Les grands thèmes du Siman
Structure du Siman — les ח׳ סעיפים
| Séif | Cas | Din | Détail |
|---|---|---|---|
| א׳ | פירות הארץ | ✦ בורא פרי האדמה | על פירות הארץ מברך בפה״א — le principe sur lequel tout le siman est bâti ; et dans la Michna : ועל פירות הארץ הוא אומר בורא פרי האדמה (ברכות ל״ה ע״א). |
| ב׳ | תותים הגדלים בסנה | בורא פרי האדמה | ובהגה: דלא מקרי עץ אלא שמוציא עליו מעצו, אבל מה שמוציא עליו משרשיו לא מקרי עץ ; והני כיון דכלה עציו לגמרי בחורף והדר פרח משרשיו — בורא פרי האדמה [טור ומרדכי בשם תשובת הגאונים]. |
| ג׳ | המאוזי״ש | בורא פרי האדמה | על המאוזי״ש בורא פרי האדמה — même raison que les mûres du buisson : le tronc disparaît et repousse de la racine. |
| ד׳ | פירות אילני סרק | שהכל | על פירות שמוציאין אילני סרק שהכל ; ובבית יוסף: דלא חשיבי לברוכי בפה״ע. |
| ה׳ | בני אסא | שהכל | בני אסא אע״ג דבשלן והויין כפירות אינו מברך אלא שהכל ; ובמשנה ברורה: היינו ענבים קטנים שרגילין להמצא בהדסים. |
| ו׳ | זנגביל מרוקח | ✦ בורא פרי האדמה | על זנגביל שמרקחים אותו כשהוא רטוב בפה״א ; ונראה דה״ה אם מרקחים אותו יבש כיון שע״י כך הוא ראוי לאכילה — הזנגביל עיקר. |
| ז׳ | בשמים שחוקים בסוקר | כדין אותן בשמים | בשמים שחוקים ומעורבים עם סוקר — הבשמים עיקר ומברך עליהם כדין ברכת אותן בשמים ; le sucre n'est là que pour adoucir. |
| ח׳ | צנון | ✦ בורא פרי האדמה | צנון מברך עליו בפה״א ; ובטור: אע״ג דסופו להקשות. ובגמרא: צנון נטעי אינשי אדעתא דפוגלא (ברכות ל״ו ע״א). |
ברכת פירות הארץ — la conduite au quotidien
| Cas | Source | Conduite | Idée maîtresse |
|---|---|---|---|
| פירות הארץ | מחבר · סעיף א׳ | ✦ בורא פרי האדמה | Tout ce qui pousse dans la terre sans être fruit d'arbre reçoit la bénédiction de la terre. |
| תותים הגדלים בסנה | מחבר והגה · סעיף ב׳ | בורא פרי האדמה | La plante dont la tige meurt l'hiver et repousse de la racine n'est pas un arbre, même si elle en a l'allure. |
| אילני סרק | מחבר · סעיף ד׳ | ✦ שהכל | Ce qui pousse sur du bois mais n'est pas assez fruit pour être mangé tel quel descend à chehakol. |
| זנגביל מרוקח | מחבר · סעיף ו׳ | בורא פרי האדמה | Confire ne change pas la nature : c'est le gingembre qui domine, et le miel ou le sucre le suivent. |
| בשמים שחוקים | מחבר · סעיף ז׳ | כדין אותן בשמים | Même broyés et noyés dans le sucre, les aromates restent l'essentiel — on bénit selon leur propre din. |
| צנון | מחבר · סעיף ח׳ | ✦ בורא פרי האדמה | On juge la plante par l'intention de celui qui la sème, non par ce qu'elle devient si on l'oublie en terre. |
Questions fréquentes — Siman ר״ג
Quelle bénédiction dit-on sur les mûres du buisson et sur la banane (Siman 203) ?
Selon le Choulhan Aroukh, Orah Haïm 203:2-3, ce sont des fruits de la terre : « על תותים הגדלים בסנה בורא פרי האדמה » (שו״ע או״ח ר״ג:ב), et « על המאוזי״ש בורא פרי האדמה » (שו״ע או״ח ר״ג:ג). La glose donne le critère : « דלא מקרי עץ אלא שמוציא עליו מעצו » (רמ״א או״ח ר״ג:ב), et « אבל מה שמוציא עליו משרשיו לא מקרי עץ » (רמ״א או״ח ר״ג:ב) ; la raison en est que « והני כיון דכלה עציו לגמרי בחורף והדר פרח משרשיו מברכים עליו בורא פרי האדמה » (רמ״א או״ח ר״ג:ב). La source en est la Guemara : « אבל היכא דכי שקלת ליה לפירי ליתיה לגווזא דהדר מפיק לא מברכינן עליה בורא פרי העץ אלא בורא פרי האדמה » (ברכות מ׳ ע״ב).
Pourquoi les fruits des arbres stériles et les baies de myrte sont-ils chehakol (Siman 203) ?
Selon le Choulhan Aroukh, Orah Haïm 203:4-5 : « על פירות שמוציאין אילני סרק שהכל » (שו״ע או״ח ר״ג:ד), et « בני אסא אע״ג דבשלן והויין כפירות אינו מברך אלא שהכל » (שו״ע או״ח ר״ג:ה). Le Beit Yossef en donne la raison : « האוכל ממה שמוציאים אילני סרק אין מברכין עליהם אלא שהכל דלא חשיבי לברוכי בפה״ע » (בית יוסף או״ח סימן ר״ג), et pour le myrte : « וכיון דאמרי׳ הדס וערבה אינם עושים פירות שמע מינה דפירות בני אסא לאו פירות נינהו » (בית יוסף או״ח סימן ר״ג). La Mishna Beroura précise de quoi il s'agit : « בני אסא היינו ענבים קטנים שרגילין להמצא בהדסים » (משנה ברורה, מ״ב ר״ג:ו).
Quelle bénédiction sur le gingembre confit, sur les aromates sucrés et sur le radis (Siman 203) ?
Selon le Choulhan Aroukh, Orah Haïm 203:6-8 : « על זנגביל שמרקחים אותו כשהוא רטוב בפה״א » (שו״ע או״ח ר״ג:ו), et même sec, car « ונראה דה״ה אם מרקחים אותו יבש כיון שע״י כך הוא ראוי לאכילה » (שו״ע או״ח ר״ג:ו) — de sorte que « הזנגביל עיקר ומברך עליו בורא פרי האדמה » (שו״ע או״ח ר״ג:ו). Pour les aromates : « בשמים שחוקים ומעורבים עם סוקר הבשמים עיקר » (שו״ע או״ח ר״ג:ז), et « ומברך עליהם כדין ברכת אותן בשמים » (שו״ע או״ח ר״ג:ז). Enfin « צנון מברך עליו בפה״א » (שו״ע או״ח ר״ג:ח). Les sources sont dans la Guemara : « האי המלתא דאתיא מבי הנדואי שריא ומברכינן עלה בורא פרי האדמה » (ברכות ל״ו ע״ב), et « דהא צנון סופו להקשות ומברכינן עליה בורא פרי האדמה » (ברכות ל״ו ע״א).