Le Siman — שולחן ערוך, אורח חיים סימן קצ״ג (ו׳ סעיפים)
שנים שאכלו — מצוה לחלק שיברך כל אחד לעצמו, ואם אחד יודע והשני אינו יודע מברך היודע ויוצא השני כשמבין לשון הקודש ומכוון מלה במלה ; אבל שלשה שאכלו אינם רשאים ליחלק, וכן ארבעה או חמשה, ששה נחלקים עד עשרה, ועשרה אין נחלקים עד עשרים מפני הזכרת השם ; ומיהו רבים המסובים שאינם יכולים לשמוע מפי המברך יכולים ליחלק לחבורות של ג׳ ג׳ ולברך בנחת. ואפילו לא הוקבעו מתחלה כולם יחד — כיון שהם קבועים יחד בגמר האכילה אינם רשאים ליחלק, ומכל מקום האוכל עמהם בלא קבע אינו מצרף אלא אם כן הוא שמש. והיו רוכבים ואמרו נאכל ועמדו במקום אחד — מצטרפין, אבל מהלכים ואוכלים או מפוזרים בשדה — אינם מצטרפין. ושלשה שישבו לאכול וברכו המוציא — אינם רשאים ליחלק ואפילו לא אכלו עדיין כזית פת. ושלשה שבאו משלש חבורות — אם זימנו עליהם במקומם שוב אינם יכולים לזמן, ואם לאו חייבים לזמן ; וחבורה שזימנו חבריה בלעדיו — פרח זימון מיניה.
Et il comporte six seifim (ו׳ סעיפים) : ce siman ne demande pas comment on fait le zimoun — c'était l'objet du siman précédent — mais qui y est compté et quand le groupe est lié. À deux, il n'y a pas de zimoun : c'est même une mitsva de se séparer, sauf si l'un ne sait pas bénir. À trois, au contraire, le lien est déjà noué et l'on n'a plus le droit de se séparer ; de même à quatre et à cinq. À six, on peut se diviser, parce qu'il reste un zimoun de chaque côté — mais à dix, plus rien ne se divise avant vingt, à cause de la mention du Nom. Vient ensuite la question du lien lui-même : la fixation (קביעות) peut se nouer en cours de repas, le lieu compte — des cavaliers arrêtés se joignent, des marcheurs non — et l'usage est de ne pas faire le zimoun dans la maison d'un non-Juif. Enfin le moment : le lien se noue dès le hamotsi, avant même un kazayit ; et il se dénoue lorsque le groupe d'origine a déjà fait le zimoun sur le convive — פרח זימון מינייהו.
Les 4 niveaux d'étude — Siman קצ״ג, ו׳ סעיפים
01
Disponible
רמת המתחיל
Base — Débutant & Intermédiaire
Texte hébreu des ו׳ סעיפים avec traduction française fluide. Explication : שנים שאכלו ומצוה לחלק, אחד יודע ואחד אינו יודע, שלשה אינם רשאים ליחלק, ששה נחלקים ועשרה עד עשרים, גדר הקביעות, רוכבים ומהלכים, et פרח זימון. Cas pratiques du quotidien.
Pilpoul approfondi : גדר הצירוף לזימון (ברכות מ״ה ע״א–ע״ב, נ׳ ע״א–ע״ב) ; מצוה לחלק בשנים וטעמו ; חובת השלשה וגדר הקביעות ; שיעור כזית ותחילת החיוב ; ששה ועשרה והזכרת השם ; פרח זימון ואין זימון למפרע. בית יוסף, טור, רמב״ם (הלכות ברכות פרק ה׳), רא״ש, תלמוד ירושלמי, מגן אברהם, ט״ז, משנה ברורה וביאור הלכה, ערוך השולחן, כף החיים.
Récapitulatif structuré pour révision : le fil des ו׳ סעיפים — שנים ושלשה, ששה ועשרה, הקביעות והמקום, ופרח זימון. Conduite למעשה au quotidien, avec renvoi au Rav et lien vers les simanim voisins.
Le Choulhan Aroukh HaRav de l'Admour HaZaken sur Orah Haïm siman 193 : texte intégral et force du psak par rapport au Mehaber — צירוף לזימון, הקביעות, וחלוקת החבורות. Le yesod et la conduite למעשה développés à partir du texte réel du Rav. Pour l'étude approfondie, renvoi à un Rav 'Habad.
Reconstruis ce siman selon les Rabbanim que TU suis. Choisis tes Poskim (Rav Ovadia, l'Admour HaZaken, le Rebbe, Ben Ish Hai, Mishna Berura, Rav Mordekhai Eliyahou…) — l'IA Daat reconstruit le siman avec leurs opinions, leurs raisonnements, et leurs divergences. Si tes Poskim ne traitent pas un point, l'IA te demande avant d'élargir.
שנים שאכלו מצוה לחלק שיברך כל אחד ברכת המזון לעצמו (סעיף א) ; ואם אחד יודע והשני אינו יודע — מברך היודע ויוצא השני כשמבין לשון הקודש (סעיף א).
אֵין רַשָּׁאִין לֵיחָלֵק
à trois, on ne se sépare plus
שלשה שאכלו אינם רשאים ליחלק, וכן ארבעה או חמשה ; ששה נחלקים עד עשרה, ועשרה אין נחלקים עד עשרים (סעיף א).
קְבִיעוּת
la fixation du repas
אפילו לא הוקבעו מתחלה כולם יחד — כיון שהם קבועים יחד בגמר האכילה אינם רשאים ליחלק (סעיף ב) ; והאוכל בלא קבע אינו מצרף אלא אם כן הוא שמש (סעיף ב).
פָּרַח זִימּוּן
le zimoun s'est envolé
חבורה שזימנו חבריה במקומם — פרח זימון מינייהו כיון שחבריהם זימנו (סעיף ו) ; ואם לא זימנו עליהם במקומם — חייבים לזמן (סעיף ה).
Structure du Siman — les ו׳ סעיפים
Séif
Cas
Din
Détail
א׳
שנים ושלשה
✦ מצוה לחלק / אין רשאים
שנים שאכלו מצוה לחלק שיברך כל אחד לעצמו ; אבל שלשה שאכלו אינם רשאים ליחלק, וכן ארבעה או חמשה ; ששה נחלקים עד עשרה, ועשרה עד עשרים.
ב׳
גדר הקביעות
קבועים בגמר האכילה
אפילו לא הוקבעו מתחלה כולם יחד — אינם רשאים ליחלק ; והאוכל עמהם בלא קבע — רשאים ליחלק, אלא אם כן הוא שמש.
ג׳
מקום האכילה
✦ עמדו במקום אחד
רוכבים שאמרו נאכל ועמדו במקום אחד — מצטרפין ; מהלכים ואוכלים או מפוזרים בשדה — אינם מצטרפין. ובהגה: המנהג שלא לזמן בבית עכו״ם.
ד׳
תחילת החיוב
משברכו המוציא
שלשה שישבו לאכול וברכו ברכת המוציא — אינם רשאים ליחלק, ואפילו לא אכל עדיין כזית פת.
ה׳
שלש חבורות
✦ זימנו עליהם במקומם
שלשה שבאו משלש חבורות של שלשה — אם זימנו עליהם במקומם שוב אינם יכולים לזמן ; ואם לאו חייבים לזמן ואינם רשאים ליחלק.
ו׳
פרח זימון
חבורות של ארבעה
פירש אחד מכל חבורה של ארבעה וזימנו הנשארים — פרח זימון מינייהו ; ובהגה: בחבורות של שלשה אסור ליפרד, ובשל ארבעה מותר.
צירוף לזימון — la conduite au quotidien
Cas
Source
Conduite
Idée maîtresse
שנים שאכלו
מחבר · סעיף א׳
✦ chacun bénit seul
À deux, pas de zimoun : mitsva de se séparer — sauf si l'un ne sait pas bénir et comprend le lachon hakodech.
שלשה שאכלו
מחבר · סעיף א׳
on ne se sépare pas
Le lien est noué : trois, quatre, cinq restent ensemble ; six peuvent se diviser, dix seulement à vingt.
קביעות
מחבר · סעיף ב׳
✦ même en cours de repas
La fixation peut se nouer après coup ; celui qui mange sans keva ne compte pas, sauf le chamach.
מקום האכילה
מחבר · סעיף ג׳
un même lieu
Des cavaliers arrêtés se joignent ; des marcheurs, ou des convives dispersés dans un champ, non.
פרח זימון
מחבר · סעיפים ה׳-ו׳
déjà acquitté
Quand le groupe d'origine a fait le zimoun sur lui, l'obligation s'est envolée et ne revient pas.
Questions fréquentes — Siman קצ״ג
Deux personnes qui ont mangé ensemble font-elles le zimoun selon le Siman 193 ?
Non — et c'est même l'inverse. Selon le Choulhan Aroukh, Orah Haïm 193:1, « שנים שאכלו אע״פ שבברכת המוציא פוטר א׳ את חבירו מצוה לחלק שיברך כל אחד ברכ׳ המזון לעצמו » (שו״ע או״ח קצ״ג:א) : à deux, c'est une mitsva de se séparer et que chacun bénisse pour lui-même, comme l'enseigne la Guemara — « שנים שאכלו כאחת מצוה ליחלק » (ברכות מ״ה ע״ב). L'exception est celui qui ne sait pas bénir : « מברך היודע ויוצא השני » (שו״ע או״ח קצ״ג:א), à condition qu'il comprenne — « אם מבין לשון הקודש » (שו״ע או״ח קצ״ג:א) — car « אבל אם אינו מבין אינו יוצא בשמיעה » (שו״ע או״ח קצ״ג:א) ; et la glose ajoute « וצריך המברך שיכוין להוציאו » (רמ״א או״ח קצ״ג:א).
Trois personnes peuvent-elles se séparer pour bénir chacune de son côté (Siman 193) ?
Non. Selon le Choulhan Aroukh, Orah Haïm 193:1, « אבל שלשה שאכלו אינ׳ רשאים ליחלק » (שו״ע או״ח קצ״ג:א), et de même « וכן ארבעה או חמשה אסו׳ להם ליחלק » (שו״ע או״ח קצ״ג:א), « שכלם נתחייבו בזימון » (שו״ע או״ח קצ״ג:א) — c'est la michna « שלשה שאכלו כאחת אינן רשאין ליחלק וכן ארבעה וכן חמשה » (ברכות נ׳ ע״א). À partir de six on peut se diviser : « ששה נחלקים כיון שישאר זימון לכל חבורה עד עשר׳ » (שו״ע או״ח קצ״ג:א) ; mais à dix, « ואז אין נחלקים עד שיהיו עשרי׳ » (שו״ע או״ח קצ״ג:א), « כיון שנתחייבו בהזכרת השם » (שו״ע או״ח קצ״ג:א).
Que veut dire « פרח זימון » dans le Siman 193 ?
Que l'obligation de zimoun s'est envolée du convive. Selon le Choulhan Aroukh, Orah Haïm 193:6, lorsqu'un homme s'est détaché de son groupe et que les autres ont fait le zimoun sans lui, « פרח זימון מינייהו כיון שחבריהם זימנו » (שו״ע או״ח קצ״ג:ו) — il a déjà été acquitté là-bas et n'est plus obligé ici, « כיון שכבר זימנו חבורתם אע״פ שלא זימנו עמהם » (שו״ע או״ח קצ״ג:ו). La source est dans la Guemara : « אבל אזמון עלייהו בדוכתייהו פרח זימון מינייהו » (ברכות נ׳ ע״ב). Si en revanche on n'a pas fait le zimoun sur eux à leur place, « חייבים לזמן ואינם רשאים ליחלק » (שו״ע או״ח קצ״ג:ה).