperçois que je n'ai pas dit יעלה ויבא. Dois-je recommencer ?
Conduite : avant le début de הטוב והמטיב, je dis ברוך שנתן ראשי חדשים לעמו ישראל לזכרון, sans hatima — ואינו חותם בה (שו״ע או״ח קפ״ח:ז). Après ce début, אינו חוזר, car אינו חייב לאכול פת. Le Rama évoque de le dire alors parmi les הרחמן (רמ״א או״ח קפ״ח:ז). Pour la pratique, on suit son Rav.

Cas 3 — La séouda chelichit qui déborde sur la sortie de Shabbat

Situation : j'ai commencé la 3e séouda avant la nuit ; je bénis après la sortie de Shabbat. Est-ce que je dis רצה והחליצנו ?
Conduite : le siman répond que l'on suit le début du repas — היה אוכל ויצא שבת מזכיר של שבת בברכת המזון דאזלינן בתר התחלת הסעודה (שו״ע או״ח קפ״ח:י) ; et וה״ה לר״ח ופורים וחנוכה. Par ailleurs, si à ce repas j'ai oublié la mention, סעודה שלישית בשבת דינה כראש חודש (שו״ע או״ח קפ״ח:ח). Pour la pratique, on suit son Rav.

Questions de compréhension

Vérifie ta compréhension :
  1. Pourquoi répond-on amen à sa propre bénédiction après בונה ירושלים, et pourquoi à voix basse (séifim 1-2) ?
  2. Que doit contenir la 3e bénédiction, et que ne doit-on pas y mentionner (séif 3) ?
  3. Quel est l'ordre quand Rosh Hodech ou Yom Tov tombe un Shabbat (séif 5) ?
  4. Quel est le seuil qui sépare la bénédiction compensatoire du retour au début (séifim 6-7) ?
  5. Pourquoi ne recommence-t-on pas à Rosh Hodech, et que fait celui qui mangeait quand Shabbat est sorti (séifim 7, 10) ?

Pour aller plus loin

Si tu veux approfondir ce siman :
Continuer vers le siman suivantSiman 189 →
~ ~ ~ ~ ~
DAAT · רב יוסף חיים סממה

סימן קפ״ח · י׳ סעיפים · Niveau 1 — Initiation
♥ Soutenir DAAT
📖Rejoindre la khavroutha