4 niveaux disponiblesב׳ סעיפיםTalmud Bavli Berakhot · Rambam · Tour et Beit Yossef · Choulhan Aroukh HaRav · Mishna Beroura · Kaf haḤaimאחד מפסיק לשנים · על כרחו · אין שנים מפסיקין לאחד · עד היכן · בלא ברכה בתחילה
Le Siman — שולחן ערוך, אורח חיים סימן ר׳ (ב׳ סעיפים)
שלשה שאכלו כאחד — אחד מפסיק על כרחו לב׳ ועונה עמהם ברכת זימון, ואפילו לא רצה להפסיק מזמנין עליו בין עונה בין אינו עונה כל שהוא עומד שם ; אבל שנים אין חייבים להפסיק לאחד, הלכך אין חיוב זימון חל עד שיתרצו להפסיק לאחד ולברך, ואם לא רצו להפסיק וזימן הוא עליהם לא עשה כלום, ואף הוא אינו רשאי לברך ולצאת לשוק עד שיגמרו השנים ויזמן עליהם ; ואינו צריך להפסיק אלא עד שיאמר ברוך שאכלנו משלו, ולדעת הרמ״א עד שיאמר הזן את הכל וכן נוהגין ; וחוזר וגומר סעודתו בלא ברכה בתחילה.
Et il comporte deux seifim (ב׳ סעיפים) : après avoir dit sur qui l’on fait le zimoun, le Choulhan Aroukh en vient à celui qui n’a pas encore fini de manger quand les autres veulent bénir. Le premier séif pose une dissymétrie qui est tout le siman : l’un s’interrompt pour les deux — même contre son gré — et le zimoun se fait sur lui qu’il réponde ou non, du moment qu’il est encore là ; mais deux ne sont pas tenus de s’interrompre pour un, si bien que l’obligation de zimoun ne prend même pas naissance tant qu’ils n’y consentent pas — et s’ils ont refusé, celui qui voulait partir ne peut pas non plus bénir seul et sortir, car il s’est déjà rendu débiteur du zimoun. Le second séif mesure la longueur de l’interruption : jusqu’à ברוך שאכלנו משלו pour le Mehaber, jusqu’à הזן את הכל pour le Rama et l’usage — puis l’on reprend le repas sans nouvelle bénédiction.
Les 4 niveaux d'étude — Siman ר׳, ב׳ סעיפים
01
Disponible
רמת המתחיל
Base — Débutant & Intermédiaire
Texte hébreu des ב׳ סעיפים avec traduction française fluide. Explication : אחד מפסיק על כרחו לב׳, מזמנין עליו בין עונה בין אינו עונה, אין שנים חייבים להפסיק לאחד, עד שיאמר ברוך שאכלנו משלו, עד שיאמר הזן את הכל, et בלא ברכה בתחילה. Cas pratiques du quotidien.
Pilpoul approfondi : אחד מפסיק לשנים ואין שנים מפסיקין לאחד (ברכות מ״ה ע״ב) ; חקירת חובה או דרך ארץ — מחלוקת רש״י והר״י ; מעשה רב פפא ולפנים משורת הדין ; עד היכן ברכת הזמון (ברכות מ״ו ע״א) ; להיכן הוא חוזר (ברכות מ״ו ע״ב) ; ומחלוקת רב האי גאון והרא״ש בברכת המוציא. טור, בית יוסף, רמב״ם (הלכות ברכות פרק ה׳), ראב״ד, רא״ש, רשב״א, מגן אברהם, ט״ז, משנה ברורה וביאור הלכה, ערוך השולחן, כף החיים.
Récapitulatif structuré pour révision : le fil des ב׳ סעיפים — אחד מפסיק לשנים, על כרחו, אין שנים מפסיקין לאחד, עד היכן, ובלא ברכה בתחילה. Conduite למעשה au quotidien, avec renvoi au Rav et lien vers les simanim 199 et 201.
Le Choulhan Aroukh HaRav de l'Admour HaZaken sur Orah Haïm siman 200 : texte intégral et force du psak par rapport au Mehaber — אחד מפסיק לשנים, עד היכן מפסיק, וחזרה לסעודה. Le yesod et la conduite למעשה développés à partir du texte réel du Rav. Pour l'étude approfondie, renvoi à un Rav 'Habad.
Reconstruis ce siman selon les Rabbanim que TU suis. Choisis tes Poskim (Rav Ovadia, l'Admour HaZaken, le Rebbe, Ben Ish Hai, Mishna Berura, Rav Mordekhai Eliyahou…) — l'IA Daat reconstruit le siman avec leurs opinions, leurs raisonnements, et leurs divergences. Si tes Poskim ne traitent pas un point, l'IA te demande avant d'élargir.
אחד מפסיק על כרחו לב׳ ועונה עמהם ברכת זימון (סעיף א) ; ובגמרא: שלשה שאכלו כאחת אחד מפסיק לשנים ואין שנים מפסיקין לאחד (ברכות מ״ה ע״ב).
עַל כָּרְחוֹ
même contre son gré
ואפילו לא רצה להפסיק מזמנין עליו בין עונה בין אינו עונה כל שהוא עומד שם (סעיף א) — הצירוף אינו תלוי ברצונו אלא בהיותו מיסב שם.
אֵין שְׁנַיִם מַפְסִיקִין לְאֶחָד
deux ne s’interrompent pas pour un
אבל שנים אין חייבים להפסיק לאחד, הלכך אין חיוב זימון חל עד שיתרצו להפסיק לאחד ולברך (סעיף א) ; ומעשה רב פפא — לפנים משורת הדין הוא דעבד (ברכות מ״ה ע״ב).
עַד הֵיכָן מַפְסִיק
jusqu’où va l’interruption
אינו צריך להפסיק אלא עד שיאמר ברוך שאכלנו משלו (סעיף ב) ; ולדעת הרמ״א עד שיאמר הזן את הכל וכן נוהגין ; והיא בעיית הגמרא — עד היכן ברכת הזמון (ברכות מ״ו ע״א).
Structure du Siman — les ב׳ סעיפים
Séif
Cas
Din
Détail
א׳
אחד מפסיק לשנים
✦ מפסיק על כרחו
שלשה שאכלו כאחד — אחד מפסיק על כרחו לב׳ ועונה עמהם ברכת זימון, ואפילו לא רצה להפסיק מזמנין עליו בין עונה בין אינו עונה כל שהוא עומד שם ; אבל שנים אין חייבים להפסיק לאחד, ואם לא רצו להפסיק וזימן הוא עליהם לא עשה כלום, ואף הוא אינו רשאי לברך ולצאת לשוק עד שיגמרו השנים ויזמן עליהם.
ב׳
עד היכן מפסיק
עד ברוך שאכלנו משלו
אינו צריך להפסיק אלא עד שיאמר ברוך שאכלנו משלו וכו׳ ; והגהת הרמ״א: וי״א שצריך להפסיק עד שיאמר הזן את הכל וכן נוהגין, ואם היה דעתו לחזור ולאכול פת מברך מתחילת ברכת הזן ; וחוזר וגומר סעודתו בלא ברכה בתחילה.
המפסיק כדי לברך — la conduite au quotidien
Cas
Source
Conduite
Idée maîtresse
אחד מפסיק לשנים
מחבר · סעיף א׳
✦ מפסיק על כרחו
Deux qui ont fini l’emportent sur un qui n’a pas fini : il s’interrompt et répond avec eux.
לא רצה להפסיק
מחבר · סעיף א׳
מזמנין עליו
Sa présence suffit : on fait le zimoun sur lui qu’il réponde ou non, tant qu’il est là.
שנים לאחד
מחבר · סעיף א׳
✦ אין חייבים להפסיק
L’obligation de zimoun ne prend naissance que s’ils y consentent.
לא רצו להפסיק
מחבר · סעיף א׳
אינו רשאי לברך ולצאת
Il s’est déjà rendu débiteur du zimoun : il ne peut pas bénir seul et sortir.
עד היכן מפסיק
מחבר ורמ״א · סעיף ב׳
✦ עד הזן את הכל
Jusqu’à ברוך שאכלנו משלו pour le Mehaber ; jusqu’à הזן את הכל selon le Rama et l’usage.
חזרה לסעודה
מחבר · סעיף ב׳
בלא ברכה בתחילה
Il n’y a eu ni départ ni détournement d’attention : on reprend sans nouvelle bénédiction.
Questions fréquentes — Siman ר׳
Trois qui ont mangé ensemble : celui qui n’a pas fini doit-il interrompre son repas pour le zimoun (Siman 200) ?
Selon le Choulhan Aroukh, Orah Haïm 200:1, oui — et même contre son gré : « שלשה שאכלו כאחד אחד מפסיק על כרחו לב׳ ועונה עמהם ברכת זימון » (שו״ע או״ח ר׳:א) ; et même s’il n’a pas voulu s’interrompre, « ואפילו לא רצה להפסיק מזמנין עליו בין עונה בין אינו עונה כל שהוא עומד שם » (שו״ע או״ח ר׳:א). La source en est la Guemara : « שלשה שאכלו כאחת אחד מפסיק לשנים ואין שנים מפסיקין לאחד » (ברכות מ״ה ע״ב).
Deux convives doivent-ils interrompre leur repas pour un troisième (Siman 200) ?
Selon le Choulhan Aroukh, Orah Haïm 200:1, non : « אבל שנים אין חייבים להפסיק לאחד » (שו״ע או״ח ר׳:א), et « הלכך אין חיוב זימון חל עד שיתרצו להפסיק לאחד ולברך » (שו״ע או״ח ר׳:א) ; s’ils ont refusé, « ואם לא רצו להפסיק וזימן הוא עליהם לא עשה כלום » (שו״ע או״ח ר׳:א). La Guemara objecte de Rav Papa — « והא רב פפא אפסיק ליה לאבא מר בריה איהו וחד » (ברכות מ״ה ע״ב) — et répond : « שאני רב פפא דלפנים משורת הדין הוא דעבד » (ברכות מ״ה ע״ב).
Jusqu’où doit-il interrompre son repas (Siman 200) ?
Selon le Choulhan Aroukh, Orah Haïm 200:2 : « אינו צריך להפסיק אלא עד שיאמר ברוך שאכלנו משלו וכו׳ » (שו״ע או״ח ר׳:ב) ; et le Rama : « וי״א שצריך להפסיק עד שיאמר הזן את הכל וכן נוהגין » (רמ״א או״ח ר׳:ב). C’est la question même de la Guemara — « עד היכן ברכת הזמון » (ברכות מ״ו ע״א) — et le Tour a tranché : « ומפסיק עד שיסיימו ברכת הזן » (טור או״ח ר׳), « והלכה כרב ששת » (טור או״ח ר׳).
Reprend-il ensuite son repas avec une nouvelle bénédiction (Siman 200) ?
Selon le Choulhan Aroukh, Orah Haïm 200:2, non : « וחוזר וגומר סעודתו בלא ברכה בתחילה » (שו״ע או״ח ר׳:ב). Le Tour rapporte l’avis contraire de Rav Haï — « כתב רב האי שאחד שמפסיק לשנים צריך לחזור ולברך המוציא » (טור או״ח ר׳) — et retient celui du Roch : « אלא חוזרים וגומרים סעודתן בלא ברכה » (טור או״ח ר׳). Et le Rama ajoute : « ואם היה דעתו לחזור ולאכול פת אע״פ שלא אכל אח״כ כשרוצ׳ לברך מברך מתחיל׳ ברכת הזן » (רמ״א או״ח ר׳:ב).