Siman 199 — על מי מזמנים ועל מי אין מזמנים (Sur qui l’on fait le zimoun et sur qui on ne le fait pas)

Le Siman — שולחן ערוך, אורח חיים סימן קצ״ט (י״א סעיפים)

השמש שאכל כזית — מזמנין עליו ; כותי בזמן הזה הרי הוא כעובד עבודת אלילים ואין מזמנין עליו ; עם הארץ גמור — מזמנין עליו בזמן הזה ; עכו״ם אין מזמנין עליו, ואף גר שמל ולא טבל, אבל גר גמור מזמנין עליו ויכול לברך ולומר על שהנחלת לאבותינו ; אונן בחול שהוא פטור מלברך — אין מזמנין עליו ; נשים ועבדים וקטנים אין מזמנין עליהם אבל מזמנין לעצמן, ולא תהא חבורה מעורבת משום פריצותא, ובלבד שלא יזמנו בשם ; נשים מזמנות לעצמן רשות, וכשאוכלות עם האנשים חייבות ויוצאות בזימון שלנו ; אנדרוגינוס מזמן למינו בלבד, וטומטום אינו מזמן כלל ; קטן שהגיע לעונת הפעוטות ויודע למי מברכין מזמנין עליו ומצטרף בין לשלשה בין לעשרה ; ומי שנדוהו על עבירה אין מזמנין עליו.

Et il comporte onze seifim (י״א סעיפים) : après avoir dit ce qui compte comme nourriture pour le zimoun, le Choulhan Aroukh en vient à la question jumelle — qui compte comme convive. Le siman parcourt une longue file de personnes dont la place à table fait doute, et il les partage en deux colonnes : ceux sur qui l’on fait le zimoun et ceux sur qui on ne le fait pas. D’un côté le serveur qui a mangé un kazayit, l’am haaretz même complet, le converti achevé — qui peut même dire על שהנחלת לאבותינו —, et l’enfant qui sait à Qui l’on bénit. De l’autre le Kouti, le non-Juif et le converti circoncis mais non immergé, l’onen en semaine, le toumtoum, et celui qui a été mis au ban pour une faute. Entre les deux, une catégorie à part : femmes, esclaves et enfants, qui ne se joignent pas au zimoun des hommes mais font le leur — jamais mêlés, et jamais בשם. Le Rama y ajoute deux gloses décisives : les femmes s’acquittent de notre zimoun même sans le comprendre, et l’usage achkenaze ne joint l’enfant qu’à treize ans.

Les 4 niveaux d'étude — Siman קצ״ט, י״א סעיפים

Disponible

רמת המתחיל

Base — Débutant & Intermédiaire

Texte hébreu des י״א סעיפים avec traduction française fluide. Explication : השמש שאכל כזית, כותי בזמן הזה, עם הארץ גמור, גר שמל ולא טבל, אונן בחול, נשים ועבדים וקטנים, אנדרוגינוס וטומטום, עונת הפעוטות, et מי שנדוהו. Cas pratiques du quotidien.

📖 Étudier ce niveau

Disponible

רמת הלמדן

Lamdan — Pilpoul Avancé

Pilpoul approfondi : משנת שלשה שאכלו (ברכות מ״ה ע״א) ; שמש לא קבע (ברכות מ״ז ע״ב) ; כותי חבר וכותי עם הארץ, ומה נשתנה בזמן הזה (חולין ו׳ ע״א) ; גר שמל ולא טבל (ברכות מ״ז ע״ב) ומחלוקת ר״ת ור״י בשהנחלת לאבותינו ; אונן ; פריצותא ונשים מזמנות לעצמן (ברכות מ״ה ע״ב · ערכין ג׳ ע״א) ; אנדרוגינוס וטומטום (ראש השנה כ״ט ע״א) ; קטן היודע למי מברכין (ברכות מ״ח ע״א) ; ומנודה. בית יוסף, טור, רמב״ם (הלכות ברכות פרק ה׳), רי״ף, רא״ש, רשב״א, ר״ן, מגן אברהם, ט״ז, משנה ברורה וביאור הלכה, ערוך השולחן, כף החיים.

📚 Étudier ce niveau

Disponible

Synthèse Magistrale

חזרה וסיכום

Récapitulatif structuré pour révision : le fil des י״א סעיפים — les deux colonnes du siman, ceux sur qui l’on fait le zimoun et ceux sur qui on ne le fait pas. Conduite למעשה au quotidien, avec renvoi au Rav et lien vers les simanim 198 et 200.

✨ Étudier ce niveau

Disponible

דעת הרב

Daat HaRav (Admour HaZaken)

Le Choulhan Aroukh HaRav de l'Admour HaZaken sur Orah Haïm siman 199 : texte intégral et force du psak par rapport au Mehaber — על מי מזמנים ועל מי אין מזמנים. Le yesod et la conduite למעשה développés à partir du texte réel du Rav. Pour l'étude approfondie, renvoi à un Rav 'Habad.

📜 Étudier ce niveau

Personnalisé

לימוד אישי

Étude selon mes Poskim

Reconstruis ce siman selon les Rabbanim que TU suis. Choisis tes Poskim (Rav Ovadia, l'Admour HaZaken, le Rebbe, Ben Ish Hai, Mishna Berura, Rav Mordekhai Eliyahou…) — l'IA Daat reconstruit le siman avec leurs opinions, leurs raisonnements, et leurs divergences. Si tes Poskim ne traitent pas un point, l'IA te demande avant d'élargir.

✨ Construire mon siman

Les grands thèmes du Siman

שַׁמָּשׁ

le serveur de table

השמש שאכל כזית — מזמנין עליו (סעיף א) ; וכן שנינו במשנה: והשמש שאכל כזית והכותי מזמנין עליו (ברכות מ״ה ע״א), ובגמרא: מהו דתימא שמש לא קבע (ברכות מ״ז ע״ב).

כּוּתִי

le Samaritain

כותי בזמן הזה הרי הוא כעובד עבודת אלילים ואין מזמנין עליו (סעיף ב) ; ואף שבמשנה מזמנין עליו, נשתנה הדין משעה שעשאום עובדי כוכבים גמורין (חולין ו׳ ע״א).

עַם הָאָרֶץ

le simple, l’ignorant

עם הארץ גמור מזמנין עליו בזמן הזה (סעיף ג) ; ואף שבברייתא אין מזמנין עליו, כתב הטור בשם ר״י שמזמנין עמו כדי שלא יהא כל אחד בונה במה לעצמו (טור או״ח קצ״ט).

גֵּר

le converti

גר שמל ולא טבל — אין מזמנין עליו, שאינו גר עד שימול ויטבול (ברכות מ״ז ע״ב) ; אבל גר גמור מזמנין עליו ויכול לברך ולומר על שהנחלת לאבותינו (סעיף ד).

אוֹנֵן

l’endeuillé avant l’inhumation

אונן בחול שהוא פטור מלברך — אין מזמנין עליו (סעיף ה) ; ומקורו במי שמתו מוטל לפניו, שפטור מכל מצות האמורות בתורה (ברכות י״ז ע״ב).

פְּרִיצוּתָא

le mélange qu’on n’autorise pas

נשים ועבדים וקטנים אין מזמנין עליהם אבל מזמנין לעצמן, ולא חבורה מעורבת אלא נשים לעצמן ועבדים לעצמן (סעיף ו) ; וטעמו בגמרא: שאני התם משום פריצותא (ברכות מ״ה ע״ב).

רְשׁוּת וְחוֹבָה

facultatif et obligatoire

נשים מזמנות לעצמן רשות, אבל כשאוכלות עם האנשים חייבות ויוצאות בזימון שלנו (סעיף ז) ; והוסיף הרמ״א: אף על פי שאינן מבינות (רמ״א או״ח קצ״ט:ז).

אַנְדְּרוֹגִינוֹס וְטוּמְטוּם

les deux cas de doute

אנדרוגינוס מזמן למינו ואינו מזמן לא לאנשים ולא לנשים (סעיף ח) ; וטומטום אינו מזמן כלל (סעיף ט) ; וכיוצא בזה בשופר: אנדרוגינוס מוציא את מינו אבל לא את שאינו מינו (ראש השנה כ״ט ע״א).

עוֹנַת הַפְּעוֹטוֹת

l’âge du discernement

קטן שהגיע לעונת הפעוטות ויודע למי מברכין מזמנין עליו ומצטרף בין לשלשה בין לעשרה (סעיף י) ; ובהגהת הרמ״א, וי״א דאין מצרפין אותו כלל עד שיהא בן שלש עשרה שנה (רמ״א או״ח קצ״ט:י).

Structure du Siman — les י״א סעיפים

Séif	Cas	Din	Détail
א׳	שמש שאכל כזית	✦ מזמנין עליו	השמש שאכל כזית מזמנין עליו — אף שהולך ובא ואין לו קביעות.
ב׳	כותי בזמן הזה	אין מזמנין עליו	כותי בזמן הזה הרי הוא כעובד עבודת אלילים ואין מזמנין עליו.
ג׳	עם הארץ גמור	✦ מזמנין עליו	עם הארץ גמור מזמנין עליו בזמן הזה.
ד׳	עכו״ם וגר	גר גמור — מזמנין	עכו״ם אין מזמנין עליו, ואף גר שמל ולא טבל ; אבל גר גמור מזמנין עליו ויכול לברך בהמ״ז ולומר על שהנחלת לאבותינו.
ה׳	אונן בחול	אין מזמנין עליו	אונן בחול שהוא פטור מלברך — אין מזמנין עליו.
ו׳	נשים ועבדים וקטנים	✦ מזמנין לעצמן	אין מזמנין עליהם אבל מזמנין לעצמן ; ולא חבורה מעורבת משום פריצותא דעבדים, אלא נשים לעצמן ועבדים לעצמן, ובלבד שלא יזמנו בשם.
ז׳	נשים עם האנשים	רשות לעצמן, חובה עמנו	נשים מזמנות לעצמן רשות, אבל כשאוכלות עם האנשי׳ חייבות ויוצאות בזימון שלנו. והגהת הרמ״א: אף על פי שאינן מבינות.
ח׳	אנדרוגינוס	מזמן למינו בלבד	אנדרוגינוס מזמן למינו ואינו מזמן לא לאנשים ולא לנשים.
ט׳	טומטום	אינו מזמן כלל	טומטום אינו מזמן כלל.
י׳	קטן שהגיע לעונת הפעוטות	✦ מצטרף	קטן שהגיע לעונת הפעוטות ויודע למי מברכין מזמנין עליו ומצטרף בין לשלשה בין לעשרה. והגהת הרמ״א: וי״א דאין מצרפין אותו כלל עד שיהא בן שלש עשרה שנה, וכן נוהגין ואין לשנות ; וחרש ושוטה אם מכוונים ומבינים מצטרפין.
י״א	מנודה על עבירה	אין מזמנין עליו	מי שנדוהו על עבירה אין מזמנין עליו.

על מי מזמנים ועל מי אין מזמנים — la conduite au quotidien

Cas	Source	Conduite	Idée maîtresse
שמש שאכל כזית	מחבר · סעיף א׳	✦ מזמנין עליו	Le service ne défait pas l’attablement : celui qui a mangé un kazayit est un convive à part entière.
כותי בזמן הזה	מחבר · סעיף ב׳	אין מזמנין עליו	Une halakha peut changer non parce que la règle a bougé, mais parce que la réalité qu’elle visait a changé.
עם הארץ גמור	מחבר · סעיף ג׳	✦ מזמנין עליו	Le zimoun rassemble ; l’écarter reviendrait à laisser chacun se bâtir son autel.
גר שמל ולא טבל	מחבר · סעיף ד׳	אין מזמנין עליו	La conversion se compte par son achèvement, non par son commencement.
גר גמור	מחבר · סעיף ד׳	✦ ולומר על שהנחלת לאבותינו	Avraham fut fait père d’une multitude de nations : le converti a bien des pères à nommer.
אונן בחול	מחבר · סעיף ה׳	אין מזמנין עליו	Qui est exempt de bénir ne peut pas faire nombre pour la bénédiction des autres.
נשים ועבדים וקטנים	מחבר · סעיף ו׳	✦ מזמנין לעצמן	Ne pas se joindre au zimoun des hommes n’est pas en être exclu : ils ont le leur — non mêlé, et sans le Nom.
נשים עם האנשים	מחבר ורמ״א · סעיף ז׳	חייבות ויוצאות בזימון שלנו	À la table commune, la femme est tenue au zimoun et s’en acquitte — même sans comprendre les mots.
אנדרוגינוס · טומטום	מחבר · סעיפים ח׳-ט׳	למינו בלבד · אינו מזמן כלל	Un doute que l’on peut circonscrire laisse une place ; un doute total n’en laisse aucune.
קטן היודע למי מברכין	מחבר ורמ״א · סעיף י׳	✦ מצטרף — ולמנהג עד י״ג	Pour le Mehaber, le discernement suffit ; pour le Rama, l’usage attend la majorité.
מנודה על עבירה	מחבר · סעיף י״א	אין מזמנין עליו	Celui que la communauté a mis à distance ne peut pas être compté dans son rassemblement.

Questions fréquentes — Siman קצ״ט

Fait-on le zimoun sur le serveur de table (Siman 199) ?

Selon le Choulhan Aroukh, Orah Haïm 199:1, oui — dès qu’il a mangé un kazayit : « השמש שאכל כזית מזמנין עליו » (שו״ע או״ח קצ״ט:א). La source en est la michna : « והשמש שאכל כזית והכותי מזמנין עליו » (ברכות מ״ה ע״א), et la Guemara explique pourquoi il fallait l’enseigner : « פשיטא מהו דתימא שמש לא קבע קמ״ל » (ברכות מ״ז ע״ב).

Fait-on le zimoun sur un am haaretz (Siman 199) ?

Selon le Choulhan Aroukh, Orah Haïm 199:3, oui : « עם הארץ גמור מזמנין עליו בזמן הזה » (שו״ע או״ח קצ״ט:ג). Le Tour en donne la raison : « והאידנא אמר ר״י שמזמנין עם עם הארץ כדי שלא יהא כל אחד בונה במה לעצמו » (טור או״ח קצ״ט). résumé : écarter les simples du zimoun les écarterait de la communauté tout entière.

Un converti peut-il dire « שהנחלת לאבותינו » dans le Birkat haMazon (Siman 199) ?

Selon le Choulhan Aroukh, Orah Haïm 199:4, oui : « אבל גר גמור מזמנין עליו ויכול לברך בהמ״ז ולומר על שהנחלת לאבותינו » (שו״ע או״ח קצ״ט:ד). C’est l’avis du Ri rapporté par le Tour : « ור״י כתב שיכול לברך שיכול לומר לאבותינו דכתיב אב המון גוים נתתיך » (טור או״ח קצ״ט). En revanche, celui qui n’a pas achevé sa conversion n’entre pas dans le compte : « ואפי׳ גר שמל ולא טבל אין מזמנין עליו » (שו״ע או״ח קצ״ט:ד), et la Guemara en donne le principe : « דאמר רבי זירא א״ר יוחנן לעולם אינו גר עד שימול ויטבול וכמה דלא טבל נכרי הוא » (ברכות מ״ז ע״ב).

Les femmes font-elles le zimoun (Siman 199) ?

Selon le Choulhan Aroukh, Orah Haïm 199:7, entre elles c’est facultatif et avec des hommes c’est obligatoire : « נשים מזמנות לעצמן רשות אבל כשאוכלות עם האנשי׳ חייבות ויוצאות בזימון שלנו » (שו״ע או״ח קצ״ט:ז), et le Rama ajoute « אע״פ שאינן מבינות » (רמ״א או״ח קצ״ט:ז). La source en est la braïta : « נשים מזמנות לעצמן ועבדים מזמנים לעצמן נשים ועבדים וקטנים אם רצו לזמן אין מזמנין » (ברכות מ״ה ע״ב), et la Guemara en donne le motif : « שאני התם משום פריצותא » (ברכות מ״ה ע״ב) — d’où le séif 6 : « אלא נשים לעצמן ועבדים לעצמן ובלבד שלא יזמנו בשם » (שו״ע או״ח קצ״ט:ו).

Un enfant compte-t-il pour le zimoun (Siman 199) ?

Selon le Choulhan Aroukh, Orah Haïm 199:10, oui : « קטן שהגיע לעונת הפעוטות ויודע למי מברכין מזמנין עליו ומצטרף בין לשלשה בין לעשרה » (שו״ע או״ח קצ״ט:י). La Guemara conclut ainsi : « ולית הלכתא ככל הני שמעתתא אלא כי הא דאמר רב נחמן קטן היודע למי מברכין מזמנין עליו » (ברכות מ״ח ע״א). Mais le Rama tranche autrement pour la pratique achkenaze : « וי״א דאין מצרפין אותו כלל עד שיהא בן שלש עשרה שנה » (רמ״א או״ח קצ״ט:י), et il conclut « וכן נוהגין ואין לשנות » (רמ״א או״ח קצ״ט:י).

Siman 199 — על מי מזמנים ועל מי אין מזמנים : sur qui l’on fait le zimoun et sur qui on ne le fait pas