סימן קצ״ח — אחד נכנס אצל שלשה שאכלו

על פי השולחן ערוך, אורח חיים קצ״ח:א — עונה אחר המברך: « אם נכנס כשאומר המברך נברך שאכלנו משלו עונה אחריו ברוך ומבורך שמו תמיד לעולם ועד » (שו״ע או״ח קצ״ח:א). ואינו אומר « ברוך שאכלנו משלו », שהרי לא אכל. ומקורו בגמרא: « בא ומצאן כשהן מברכים מהו אומר אחריהם » (ברכות מ״ה ע״ב), ו« אשכחינהו דקא אמרי נברך אומר ברוך ומבורך » (ברכות מ״ה ע״ב) ; וכן העתיק הרמב״ם: « אם מצא המברך אומר נברך הוא עונה ברוך הוא ומברך » (רמב״ם הלכות ברכות פרק ה׳ הלכה י״ז).

על פי השולחן ערוך, אורח חיים קצ״ח:א — עונה אמן: « ואם נכנס כשאחרים עונים ברוך שאכלנו משלו עונה אחריהם אמן » (שו״ע או״ח קצ״ח:א). וטעמו שלא שמע את ההזמנה — « כיון שלא שמע מפי המזמן שבקשו לברך » (מ״ב קצ״ח:ג) ; והרמ״א עשה מזה כלל: « וכן בכל הברכו׳ שאדם שומע חייב לענות אמן » (רמ״א או״ח קצ״ח:א), ומקורו בטור: « וכן בכל ברכות שאדם שומע בין ברכת פירות בין ברכת מצות עונה אמן » (טור או״ח קצ״ח).

על פי השולחן ערוך, אורח חיים קצ״ח:א — « ואם הם י׳ אומר ברוך אלהינו ומבורך שמו תמיד לעולם ועד » (שו״ע או״ח קצ״ח:א). וכן הביא הטור בשם בעל הלכות גדולות — « וכתב בה״ג ואי הוו י׳ אומר ברוך אלהינו ומבורך שמו תמיד לעולם ועד » (טור או״ח קצ״ח) — ודקדק המשנה ברורה שהוא דוקא כששמע את ההזמנה: « היינו כששמע להמברך שאמר נברך לאלהינו ואם שמע רק להעונים אומר רק אמן בלבד » (מ״ב קצ״ח:ו).

על פי השולחן ערוך, אורח חיים קצ״ח:א — עונה שתי עניות: « וה״ה אם היה שם כשגמרו מלאכול ולא אכל עמהם כך הוא עונה אחר המברך ואחר העונים » (שו״ע או״ח קצ״ח:א). ופירש המשנה ברורה: « אף שאמר מתחלה עם המסובין ברוך ומבורך וכו׳ צריך לענות לבסוף אמן ג״כ אחר העונים » (מ״ב קצ״ח:ז). תמצית: שתי עניות ושני טעמים — האחת תשובה לקריאה, והשניה אמן שכל שומע ברכה חייב בו.