✦ ❖ ✦
דעת · רמה 2 — למדן

שולחן ערוך · אורח חיים

Le texte de la quatrième bénédiction et sa loi — עיונים מעמיקים
סימן קפ״ט · ב׳ סעיפים
הטוב והמטיב · תתברך · ג׳ מלכיות · ג׳ הטבות · המלך החי · בית האבל
עיון, פלפול, שיטות הראשונים והאחרונים
⚡ ללומדים ותלמידי חכמים ⚡
✦ ❖ ✦

פלפול מעמיק

סוגיות, מקורות, חקירת היסוד, מחלוקות ראשונים ואחרונים,
נפקא מינות הלכתא ועיון בשיטות

הנושא:
שולחן ערוך אורח חיים סימן קפ״ט — ב׳ סעיפים
עם נושאי כלים: בית יוסף, טור, רמב״ם (הלכות ברכות פרק ב׳), מגן אברהם, ט״ז, אליה רבה, פרי מגדים, באר היטב, משנה ברורה, ערוך השלחן, כף החיים

הבסיס התלמודי:
ברכות פרק כיצד מברכין (מ׳ ע״ב, מ״ו ע״א) ופרק שלשה שאכלו (מ״ח ע״ב–מ״ט ע״א) · «הטוב והמטיב ביבנה תקנוה כנגד הרוגי ביתר» (ברכות מ״ח ע״ב)

עריכה ועיון:
רב יוסף חיים סממה · דעת

📑 Table des matières

  1. הקדמת הסוגיא — ברכה רביעית ותקנתה ביבנה (ברכות מ״ח ע״ב), וגדרה מדרבנן (ברכות מ״ו ע״א)
  2. לא יאמר תתברך — «ברכה רביעית לא יאמר תתברך» (שו״ע או״ח קפ״ט:א), וההוספה במטבע שטבעו חכמים
  3. מלכות ואזכרות — «ואומר בה ג׳ מלכיות» (שו״ע או״ח קפ״ט:א), ומחלוקת הגמרא «הטוב והמטיב צריכה מלכות» (ברכות מ״ט ע״א)
  4. החי ובית האבל — «ולא יאמר בה החי כי אם בבית האבל» (שו״ע או״ח קפ״ט:א), ונוסח הסעיף השני (שו״ע או״ח קפ״ט:ב)
  5. טעה ולא אמרה — נפקא מינה לספק בברכה דרבנן · טבלאות

📜 Le texte du Choulhan Aroukh — les seifim

נֻסַּח בְּרָכָה רְבִיעִית וְדִינָהּ. וּבוֹ ב׳ סְעִיפִים:

א׳: נוסח הברכה הרביעית — אין אומרים בה תתברך, ואין אומרים בה החי אלא בבית האבל ; ואומר בה שלוש מלכיות, שלוש הטבות ושלוש גמולות. ב׳: נוסח בית האבל — ברוך אתה ה׳ אלהינו מלך העולם, האל אבינו מלכנו בוראנו גואלנו קדושנו קדוש יעקב, המלך החי הטוב והמטיב, אל אמת דיין אמת וכו׳ ; ולפרטי דיני האבלות מפנה הסימן ליורה דעה.

Résumé concis :

ב׳ seifim : le siman règle le texte de la quatrième bénédiction du Birkat haMazon, celle qui fut instituée à Yavné — «הטוב והמטיב ביבנה תקנוה כנגד הרוגי ביתר» (ברכות מ״ח ע״ב). On n'y ajoute pas — «ברכה רביעית לא יאמר תתברך» (שו״ע או״ח קפ״ט:א) — et l'on n'y dit pas «ולא יאמר בה החי כי אם בבית האבל» (שו״ע או״ח קפ״ט:א). On y dit «ואומר בה ג׳ מלכיות» (שו״ע או״ח קפ״ט:א), racine talmudique «הטוב והמטיב צריכה מלכות» (ברכות מ״ט ע״א) ; puis «וג׳ הטבות הוא הטיב לנו הוא מטיב לנו והוא ייטיב לנו» (שו״ע או״ח קפ״ט:א) et «ושלשה גמולות הוא גמלנו הוא גומלנו הוא יגמלנו» (שו״ע או״ח קפ״ט:א). Et le séif 2 donne le nossah de la maison de deuil (שו״ע או״ח קפ״ט:ב).

1. הקדמת הסוגיא — ברכה רביעית: תקנתה ביבנה וגדרה

פתח דבר — פתיחת ההלכה

פותח מרן בנוסח הברכה הרביעית — לשון מרן : «ברכה רביעית לא יאמר תתברך» (שו״ע או״ח קפ״ט:א). ובו ב׳ סעיפים בלבד, ועניינם אחד: נוסח ברכת הטוב והמטיב — מה שאין אומרים בה, מה שאומרים בה, ונוסחה בבית האבל.
סדר הברכות ותקנתה של הרביעית: «ברכה ראשונה ברכת הזן שניה ברכת הארץ שלישית בונה ירושלים רביעית הטוב והמטיב» (ברכות מ״ח ע״ב). ושלוש הראשונות תקנתן קדומה — «דוד תקן על ישראל עמך ועל ירושלים עירך ושלמה תקן על הבית הגדול והקדוש» (ברכות מ״ח ע״ב) — ואילו הרביעית מאוחרת: «הטוב והמטיב ביבנה תקנוה כנגד הרוגי ביתר» (ברכות מ״ח ע״ב), ופירשו שם את כפל שמה — «הטוב שלא הסריחו והמטיב שניתנו לקבורה» (ברכות מ״ח ע״ב).
החקירה היסודית — גדר הברכה הרביעית: תקנת חכמים גמורה שאין לה אחיזה בדאורייתא, או ברכה שדינה נמדד כשאר הברכות? ונפקא מינה: לדקדוק נוסחה (סעיף א׳) ; ולדין הטועה ולא אמרה, ולנסתפק אם אמרה. (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)

2. לא יאמר תתברך — ההוספה במטבע (שו״ע או״ח קפ״ט:א)

לשון השלחן ערוך

סעיף א׳: «ברכה רביעית לא יאמר תתברך» (שו״ע או״ח קפ״ט:א) ; «ולא יאמר בה החי כי אם בבית האבל» (שו״ע או״ח קפ״ט:א).
שורש הדין: תמצית: יסוד הדין במה שאין מוסיפין על מטבע שטבעו חכמים, וכדרך שנתפרש בסימן שלפני זה — «כל המשנה ממטבע שטבעו חכמים בברכות לא יצא ידי חובתו» (ברכות מ׳ ע״ב). ובברכה שכולה תקנת חכמים היא, כל שכן שאין להוסיף עליה מדעתו.
קושיא — והלא לשון «תתברך» לשון שבח היא, ומה הפסד בהוספת שבח בברכה?
תירוץ: תמצית: אין הנידון בשבח אלא במטבע. הברכה אינה אוסף שבחים שאדם בורר מהם כרצונו, אלא לשון קצובה שטבעוה חכמים ; וכל תוספת — ואף תוספת שבח — משנה את המטבע. וכבר למדנו מן הכלל «כל המשנה ממטבע שטבעו חכמים בברכות לא יצא ידי חובתו» (ברכות מ׳ ע״ב), ולכן פסק מרן בסתם «לא יאמר תתברך» (שו״ע או״ח קפ״ט:א). ומכל מקום לא כתב בו לשון עיכוב, אלא לשון הנהגה בנוסח. (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)
ודקדוק נוסף: שני הדינים שבראש הסעיף שווים בצורתם — «לא יאמר תתברך» (שו״ע או״ח קפ״ט:א) ו«ולא יאמר בה החי» (שו״ע או״ח קפ״ט:א) — אלא שהשני נאמר עם חריג מפורש, «כי אם בבית האבל» (שו״ע או״ח קפ״ט:א), והראשון בלא חריג כלל. תמצית: משמע שאין החי הוספה זרה לברכה, אלא לשון שיש לה מקום — ובמקומו.
היסוד:
«ברכה רביעית לא יאמר תתברך» (שו״ע או״ח קפ״ט:א) ; «ולא יאמר בה החי כי אם בבית האבל» (שו״ע או״ח קפ״ט:א).

3. מלכות ואזכרות — ג׳ מלכיות בברכה הרביעית (שו״ע או״ח קפ״ט:א)

לשון השלחן ערוך

סעיף א׳: «ואומר בה ג׳ מלכיות» (שו״ע או״ח קפ״ט:א), «בא״י אלהינו מלך העולם האל אבינו מלכנו כו׳ המלך הטוב» (שו״ע או״ח קפ״ט:א) ; «וג׳ הטבות הוא הטיב לנו הוא מטיב לנו והוא ייטיב לנו» (שו״ע או״ח קפ״ט:א) ; «ושלשה גמולות הוא גמלנו הוא גומלנו הוא יגמלנו» (שו״ע או״ח קפ״ט:א).
שורש הדין (ברכות מ״ט ע״א): «אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן הטוב והמטיב צריכה מלכות» (ברכות מ״ט ע״א) ; ופירשו שם את המנין — «אמר רבי זירא לומר שצריכה שתי מלכיות» (ברכות מ״ט ע״א), ולמסקנא «רב פפא אמר הכי קאמר צריכה שתי מלכיות לבר מדידה» (ברכות מ״ט ע״א) — הרי שלוש.
מחלוקת התנאים ותלייתה בגדר הברכה: «פליגי בה אבא יוסי בן דוסתאי ורבנן חד אמר הטוב והמטיב צריכה מלכות וחד אמר אינה צריכה מלכות» (ברכות מ״ט ע״א), ושורש מחלוקתם מפורש שם: «מאן דאמר צריכה מלכות קסבר דרבנן ומאן דאמר אינה צריכה מלכות קסבר דאורייתא» (ברכות מ״ט ע״א). תמצית: שברכה הסמוכה לחברתה אינה צריכה מלכות ; וכיון שהרביעית תקנת יבנה היא ואינה סמוכה לשלוש הראשונות מדין תורה, חזרה וצריכה מלכות בפני עצמה. ומרן פסק כדעה המצריכה — «ואומר בה ג׳ מלכיות» (שו״ע או״ח קפ״ט:א).
חקירה — מנין שלוש המלכיות: דין בברכה זו עצמה, או השלמה למלכיות שלא נאמרו בברכות שלפניה? ונפקא מינה: לדקדוק נוסח שלוש המלכיות שמנה מרן — «בא״י אלהינו מלך העולם האל אבינו מלכנו כו׳ המלך הטוב» (שו״ע או״ח קפ״ט:א) ; ולשואל אם די באחת בדיעבד. (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)
ובענין ההטבות והגמולות: «וג׳ הטבות הוא הטיב לנו הוא מטיב לנו והוא ייטיב לנו» (שו״ע או״ח קפ״ט:א) ; «ושלשה גמולות הוא גמלנו הוא גומלנו הוא יגמלנו» (שו״ע או״ח קפ״ט:א). תמצית: שלושת הזמנים מפורשים בתיבות עצמן — עבר, הווה ועתיד — ומתאימים לגוף התקנה: ברכה שנולדה מתוך אבלן של הרוגי ביתר מכריזה שלא פסקה טובתו של מקום, לא לשעבר, לא בהווה ולא לעתיד.
היסוד:
«ואומר בה ג׳ מלכיות» (שו״ע או״ח קפ״ט:א) ; «הטוב והמטיב צריכה מלכות» (ברכות מ״ט ע״א) ; «מאן דאמר צריכה מלכות קסבר דרבנן ומאן דאמר אינה צריכה מלכות קסבר דאורייתא» (ברכות מ״ט ע״א).

4. החי ובית האבל (שו״ע או״ח קפ״ט:א-ב)

לשון השלחן ערוך

סעיף א׳: «ולא יאמר בה החי כי אם בבית האבל» (שו״ע או״ח קפ״ט:א). סעיף ב׳: «בבית האבל אומר ברוך אתה ה׳ אלהינו מלך העולם האל אבינו מלכנו בוראנו גואלנו קדושנו קדוש יעקב המלך החי הטוב והמטיב אל אמת דיין אמת וכו׳» (שו״ע או״ח קפ״ט:ב).
קושיא — אם אין אומרים בברכה זו «החי» (שו״ע או״ח קפ״ט:א), מה נשתנה בית האבל שאומרים בו «המלך החי» (שו״ע או״ח קפ״ט:ב)?
תירוץ: תמצית: הפוך הוא — דוקא משום שבבית האבל שורה הצער והמיתה, שם מקומה של ההכרזה שהמלך חי וקיים ; ובשאר מקומות אין להוסיפה, שאין לה שם ענין מיוחד ואינה מן המטבע. ועוד: הברכה הרביעית עצמה נולדה מתוך אבל — «הטוב והמטיב ביבנה תקנוה כנגד הרוגי ביתר» (ברכות מ״ח ע״ב), «הטוב שלא הסריחו והמטיב שניתנו לקבורה» (ברכות מ״ח ע״ב) — ולכן היא הברכה שבה נאמרים בבית האבל גם קבלת הדין וגם ההודאה כאחת: «אל אמת דיין אמת» (שו״ע או״ח קפ״ט:ב). (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)
ובנוסח שבבית האבל: מנה בו מרן שורה של תארים — «האל אבינו מלכנו בוראנו גואלנו קדושנו קדוש יעקב» (שו״ע או״ח קפ״ט:ב) — ואחריהם «המלך החי הטוב והמטיב» (שו״ע או״ח קפ״ט:ב). תמצית: אף כאן שמורות שלוש המלכיות שבסעיף א׳ — מלך העולם, מלכנו, המלך החי — ואין הנוסח שבבית האבל יוצא מכלל הברכה אלא מרחיב אותה. ומנהגי העדות חלוקים בהיקפו ובימים שאומרים אותו.
הפניה שבסוף הסימן: תמצית: מסיים הסימן ומפנה לדיני האבלות שבחלק יורה דעה, ששם עיקר מקומם של דיני ברכת אבלים והנהגת בית האבל ; ואין סימננו עוסק אלא בנוסח הברכה הרביעית עצמה.
היסוד:
«ולא יאמר בה החי כי אם בבית האבל» (שו״ע או״ח קפ״ט:א) ; «בבית האבל אומר… המלך החי הטוב והמטיב אל אמת דיין אמת וכו׳» (שו״ע או״ח קפ״ט:ב).

5. טעה ולא אמרה — נפקא מינה לספק · טבלאות

חקירה — טעה ולא אמר את הברכה הרביעית, או שנסתפק אם אמרה: מה דינו? ונפקא מינה: מי שנסתפק אם אמרה ; ומי שסיים ברכת המזון ונזכר מיד. ומרן בסימננו לא עסק בזה כלל, שאין סימן זה אלא בנוסח. (וכל מעשה למעשה — לרב מוסמך.)

סיכום ההנהגות למעשה

עניןהלכה למעשה
תתברךאין אומרים תתברך בברכה הרביעית (שו״ע או״ח קפ״ט:א).
החיאין אומרים בה החי אלא בבית האבל (שו״ע או״ח קפ״ט:א).
ג׳ מלכיותאומר בה שלוש מלכיות, ותחילתן בא״י אלהינו מלך העולם (שו״ע או״ח קפ״ט:א).
ג׳ הטבותהוא הטיב לנו, הוא מטיב לנו, והוא ייטיב לנו (שו״ע או״ח קפ״ט:א).
ג׳ גמולותהוא גמלנו, הוא גומלנו, הוא יגמלנו (שו״ע או״ח קפ״ט:א).
בית האבלנוסח מיוחד ובו המלך החי ואל אמת דיין אמת (שו״ע או״ח קפ״ט:ב) ; ולפרטים — דיני אבלות.
טעה ולא אמרהתמצית: נידון האחרונים הוא, ומרן לא עסק בו בסימן זה ; ולמעשה — לרב מוסמך.

טבלה — מקורות הסוגיא

טבלה — סוגיות ומקורות

העניןהדיןהמקור
תקנת הברכה הרביעיתביבנה תקנוה כנגד הרוגי ביתרברכות מ״ח ע״ב
גדרה — דרבנןשהרי פועלים עוקרים אותהברכות מ״ו ע״א
תתברךאין אומרים אותו בהשו״ע או״ח קפ״ט:א
מלכות שבהצריכה מלכות, ותלוי אם דרבנן היאברכות מ״ט ע״א · שו״ע או״ח קפ״ט:א
ג׳ הטבות וג׳ גמולותעבר, הווה ועתידשו״ע או״ח קפ״ט:א
בית האבלהמלך החי, אל אמת דיין אמתשו״ע או״ח קפ״ט:ב · ועיין ביורה דעה
גמרא: ברכות פרק כיצד מברכין (מ׳ ע״ב, מ״ו ע״א) ופרק שלשה שאכלו (מ״ח ע״ב–מ״ט ע״א) · «הטוב והמטיב ביבנה תקנוה כנגד הרוגי ביתר» (ברכות מ״ח ע״ב)
ראשונים ומרן: רמב״ם (הלכות ברכות פרק ב׳) · רא״ש · טור · בית יוסף · שלחן ערוך
פוסקים ונושאי כלים: מגן אברהם · ט״ז · אליה רבה · פרי מגדים · באר היטב · שערי תשובה · משנה ברורה · ערוך השלחן · כף החיים · שלחן ערוך הרב (לעיון בדעת הרב)
← רמה 3 — סיכום רמה 1 — יסוד →
~ ~ ~ ~ ~
דעת · רב יוסף חיים סממה

פלפול ועיון באורח חיים · סימן קפ״ט · נוסח ברכה רביעית ודינה · ⚡ רמה 2 — למדן
⚠️ תוכן זה נועד ללימוד בלבד. לכל שאלה למעשה (לְמַעֲשֶׂה), יש לפנות לרב מוסמך.

DAAT דעת — © 5786 / 2026 · Retour à l’accueil · סימן קפ״ט · ♥ Soutenir

📖Rejoindre une 'havrouta