The Siman — שולחן ערוך, אורח חיים סימן ר״ד (י״ג סעיפים)
על דבר שאין גידולו מן הארץ כגון בשר בהמה חיה ועוף דגים ביצים חלב גבינה ופת שעיפשה ותבשיל שנשתנה צורתו ונתקלקל ונובלות שהם תמרים שבשלם ושרפם החום ויבשו ועל הגובאי ועל המלח ועל מי מלח ועל המרק ועל כמיהין ופטריות ועל קורא [שהוא] הרך הנתוסף באילן בכל שנה שקורין פלמיטו [טור] ועל לולבי גפנים ועל שקדים מתוקים שאוכלי׳ אותם כשהם רכים בקליפיהם ועל חזיז והוא שחת ועל קרא חיה ועל קימחא דשערי ועל שכר תמרי׳ ושכר שעורים ועל מי שעורים שמבשלים לחולה ועל עשבי דדברא שאינם נזרעים ועל שבת שקורין אניט״ו (ר״ל אניס) ועל כמון וכסבור [דלטעמא עבידי ולא לאכילה] ועל החומץ שעירבו במים שראוי לשתות מברך שהכל: על החומץ לבדו אינו מברך כלום מפני שהוא מזיקו: ריחיה חלא [פירוש חומץ] וטעמיה חמרא חמרא הוא ומברך עליו בפה״ג: כל שבני אדם נמנעים לשתותו מפני חמיצותו אין מברכין עליו בורא פרי הגפן [אלא שהכל]: שמרי יין מברך עליהם בפה״ג נתן בהם מים אם נתן שלשה מדות מים ומצא ארבעה הוה ליה כיין מזוג ומברך בפה״ג ואם מצא פחות אע״פ שיש בו טעם יין קיוהא בעלמא הוא ואינו מברך אלא שהכל והיינו ביינות שלהם שהיו חזקים אבל יינות שלנו שאינן חזקי׳ כל כך אפי׳ רמא תלתא ואתא ארבעה אינו מברך עליו בורא פרי הגפן ונראה שמשערים בשיעור שמוזגים יין שבאותו מקום: הגה ובלבד שלא יהא יין אחד מששה במים כי אז ודאי בטל [אגור]: תמד שעושים מחרצנים שנותנים עליהם מים דינם כשמרים וה״מ כשנעצרו בקורה אבל אם לא נדרכו אלא ברגל אפי׳ נתן שלשה מדות מים ולא מצא אלא ג׳ או פחות מברכין עליו בפה״ג שיין הוא והמים נבלעים בזגים ובמה שיוצא יש בו יין מרובה: הגה זגים שנתנו עליהם תאנים לחזק כח היין אע״פ שהזגין הרוב מ״מ כל כח התאנים במשקה ואין לברך בפה״ג [ב״י בשם התשב״ץ]: השותה מים לצמאו מברך שהכל ולאחריו בנ״ר אבל אם חנקתיה אומצא ושותה מים להעביר האומצא אינו מברך לא לפניו ולא לאחריו: כל האוכלין והמשקין שאדם אוכל ושותה לרפואה אם טעמם טוב והחיך נהנה מהם מברך עליו תחלה וסוף: הגה אם אנסוהו לאכול או לשתות אע״ג דהחיך נהנה ממנו אינו מברך עליו הואיל ונאנס על כך. (ב״י בשם אהל מועד והרא״ה): אכל מאכל או משקה של איסור מפני הסכנה מברך עליו תחלה וסוף: דבש דבורים הרי הוא כשאר דבש ואינו מברך אלא שהכל: חבושים או גינדא״ש או ורדים ושאר מיני פירות ועשבים שמרקחים בדבש הפירות והעשבים הם עיקר והדבש טפל אפי׳ הם כתושי׳ ביותר הלכך מברך על חבושים וגינדא״ש בפה״ע ועל עשבים בורא פרי האדמה ועל של ורדים בורא פרי האדמה: הגה וכל מרקחת שאין בריאים רגילין בו אלא לרפואה מברכין עליו שהכל. [ב״י בשם הרא״ש]: כל שהוא עיקר ועמו טפיל׳ מברך על העיק׳ ופוטר את הטפילה וכל דבר שמערבין אותו לדבק או כדי ליתן ריח או כדי לצבוע התבשיל ה״ז טפיל׳ אבל אם עירב כדי ליתן טעם בתערובות הרי הוא עיקר לפיכך מיני דבש שמבשלים אותו ונותני׳ בהם חלב חטה כדי לדבק ועושי׳ מהם מיני מתיקה אינו מברך במ״מ מפני שהדבש הוא העיקר: הגה ונראה דהא דאם עירב כדי לתת טעם בתערובות שהוא עיקר היינו דוקא שיש שם ממשות מן הדבר הנותן טעם ודבר חשוב אבל בשמים שנותנין לתוך המרקחת אע״פ שהם לנתינת טעם אין מברכין עליהם דבטלים במיעוטן אע״פ שנותנים טעם לכן נוהגין שלא לברך רק על המרקחת ולא על הבשמים שבהן: כל דבר שהוא מסופק בברכתו יברך שהכל:
And it contains thirteen seifim (י״ג סעיפים): the preceding simanim gave the specific blessings — bread, wine, fruits of the tree, fruits of the ground. This one gathers all the rest. The first seif is a long, apparently miscellaneous list in which four distinct reasons for saying שהכל in fact lie hidden: what does not feed from the earth (meat, fish, eggs, cheese, mushrooms), what has spoilt (mouldy bread, a dish whose form has changed), what the tree was not planted for (palm heart, vine shoots, soft almonds), and what is there only for flavour (cumin, coriander, dill). Seifim 2 to 6 leave the list for a question of name: when does wine stop being wine, and when does a liquid drawn from lees or husks remain wine? Seifim 7 to 9 raise the question of enjoyment: water drunk to clear a morsel, a pleasant-tasting remedy, forbidden food eaten out of vital need. And seifim 10 to 13 settle the mixture — honey, preserves, עיקר וטפל — before closing the siman on doubt: כל דבר שהוא מסופק בברכתו יברך שהכל.
The 4 levels of study — Siman ר״ד, י״ג סעיפים
01
Availableרמת המתחיל
Base — Beginner & Intermediate
The Hebrew text of the י״ג סעיפים with a fluent English translation. Explanation: the שהכל list, חומץ ויין שהחמיץ, שמרי יין ותמד, מים לצמאו, food taken as a remedy, איסור מפני הסכנה, דבש דבורים, מרקחת בדבש, עיקר וטפל and ספק ברכה. Everyday practical cases.
02
Availableרמת הלמדן
Lamdan — Advanced Pilpoul
In-depth pilpul: גדר ברכת שהכל (ברכות מ׳ ע״ב · רמב״ם הלכות ברכות פרק ח׳ הלכה י׳) ; קורא וסופו להקשות (ברכות ל״ו ע״א) ; vinegar and the Rosh's question from Yoma ; שם יין ושיעורו — רמא תלתא ואתא ארבעה (בבא בתרא צ״ו ע״ב) ; הנאה ואונס (ברכות מ״ד ע״א-ע״ב) ; עיקר וטפל (רמב״ם הלכות ברכות פרק ג׳). Tur, Beit Yosef, Ra'avad, Shibolei haLeket, Hagahot Maimoniot, Magen Avraham, Taz, Mishna Berura, Aruch haShulchan, Kaf haChaim.
03
AvailableMagisterial Synthesis
חזרה וסיכום
A structured recap for review: the thread of the י״ג סעיפים — the shehakol list, vinegar and wine that has turned, lees and temed, water and remedy, preserves and ikkar/tafel, and doubt. Everyday practice, with reference to one's Rav and links to simanim 203 and 205.
04
Availableדעת הרב
Daat HaRav (the Alter Rebbe)
The Shulchan Aruch HaRav of the Alter Rebbe on Orach Chaim siman 204: his text and the force of his ruling relative to the Meḥaber — גדר ברכת שהכל, שם יין, הנאה ואונס and עיקר וטפל. The yesod and the practical conduct drawn from the Rav's own words. For deeper study, refer to a Chabad Rav.
05
Personalisedלימוד אישי
Study according to my Poskim
Rebuild this siman according to the Rabbanim YOU follow. Choose your Poskim (Rav Ovadia, the Alter Rebbe, the Rebbe, Ben Ish Chai, Mishna Berura, Rav Mordechai Eliyahu…) — the Daat AI rebuilds the siman with their opinions, their reasoning and their disagreements. If your Poskim do not address a point, the AI asks you before widening.
The siman's main themes
שֶׁהַכֹּל נִהְיֶה בִּדְבָרוֹ
the general blessing
על דבר שאין גידולו מן הארץ כגון בשר בהמה חיה ועוף דגים ביצים חלב גבינה (סעיף א) ; ובמשנה: ועל דבר שאין גדולו מן הארץ אומר שהכל נהיה בדברו (ברכות מ׳ ע״ב) ; וברמב״ם: דברים שאין גדולן מן הארץ כגון בשר וגבינה ודגים וביצים ומים וחלב ודבש וכיוצא בהן בתחלה מברך שהכל (רמב״ם הלכות ברכות פרק ח׳ הלכה א׳).
הֲנָאָה
enjoyment, the measure of the blessing
כיון דאית ליה הנאה מיניה בעי ברוכי (ברכות ל״ו ע״א) ; ומנגד: על החומץ לבדו אינו מברך כלום מפני שהוא מזיקו (סעיף ב) ; ובמים: אבל אם חנקתיה אומצא ושותה מים להעביר האומצא אינו מברך לא לפניו ולא לאחריו (סעיף ז).
שֵׁם יַיִן
how far a liquid remains wine
ריחיה חלא וטעמיה חמרא חמרא הוא ומברך עליו בפה״ג (סעיף ג) ; אם נתן שלשה מדות מים ומצא ארבעה הוה ליה כיין מזוג ומברך בפה״ג (סעיף ה) ; ונראה שמשערים בשיעור שמוזגים יין שבאותו מקום (סעיף ה).
עִיקָּר וְטָפֵל
the essential and the subordinate
כל שהוא עיקר ועמו טפילה מברך על העיקר ופוטר את הטפילה (סעיף יב) ; וכל דבר שמערבין אותו לדבק או כדי ליתן ריח או כדי לצבוע התבשיל הרי זה טפילה, אבל אם עירב כדי ליתן טעם בתערובות הרי הוא עיקר (סעיף יב).
Structure of the siman — the י״ג סעיפים
| Seif | Case | Din | Detail |
|---|---|---|---|
| א׳ | רשימת השהכל | ✦ שהכל | על דבר שאין גידולו מן הארץ — בשר, דגים, ביצים, חלב וגבינה ; ופת שעיפשה, ותבשיל שנשתנה צורתו ; וקורא, לולבי גפנים ושקדים רכים ; וכמון וכסבור שלטעמא עבידי ; וחומץ שעירבו במים. |
| ב׳ | חומץ לבדו | אינו מברך כלום | מפני שהוא מזיקו ; ובמשנה ברורה: ודוקא בחומץ חזק שנתחמץ כל כך שמבעבע כשמשליכין אותו על הארץ. |
| ג׳ | ריחיה חלא וטעמיה חמרא | בורא פרי הגפן | חמרא הוא ; ומקורו בבבא בתרא צ״ו ע״א — וכל ריחיה חלא וטעמיה חמרא חמרא. |
| ד׳ | שבני אדם נמנעים ממנו | שהכל | כל שבני אדם נמנעים לשתותו מפני חמיצותו אין מברכין עליו בורא פרי הגפן. |
| ה׳ | שמרי יין | ✦ בורא פרי הגפן | לבדם בפה״ג ; ובמים — רמא תלתא ואתא ארבעה ; ובפחות, קיוהא בעלמא הוא ואינו מברך אלא שהכל ; ובהגה, ובלבד שלא יהא יין אחד מששה במים. |
| ו׳ | תמד שעושים מחרצנים | כשמרים / בורא פרי הגפן | נעצרו בקורה — כשמרים ; לא נדרכו אלא ברגל — בפה״ג אף בשלוש או פחות, שהמים נבלעים בזגים. |
| ז׳ | מים | ✦ שהכל ובורא נפשות | לצמאו — שהכל ולאחריו בורא נפשות ; ובחנקתיה אומצא — אינו מברך לא לפניו ולא לאחריו. |
| ח׳ | אוכל ומשקה לרפואה | מברך תחילה וסוף | אם טעמם טוב והחיך נהנה מהם ; ובהגה: אם אנסוהו לאכול או לשתות אינו מברך, הואיל ונאנס על כך. |
| ט׳ | איסור מפני הסכנה | מברך תחילה וסוף | ובמשנה ברורה: דכיון דסכנתא הוא התירא קאכיל ואדרבה מצוה קעביד להציל נפשו. |
| י׳ | דבש דבורים | שהכל | הרי הוא כשאר דבש ; ובבית יוסף: לפי שהוא בכלל דבר שאין גידולו מן הארץ. |
| י״א | מרקחת בדבש | ✦ כברכת הפרי | הפירות והעשבים הם עיקר והדבש טפל, אפילו הם כתושים ביותר ; ובהגה: מרקחת שאין בריאים רגילין בו אלא לרפואה — שהכל. |
| י״ב | עיקר וטפל | על העיקר | לדבק, לריח ולצבע — טפלה ; לטעם — עיקר ; ובהגה: ובשמים שבמרקחת בטלים במיעוטן. |
| י״ג | ספק ברכה | ✦ שהכל | כל דבר שהוא מסופק בברכתו יברך שהכל. |
ברכת יתר המאכלים — everyday practice
| Case | Source | Practice | Governing idea |
|---|---|---|---|
| רשימת השהכל | מחבר · סעיף א׳ | ✦ שהכל | Everything with no blessing of its own — because it is not from the earth, has spoilt, was not planted for this, or is there only for flavour. |
| חומץ | מחבר · סעיפים א׳-ב׳ | שהכל / כלום | Diluted until drinkable: shehakol. Strong and neat: no blessing, for it harms. |
| שמרים ותמד | מחבר · סעיפים ה׳-ו׳ | ✦ בורא פרי הגפן | The proportion decides, measured by local usage; but husks merely trodden still hold wine. |
| מים | מחבר · סעיף ז׳ | שהכל / כלום | For thirst: shehakol and borei nefashot. To clear a morsel: neither before nor after. |
| רפואה וסכנה | מחבר והגה · סעיפים ח׳-ט׳ | ✦ מברך תחילה וסוף | Does the palate enjoy it? Then one blesses — a pleasant remedy, and even forbidden food eaten out of vital need. |
| מרקחת ועיקר וטפל | מחבר והגה · סעיפים י״א-י״ב | כברכת העיקר | One blesses on what one eats for; what binds, perfumes, colours or preserves is merely subordinate. |
| ספק | מחבר · סעיף י״ג | ✦ שהכל | In doubt, shehakol — and better still, eat it during a meal. |
Frequently asked questions — Siman ר״ד
Over what does one say shehakol, and why (Siman 204)?
Per the Shulchan Aruch, Orach Chaim 204:1: « על דבר שאין גידולו מן הארץ כגון בשר בהמה חיה ועוף דגים ביצים חלב גבינה » (שו״ע או״ח ר״ד:א), and the list runs on to « ועל החומץ שעירבו במים שראוי לשתות מברך שהכל » (שו״ע או״ח ר״ד:א). The source is the Mishna: « ועל דבר שאין גדולו מן הארץ אומר שהכל נהיה בדברו » (ברכות מ׳ ע״ב), and the baraita: « על דבר שאין גדולו מן הארץ כגון בשר בהמות חיות ועופות ודגים אומר שהכל נהיה בדברו » (ברכות מ׳ ע״ב). Yet the list gathers four distinct reasons: what does not feed from the earth — « מירבא רבו מארעא מינק לא ינקי מארעא » (ברכות מ׳ ע״ב); what has spoilt — « ופת שעיפשה ותבשיל שנשתנה צורתו ונתקלקל » (שו״ע או״ח ר״ד:א); what the tree was not planted for — « כיון דלא נטעי אינשי לאילן אדעתא למיכליה כשהוא רך לאו פרי הוא » (טור או״ח סימן ר״ד); and what is there only for flavour — « דלטעמא עבידי ולא לאכילה » (שו״ע או״ח ר״ד:א).
When does wine stop being wine for the blessing (Siman 204)?
Per the Shulchan Aruch, Orach Chaim 204:2-6: taste decides, not smell — « ריחיה חלא [פירוש חומץ] וטעמיה חמרא חמרא הוא ומברך עליו בפה״ג » (שו״ע או״ח ר״ד:ג), whose source is « וכל ריחיה חלא וטעמיה חמרא חמרא » (בבא בתרא צ״ו ע״א). Once it has begun to turn, « כל שבני אדם נמנעים לשתותו מפני חמיצותו אין מברכין עליו בורא פרי הגפן [אלא שהכל] » (שו״ע או״ח ר״ד:ד); and strong vinegar drunk neat, « על החומץ לבדו אינו מברך כלום מפני שהוא מזיקו » (שו״ע או״ח ר״ד:ב). For lees, « אם נתן שלשה מדות מים ומצא ארבעה הוה ליה כיין מזוג ומברך בפה״ג » (שו״ע או״ח ר״ד:ה), the Meḥaber concluding « ונראה שמשערים בשיעור שמוזגים יין שבאותו מקום » (שו״ע או״ח ר״ד:ה).
Does one bless over medicine, and who rules in a mixture (Siman 204)?
Per the Shulchan Aruch, Orach Chaim 204:7-13: « כל האוכלין והמשקין שאדם אוכל ושותה לרפואה אם טעמם טוב והחיך נהנה מהם מברך עליו תחלה וסוף » (שו״ע או״ח ר״ד:ח), and likewise « אכל מאכל או משקה של איסור מפני הסכנה מברך עליו תחלה וסוף » (שו״ע או״ח ר״ד:ט); whereas « אבל אם חנקתיה אומצא ושותה מים להעביר האומצא אינו מברך לא לפניו ולא לאחריו » (שו״ע או״ח ר״ד:ז). For a mixture: « כל שהוא עיקר ועמו טפיל׳ מברך על העיק׳ ופוטר את הטפילה » (שו״ע או״ח ר״ד:יב), with the criterion « אבל אם עירב כדי ליתן טעם בתערובות הרי הוא עיקר » (שו״ע או״ח ר״ד:יב). And finally, in doubt: « כל דבר שהוא מסופק בברכתו יברך שהכל » (שו״ע או״ח ר״ד:יג).