✦ ❖ ✦
דעת · רמה 2 — למדן
שולחן ערוך · אורח חיים
Precise details in the text of birkat hamazon — עיונים מעמיקים
סימן קפ״ז · ד׳ סעיפים
מטבע הברכה · המוסיף גורע · ברית ותורה · מלכות בית דוד · מחזירין אותו
עיון, פלפול, שיטות הראשונים והאחרונים
⚡ ללומדים ותלמידי חכמים ⚡
✦ ❖ ✦
פלפול מעמיק
סוגיות, מקורות, חקירת היסוד, מחלוקות ראשונים ואחרונים,
נפקא מינות הלכתא ועיון בשיטות
הנושא:
שולחן ערוך אורח חיים סימן קפ״ז — ד׳ סעיפים
עם נושאי כלים: בית יוסף, טור, רמב״ם (הלכות ברכות פרק ב׳), רא״ש, כל בו, מגן אברהם, ט״ז, אליה רבה, פרי מגדים, באר היטב, משנה ברורה, ערוך השלחן, כף החיים
הבסיס התלמודי:
ברכות פרק כיצד מברכין (מ׳) ופרק שלשה שאכלו (מ״ח–מ״ט) · «כל המשנה ממטבע שטבעו חכמים בברכות לא יצא ידי חובתו» (ברכות מ׳ ע״ב)
עריכה ועיון:
רב יוסף חיים סממה · דעת
📑 Table of contents
- הקדמת הסוגיא — מטבע שטבעו חכמים ועיכוב הנוסח (ברכות מ׳ ע״ב, מ״ח ע״ב–מ״ט ע״א), וסדר תקנת ארבע הברכות
- נוסח ברכת הזן — «יש אומרים ברוך משביע לרעבים ואין לאומרו והמוסיף גורע» (שו״ע או״ח קפ״ז:א), ודין «בריך רחמנא מלכא מארי דהאי פיתא» (שו״ע או״ח קפ״ז:א)
- ברית ותורה בברכת הארץ — מחלוקת הרא״ש והרמב״ם (שו״ע או״ח קפ״ז:ב), «ודברי הרא״ש הם עיקר» (רמ״א או״ח קפ״ז:ב)
- עיכוב ברית ותורה — «אפי׳ אם לא חיסר אלא אחד מהם מחזירין אותו» (שו״ע או״ח קפ״ז:ג), ודין נשים ועבדים (רמ״א או״ח קפ״ז:ג)
- מלכות בית דוד ועל הנסים — «אם לא הזכיר בבונה ירושלים מלכות בית דוד מחזירין אותו» (שו״ע או״ח קפ״ז:ד) · נפקא מינה · טבלאות
📜 The text of the Choulhan Aroukh — the seifim
דִּיּוּקִים בְּנֻסַּח בִּרְכַּת הַמָּזוֹן. וּבוֹ ד׳ סְעִיפִים:
א׳: נוסח ברכת הזן — אין אומרים ברוך משביע לרעבים, שהמוסיף גורע ; והאומר בריך רחמנא במקום ברכת הזן — יצא, ולדעה שניה צריך שיחתום. ב׳: ברית ותורה בברכת הארץ — שיטת הרא״ש שאין כופלין התיבות, והרמב״ם חולק, ופסק הרמ״א כרא״ש. ג׳: עיכוב ההזכרה — לא הזכיר ברית ותורה, ואפילו אחד מהם — מחזירין אותו ; ונשים ועבדים בהגהת הרמ״א. ד׳: מלכות בית דוד — לא הזכירה בבונה ירושלים — מחזירין אותו ; ועל הנסים דחנוכה ופורים — אין מחזירין.
Concise summary:
ד׳ seifim: the siman settles the text of Birkat haMazon by a single principle — «כל המשנה ממטבע שטבעו חכמים בברכות לא יצא ידי חובתו» (Berakhot 40b). One does not add to it — «יש אומרים ברוך משביע לרעבים ואין לאומרו והמוסיף גורע» (שו״ע או״ח קפ״ז:א) ; the minimal formula «בריך רחמנא מלכא מארי דהאי פיתא» (שו״ע או״ח קפ״ז:א) discharges the duty after the fact. One does not omit from it the substantive mentions: the ברית and the תורה — «אפי׳ אם לא חיסר אלא אחד מהם מחזירין אותו» (שו״ע או״ח קפ״ז:ג) — and the Davidic kingship — «אם לא הזכיר בבונה ירושלים מלכות בית דוד מחזירין אותו» (שו״ע או״ח קפ״ז:ד) ; whereas the על הנסים — «ואם לא אמרו אין מחזירין אותו» (רמ״א או״ח קפ״ז:ד).
1. הקדמת הסוגיא — מטבע שטבעו חכמים ועיכוב הנוסח
פתח דבר — פתיחת ההלכה
פותח מרן בדיוקי נוסח ברכת המזון — לשון מרן : «יש אומרים ברוך משביע לרעבים ואין לאומרו והמוסיף גורע» (שו״ע או״ח קפ״ז:א). ויסוד כל הסימן במטבע שטבעו חכמים — «כל המשנה ממטבע שטבעו חכמים בברכות לא יצא ידי חובתו» (ברכות מ׳ ע״ב). ובו ד׳ סעיפים, ועניינם אחד: מה שבנוסח מעכב ומה שאינו מעכב.
סדר ארבע הברכות ותקנתן: «משה תקן לישראל ברכת הזן בשעה שירד להם מן» (ברכות מ״ח ע״ב) ; «יהושע תקן להם ברכת הארץ כיון שנכנסו לארץ» (ברכות מ״ח ע״ב) ; «דוד ושלמה תקנו בונה ירושלים» (ברכות מ״ח ע״ב). ומכאן שלוש ההזכרות שסימננו עוסק בהן — ברית ותורה בברכת הארץ, ומלכות בית דוד בבונה ירושלים — נוגעות בגופן של הברכות ובטעם תקנתן, ולא בקישוט בעלמא.
החקירה היסודית — עיכוב הנוסח: משום שינוי המטבע (דין בצורת הברכה), או משום חסרון ההזכרה (דין בתוכן הברכה)?
- (א) שינוי המטבע — «כל המשנה ממטבע שטבעו חכמים בברכות לא יצא ידי חובתו» (ברכות מ׳ ע״ב) ; ולפי זה אף התוספת פוגמת בצורה, וזהו «והמוסיף גורע» (שו״ע או״ח קפ״ז:א).
- (ב) חסרון ההזכרה — «וכל שאינו אומר ברית ותורה בברכת הארץ ומלכות בית דוד בבונה ירושלים לא יצא ידי חובתו» (ברכות מ״ט ע״א) ; ולפי זה העיכוב תלוי בענין הנזכר, ולא בתיבות דוקא.
2. נוסח ברכת הזן — המוסיף גורע ובריך רחמנא (שו״ע או״ח קפ״ז:א)
לשון השלחן ערוך
סעיף א׳: «יש אומרים ברוך משביע לרעבים ואין לאומרו והמוסיף גורע» (שו״ע או״ח קפ״ז:א) ; «אם אמר במקום ברכת הזן בריך רחמנא מלכא מארי דהאי פיתא יצא» (שו״ע או״ח קפ״ז:א) ; «ויש אומרים שצריך שיחתום בריך רחמנא דזן כולה» (שו״ע או״ח קפ״ז:א).
שורש הדין (ברכות מ׳ ע״ב): מעשה בבנימין רעיא שאמר נוסח קצר בלשון חול, «בריך רחמנא מריה דהאי פיתא» (ברכות מ׳ ע״ב), ואמר רב שיצא. וטעמא, שיש בו שם ומלכות — «כל ברכה שאין בה הזכרת השם אינה ברכה» (ברכות מ׳ ע״ב) לרב, ו«כל ברכה שאין בה מלכות אינה ברכה» (ברכות מ׳ ע״ב) לרבי יוחנן. ומרן הוסיף בנוסח «מלכא» (שו״ע או״ח קפ״ז:א), שתהא בה מלכות בפירוש.
קושיא — אם «כל המשנה ממטבע שטבעו חכמים בברכות לא יצא ידי חובתו» (ברכות מ׳ ע״ב), כיצד יצא האומר «בריך רחמנא מלכא מארי דהאי פיתא» (שו״ע או״ח קפ״ז:א), שאין זה מטבע ברכת הזן כלל?
תירוץ: תמצית: לא נאמר «לא יצא» אלא במטבע שחכמים תקנוהו ושינהו ממנו לגמרי ; אבל האומר נוסח קצר שיש בו שם ומלכות וענין הברכה — יצא בדיעבד, ואף בלשון חול, שהרי ברכת המזון בכלל «ואלו נאמרים בכל לשון»… «וברכת המזון» (ברכות מ׳ ע״ב). ומכל מקום אין יציאתו אלא בברכה ראשונה בלבד, שהרי שלוש ברכות בעינן. ולכתחילה לכולי עלמא אין משנין כלל מן הנוסח. (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)
מחלוקת הדעות בחתימה: לדעה ראשונה «יצא» (שו״ע או״ח קפ״ז:א) אף בלא חתימה ; ולדעה שניה «ויש אומרים שצריך שיחתום בריך רחמנא דזן כולה» (שו״ע או״ח קפ״ז:א). תמצית: ויסוד המחלוקת — אם חתימת הברכה מעכבת אף בדיעבד, או שאין מקום שאמרו לחתום בו מעכב בדיעבד. ויש מן האחרונים שנקטו עיקר כדעה השניה.
ובענין ההוספה: «והמוסיף גורע» (שו״ע או״ח קפ״ז:א) — תמצית: אין מוסיפין על מטבע שטבעו חכמים, ומשום כך אין אומרים ברוך משביע לרעבים ; ומכאן דקדקו האחרונים אף בדקדוקי תיבות הנוסח עצמו, שלא לשנות ולא להוסיף.
היסוד:
«יש אומרים ברוך משביע לרעבים ואין לאומרו והמוסיף גורע» (שו״ע או״ח קפ״ז:א) ; «אם אמר במקום ברכת הזן בריך רחמנא מלכא מארי דהאי פיתא יצא» (שו״ע או״ח קפ״ז:א) ; «ויש אומרים שצריך שיחתום בריך רחמנא דזן כולה» (שו״ע או״ח קפ״ז:א).
«יש אומרים ברוך משביע לרעבים ואין לאומרו והמוסיף גורע» (שו״ע או״ח קפ״ז:א) ; «אם אמר במקום ברכת הזן בריך רחמנא מלכא מארי דהאי פיתא יצא» (שו״ע או״ח קפ״ז:א) ; «ויש אומרים שצריך שיחתום בריך רחמנא דזן כולה» (שו״ע או״ח קפ״ז:א).
3. ברית ותורה בברכת הארץ — מחלוקת הרא״ש והרמב״ם (שו״ע או״ח קפ״ז:ב)
לשון השלחן ערוך
סעיף ב׳: «בברכת הארץ להרא״ש לא יאמר שהנחלת לאבותינו ארץ חמדה טובה וכו׳ ברית ותורה» (שו״ע או״ח קפ״ז:ב), «שהרי אומר על בריתך שחתמת בבשרינו ועל תורתך שלמדתנו ודי בפעם אחד» (שו״ע או״ח קפ״ז:ב), «והרמב״ם חולק» (שו״ע או״ח קפ״ז:ב). וברמ״א: «ודברי הרא״ש הם עיקר» (רמ״א או״ח קפ״ז:ב).
שורש הדין (ברכות מ״ח ע״ב): «נחום הזקן אומר צריך שיזכור בה ברית» (ברכות מ״ח ע״ב) ; «רבי יוסי אומר צריך שיזכור בה תורה» (ברכות מ״ח ע״ב) ; «פלימו אומר צריך שיקדים ברית לתורה» (ברכות מ״ח ע״ב). והראשונים נחלקו כיצד מתקיימת הזכרה זו בנוסח.
חקירה — «צריך שיזכור בה ברית» (ברכות מ״ח ע״ב): תיבות ממש במקומן, או ענין הנזכר בברכה?
- צד א׳ — ענין (שיטת הרא״ש): תמצית: די בכך שהברכה מזכירה את ענין הברית והתורה, וכיון שאומר «על בריתך שחתמת בבשרינו ועל תורתך שלמדתנו» (שו״ע או״ח קפ״ז:ב) — «ודי בפעם אחד» (שו״ע או״ח קפ״ז:ב), ואין כופלין התיבות למעלה.
- צד ב׳ — תיבות («והרמב״ם חולק», שו״ע או״ח קפ״ז:ב): תמצית: יש שהצריכו את התיבות עצמן במקומן שבנוסח, וכן היה כתוב בנוסחאותיהם בתוך «שהנחלת לאבותינו ארץ חמדה טובה» (שו״ע או״ח קפ״ז:ב).
קושיא — אם אין התיבות מעכבות אלא הענין, מה מקום ל«פלימו אומר צריך שיקדים ברית לתורה» (ברכות מ״ח ע״ב), שהוא דין בסדר התיבות?
תירוץ: אף בענין יש סדר: הברית קדמה לתורה, וטעמו מפורש בגמרא — «שזו נתנה בשלש בריתות» (ברכות מ״ח ע״ב), «וזו נתנה בשלש עשרה בריתות» (ברכות מ״ט ע״א). ולכן אף לשיטת הרא״ש, שההזכרה בענין היא, נוסחנו מקדים ואומר «על בריתך שחתמת בבשרינו ועל תורתך שלמדתנו» (שו״ע או״ח קפ״ז:ב) — ברית תחילה ותורה אחריה. (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)
היסוד:
«בברכת הארץ להרא״ש לא יאמר שהנחלת לאבותינו ארץ חמדה טובה וכו׳ ברית ותורה» (שו״ע או״ח קפ״ז:ב) ; «שהרי אומר על בריתך שחתמת בבשרינו ועל תורתך שלמדתנו ודי בפעם אחד» (שו״ע או״ח קפ״ז:ב) ; «ודברי הרא״ש הם עיקר» (רמ״א או״ח קפ״ז:ב).
«בברכת הארץ להרא״ש לא יאמר שהנחלת לאבותינו ארץ חמדה טובה וכו׳ ברית ותורה» (שו״ע או״ח קפ״ז:ב) ; «שהרי אומר על בריתך שחתמת בבשרינו ועל תורתך שלמדתנו ודי בפעם אחד» (שו״ע או״ח קפ״ז:ב) ; «ודברי הרא״ש הם עיקר» (רמ״א או״ח קפ״ז:ב).
4. עיכוב ברית ותורה ודין נשים ועבדים (שו״ע או״ח קפ״ז:ג)
לשון השלחן ערוך
סעיף ג׳: «אם לא הזכיר בברכת הארץ ברית ותורה אפי׳ אם לא חיסר אלא אחד מהם מחזירין אותו» (שו״ע או״ח קפ״ז:ג). וברמ״א: «ונשים ועבדים לא יאמרו ברית ותורה דנשים לאו בני ברית נינהו ועבדים לאו בני תורה נינהו» (רמ״א או״ח קפ״ז:ג).
קושיא — בגמרא אמר רב «לא אמר ברית ותורה ומלכות יצא» (ברכות מ״ט ע״א), ומרן פסק «מחזירין אותו» (שו״ע או״ח קפ״ז:ג) — ומדוע לא נפסק כרב?
תירוץ: הגמרא עצמה דחתה שם את ההנהגה כרב — «ואת שבקת כל הני תנאי ואמוראי ועבדת כרב» (ברכות מ״ט ע״א). שכנגד רב עומדות הברייתות: «וכל שאינו אומר ברית ותורה בברכת הארץ ומלכות בית דוד בבונה ירושלים לא יצא ידי חובתו» (ברכות מ״ט ע״א), וכן «כל שלא אמר ארץ חמדה טובה ורחבה בברכת הארץ ומלכות בית דוד בבונה ירושלים לא יצא ידי חובתו» (ברכות מ״ח ע״ב). ולכן פסק מרן «מחזירין אותו» (שו״ע או״ח קפ״ז:ג). ומכל מקום טעמו של רב לא נדחה לגמרי, ומצא מקומו בהגהת הרמ״א בנשים ועבדים. (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)
נשים ועבדים: טעמו של רב מפורש בגמרא — «ברית לפי שאינה בנשים תורה ומלכות לפי שאינן לא בנשים ולא בעבדים» (ברכות מ״ט ע״א). ומכאן הגהת הרמ״א — «ונשים ועבדים לא יאמרו ברית ותורה» (רמ״א או״ח קפ״ז:ג), «דנשים לאו בני ברית נינהו ועבדים לאו בני תורה נינהו» (רמ״א או״ח קפ״ז:ג). תמצית: והעירו אחרונים שאף העבדים בכלל הברית הם, ולכך חילקן ההגהה לשתים — נשים לענין ברית, ועבדים לענין תורה. ועוד תמצית: נהגו בימינו שאף הנשים אומרות על בריתך ועל תורתך, והכוונה על ברית הזכרים ועל תלמודם, שבזכות התורה והברית נחלו ישראל את הארץ.
חקירה — «מחזירין אותו» (שו״ע או״ח קפ״ז:ג): לראש ברכת הארץ, או לראש ברכת המזון?
- צד א׳ — לראש הברכה: תמצית: כל ברכה עומדת בפני עצמה, ואינו חוזר אלא לזו שחיסר בה.
- צד ב׳ — לראש ברכת המזון: תמצית: שלוש הברכות הראשונות חשובות כאחת, וכיון שנפסלה אחת מהן חוזר לראש הכל — וכן דעת אחרונים.
היסוד:
«אם לא הזכיר בברכת הארץ ברית ותורה אפי׳ אם לא חיסר אלא אחד מהם מחזירין אותו» (שו״ע או״ח קפ״ז:ג) ; «ונשים ועבדים לא יאמרו ברית ותורה» (רמ״א או״ח קפ״ז:ג) ; «ברית לפי שאינה בנשים תורה ומלכות לפי שאינן לא בנשים ולא בעבדים» (ברכות מ״ט ע״א).
«אם לא הזכיר בברכת הארץ ברית ותורה אפי׳ אם לא חיסר אלא אחד מהם מחזירין אותו» (שו״ע או״ח קפ״ז:ג) ; «ונשים ועבדים לא יאמרו ברית ותורה» (רמ״א או״ח קפ״ז:ג) ; «ברית לפי שאינה בנשים תורה ומלכות לפי שאינן לא בנשים ולא בעבדים» (ברכות מ״ט ע״א).
5. מלכות בית דוד בבונה ירושלים ועל הנסים (שו״ע או״ח קפ״ז:ד) · נפקא מינה למעשה
לשון השלחן ערוך
סעיף ד׳: «אם לא הזכיר בבונה ירושלים מלכות בית דוד מחזירין אותו» (שו״ע או״ח קפ״ז:ד). וברמ״א: «ואומרים על הנסים בחנוכה ובפורים קודם על הכל» (רמ״א או״ח קפ״ז:ד), «ואם לא אמרו אין מחזירין אותו» (רמ״א או״ח קפ״ז:ד), «ומ״מ יוכל לאמרו בתוך שאר הרחמן» (רמ״א או״ח קפ״ז:ד), «ויאמר הרחמן הוא יעשה לנו נסים כמו שעשה בימים ההם» (רמ״א או״ח קפ״ז:ד).
חקירה — מלכות בית דוד בבונה ירושלים: מגוף נחמת ירושלים היא, או מדין מלכות שבכל ברכה?
- צד א׳ — גוף הנחמה: תמצית: אין נחמת ירושלים שלמה אלא בחזרת מלכות בית דוד למקומה, ועל ידי דוד נתקדשה ירושלים ; וסמך לדבר «דוד ושלמה תקנו בונה ירושלים» (ברכות מ״ח ע״ב).
- צד ב׳ — מדין מלכות: «כל ברכה שאין בה מלכות אינה ברכה» (ברכות מ׳ ע״ב) ; אלא שכאן מלכות בית דוד היא, ומתוך כך אמרו בגמרא «איידי דאמר מלכות בית דוד לאו אורח ארעא דלא אמר מלכות שמים» (ברכות מ״ט ע״א).
קושיא — מלכות בית דוד מעכבת ו«מחזירין אותו» (שו״ע או״ח קפ״ז:ד), ואילו על הנסים «אין מחזירין אותו» (רמ״א או״ח קפ״ז:ד) — ושניהם באותה ברכה עצמה?
תירוץ: חילוק ברור יש כאן, והוא כל תורת הסימן. מלכות בית דוד מגוף מטבע הברכה היא — שהיא עצם הנחמה, ולכך «מחזירין אותו» (שו״ע או״ח קפ״ז:ד). ואילו על הנסים הזכרת היום היא ואינה מן המטבע, ולכך «ואם לא אמרו אין מחזירין אותו» (רמ״א או״ח קפ״ז:ד) ; ותקנתו בהשלמה בתוך שאר הרחמן — «ויאמר הרחמן הוא יעשה לנו נסים כמו שעשה בימים ההם» (רמ״א או״ח קפ״ז:ד), «והכי נהוג» (רמ״א או״ח קפ״ז:ד). והרמ״א מפנה לענין זה — «וע״ל סי׳ תרפ״ב» (רמ״א או״ח קפ״ז:ד). (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)
סיכום ההנהגות למעשה
| ענין | הלכה למעשה |
|---|---|
| הוספה בנוסח | אין אומרים ברוך משביע לרעבים, שהמוסיף גורע (שו״ע או״ח קפ״ז:א). |
| בריך רחמנא | אמרו במקום ברכת הזן — יצא בברכה ראשונה ; ולדעה שניה צריך שיחתום (שו״ע או״ח קפ״ז:א). |
| ברית ותורה | לרא״ש אין כופלין התיבות למעלה, והרמב״ם חולק ; ודברי הרא״ש עיקר (שו״ע ורמ״א או״ח קפ״ז:ב). |
| השמטת ברית ותורה | אף אם חיסר אחד מהם בלבד — מחזירין אותו (שו״ע או״ח קפ״ז:ג). |
| נשים ועבדים | לפי ההגהה אינם אומרים ברית ותורה ; ונהגו בימינו שאף הנשים אומרות (רמ״א או״ח קפ״ז:ג). |
| מלכות בית דוד | לא הזכירה בבונה ירושלים — מחזירין אותו (שו״ע או״ח קפ״ז:ד). |
| על הנסים | לא אמרו — אין מחזירין, ומשלימו בתוך שאר הרחמן (רמ״א או״ח קפ״ז:ד). |
טבלה — מקורות הסוגיא
טבלה — סוגיות ומקורות
| הענין | הדין | המקור |
|---|---|---|
| מטבע שטבעו חכמים | אין משנין ואין מוסיפין | ברכות מ׳ ע״ב · שו״ע או״ח קפ״ז:א |
| בריך רחמנא | יצא בברכה ראשונה ; ודעה שניה מצריכה חתימה | ברכות מ׳ ע״ב · שו״ע או״ח קפ״ז:א |
| ברית ותורה | ענין ולא תיבות ; ודברי הרא״ש עיקר | ברכות מ״ח ע״ב · שו״ע ורמ״א או״ח קפ״ז:ב |
| עיכוב ההזכרה | חיסר אחד מהם — מחזירין אותו | ברכות מ״ט ע״א · שו״ע או״ח קפ״ז:ג |
| מלכות בית דוד | לא הזכירה — מחזירין אותו | ברכות מ״ח ע״ב · שו״ע או״ח קפ״ז:ד |
| על הנסים | לא אמרו — אין מחזירין, ומשלים בהרחמן | רמ״א או״ח קפ״ז:ד · ועיין סימן תרפ״ב |
גמרא: ברכות פרק כיצד מברכין (מ׳ ע״ב) ופרק שלשה שאכלו (מ״ח ע״ב–מ״ט ע״א) · «כל המשנה ממטבע שטבעו חכמים בברכות לא יצא ידי חובתו» (ברכות מ׳ ע״ב)
ראשונים ומרן: רמב״ם (הלכות ברכות פרק ב׳) · רא״ש · כל בו · טור · בית יוסף · שלחן ערוך · רמ״א
פוסקים ונושאי כלים: מגן אברהם · ט״ז · אליה רבה · פרי מגדים · באר היטב · שערי תשובה · משנה ברורה · ערוך השלחן · כף החיים · שלחן ערוך הרב (לעיון בדעת הרב)
~ ~ ~ ~ ~
דעת · רב יוסף חיים סממה
פלפול ועיון באורח חיים · סימן קפ״ז · דיוקים בנוסח ברכת המזון · ⚡ רמה 2 — למדן
דעת · רב יוסף חיים סממה
פלפול ועיון באורח חיים · סימן קפ״ז · דיוקים בנוסח ברכת המזון · ⚡ רמה 2 — למדן
⚠️ תוכן זה נועד ללימוד בלבד. לכל שאלה למעשה (לְמַעֲשֶׂה), יש לפנות לרב מוסמך.
DAAT דעת — © 5786 / 2026 · Back to home · Siman קפ״ז · ♥ Support