דף הבית ‹ אורח חיים — יום-יום ‹ סימן קצ״ט ‹ רמה 3 — סיכום מגיסטרלי

✦ ❖ ✦ ד ע ת · ר מ ה 3 — ס י כ ו ם מ א ס ט ר ל י ✦ ❖ ✦

סימן קצ״ט

על מי מזמנים ועל מי אין מזמנים

על מי מזמנים ועל מי אין מזמנים. שמש (ברכות מ״ה ע״א) ; כותי בזמן הזה ; עם הארץ גמור ; גר שמל ולא טבל ; אונן בחול ; נשים ועבדים וקטנים ; אנדרוגינוס וטומטום ; קטן ; ומנודה
חזרה מסודרת, זכירה מהירה, וההנהגה למעשה

מקור: שולחן ערוך, אורח חיים קצ״ט — י״א סעיפים
עריכה: רב יוסף חיים סממה · DAAT
לתלמידים ששלטו ברמות 1 ו-2
daattorah.com

📑 תוכן הסיכום

האקסיומה המרכזית — חוט הסימן
טבלת-אב של י״א הסעיפים
שמש, כותי ועם הארץ — מה שהזמן מכניס ומוציא
עכו״ם, גר ואונן — השייכות והחיוב
נשים ועבדים וקטנים — הזימון שלהם
אנדרוגינוס, טומטום, קטן ומנודה — הספק, הדעת וההרחקה
כללי זהב
מנמוניקה
מלכודות להיזהר
ההנהגה למעשה
טבלת סיכום מסכמת

1. האקסיומה המרכזית — חוט הסימן

הכלל הגדול של סימן קצ״ט:

סימן זה (י״א סעיפים) שואל שאלה אחת באחד עשר פנים: מי נחשב מסב לענין זימון? ומשיב עליה בשני טורים. נמנים מי שהוא קבוע (השמש, משאכל כזית), מי שהוא משלנו (עם הארץ, והגר שנשלמה גרותו), ומי שהוא בר ברכה (הקטן היודע למי מברכין). ואינם נמנים מי שיצא מכלל ישראל (הכותי), מי שעדיין לא נכנס (גר שמל ולא טבל), מי שהוא פטור (האונן), מי שהוא ספק גמור (הטומטום), ומי שהקהילה הרחיקתו (המנודה). ובאמצע עומדת קבוצה בפני עצמה — נשים ועבדים וקטנים — שאינם מצטרפים לזימון האנשים ויש להם זימון משלהם.

💡 המפתח הכללי: שלש מידות שולטות בכל הסימן — הקביעות, החיוב, והצירוף:

הקביעות — השמש שאכל כזית מזמנין עליו (שו״ע או״ח קצ״ט:א).
החיוב — אונן בחול שהוא פטור מלברך אין מזמנין עליו (שו״ע או״ח קצ״ט:ה).
הצירוף — נשים ועבדים וקטנים אין מזמנין עליהם אבל מזמנין לעצמן (שו״ע או״ח קצ״ט:ו).
הדעת — קטן שהגיע לעונת הפעוטות ויודע למי מברכין מזמנין עליו (שו״ע או״ח קצ״ט:י).

2. טבלת-אב של י״א הסעיפים

י״א הסעיפים נקראים כרשימת בדיקה: בכל שורה אדם, והטור שהוא נופל בו.

סעיף	מקרה	לב ההלכה	סימן
א׳	שמש	השמש שאכל כזית מזמנין עליו (שו״ע או״ח קצ״ט:א).	מזמנין עליו
ב׳	כותי	כותי בזמן הזה הרי הוא כעובד עבודת אלילים ואין מזמנין עליו (שו״ע או״ח קצ״ט:ב).	אין מזמנין עליו
ג׳	עם הארץ	עם הארץ גמור מזמנין עליו בזמן הזה (שו״ע או״ח קצ״ט:ג).	מזמנין עליו
ד׳	עכו״ם וגר	ואפי׳ גר שמל ולא טבל אין מזמנין עליו (שו״ע או״ח קצ״ט:ד) ; אבל גר גמור מזמנין עליו ויכול לברך בהמ״ז ולומר על שהנחלת לאבותינו (שו״ע או״ח קצ״ט:ד).	גר גמור
ה׳	אונן	אונן בחול שהוא פטור מלברך אין מזמנין עליו (שו״ע או״ח קצ״ט:ה).	פטור מלברך
ו׳	נשים ועבדים וקטנים	נשים ועבדים וקטנים אין מזמנין עליהם אבל מזמנין לעצמן (שו״ע או״ח קצ״ט:ו) ; אלא נשים לעצמן ועבדים לעצמן ובלבד שלא יזמנו בשם (שו״ע או״ח קצ״ט:ו).	מזמנין לעצמן
ז׳	נשים עם האנשים	נשים מזמנות לעצמן רשות אבל כשאוכלות עם האנשי׳ חייבות ויוצאות בזימון שלנו (שו״ע או״ח קצ״ט:ז) ; אע״פ שאינן מבינות (רמ״א או״ח קצ״ט:ז).	רשות · חייבות
ח׳	אנדרוגינוס	אנדרוגינוס מזמן למינו ואינו מזמן לא לאנשים ולא לנשים (שו״ע או״ח קצ״ט:ח).	מזמן למינו
ט׳	טומטום	טומטום אינו מזמן כלל (שו״ע או״ח קצ״ט:ט).	אינו מזמן כלל
י׳	קטן	קטן שהגיע לעונת הפעוטות ויודע למי מברכין מזמנין עליו ומצטרף בין לשלשה בין לעשרה (שו״ע או״ח קצ״ט:י) ; וי״א דאין מצרפין אותו כלל עד שיהא בן שלש עשרה שנה (רמ״א או״ח קצ״ט:י).	ומצטרף
י״א	מנודה	מי שנדוהו על עבירה אין מזמנין עליו (שו״ע או״ח קצ״ט:י״א).	אין מזמנין עליו

⚖ 2. טבלת-אב של י״א הסעיפים

שמש שאכל כזית → מזמנין עליו ← כותי בזמן הזה → אין מזמנין עליו → עם הארץ גמור → מזמנין עליו בזמן הזה → גר שמל ולא טבל → אין מזמנין, וגר גמור מזמנין ואומר על שהנחלת לאבותינו → אונן בחול → אין מזמנין עליו → נשים ועבדים וקטנים → אין מזמנין עליהם אבל מזמנין לעצמן, ולא בערבוביא ולא בשם → נשים עם האנשים → חייבות ויוצאות בזימון שלנו → אנדרוגינוס → למינו בלבד, וטומטום אינו מזמן כלל → קטן היודע למי מברכין → מצטרף, ולמנהג עד י״ג → ומנודה על עבירה → אין מזמנין עליו.

3. שמש, כותי ועם הארץ — מה שהזמן מכניס ומוציא

🍽️ השמש נמנה — השמש שאכל כזית מזמנין עליו (שו״ע או״ח קצ״ט:א) ; וכבר במשנה, והשמש שאכל כזית והכותי מזמנין עליו (ברכות מ״ה ע״א).

❓ וההוה-אמינא נדחתה — פשיטא מהו דתימא שמש לא קבע קמ״ל (ברכות מ״ז ע״ב).

↓

⛔ הכותי יוצא — כותי בזמן הזה הרי הוא כעובד עבודת אלילים ואין מזמנין עליו (שו״ע או״ח קצ״ט:ב) ; והתלמוד מספר את שעת הדבר, ולא זזו משם עד שעשאום עובדי כוכבים גמורין (חולין ו׳ ע״א).

🤝 ועם הארץ נכנס — עם הארץ גמור מזמנין עליו בזמן הזה (שו״ע או״ח קצ״ט:ג) ; וטעמו בטור, והאידנא אמר ר״י שמזמנין עם עם הארץ כדי שלא יהא כל אחד בונה במה לעצמו (טור או״ח קצ״ט).

4. עכו״ם, גר ואונן — השייכות והחיוב

🚪 גרות שלא נשלמה — ואפי׳ גר שמל ולא טבל אין מזמנין עליו (שו״ע או״ח קצ״ט:ד) ; שלעולם אינו גר עד שימול ויטבול (ברכות מ״ז ע״ב).

🌳 גרות שנשלמה — אבל גר גמור מזמנין עליו ויכול לברך בהמ״ז ולומר על שהנחלת לאבותינו (שו״ע או״ח קצ״ט:ד) ; ובטור בשם ר״י, ור״י כתב שיכול לברך שיכול לומר לאבותינו דכתיב אב המון גוים נתתיך (טור או״ח קצ״ט).

↓

🕯️ האונן — אונן בחול שהוא פטור מלברך אין מזמנין עליו (שו״ע או״ח קצ״ט:ה) ; ובמשנה, מי שמתו מוטל לפניו פטור מק״ש ומן התפלה ומן התפילין ומכל מצות האמורות בתורה (ברכות י״ז ע״ב).

5. נשים ועבדים וקטנים — הזימון שלהם

📖 המשנה — נשים ועבדים וקטנים אין מזמנין עליהן (ברכות מ״ה ע״א).

📜 הברייתא — נשים מזמנות לעצמן ועבדים מזמנים לעצמן נשים ועבדים וקטנים אם רצו לזמן אין מזמנין (ברכות מ״ה ע״ב) ; וטעמה, שאני התם משום פריצותא (ברכות מ״ה ע״ב).

⚖️ ומרן — נשים ועבדים וקטנים אין מזמנין עליהם אבל מזמנין לעצמן (שו״ע או״ח קצ״ט:ו) ; אלא נשים לעצמן ועבדים לעצמן ובלבד שלא יזמנו בשם (שו״ע או״ח קצ״ט:ו).

↓

🍞 ובשולחן משותף — נשים מזמנות לעצמן רשות אבל כשאוכלות עם האנשי׳ חייבות ויוצאות בזימון שלנו (שו״ע או״ח קצ״ט:ז) ; והרמ״א, אע״פ שאינן מבינות (רמ״א או״ח קצ״ט:ז).

📚 וברייתא דערכין כללתן — הכל חייבין בזימון לאתויי מאי לאתויי נשים ועבדים (ערכין ג׳ ע״א).

6. אנדרוגינוס, טומטום, קטן ומנודה — הספק, הדעת וההרחקה

🔀 ספק שיש לו גדר — אנדרוגינוס מזמן למינו ואינו מזמן לא לאנשים ולא לנשים (שו״ע או״ח קצ״ט:ח) ; וכיוצא בו בשופר, אנדרוגינוס מוציא את מינו אבל לא את שאינו מינו (ראש השנה כ״ט ע״א).

🚫 ספק גמור — טומטום אינו מזמן כלל (שו״ע או״ח קצ״ט:ט) ; ואף שם, טומטום אינו מוציא לא את מינו ולא את שאינו מינו (ראש השנה כ״ט ע״א).

↓

🧒 הדעת — קטן שהגיע לעונת הפעוטות ויודע למי מברכין מזמנין עליו ומצטרף בין לשלשה בין לעשרה (שו״ע או״ח קצ״ט:י) ; ומסקנת הגמרא, ולית הלכתא ככל הני שמעתתא אלא כי הא דאמר רב נחמן קטן היודע למי מברכין מזמנין עליו (ברכות מ״ח ע״א).

🕎 ומנהג הרמ״א — וי״א דאין מצרפין אותו כלל עד שיהא בן שלש עשרה שנה (רמ״א או״ח קצ״ט:י) ; וכן נוהגין ואין לשנות (רמ״א או״ח קצ״ט:י) ; והוסיף וחרש ושוטה אם מכוונים ומבינים מצטרפין לזימון אע״פ שאין החרש שומע הברכה (רמ״א או״ח קצ״ט:י).

⛓️ וההרחקה — מי שנדוהו על עבירה אין מזמנין עליו (שו״ע או״ח קצ״ט:י״א).

7. כללי זהב

חמשת כללי הזהב של סימן קצ״ט

כזית עושה מסב — השמש שאכל כזית מזמנין עליו (שו״ע או״ח קצ״ט:א).
ההלכה מביטה בזמנה — כותי בזמן הזה הרי הוא כעובד עבודת אלילים ואין מזמנין עליו (שו״ע או״ח קצ״ט:ב) ועם הארץ גמור מזמנין עליו בזמן הזה (שו״ע או״ח קצ״ט:ג).
הפטור אינו נמנה — אונן בחול שהוא פטור מלברך אין מזמנין עליו (שו״ע או״ח קצ״ט:ה).
שאין מצטרפין אינו שנדחו — אין מזמנין עליהם אבל מזמנין לעצמן (שו״ע או״ח קצ״ט:ו).
הדעת עושה את הקטן — קטן שהגיע לעונת הפעוטות ויודע למי מברכין מזמנין עליו (שו״ע או״ח קצ״ט:י).

8. מנמוניקה

קבוע · משלנו · מחויב · מצורף — ארבעת המסננים של סימן קצ״ט

① קביעות — השמש שאכל כזית קבוע הוא, ואף שנראה כמהלך.
② שייכות — הכותי יצא, עם הארץ נשאר, והגר הגמור נכנס.
③ חיוב — האונן פטור, ולפיכך אינו נמנה.
④ צירוף — נשים ועבדים וקטנים זימון להם משלהם ; הקטן בעל הדעת מצטרף לשלנו, והמנודה אין לו מקום.

מזמנין עליו (שו״ע או״ח קצ״ט:א) — השמש שאכל כזית.
אין מזמנין עליו (שו״ע או״ח קצ״ט:ב) — הכותי בזמן הזה.
מזמנין עליו בזמן הזה (שו״ע או״ח קצ״ט:ג) — עם הארץ אף הגמור.
אבל מזמנין לעצמן (שו״ע או״ח קצ״ט:ו) — נשים ועבדים וקטנים.
ומצטרף בין לשלשה בין לעשרה (שו״ע או״ח קצ״ט:י) — הקטן היודע למי מברכין.

9. מלכודות להיזהר

❌ מלכודת 1: לומר שהמשמש על השולחן אינו נמנה לפי שאינו יושב.
→ ולשון הסימן: השמש שאכל כזית מזמנין עליו (שו״ע או״ח קצ״ט:א), והגמרא דחתה את ההוה-אמינא: פשיטא מהו דתימא שמש לא קבע קמ״ל (ברכות מ״ז ע״ב).

❌ מלכודת 2: לקרוא אין מזמנין עליהם כאילו נדחו מן הזימון.
→ ואותו סעיף עצמו ממשיך: אבל מזמנין לעצמן (שו״ע או״ח קצ״ט:ו) ; והסעיף שאחריו אומר שבשולחן משותף הן חייבות: אבל כשאוכלות עם האנשי׳ חייבות ויוצאות בזימון שלנו (שו״ע או״ח קצ״ט:ז).

❌ מלכודת 3: לחשוב שזימון הנשים או העבדים הוא זימון שלם, בשם.
→ והסימן קובע את הגבול: ובלבד שלא יזמנו בשם (שו״ע או״ח קצ״ט:ו).

❌ מלכודת 4: ליישם את סעיף הקטן בלא הבחנה.
→ שמרן מצרף את הקטן בעל הדעת — ומצטרף בין לשלשה בין לעשרה (שו״ע או״ח קצ״ט:י) — והרמ״א הכריע: וכן נוהגין ואין לשנות (רמ״א או״ח קצ״ט:י). ומנהג הקהילה הוא ההולך.

10. ההנהגה למעשה

מקרה	הנהגה	ההלכה היסודית
① שמש	נמנה משאכל כזית	השמש שאכל כזית מזמנין עליו (שו״ע או״ח קצ״ט:א)
② כותי	בזמן הזה אינו נמנה	כותי בזמן הזה הרי הוא כעובד עבודת אלילים ואין מזמנין עליו (שו״ע או״ח קצ״ט:ב)
③ עם הארץ	נמנה, ואף הגמור	עם הארץ גמור מזמנין עליו בזמן הזה (שו״ע או״ח קצ״ט:ג)
④ גר	גמור — נמנה ומברך בשלמות	אבל גר גמור מזמנין עליו ויכול לברך בהמ״ז ולומר על שהנחלת לאבותינו (שו״ע או״ח קצ״ט:ד)
⑤ אונן	בחול אינו נמנה	אונן בחול שהוא פטור מלברך אין מזמנין עליו (שו״ע או״ח קצ״ט:ה)
⑥ נשים ועבדים וקטנים	לא בזימון האנשים, אלא בשלהם — ובלא שם	אין מזמנין עליהם אבל מזמנין לעצמן (שו״ע או״ח קצ״ט:ו)
⑦ נשים עם האנשים	חייבות, ויוצאות בזימון שלנו	אבל כשאוכלות עם האנשי׳ חייבות ויוצאות בזימון שלנו (שו״ע או״ח קצ״ט:ז)
⑧ אנדרוגינוס · טומטום	למינו בלבד · אינו מזמן כלל	אנדרוגינוס מזמן למינו (שו״ע או״ח קצ״ט:ח) · טומטום אינו מזמן כלל (שו״ע או״ח קצ״ט:ט)
⑨ קטן	לפי המנהג: דעת (מרן) או שלש עשרה שנה (רמ״א)	ומצטרף בין לשלשה בין לעשרה (שו״ע או״ח קצ״ט:י) · וכן נוהגין ואין לשנות (רמ״א או״ח קצ״ט:י)
⑩ מנודה	אינו נמנה	מי שנדוהו על עבירה אין מזמנין עליו (שו״ע או״ח קצ״ט:י״א)

11. טבלת סיכום מסכמת

הענין	הכלל	סימן
שמש שאכל כזית	מזמנין עליו	מחבר · סעיף א׳
כותי בזמן הזה	כעובד עבודת אלילים — אין מזמנין עליו	מחבר · סעיף ב׳
עם הארץ גמור	מזמנין עליו בזמן הזה	מחבר · סעיף ג׳
עכו״ם וגר שמל ולא טבל	אין מזמנין עליו	מחבר · סעיף ד׳
גר גמור	מזמנין עליו, ואומר על שהנחלת לאבותינו	מחבר · סעיף ד׳
אונן בחול	פטור מלברך — אין מזמנין עליו	מחבר · סעיף ה׳
נשים ועבדים וקטנים	אין מזמנין עליהם אבל מזמנין לעצמן, ולא בשם	מחבר · סעיף ו׳
נשים עם האנשים	חייבות ויוצאות בזימון שלנו, ואף שאינן מבינות	מחבר ורמ״א · סעיף ז׳
אנדרוגינוס · טומטום	למינו בלבד · אינו מזמן כלל	מחבר · סעיפים ח׳-ט׳
קטן היודע למי מברכין	מצטרף לשלשה ולעשרה ; ולמנהג — עד י״ג שנה	מחבר ורמ״א · סעיף י׳
מנודה על עבירה	אין מזמנין עליו	מחבר · סעיף י״א

✦ ❖ ✦ חמש ההנהגות המעשיות של סימן קצ״ט בקצרה

השמש נמנה — השמש שאכל כזית מזמנין עליו (שו״ע או״ח קצ״ט:א).
ואף עם הארץ — עם הארץ גמור מזמנין עליו בזמן הזה (שו״ע או״ח קצ״ט:ג).
הגר הגמור מברך את כל ברכת המזון — ויכול לברך בהמ״ז ולומר על שהנחלת לאבותינו (שו״ע או״ח קצ״ט:ד).
ולהן זימון משלהן, בלא שם — אבל מזמנין לעצמן (שו״ע או״ח קצ״ט:ו) ; ובלבד שלא יזמנו בשם (שו״ע או״ח קצ״ט:ו).
והקטן, לפי המנהג — ומצטרף בין לשלשה בין לעשרה (שו״ע או״ח קצ״ט:י) ; וכן נוהגין ואין לשנות (רמ״א או״ח קצ״ט:י).

🎓 סיכום מסלול הלימוד

רמה	תוכן	הישג
🌱 רמה 1 — בסיס	טקסט י״א הסעיפים, ביאור שוטף, והסבר	הבנה כללית
⚡ רמה 2 — למדן	משנת שלשה שאכלו (ברכות מ״ה ע״א) ; שמש לא קבע (ברכות מ״ז ע״ב) ; פריצותא (ברכות מ״ה ע״ב) ; וקטן היודע למי מברכין (ברכות מ״ח ע״א)	פלפול מעמיק
✨ רמה 3 — סיכום	טבלת-אב של י״א הסעיפים, תרשימים, כללי זהב ומנמוניקה	שליטה מעשית וחזרה

💡 המשך מוצע:

לחזור ולקרוא את סימן קצ״ט בשולחן ערוך המקורי
ללמוד את רמה 4 — דעת הרב (אדמו״ר הזקן): שיטת שולחן ערוך הרב על סימן זה
לעיין במשנה ברורה ובביאור הלכה על סימן זה (ועיין סימנים קצ״ח ור׳)
להתבונן ביסוד הכל מצטרפין לזימון לאתויי מאי לאתויי קטן היודע למי מברכין (ערכין ג׳ ע״א): הדעת בְּמִי מברכין היא המכניסה למנין

~ ~ ~ ~ ~
DAAT · רב יוסף חיים סממה

סימן קצ״ט · רמה 3 — סיכום מאסטרלי
daattorah.com

📖הצטרפות לחברותא