✦ ❖ ✦ ד ע ת · ר מ ה 3 — ס י כ ו ם מ ק י ף ✦ ❖ ✦
Siman ר״ג
דיני ברכת פירות הארץ
דיני ברכת פירות הארץ. הכלל (ברכות ל״ה ע״א) ; גדר האילן (ברכות מ׳ ע״א-ע״ב) ; תותים הגדלים בסנה והמאוזי״ש ; אילני סרק ובני אסא ; זנגביל מרוקח ובשמים שחוקים ; וצנון
חזרה מסודרת, שינון מהיר, וההנהגה למעשה
📑 תכנית הסיכום
- הציר המרכזי — קו הסימן
- טבלת-אב של ח׳ הסעיפים
- הכלל וגדר האילן
- אילני סרק ובני אסא — מה שאינו חשוב פרי
- זנגביל ובשמים — עיקר וטפל
- צנון — הפרי ודעת הנוטע
- כללי זהב
- סימן לזכירה
- מכשולים שיש להיזהר מהם
- ההנהגה למעשה
- טבלת סיכום מסכמת
1. הציר המרכזי — קו הסימן
הכלל הגדול של סימן ר״ג:
אין הסימן הזה (ח׳ סעיפים) עושה אלא דבר אחד: מלמד לסווג את הצומח. ומראה שאין הסיווג נקרא מתוך מראה הצמח אלא מתוך שלוש שאלות, וכסדרן. (א) מהיכן בא הפרי? — אם הגזע קיים וחוזר ומוציא, כלומר אם העלין יוצאין מן העץ או מן השורש: וזהו הגבול שבין בורא פרי העץ לבורא פרי האדמה. (ב) האם חשוב פרי? — ואם אינו חשוב יורד לשהכל, ואין הבישול מעלהו. (ג) מי עיקר בתערובת? — העיקר נוטל את הברכה והטפל נגרר אחריו. והסעיף האחרון מוסיף מידה נוספת: שדנין את הצמח לפי דעת הנוטע.
אין הסימן הזה (ח׳ סעיפים) עושה אלא דבר אחד: מלמד לסווג את הצומח. ומראה שאין הסיווג נקרא מתוך מראה הצמח אלא מתוך שלוש שאלות, וכסדרן. (א) מהיכן בא הפרי? — אם הגזע קיים וחוזר ומוציא, כלומר אם העלין יוצאין מן העץ או מן השורש: וזהו הגבול שבין בורא פרי העץ לבורא פרי האדמה. (ב) האם חשוב פרי? — ואם אינו חשוב יורד לשהכל, ואין הבישול מעלהו. (ג) מי עיקר בתערובת? — העיקר נוטל את הברכה והטפל נגרר אחריו. והסעיף האחרון מוסיף מידה נוספת: שדנין את הצמח לפי דעת הנוטע.
💡 המפתח: שלוש שאלות, ומגמה אחת — לסווג:
- הכלל — על פירות הארץ מברך בפה״א (שו״ע או״ח ר״ג:א).
- הגדר — דלא מקרי עץ אלא שמוציא עליו מעצו (רמ״א או״ח ר״ג:ב).
- החשיבות — על פירות שמוציאין אילני סרק שהכל (שו״ע או״ח ר״ג:ד).
- העיקר — הזנגביל עיקר ומברך עליו בורא פרי האדמה (שו״ע או״ח ר״ג:ו).
2. טבלת-אב של ח׳ הסעיפים
הח׳ סעיפים נחלקים לארבעה בלוקים: הראשון נותן את הכלל, שני שאחריו את גדר האילן, שנים שאחריהם את מידת החשיבות, שנים שאחריהם את העיקר, והאחרון את הכוונה.
| סעיף | המקרה | לב ההלכה | סימן |
|---|---|---|---|
| א׳ | הכלל | על פירות הארץ מברך בפה״א (שו״ע או״ח ר״ג:א). | פרי האדמה |
| ב׳ | תותים הגדלים בסנה | על תותים הגדלים בסנה בורא פרי האדמה (שו״ע או״ח ר״ג:ב) ; דלא מקרי עץ אלא שמוציא עליו מעצו (רמ״א או״ח ר״ג:ב). | מוציא עליו מעצו |
| ג׳ | המאוזי״ש | על המאוזי״ש בורא פרי האדמה (שו״ע או״ח ר״ג:ג). | גזעו כלה |
| ד׳ | אילני סרק | על פירות שמוציאין אילני סרק שהכל (שו״ע או״ח ר״ג:ד). | דלא חשיבי |
| ה׳ | בני אסא | בני אסא אע״ג דבשלן והויין כפירות אינו מברך אלא שהכל (שו״ע או״ח ר״ג:ה). | אף לאחר בישול |
| ו׳ | זנגביל מרוקח | על זנגביל שמרקחים אותו כשהוא רטוב בפה״א (שו״ע או״ח ר״ג:ו) ; הזנגביל עיקר ומברך עליו בורא פרי האדמה (שו״ע או״ח ר״ג:ו). | עיקר |
| ז׳ | בשמים שחוקים בסוקר | בשמים שחוקים ומעורבים עם סוקר הבשמים עיקר (שו״ע או״ח ר״ג:ז) ; ומברך עליהם כדין ברכת אותן בשמים (שו״ע או״ח ר״ג:ז). | כדין אותן בשמים |
| ח׳ | צנון | צנון מברך עליו בפה״א (שו״ע או״ח ר״ג:ח). | אדעתא דפוגלא |
⚖ 2. טבלת-אב של ח׳ הסעיפים
על פירות הארץ → בורא פרי האדמה ← ומהו עץ? המוציא עליו מעצו → תותים הגדלים בסנה והמאוזי״ש: פרי האדמה → ומה שאינו חשוב פרי: אילני סרק ובני אסא — שהכל, ואף לאחר בישול → ובתערובת הולכין אחר העיקר: הזנגביל על הדבש, והבשמים על הסוקר → ומברך כדין אותן בשמים → וצנון: פרי האדמה, דנטעי אינשי אדעתא דפוגלא.3. הכלל וגדר האילן
📜 הכלל — על פירות הארץ מברך בפה״א (שו״ע או״ח ר״ג:א) ; ובמשנה ועל פירות הארץ הוא אומר בורא פרי האדמה (ברכות ל״ה ע״א).
🌳 מבחן הגמרא — היכא מברכינן בורא פרי העץ היכא דכי שקלת ליה לפירי איתיה לגווזא והדר מפיק (ברכות מ׳ ע״א) ; וכנגדו אבל היכא דכי שקלת ליה לפירי ליתיה לגווזא דהדר מפיק לא מברכינן עליה בורא פרי העץ אלא בורא פרי האדמה (ברכות מ׳ ע״ב).
↓
🍃 גדר ההגה — דלא מקרי עץ אלא שמוציא עליו מעצו (רמ״א או״ח ר״ג:ב) ; אבל מה שמוציא עליו משרשיו לא מקרי עץ (רמ״א או״ח ר״ג:ב).
🫐 היישום — והני כיון דכלה עציו לגמרי בחורף והדר פרח משרשיו מברכים עליו בורא פרי האדמה (רמ״א או״ח ר״ג:ב) ; על המאוזי״ש בורא פרי האדמה (שו״ע או״ח ר״ג:ג).
4. אילני סרק ובני אסא — מה שאינו חשוב פרי
🌲 אילן סרק — על פירות שמוציאין אילני סרק שהכל (שו״ע או״ח ר״ג:ד) ; ובבית יוסף האוכל ממה שמוציאים אילני סרק אין מברכין עליהם אלא שהכל דלא חשיבי לברוכי בפה״ע (בית יוסף או״ח סימן ר״ג).
🌿 בני אסא — בני אסא אע״ג דבשלן והויין כפירות אינו מברך אלא שהכל (שו״ע או״ח ר״ג:ה) ; ובמשנה ברורה בני אסא היינו ענבים קטנים שרגילין להמצא בהדסים (משנה ברורה, מ״ב ר״ג:ו).
↓
⚖️ הטעם — דלא חשיבי והו״ל כפירות שמוציאין אילני סרק (משנה ברורה, מ״ב ר״ג:ז) ; ובאילני סרק אבל כאן מיירי בפירות גרועים כגון תפוחים קטנים ואגסים קטנים הגדילים בעצי היער שאינם ראוים לאכילה כשהם חיים (משנה ברורה, מ״ב ר״ג:ה).
5. זנגביל ובשמים — עיקר וטפל
🫚 זנגביל רטוב — על זנגביל שמרקחים אותו כשהוא רטוב בפה״א (שו״ע או״ח ר״ג:ו) ; ובגמרא האי המלתא דאתיא מבי הנדואי שריא ומברכינן עלה בורא פרי האדמה (ברכות ל״ו ע״ב).
🍯 זנגביל יבש שריקחוהו — ונראה דה״ה אם מרקחים אותו יבש כיון שע״י כך הוא ראוי לאכילה (שו״ע או״ח ר״ג:ו) ; ובמשנה ברורה הכא דע״י ריקוח נעשה ראוי לאכילה חוזר לברכתו הראויה (משנה ברורה, מ״ב ר״ג:ט).
↓
🥇 העיקר — הזנגביל עיקר ומברך עליו בורא פרי האדמה (שו״ע או״ח ר״ג:ו) ; בשמים שחוקים ומעורבים עם סוקר הבשמים עיקר (שו״ע או״ח ר״ג:ז).
📖 ומה מברך — ומברך עליהם כדין ברכת אותן בשמים (שו״ע או״ח ר״ג:ז) ; ובמשנה ברורה, שהסוקר דאינו בא רק למתקו (משנה ברורה, מ״ב ר״ג:יג).
6. צנון — הפרי ודעת הנוטע
🥬 המקרה — צנון מברך עליו בפה״א (שו״ע או״ח ר״ג:ח) ; ובטור צנון מברך עליו בפה״א אע״ג דסופו להקשות (טור או״ח סימן ר״ג).
📚 הגמרא — דהא צנון סופו להקשות ומברכינן עליה בורא פרי האדמה (ברכות ל״ו ע״א) ; והטעם צנון נטעי אינשי אדעתא דפוגלא (ברכות ל״ו ע״א).
↓
🌱 הגדר השלישי — דנטעי אינשי אדעתא לאוכלו כשהוא רך (משנה ברורה, מ״ב ר״ג:יד) ; ובבית יוסף שאע״פ שסופו להקשות כלומר שאם אינו תולשו בעתו הוא מתקשה כעץ אפ״ה מברכין עליו בפה״א (בית יוסף או״ח סימן ר״ג).
7. כללי זהב
ארבעת כללי הזהב של סימן ר״ג
- הכלל — על פירות הארץ מברך בפה״א (שו״ע או״ח ר״ג:א).
- הגדר — דלא מקרי עץ אלא שמוציא עליו מעצו (רמ״א או״ח ר״ג:ב).
- החשיבות — בני אסא אע״ג דבשלן והויין כפירות אינו מברך אלא שהכל (שו״ע או״ח ר״ג:ה).
- העיקר — בשמים שחוקים ומעורבים עם סוקר הבשמים עיקר (שו״ע או״ח ר״ג:ז).
8. סימן לזכירה
מוצא · חשיבות · עיקר · כוונה — ארבעת צירי סימן ר״ג
- ① מוצא — מוציא עליו מעצו: עץ ; משרשיו: אדמה.
- ② חשיבות — אילני סרק ובני אסא: שהכל, ואף לאחר בישול.
- ③ עיקר — הזנגביל על הדבש, והבשמים על הסוקר.
- ④ כוונה — צנון: נטעי אינשי אדעתא דפוגלא.
- על פירות הארץ מברך בפה״א (שו״ע או״ח ר״ג:א) — יסוד כל הסימן
- אבל מה שמוציא עליו משרשיו לא מקרי עץ (רמ״א או״ח ר״ג:ב) — הגדר המכריע
- על פירות שמוציאין אילני סרק שהכל (שו״ע או״ח ר״ג:ד) — החשיבות ולא טבע הצמח
- ומברך עליהם כדין ברכת אותן בשמים (שו״ע או״ח ר״ג:ז) — כל בושם בברכתו
9. מכשולים שיש להיזהר מהם
❌ מכשול 1 : לחשוב שכל צמח שיש בו עץ והוא גבוה הרי הוא אילן לענין ברכה.
← לשון הסימן: דלא מקרי עץ אלא שמוציא עליו מעצו (רמ״א או״ח ר״ג:ב).
← לשון הסימן: דלא מקרי עץ אלא שמוציא עליו מעצו (רמ״א או״ח ר״ג:ב).
❌ מכשול 2 : לחשוב שדי בבישול פרי גרוע כדי לעשותו פרי.
← לשון הסימן: בני אסא אע״ג דבשלן והויין כפירות אינו מברך אלא שהכל (שו״ע או״ח ר״ג:ה).
← לשון הסימן: בני אסא אע״ג דבשלן והויין כפירות אינו מברך אלא שהכל (שו״ע או״ח ר״ג:ה).
❌ מכשול 3 : לחשוב ש״הבשמים עיקר״ קובע ברכה אחת לכל הבשמים.
← לשון הסימן: ומברך עליהם כדין ברכת אותן בשמים (שו״ע או״ח ר״ג:ז).
← לשון הסימן: ומברך עליהם כדין ברכת אותן בשמים (שו״ע או״ח ר״ג:ז).
10. ההנהגה למעשה
| המקרה | ההנהגה | יסוד ההלכה |
|---|---|---|
| ① פירות הארץ | הגדל מן הארץ ואינו פרי אילן: בורא פרי האדמה | על פירות הארץ מברך בפה״א (שו״ע או״ח ר״ג:א) |
| ② גדר האילן | עלין היוצאין מן העץ: אילן ; מן השורש: אדמה | דלא מקרי עץ אלא שמוציא עליו מעצו (רמ״א או״ח ר״ג:ב) |
| ③ אילני סרק | פרי גרוע שאין אוכלין אותו חי: שהכל | על פירות שמוציאין אילני סרק שהכל (שו״ע או״ח ר״ג:ד) |
| ④ זנגביל מרוקח | מרוקח, רטוב או יבש: הזנגביל גובר על הדבש | הזנגביל עיקר ומברך עליו בורא פרי האדמה (שו״ע או״ח ר״ג:ו) |
| ⑤ צנון | אף שסופו להקשות: בורא פרי האדמה | צנון מברך עליו בפה״א (שו״ע או״ח ר״ג:ח) |
11. טבלת סיכום מסכמת
| הענין | הכלל | הסימן | |
|---|---|---|---|
| הכלל | פירות הארץ — בורא פרי האדמה | מחבר · סעיף א׳ | |
| גדר האילן | אינו עץ אלא המוציא עליו מעצו ; והמוציאם משרשיו — פרי האדמה | הגה · סעיף ב׳ | |
| תותים והמאוזי״ש | בורא פרי האדמה, שגזען כלה וחוזר ועולה משרשיו | מחבר · סעיפים ב׳-ג׳ | |
| אילני סרק | שהכל, דלא חשיבי לברוכי בפה״ע | מחבר · סעיף ד׳ | |
| בני אסא | שהכל, ואף לאחר שבישלן והרי הן כפירות | מחבר · סעיף ה׳ | |
| זנגביל מרוקח | בורא פרי האדמה, ואף ביבש שריקחוהו — שהזנגביל עיקר | מחבר · סעיף ו׳ | |
| בשמים בסוקר | הבשמים עיקר, ומברך כדין אותן בשמים | מחבר · סעיף ז׳ | |
| צנון | בורא פרי האדמה, אף שסופו להקשות | מחבר · סעיף ח׳ | |
✦ ❖ ✦ חמשת כללי המעשה של סימן ר״ג בקיצור
- פרי הארץ: בורא פרי האדמה — על פירות הארץ מברך בפה״א (שו״ע או״ח ר״ג:א).
- אין עץ אלא המוציא עליו מעצו — דלא מקרי עץ אלא שמוציא עליו מעצו (רמ״א או״ח ר״ג:ב).
- מה שאינו חשוב פרי יורד לשהכל — על פירות שמוציאין אילני סרק שהכל (שו״ע או״ח ר״ג:ד).
- אין הריקוח משנה את מהות המאכל — הזנגביל עיקר ומברך עליו בורא פרי האדמה (שו״ע או״ח ר״ג:ו).
- דנין את הצמח לפי דעת הנוטע — צנון מברך עליו בפה״א (שו״ע או״ח ר״ג:ח).
🎓 סיכום מסלול הלימוד
| הרמה | התוכן | הקנין |
|---|---|---|
| 🌱 רמה 1 — בסיס | לשון ח׳ הסעיפים, ביאור שוטף והסבר | הבנה כללית |
| ⚡ רמה 2 — למדן | גדר האילן (ברכות מ׳ ע״א-ע״ב) ; אילני סרק ובני אסא ; זנגביל (ברכות ל״ו ע״ב) ; צנון (ברכות ל״ו ע״א) | פלפול מעמיק |
| ✨ רמה 3 — סיכום | טבלת-אב של ח׳ הסעיפים, תרשימים, כללי זהב וסימן לזכירה | שליטה למעשה וחזרה |
💡 המשך הלימוד המוצע:
- לחזור ולקרוא את סימן ר״ג בשולחן ערוך עצמו
- ללמוד את רמה 4 — דעת הרב (אדמו״ר הזקן): שיטת שולחן ערוך הרב בסימן זה
- לעיין במשנה ברורה ובביאור הלכה על סימן זה (וראה סימנים ר״ב, ר״ד)
- להתבונן בגדר שמוציא עליו מעצו (רמ״א או״ח ר״ג:ב): שהצמח נידון במקום שממנו הוא חוזר וצומח
~ ~ ~ ~ ~
DAAT · רב יוסף חיים סממה
סימן ר״ג · רמה 3 — סיכום מקיף
daattorah.com
DAAT · רב יוסף חיים סממה
סימן ר״ג · רמה 3 — סיכום מקיף
daattorah.com
DAAT דעת — © תשפ״ו / 2026 · חזרה לדף הבית · סימן ר״ג · ♥ תמיכה