הסימן — שולחן ערוך, אורח חיים סימן ר״ב (י״ח סעיפים)
על כל פירות האילן מברך בורא פרי העץ, חוץ מן היין שברכתו בורא פרי הגפן — בין חי בין מבושל בין עשוי קונדיטון ; ואם נתערב יין בשכר, הולכין אחר הרוב. הבוסר עד שיגיע לכפול הלבן ברכתו בורא פרי האדמה, ומשנשתכח השיעור מברכין בורא פרי האדמה עד שיהיה גדול ביותר ; ושאר האילנות משיוציאו פרי, ובלבד שלא יהיו מרים או עפוצים עד שאינם ראויים לאכילה, שאז אין מברכין עליהם כלל ; ובהגה, החרובין משיראו בהם כמין שרשראות והזיתים משיגדל הנץ סביבם. גרעיני הפירות המתוקים בורא פרי העץ, המרים ולא כלום, ואם תיקנם באור — שהכל. שמן זית לבדו אינו מברך כלל שהוא מזיקו, ועם הפת הפת עיקר, ובאניגרון — אם חושש בגרונו השמן עיקר ומברך בורא פרי העץ, ואם לאכילה נתכוון האניגרון עיקר. שקדים מרים קטנים בורא פרי העץ וגדולים ולא כלום, ואם תיקנם באור — בורא פרי העץ. ובצלף: על העלין ועל התמרות ועל הקפריסין בורא פרי האדמה, ועל האביונות שהם עיקר הפרי בורא פרי העץ. תמרים שמיעכן ועשה מהם עיסה לא נשתנית ברכתן ; אבל דבש הזב מהם, וכן כל משקין היוצאים מן הפירות חוץ מזיתים וענבים — שהכל ; וכן סופי ענבים ונובלות. מי בישול הפירות ומי שרייתם — שהכל, ובמי צימוקים יש ספק בברכה אחרונה, ולכן לא ישתה ירא שמים אלא בתוך הסעודה או עם פרי משבעת המינים ומים ; ואם משך את המים והבדילם מן הצימוקים הרי זה יין. פירות הטובים חיים ומבושלים — בורא פרי העץ בשתי הדרכים, ושאין דרכם להיאכל חיים — חיים שהכל ומבושלים בורא פרי העץ. אגוז גמור המטוגן בדבש בורא פרי העץ, ואגוז רך שהכל ; ועל הסוכר ועל המוצץ קנים מתוקות — שהכל. פלפל וזנגביל יבשים וכיוצא בהם שאין נאכלים אלא בתערובת — אין מברכין עליהם כלום, ורטובים בורא פרי האדמה ; ואגוז מושקא״ט בורא פרי העץ וקניל״ה בורא פרי האדמה. ובהגה: כל שיודע בו שהוא עיקר הפרי — בורא פרי העץ, ושאינו עיקר הפרי — בורא פרי האדמה, ובמסופק — בורא פרי האדמה, ובאינו יודע מה הוא — שהכל.
ובו י״ח סעיפים: אחר שנתבאר מי הוא המברך, פותח השולחן ערוך את הלכות ברכת הנהנין בגדולה שבהן — פירות האילן. והכלל בשורה אחת: בורא פרי העץ, חוץ מן היין. אלא שאין האילן מוציא פירות בלבד, ואין הפרי עומד לעולם כמות שהוא ; ומכאן שבעה עשר סעיפים של בחינה. תחילה הזמן — הבוסר אינו פרי עדיין, ושיעורו נשתכח. אחריו החלק — הגרעין, השמן, השקד המר וארבעת חלקי הצלף: מה שאני אוכל, הפרי הוא? ולבסוף המצב — התמר המרוסק פרי הוא, והדבש הזב ממנו אינו פרי ; וכן מי הבישול, ואילו מי הצימוקים שהובדלו חוזרים ונעשים יין. ואחריהם המבושל, המרוקח, הסוכר והתבלין — וחותמת ההגה בכלל לכל שלא נתפרש: מה יעשה בספק.
ארבע רמות לימוד — סימן ר״ב, י״ח סעיפים
01
זמיןרמת המתחיל
רמה 1 — מתחיל ובינוני
לשון י״ח הסעיפים עם ביאור בהיר. הסבר: בורא פרי העץ וחוץ מהיין, הבוסר וכפול הלבן, גרעיני הפירות, שמן זית ואניגרון, צלף ואביונות, משקין היוצאין, מי שריית צמוקים, וכלל הספק. ומקרים מעשיים מן היום-יום.
02
זמיןרמת הלמדן
למדן — פלפול מעמיק
פלפול מעמיק: גדר עיקר הפרי (ברכות ל״ה ע״א) ; טעם ברכת היין — חמרא זיין משחא לא זיין (ברכות ל״ה ע״ב) ; שיעור פול הלבן (ברכות ל״ו ע״ב) ; הקפריסין והאביונות (ברכות ל״ו ע״ב) ; טרימא ומשקין היוצאין (ברכות ל״ח ע״א) ; ותבלין רטוב ויבש (ברכות ל״ו ע״ב). בית יוסף, טור, רמב״ם (הלכות ברכות פרק ח׳), רא״ש, רשב״א, מגן אברהם, ט״ז, משנה ברורה וביאור הלכה, ערוך השולחן, כף החיים.
03
זמיןחזרה וסיכום
סיכום מאסטרלי
חזרה מסודרת: חוט השני של י״ח הסעיפים — הכלל וחוץ מהיין, הבוסר, עיקר הפרי, שאינו ראוי לאכילה, משקין היוצאין, תבלין, וכלל הספק. הנהגה למעשה ביום-יום, עם הפניה לרב וקישור לסימנים ר״א ו-ר״ג.
04
זמיןדעת הרב
דעת הרב (אדמו״ר הזקן)
שולחן ערוך הרב לאדמו״ר הזקן על אורח חיים סימן ר״ב: לשונו המלאה ותוקף הפסק ביחס למרן — ברכת פירות האילן, עיקר הפרי, ומשקין היוצאין. היסוד וההנהגה למעשה מתוך לשונו הממשית של הרב. ולעיון למעשה — לרב חב״ד.
05
לימוד מותאם אישיתלימוד אישי
לימוד לפי הפוסקים שלך
בנה את הסימן לפי הרבנים שאתה הולך אחריהם. בחר את פוסקיך (הרב עובדיה, אדמו״ר הזקן, הרבי, בן איש חי, משנה ברורה, הרב מרדכי אליהו…) — ובינת דעת תבנה את הסימן לפי דעותיהם, טעמיהם ומחלוקותיהם. ואם אין פוסקיך עוסקים בנקודה מסוימת, תשאל אותך קודם שתרחיב.
נושאי הסימן הגדולים
בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ
ברכת פרי האילן
על כל פירות האילן מברך בתחילה בורא פרי העץ, חוץ מהיין שמברך עליו בורא פרי הגפן — בין חי בין מבושל בין עשוי קונדיטון (סעיף א) ; ובגמרא: חמרא זיין משחא לא זיין (ברכות ל״ה ע״ב).
כְּפוֹל הַלָּבָן
שיעור פול הלבן
הבוסר עד שיגיע לכפול הלבן — בורא פרי האדמה, ומכאן ואילך בורא פרי העץ ; ומתוך שנשתכח השיעור, לעולם מברך בורא פרי האדמה עד שיהיה גדול ביותר (סעיף ב).
עִקַּר הַפְּרִי
עיקר הפרי
על העלין ועל התמרות ועל הקפריסין בורא פרי האדמה, ועל האביונות שהם עיקר הפרי בורא פרי העץ (סעיף ו) ; וכן אגוז מושקא״ט בורא פרי העץ וקניל״ה בורא פרי האדמה (סעיף יז).
מַשְׁקִין הַיּוֹצְאִין
משקין היוצאין מן הפירות
דבש הזב מן התמרים וכל משקין היוצאים מן הפירות — שהכל, חוץ מזיתים וענבים (סעיף ח) ; אבל תמרים שמעכן ועשה מהם עיסה — לא נשתנית ברכתן (סעיף ז).
מבנה הסימן — י״ח הסעיפים
| סעיפים | הענין | הדין | הפרטים |
|---|---|---|---|
| א׳ | הכלל והיין | ✦ בורא פרי העץ | על כל פירות האילן בורא פרי העץ, חוץ מן היין שברכתו בורא פרי הגפן בין חי בין מבושל בין עשוי קונדיטון ; ובהגה, נתערב יין בשכר — הולכין אחר הרוב. |
| ב׳ | שיעור הגמר | בורא פרי האדמה | הבוסר עד כפול הלבן, ולמעשה עד שיהיה גדול ביותר ; ושאר האילנות משיוציאו פרי ; ומר או עפיץ שאינו ראוי לאכילה — אין מברכין כלל ; ובהגה, חרובין משישרשרו וזיתים משיגדל הנץ. |
| ג׳-ו׳ | עיקר הפרי | ✦ עיקר הפרי | גרעינין מתוקין בורא פרי העץ ומרים ולא כלום ומתוקנין באור שהכל ; שמן זית לבדו ולא כלום ובאניגרון לפי כוונתו ; שקדים מרים קטנים בורא פרי העץ וגדולים ולא כלום ; וצלף — עלין ותמרות וקפריסין בורא פרי האדמה ואביונות בורא פרי העץ. |
| ז׳-י״א | פרי שנשתנה | שהכל | תמרים שמעכן — לא נשתנית ברכתן ; דבש הזב וכל משקין היוצאין שהכל חוץ מזיתים וענבים ; סופי ענבים ונובלות שהכל ; מי בישול ומי שרייה שהכל, ובמי צימוקים ספק בברכה אחרונה, ומשמשך והבדילם — יין. |
| י״ב-ט״ו | מבושל ומרוקח | ✦ כדרך אכילתו | הטובים חיים ומבושלים — בורא פרי העץ בשתיהן, ושאין דרכם חיים — חיים שהכל ומבושלים בורא פרי העץ ; אגוז גמור בדבש בורא פרי העץ, ואגוז רך שהכל ; סוקא״ר וקנים מתוקות שהכל. |
| ט״ז-י״ח | תבלין וכלל הספק | בפה״א ושהכל | פלפל וזנגביל יבשים וגירופלו — אין מברכין כלום ; אגוז מושקא״ט בורא פרי העץ וקניל״ה בורא פרי האדמה ; רטובים בורא פרי האדמה ; ובהגה — יודע עיקר הפרי בורא פרי העץ, מסופק בורא פרי האדמה, ואינו יודע שהכל. |
ברכת פירות האילן — ההנהגה ביום-יום
| המקרה | המקור | ההנהגה | הרעיון |
|---|---|---|---|
| פרי שלם | מחבר · סעיף א׳ | ✦ בורא פרי העץ | פרי אילן גמור ושלם ברכתו לעולם בורא פרי העץ, ואין יוצא מן הכלל אלא היין, ולמעלה. |
| בוסר | מחבר · סעיף ב׳ | בורא פרי האדמה | מה שלא נגמר אינו פרי עדיין ; ומשנשתכח השיעור, נשארים בבורא פרי האדמה. |
| קליפות ותבלין | מחבר · סעיפים ו׳, י״ז | בורא פרי האדמה | הגדל על האילן ואינו הפרי — קפריסין וקניל״ה — יורד מדרגה אחת. |
| משקין היוצאין | מחבר · סעיף ח׳ | ✦ שהכל | אין המשקה פרי: שהכל — חוץ מן היין והשמן. |
| שאינו ראוי | מחבר · סעיפים ד׳, ה׳, ט״ז | אין מברכין כלל | שמן הנשתה לבדו, שקד מר גדול ותבלין יבש: אין מברכין כלל, שאין כאן אוכל. |
| ספק | הגה · סעיף י״ח | ✦ בפה״א, ובאינו יודע שהכל | שלוש מדרגות של ידיעה: יודע, מסופק ואינו יודע — ושלוש ברכות כוללות והולכות. |
שאלות נפוצות — סימן ר״ב
מה מברכין על משקין היוצאים מן הפירות (סימן ר״ב)?
לפי השולחן ערוך אורח חיים ר״ב:ח מברכין שהכל: « דבש הזב מהתמרים מברך עליו שהכל » (שו״ע או״ח ר״ב:ח), והכלל כולל — « וכן על משקין היוצאים מכל מיני פירות חוץ מזתים וענבים מברך שהכל » (שו״ע או״ח ר״ב:ח). והגמרא נתנה טעם: « האי דובשא דתמרי מברכין עלויה שהכל נהיה בדברו » (ברכות ל״ח ע״א). אבל פרי שנתמעך בלבד עומד בברכתו: « אפ״ה לא נשתנית ברכתן ומברך עליהם בפה״ע » (שו״ע או״ח ר״ב:ז).
וכי כל הגדל על האילן ברכתו בורא פרי העץ (סימן ר״ב)?
לא. השולחן ערוך אורח חיים ר״ב:ו מחלק בין חלקי הצלף: « על העלין ועל התמרות ועל הקפריסין בפה״א ועל האביונות שהם עיקר הפרי בפה״ע » (שו״ע או״ח ר״ב:ו). וכך העלתה הגמרא: « ומדלגבי ערלה לאו פירא נינהו לגבי ברכות נמי לאו פירא נינהו » (ברכות ל״ו ע״ב), ולשון הרמב״ם: « קפרס של צלף מברך עליו בורא פרי האדמה מפני שאינו פרי » (רמב״ם הלכות ברכות פרק ח׳ הלכה ו׳). וכן בקניל״ה: « על אגוז מושקא״ט בפה״ע ועל קניל״ה » (שו״ע או״ח ר״ב:י״ז) — ברכתה בורא פרי האדמה.
מה יעשה מי שאינו יודע איזו ברכה לברך (סימן ר״ב)?
הגה שבסוף הסימן נותנת את הכלל בשלוש מדרגות: « כל הפירות שיודע בהם שהם עיקר הפרי מברך עליהם בורא פרי העץ ושאינן עיקר הפרי בפה״א ואם הוא מסופק אם הוא עיקר הפרי או לא בפה״א ואם אינו יודע מה הוא מברך שהכל » (רמ״א או״ח ר״ב:י״ח). ויסודה בסדר שקבע הרמב״ם: « ברך על פרות האילן בורא פרי האדמה יצא ועל פרות האדמה בורא פרי העץ לא יצא » (רמב״ם הלכות ברכות פרק ח׳ הלכה י׳). וכבר הוציא הטור מכאן הנהגה: « וכיון דאיכא פלוגתא דרבוותא טוב לברך עליהן בפה״א לצאת ידי ספק » (טור אורח חיים סימן ר״ב).