למה רמה 4 המוקדשת לאדמו״ר הזקן ? שולחן ערוך הרב אינו פירוש על המחבר — הוא שולחן ערוך שלם ועצמאי, שכתב אדמו״ר הזקן (רבי שניאור זלמן מליאדי, מייסד חב״ד, תלמיד המגיד ממעזריטש). ייחודו : הוא משלב הלכה + טעמי המצוות + פנימיות בחיבור אחד, ופוסק בחריפות תלמודית ייחודית.
לחב״ד, אדמו״ר הזקן הוא הפוסק האחרון — פסקו הוא ההכרעה. עמוד זה מאסף את דרך הרב בסימן קצ״ט — עַל מִי מְזַמְּנִים וְעַל מִי אֵין מְזַמְּנִים, הנפרש אצל הרב לְי״א סְעִיפִים : מִן הַשַּׁמָּשׁ שֶׁאָכַל מְעֻמָּד — שֶׁדֶּרֶךְ אֲכִילָתוֹ הִיא קְבִיעוּתוֹ — לְכוּתִי שֶׁגְּזֵרָה הוֹצִיאַתּוּ מִן הַצֵּרוּף וּלְעַם הָאָרֶץ שֶׁהַמִּנְהָג הֶחֱזִירוֹ, שֶׁלֹּא יְהֵא כָּל אֶחָד בּוֹנֶה בָּמָה לְעַצְמוֹ ; מִן הַנָּכְרִי וְהַגֵּר שֶׁמָּל וְלֹא טָבַל לְגֵר גָּמוּר הָאוֹמֵר "עַל שֶׁהִנְחַלְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ" ; מִן הָאוֹנֵן הַפָּטוּר — וּלְפִיכָךְ אֵינוֹ מִצְטָרֵף — לְנָשִׁים וַעֲבָדִים, שֶׁהַכֹּל תָּלוּי בְּצֵרוּף הַנִּכָּר ; מֵאַנְדְּרוֹגִינוֹס וְטֻמְטוּם, שֶׁסָּפֵק אֶחָד אֵינוֹ כִּסְפֵקוֹת חֲלוּקִים ; וְעַד הַקָּטָן הַיּוֹדֵעַ לְמִי מְבָרְכִין, הַחֵרֵשׁ וְהַשּׁוֹטֶה, וְהַמְנֻדֶּה שֶׁהַנִּדּוּי מַבְדִּילוֹ מֵאֲגֻדָּתָם.
שולחן ערוך הרב — סימן קצ״ט — עַל מִי מְזַמְּנִים וְעַל מִי אֵין מְזַמְּנִים
הטקסט המלא של שולחן ערוך הרב
שולחן ערוך הרב, סימן קצ״ט — עַל מִי מְזַמְּנִים וְעַל מִי אֵין מְזַמְּנִים — וּבוֹ י״א סְעִיפִים
טקסט אדמו״ר הזקן עצמו (מקור ספריא Shulchan_Arukh_HaRav,_Orach_Chayim.199). הסימן כולל י״א סעיפים (סעיף k → .199.k).
סעיף א הַשַּׁמָּשׁ שֶׁאָכַל כְּזַיִת — "מְזַמְּנִים עָלָיו".
עַל מִי מְזַמְּנִין וְעַל מִי אֵינָן מְזַמְּנִין, וּבוֹ י״א סְעִיפִים:
הַשַּׁמָּשׁ שֶׁאָכַל כְּזַיִת מְזַמְּנִים עָלָיו, שֶׁאַף שֶׁלֹּא קָבַע עַצְמוֹ בַּשֻּׁלְחָן עִמָּהֶם אֶלָּא עוֹמֵד וּמְשַׁמֵּשׁ עֲלֵיהֶם וְאָכַל מְעֻמָּד, וְגַם הוֹלֵךְ וּבָא בְּאֶמְצַע אֲכִילָתוֹ וְאֵין לוֹ קְבִיעוּת כְּלָל עִמָּהֶם — מִצְטָרֵף עִמָּהֶם לְזִמּוּן, שֶׁכֵּיוָן שֶׁדֶּרֶךְ אֲכִילָתוֹ בְּכָךְ — זוֹ הִיא קְבִיעוּתוֹ, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּאִישׁ אַחֵר, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן קצ״ג:
סעיף ב כּוּתִי בַּזְּמַן הַזֶּה — "אֵינוֹ מִצְטָרֵף לְזִמּוּן".
כּוּתִי בַּזְּמַן הַזֶּה אֵינוֹ מִצְטָרֵף לְזִמּוּן אֲפִלּוּ הוּא חָבֵר, שֶׁכְּבָר נִמְנוּ עֲלֵיהֶם וַעֲשָׂאוּם כְּנָכְרִים גְּמוּרִים לְכָל דִּבְרֵיהֶם (אֲבָל צְדוֹקִי מְזַמְּנִין עָלָיו אִם חָבֵר הוּא):
סעיף ג עַם הָאָרֶץ — "וְעַכְשָׁו מְזַמְּנִים אֲפִלּוּ עַל עַם הָאָרֶץ".
עַם הָאָרֶץ אֵין מְזַמְּנִים עָלָיו. וַאֲפִלּוּ קָרָא וְשָׁנָה, וְלֹא שִׁמֵּשׁ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים לְהַקְשׁוֹת וְלִפְרֹק לְהָבִין מִתּוֹכָם טַעֲמֵי הַמִּשְׁנָיוֹת עַל בֻּרְיָם — הֲרֵי זֶה עַם הָאָרֶץ לְעִנְיָן זֶה. וְעַכְשָׁו מְזַמְּנִים אֲפִלּוּ עַל עַם הָאָרֶץ גָּמוּר, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא כָּל אֶחָד הוֹלֵךְ וּבוֹנֶה בָּמָה לְעַצְמוֹ, שֶׁאִם הָיוּ פּוֹרְשִׁים מֵהֶם — גַּם הֵם הָיוּ פּוֹרְשִׁים מִן הַצִּבּוּר לְגַמְרֵי.
וּמִכָּל מָקוֹם, מִי שֶׁאֵינוֹ קוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע שַׁחֲרִית וְעַרְבִית — אֵין מְזַמְּנִים עָלָיו, שֶׁכֵּיוָן שֶׁרֹב עַמֵּי הָאָרֶץ קוֹרְאִים — לֹא שַׁיָּךְ לוֹמַר שֶׁיְּהֵא כָּל אֶחָד הוֹלֵךְ וּבוֹנֶה בָּמָה לְעַצְמוֹ אִם יִפְרְשׁוּ מִיחִידִים שֶׁאֵינָם קוֹרְאִים. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר מִי שֶׁהוּא רָשָׁע וְעוֹבֵר עֲבֵרָה בְּפַרְהֶסְיָא, שֶׁאֵינוֹ מְעֻלֶּה מֵעַם הָאָרֶץ בִּזְמַן הַתַּלְמוּד (וְאֵינוֹ דּוֹמֶה לַכּוּתִים קֹדֶם שֶׁגָּזְרוּ עֲלֵיהֶם, שֶׁהֵם הָיוּ מְדַקְדְּקִים בְּמִצְוֹת שֶׁהֶחֱזִיקוּ בָּהֶם, וּבְמִצְוֹת שֶׁלֹּא הֶחֱזִיקוּ אֵינָן מוֹרְדִים וּפוֹשְׁעִים, אֶלָּא מַעֲשֵׂה אֲבוֹתֵיהֶם בִּידֵיהֶם):
סעיף ד נָכְרִי וְגֵר שֶׁמָּל וְלֹא טָבַל — "אֵין מְזַמְּנִין עָלָיו".
נָכְרִי אֵין מְזַמְּנִין עָלָיו, אֲפִלּוּ נִתְכַּוֵּן לְבָרֵךְ אֱלֹהֵינוּ. וַאֲפִלּוּ גֵּר שֶׁמָּל וְלֹא טָבַל אֵין מְזַמְּנִין עָלָיו, שֶׁאֵינוֹ גֵּר עַד שֶׁיִּמּוֹל וְיִטְבֹּל כָּרָאוּי.
וְגֵר גָּמוּר יָכוֹל לְבָרֵךְ אֲפִלּוּ בְּזִמּוּן לְהוֹצִיא אֲחֵרִים יְדֵי חוֹבָתָם, וְיָכוֹל לוֹמַר "עַל שֶׁהִנְחַלְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ", לְפִי שֶׁלְּאַבְרָהָם נִתְּנָה הָאָרֶץ לְמוֹרָשָׁה, וְאַבְרָהָם נִקְרָא "אַב הֲמוֹן גּוֹיִם":
סעיף ה אוֹנֵן בְּחֹל — "כֵּיוָן שֶׁהוּא פָּטוּר אֵינוֹ מִצְטָרֵף".
אוֹנֵן בְּחֹל שֶׁהוּא פָּטוּר מִלְּבָרֵךְ — אֵין מְזַמְּנִין עָלָיו. וַאֲפִלּוּ לְהָאוֹמְרִים שֶׁאִם רָצָה לְהַחֲמִיר עַל עַצְמוֹ לַעֲנוֹת וּלְבָרֵךְ הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ, מִכָּל מָקוֹם, כֵּיוָן שֶׁהוּא פָּטוּר אֵינוֹ מִצְטָרֵף:
סעיף ו נָשִׁים וַעֲבָדִים — "וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְזַמְּנוּ בְּשֵׁם".
נָשִׁים הָאוֹכְלוֹת עִם שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים שֶׁחַיָּבִים לְזַמֵּן — חַיָּבוֹת גַּם הֵם לְזַמֵּן עִמָּהֶם. וְאִם הֵם שָׁלֹשׁ וְרָצוּ לֵחָלֵק לְזַמֵּן לְעַצְמָן — הָרְשׁוּת בְּיָדָם (אִם הָאֲנָשִׁים הֵם פָּחוֹת מֵעֲשָׂרָה, שֶׁאֵינָם מְזַמְּנִים בְּשֵׁם. וְאִם צְרִיכוֹת לְהָבִין לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, נִתְבָּאֵר בְּסִימָן קצ״ג).
אֲבָל נָשִׁים הָאוֹכְלוֹת בִּפְנֵי עַצְמָן פְּטוּרוֹת לְזַמֵּן, וְאִם רָצוּ לְזַמֵּן — הָרְשׁוּת בְּיָדָם. וְהוּא הַדִּין לַעֲבָדִים. וְלֹא תְּהֵא חֲבוּרָה שֶׁל נָשִׁים וַעֲבָדִים מְזַמְּנִים יַחַד, מִשּׁוּם פְּרִיצוּת הָעֲבָדִים, אֶלָּא נָשִׁים לְעַצְמָן וַעֲבָדִים לְעַצְמָן, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְזַמְּנוּ בְּשֵׁם:
סעיף ז אִשָּׁה אוֹ עֶבֶד לַעֲשָׂרָה — "אֵינָן מִצְטָרְפִין".
וְכֵן אִם תִּשְׁעָה אֲנָשִׁים בְּנֵי חוֹרִין וְאִשָּׁה אַחַת אוֹ עֶבֶד אָכְלוּ יַחַד — אֵינָן מִצְטָרְפִין לְהַשְׁלִים לַעֲשָׂרָה לְזַמֵּן בְּשֵׁם, אַף עַל פִּי שֶׁהֵם חַיָּבִים בְּזִמּוּן, שֶׁכָּל דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה אֵינוֹ אֶלָּא בַּעֲשָׂרָה אֲנָשִׁים בְּנֵי חוֹרִין, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן נ״ה. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁאֵינָן מִצְטָרְפִין לְהַשְׁלִים לְזִמּוּן בִּשְׁלֹשָׁה, כֵּיוָן שֶׁאֵין עֲלֵיהֶם חוֹבַת זִמּוּן כְּלָל, אֶלָּא אִם כֵּן אָכְלוּ עִם אֲנָשִׁים שֶׁחַיָּבִים לְזַמֵּן לְעַצְמָן.
וַאֲפִלּוּ אִם רָצוּ לְצָרְפָן אֵינָם רַשָּׁאִים, מִפְּנֵי שֶׁנִּרְאֶה כִּפְרִיצוּת כְּשֶׁנִּכָּר צֵרוּף נָשִׁים עִם אֲנָשִׁים בְּזִמּוּן, שֶׁאוֹמֵר הַמְבָרֵךְ "נְבָרֵךְ" בְּצֵרוּף כֻּלָּנוּ. וַאֲפִלּוּ בְּאִשָּׁה עִם בַּעְלָהּ וּבְנָהּ — אֵין חֶבְרָתָן נָאָה כְּשֶׁמִּצְטָרְפִין יַחַד. וְכֵן בַּעֲבָדִים שֶׁצֵּרוּפָן נִכָּר — יֵשׁ בָּזֶה מִשּׁוּם פְּרִיצוּת, שֶׁהָעֲבָדִים הֵם שְׁטוּפֵי זִמָּה וּפְרוּצִים בְּיוֹתֵר, וְאֵין לִבְנֵי חוֹרִין לְצָרְפָם עִמָּהֶם צֵרוּף הַנִּרְאֶה וְנִכָּר כְּשֶׁמְּזַמְּנִין עֲלֵיהֶם.
מַה שֶּׁאֵין כֵּן כְּשֶׁיֵּשׁ זִמּוּן בְּלֹא נָשִׁים וַעֲבָדִים, אַף שֶׁהַנָּשִׁים וְהָעֲבָדִים מִצְטָרְפִין לָצֵאת יְדֵי חוֹבָתָן בִּשְׁמִיעָה מֵהַמְבָרֵךְ וְלַעֲנוֹת אַחֲרָיו בְּבִרְכַּת הַזִּמּוּן — אֵין בָּזֶה מִשּׁוּם פְּרִיצוּת, כֵּיוָן שֶׁאֵין צֵרוּפָן נִכָּר כְּלָל בְּבִרְכַּת הַמְבָרֵךְ.
אֶלָּא אִם כֵּן נָשִׁים וַעֲבָדִים מְזַמְּנִין יַחַד, שֶׁלָּזֶה יֵשׁ לָחֹשׁ לִפְרִיצוּת הָעֲבָדִים בַּנָּשִׁים אַף שֶׁאֵין צֵרוּפָן נִכָּר. וְהוּא הַדִּין עֲבָדִים עִם קְטַנִּים אֵין מְזַמְּנִים יַחַד, מִשּׁוּם פְּרִיצוּת הָעֲבָדִים בְּמִשְׁכַּב זָכוּר עִם הַקְּטַנִּים:
סעיף ח אַנְדְּרוֹגִינוֹס וְטֻמְטוּם — "מְזַמֵּן הוּא לְמִינוֹ".
אַנְדְּרוֹגִינוֹס אֵינוֹ מְזַמֵּן לֹא לַאֲנָשִׁים וְלֹא לְנָשִׁים, לַאֲנָשִׁים שֶׁמָּא הוּא נְקֵבָה וְאֵינוֹ מוֹצִיאָם יְדֵי חוֹבָתָם אִם אָכְלוּ כְּדֵי שְׂבִיעָה, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן קפ״ט, וּלְנָשִׁים שֶׁמָּא הוּא זָכָר וְיֵשׁ בּוֹ מִשּׁוּם פְּרִיצוּת. אֲבָל מְזַמֵּן הוּא לְמִינוֹ, שֶׁאִם הוּא נְקֵבָה — כֻּלָּם נְקֵבוֹת, וְכֵן לְהִפּוּךְ.
אֲבָל טֻמְטוּם אֵין מְזַמֵּן אֲפִלּוּ לְמִינוֹ, כִּי שֶׁמָּא כְּשֶׁיִּקָּרַע זֶה יִמָּצֵא נְקֵבָה, וּכְשֶׁיִּקָּרְעוּ אֵלּוּ יִמָּצְאוּ זְכָרִים, וְאֵינוֹ מוֹצִיאָם יְדֵי חוֹבָתָן:
סעיף ט קָטָן הַיּוֹדֵעַ לְמִי מְבָרְכִין — "בֶּן י״ג וְיוֹם אֶחָד".
יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁקָּטָן הַיּוֹדֵעַ לְמִי מְבָרְכִין מְזַמְּנִין עָלָיו, וְהוּא שֶׁיַּגִּיעַ לְעוֹנַת הַפָּעוֹטוֹת, שֶׁהוּא כְּבֶן ט׳ אוֹ בֶּן י׳, כָּל אֶחָד לְפִי חֲרִיפוּתוֹ. וּלְכָל הַפָּחוֹת גָּדוֹל מִבֶּן ו׳, אִם הוּא חָרִיף וְיוֹדֵעַ מֵעַצְמוֹ בְּלִי שֶׁיְּלַמְּדוּהוּ לְמִי מְבָרְכִין. אֲבָל פָּחוֹת מִבֶּן ו׳ אַף עַל פִּי שֶׁהוּא חָרִיף וְיוֹדֵעַ מֵעַצְמוֹ — אֵינוֹ כְּלוּם, שֶׁהֲרֵי לֹא הִגִּיעַ לְעוֹנַת הַפָּעוֹטוֹת, וַהֲרֵי הוּא כְּמִי שֶׁאֵינוֹ בֶּן דַּעַת.
וְקָטָן אַחַר שֶׁהִגִּיעַ לְעוֹנַת הַפָּעוֹטוֹת מִצְטָרֵף אֲפִלּוּ לְזַמֵּן בַּעֲשָׂרָה בְּשֵׁם, אַף לְהָאוֹמְרִים שֶׁאֵינוֹ מִצְטָרֵף לְקַדִּישׁ וּלְ"בָרְכוּ" וְלִקְדֻשָּׁה, שֶׁבְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן הֵקֵלּוּ בָּהּ, הוֹאִיל וְכָל אֶחָד וְאֶחָד יָכוֹל לִפְטֹר עַצְמוֹ מֵחִיּוּב בִּרְכַּת הַזִּמּוּן (שֶׁיָּכוֹל לְבָרֵךְ לְעַצְמוֹ), מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּקַדִּישׁ וּ"בָרְכוּ" וּקְדֻשָּׁה, שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד לֹא הָיָה יָכוֹל לִפְטֹר עַצְמוֹ מֵחִיּוּבוֹ בְּשׁוּם עִנְיָן — צָרִיךְ שֶׁיִּהְיוּ כֻּלָּם בְּנֵי מִצְוָה. אֲבָל ב׳ קְטַנִּים אֵינָן מִצְטָרְפִין.
אֲבָל יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁבֵּין לִשְׁלֹשָׁה בֵּין לַעֲשָׂרָה אֵין הַקָּטָן מִצְטָרֵף עַד שֶׁיִּהְיֶה בֶּן י״ג שָׁנָה שְׁלֵמוֹת, שֶׁאָז אַף עַל פִּי שֶׁהוּא קָטָן פּוֹרֵחַ, דְּהַיְנוּ שֶׁפָּרְחוּ בּוֹ ב׳ שְׂעָרוֹת וְלֹא נִגְמְרוּ בְּשִׁעוּרָן, שֶׁהוּא כְּדֵי לָכֹף רֹאשָׁן לְעִקָּרָן — הֵקֵלּוּ בּוֹ לְצָרְפָן לְזִמּוּן בֵּין לִשְׁלֹשָׁה בֵּין לַעֲשָׂרָה, אַף עַל פִּי שֶׁלְּכָל הַמִּצְוֹת הוּא קָטָן, וְהוּא שֶׁיּוֹדֵעַ לְמִי מְבָרְכִים. אֲבָל אִם נִגְמְרוּ סִימָנָיו כְּשִׁעוּרָן — אֵין מְדַקְדְּקִין אַחֲרָיו אִם יוֹדֵעַ לְמִי מְבָרְכִין, וּמְזַמְּנִין עָלָיו בְּכָל עִנְיָן, כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לִכְלַל מִצְוֹת.
וְיֵשׁ מַחֲמִירִין וְאוֹמְרִים שֶׁאֲפִלּוּ הוּא בֶּן י״ג שְׁלֵמוֹת וְיוֹדֵעַ לְמִי מְבָרְכִין, אִם יָדוּעַ שֶׁלֹּא הֵבִיא ב׳ שְׂעָרוֹת אֲרֻכּוֹת כְּשִׁעוּרָן — אֵין לְצָרְפוֹ לֹא לִשְׁלֹשָׁה וְלֹא לַעֲשָׂרָה. אֲבָל בִּסְתָם מְזַמְּנִין עָלָיו, שֶׁזִּמּוּן הוּא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, וְסוֹמְכִין עַל הַחֲזָקָה שֶׁמִּן הַסְּתָם הֵבִיא ב׳ שְׂעָרוֹת כְּשִׁעוּרָן בְּתַשְׁלוּם י״ג שָׁנָה כְּדֶרֶךְ רֹב בְּנֵי אָדָם. וְכֵן נוֹהֲגִין בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ שֶׁלֹּא לְזַמֵּן עַל קָטָן פָּחוֹת מִבֶּן י״ג וְיוֹם אֶחָד, וְאֵין לְשַׁנּוֹת.
וְכָל זֶה לְעִנְיַן זִמּוּן, אֲבָל לְהוֹצִיא אֲחֵרִים יְדֵי חוֹבָתָם בְּבִרְכָתוֹ — לְדִבְרֵי הַכֹּל אֵינוֹ מוֹצִיא עַד שֶׁיִּהְיֶה בֶּן י״ג שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד וְיָדוּעַ שֶׁהֵבִיא ב׳ שְׂעָרוֹת כְּשִׁעוּרָן עַל יְדֵי בְּדִיקָה, אוֹ שֶׁנִּתְמַלֵּא זְקָנוֹ, שֶׁבִּרְכַּת הַמָּזוֹן הוּא מִן הַתּוֹרָה, וּבְשֶׁל תּוֹרָה אֵין סוֹמְכִין עַל חֲזָקָה זוֹ:
סעיף י חֵרֵשׁ וְשׁוֹטֶה — "דִּינָם כְּקָטָן פָּחוֹת מִבֶּן ו׳".
מִי שֶׁבְּנֵי אָדָם מַחֲזִיקִין אוֹתוֹ לְשׁוֹטֶה, אִם לֹא הִגִּיעַ לִכְלַל שׁוֹטֶה שֶׁדִּבְּרוּ בּוֹ חֲכָמִים — מְזַמְּנִין עָלָיו. אֲבָל חֵרֵשׁ וְשׁוֹטֶה שֶׁדִּבְּרוּ בָּהֶם חֲכָמִים בְּכָל מָקוֹם שֶׁאֵינָן בְּנֵי דַּעַת וּפְטוּרִים מִכָּל הַמִּצְוֹת — דִּינָם כְּקָטָן פָּחוֹת מִבֶּן ו׳, שֶׁאֵין מְזַמְּנִין עָלָיו לְדִבְרֵי הַכֹּל, וְאֵין מִצְטָרְפִין לֹא לִשְׁלֹשָׁה וְלֹא לַעֲשָׂרָה.
וְחֵרֵשׁ שֶׁדִּבְּרוּ בּוֹ חֲכָמִים בְּכָל מָקוֹם הוּא שֶׁאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ וְלֹא מְדַבֵּר, אֲבָל מְדַבֵּר וְאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ (וְכֵן אִלֵּם שֶׁאֵינוֹ מְדַבֵּר וְשׁוֹמֵעַ) (אֲפִלּוּ הֵם שְׁנַיִם וְיוֹתֵר), כֵּיוָן שֶׁהֵם כְּפִקְחִים לְכָל דִּבְרֵיהֶם — מִצְטָרְפִים לְזִמּוּן, אִם הֵם מְבִינִים וּמְכַוְּנִין לָזֶה (אַף עַל פִּי שֶׁאֵין הַחֵרֵשׁ שׁוֹמֵעַ בִּרְכַּת הַזִּמּוּן וְהָאִלֵּם אֵינוֹ עוֹנֶה).
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? לְזִמּוּן בַּעֲשָׂרָה, שֶׁלְּדָבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה אֵין עֲנִיַּת הַמִּעוּט מְעַכַּבְתָּם, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן נ״ה, אֲבָל לְזִמּוּן בִּשְׁלֹשָׁה צָרִיךְ שֶׁהַשְּׁנַיִם יִשְׁמְעוּ מִפִּי הַמְּזַמֵּן עַד סִיּוּם בִּרְכַּת "הַזָּן", וְגַם שֶׁיַּעֲנוּ אַחֲרָיו: "בָּרוּךְ שֶׁאָכַלְנוּ כוּ׳", וְאִם לָאו — אֵין כָּאן זִמּוּן כְּלָל, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן קצ״ג:
סעיף יא מִי שֶׁנִּדּוּהוּ — "אֵין מְצָרְפִין אוֹתוֹ לְזִמּוּן".
מִי שֶׁנִּדּוּהוּ עַל דְּבַר עֲבֵרָה אֵין מְצָרְפִין אוֹתוֹ לְזִמּוּן, לֹא לִשְׁלֹשָׁה וְלֹא לַעֲשָׂרָה, שֶׁזֶּהוּ עִנְיַן נִדּוּי, שֶׁמַּרְחִיקִים אוֹתוֹ וּמַבְדִּילִים אוֹתוֹ מֵאֲגֻדָּתָם. וְאִם נִדּוּהוּ עַל עִסְקֵי מָמוֹן, יִתְבָּאֵר בְּיוֹרֶה דֵּעָה סִימָן של״ד:
הלכה למעשה — מנהג חב״ד
הנהגה מעשית לחב״ד
נקודות הנהגה הנובעות ישירות מסימן קצ״ט ברגישות אדמו״ר הזקן וחב״ד — מוצגות ברמת העיקרון, ומפנות לרב לפרטי המקרים.
לחסיד חב״ד — סימן קצ״ט (עַל מִי מְזַמְּנִים וְעַל מִי אֵין מְזַמְּנִים)
- ① סעיף א. הַשַּׁמָּשׁ שֶׁאָכַל כְּזַיִת — מְזַמְּנִים עָלָיו, אַף שֶׁאָכַל מְעֻמָּד וְהוֹלֵךְ וּבָא, שֶׁדֶּרֶךְ אֲכִילָתוֹ בְּכָךְ וְזוֹ הִיא קְבִיעוּתוֹ ; מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּאִישׁ אַחֵר (סימן קצ״ג).
- ② סעיף ב. כּוּתִי בַּזְּמַן הַזֶּה אֵינוֹ מִצְטָרֵף אֲפִלּוּ הוּא חָבֵר, שֶׁכְּבָר נִמְנוּ עֲלֵיהֶם וַעֲשָׂאוּם כְּנָכְרִים גְּמוּרִים ; אֲבָל צְדוֹקִי מְזַמְּנִין עָלָיו אִם חָבֵר הוּא.
- ③ סעיף ג. עַם הָאָרֶץ — מִי שֶׁלֹּא שִׁמֵּשׁ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים. מֵעִקַּר הַדִּין אֵין מְזַמְּנִים עָלָיו, וְעַכְשָׁו מְזַמְּנִים אֲפִלּוּ עַל עַם הָאָרֶץ גָּמוּר, שֶׁלֹּא יְהֵא כָּל אֶחָד בּוֹנֶה בָּמָה לְעַצְמוֹ. אֲבָל מִי שֶׁאֵינוֹ קוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע שַׁחֲרִית וְעַרְבִית, וְכָל שֶׁכֵּן רָשָׁע הָעוֹבֵר בְּפַרְהֶסְיָא — אֵין מְזַמְּנִים עָלָיו.
- ④ סעיף ד. נָכְרִי אֵין מְזַמְּנִין עָלָיו אֲפִלּוּ נִתְכַּוֵּן לְבָרֵךְ אֱלֹהֵינוּ, וְכֵן גֵּר שֶׁמָּל וְלֹא טָבַל. וְגֵר גָּמוּר מְבָרֵךְ וּמוֹצִיא אֲחֵרִים, וְאוֹמֵר "עַל שֶׁהִנְחַלְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ", שֶׁאַבְרָהָם נִקְרָא אַב הֲמוֹן גּוֹיִם.
- ⑤ סעיף ה. אוֹנֵן בְּחֹל אֵינוֹ מִצְטָרֵף, שֶׁכֵּיוָן שֶׁהוּא פָּטוּר אֵין הַצֵּרוּף תָּלוּי בָּרְשׁוּת לְהַחֲמִיר עַל עַצְמוֹ וּלְבָרֵךְ.
- ⑥ סעיף ו. נָשִׁים הָאוֹכְלוֹת עִם שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים חַיָּבִים — חַיָּבוֹת עִמָּהֶם ; וּבִפְנֵי עַצְמָן — רְשׁוּת. וְאִם רָצוּ לֵחָלֵק, הָרְשׁוּת בְּיָדָן כְּשֶׁהָאֲנָשִׁים פָּחוֹת מֵעֲשָׂרָה. וְאֵין נָשִׁים וַעֲבָדִים מְזַמְּנִים יַחַד, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְזַמְּנוּ בְּשֵׁם.
- ⑦ סעיף ז. תִּשְׁעָה בְּנֵי חוֹרִין וְאִשָּׁה אוֹ עֶבֶד — אֵינָן מַשְׁלִימִין לַעֲשָׂרָה, שֶׁכָּל דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה בַּעֲשָׂרָה אֲנָשִׁים בְּנֵי חוֹרִין (סימן נ״ה). וְהָאִסּוּר הוּא בְּצֵרוּף הַנִּכָּר, אֲבָל לִשְׁמֹעַ מֵהַמְבָרֵךְ וְלַעֲנוֹת — אֵין בָּזֶה מִשּׁוּם פְּרִיצוּת.
- ⑧ סעיף ח. אַנְדְּרוֹגִינוֹס אֵינוֹ מְזַמֵּן לֹא לַאֲנָשִׁים וְלֹא לְנָשִׁים, אֲבָל מְזַמֵּן הוּא לְמִינוֹ. וְטֻמְטוּם אֵינוֹ מְזַמֵּן אֲפִלּוּ לְמִינוֹ, שֶׁמָּא יִמָּצֵא זֶה נְקֵבָה וְאֵלּוּ זְכָרִים.
- ⑨ סעיף ט. בְּזִמּוּן הֵקֵלּוּ, וּמִשּׁוּם כָּךְ נֶחְלְקוּ בְּקָטָן הַיּוֹדֵעַ לְמִי מְבָרְכִין. וְכֵן נוֹהֲגִין בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ שֶׁלֹּא לְזַמֵּן עַל קָטָן פָּחוֹת מִבֶּן י״ג וְיוֹם אֶחָד, וְאֵין לְשַׁנּוֹת. וּלְהוֹצִיא אֲחֵרִים — עַד שֶׁיִּהְיֶה בֶּן י״ג וְיוֹם אֶחָד וְיָדוּעַ שֶׁהֵבִיא סִימָנִים, שֶׁבִּרְכַּת הַמָּזוֹן מִן הַתּוֹרָה.
- ⑩ סעיף י. חֵרֵשׁ שֶׁדִּבְּרוּ בּוֹ חֲכָמִים — שֶׁאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ וְלֹא מְדַבֵּר, וְדִינוֹ עִם הַשּׁוֹטֶה כְּקָטָן פָּחוֹת מִבֶּן ו׳. אֲבָל מְדַבֵּר וְאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ, וְכֵן אִלֵּם — מִצְטָרְפִים. וּבַעֲשָׂרָה אֵין עֲנִיַּת הַמִּעוּט מְעַכֶּבֶת (סימן נ״ה), אֲבָל בִּשְׁלֹשָׁה צָרִיךְ שֶׁיִּשְׁמְעוּ עַד סִיּוּם בִּרְכַּת "הַזָּן" וְשֶׁיַּעֲנוּ (סימן קצ״ג).
- ⑪ סעיף יא. מִי שֶׁנִּדּוּהוּ עַל דְּבַר עֲבֵרָה — אֵין מְצָרְפִין אוֹתוֹ לֹא לִשְׁלֹשָׁה וְלֹא לַעֲשָׂרָה, שֶׁזֶּהוּ עִנְיַן נִדּוּי, שֶׁמַּבְדִּילִים אוֹתוֹ מֵאֲגֻדָּתָם. וְנִדּוּי עַל עִסְקֵי מָמוֹן — בְּיוֹרֶה דֵּעָה סימן של״ד.
⚠ חלק זה מציג את הנהגת חב״ד המבוססת על שולחן ערוך הרב, סימן קצ״ט (הטקסט האמיתי מובא ב§1). אין הוא מחליף הכרעת רב למקרה פרטי. לכל שאלה מעשית — צֵרוּף הַשַּׁמָּשׁ, הַקָּטָן, הַחֵרֵשׁ וְהַמְנֻדֶּה, מְקוֹמָן שֶׁל נָשִׁים בַּזִּמּוּן, וְזִמּוּן בְּשֵׁם — יש לשאול את רבך, ולחב״ד רב חב״די.