✦ ❖ ✦
DAAT · NIVEAU 1 — INITIATION
Siman ר״ה · La bénédiction sur les légumes
ברכת ירקות — la règle (על הירקות מברך בורא פרי האדמה ואפילו בשלם), les trois familles de légumes face à la cuisson (קרא וסילקא וכרוב, תומי וכרתי), le mérite emprunté (אין השבח מצד עצמן), l'eau de cuisson (מי שלקות), le jus pressé (סחטן), la découpe (חתכן) et le navet (הלפת)
סימן ר״ה · ה׳ סעיפים
ברכת ירקות
🌱 Niveau Initiation · מתחילים
✦ ❖ ✦
Le siman précédent traitait des aliments qui ne poussent pas de la terre. Celui-ci revient au potager, et pose une question que l'on ne se pose presque jamais : la cuisson change-t-elle la bénédiction ? La réponse du Choulhan Aroukh est qu'elle la change — mais pas toujours dans le même sens. Il range les légumes en trois familles, puis descend du légume à son bouillon, oppose au bouillon le jus pressé, écarte la fausse piste de la découpe, et referme sur le navet. Texte hébreu, traduction française et explication des ה׳ seifim, avec une section de cas pratiques.
Sujet : La bénédiction sur les légumes — הכלל ושינוי הבישול, מי שלקות, סחטן, חתכן, והלפת
Source : שולחן ערוך אורח חיים סימן ר״ה · ה׳ סעיפים
Compilation : רב יוסף חיים סממה
DAAT · daattorah.com
Toute la halakha des bénédictions sur les végétaux tient dans une phrase de la Michna : על פירות האילן הוא אומר בורא פרי העץ (ברכות ל״ה ע״א), et ועל פירות הארץ הוא אומר בורא פרי האדמה (ברכות ל״ה ע״א). Mais la Guemara y a lu une question de plus : et une fois cuit ? — קתני ירקות דומיא דפת מה פת שנשתנה על ידי האור אף ירקות נמי שנשתנו על ידי האור (ברכות ל״ח ע״ב). C'est tout notre siman. Il ne demande pas d'où pousse le légume, mais ce que le feu lui a fait : l'a-t-il rendu meilleur, l'a-t-il abîmé, ou l'a-t-il laissé tel qu'il était ? Nous étudions ici au niveau du principe ; pour la conduite personnelle, on se réfère à la décision du Rav.
📑 Plan de l'étude
A. הכלל ושינוי הבישול (seif 1) — les trois familles de légumes devant le feu
B. מי שלקות (seif 2) — l'eau de cuisson, et le bouillon de viande
C. סחטן (seif 3) — le jus pressé, qui ne suit pas le bouillon
D. חתכן והלפת (seifim 4-5) — la découpe qui ne change rien, et le navet
1-3. Cas pratiques et questions de compréhension
A. הכלל ושינוי הבישול — les trois familles de légumes
שְׁלָקוֹת — les légumes cuits. La Michna avait donné la bénédiction des légumes sans dire dans quel état ils sont, et la Guemara en a tiré la question : זאת אומרת שלקות מברכין עליהן בורא פרי האדמה (ברכות ל״ח ע״ב). Rav le dit en son nom : דרש רב חסדא משום רבינו ומנו רב שלקות מברכין עליהם בורא פרי האדמה (ברכות ל״ח ע״ב). Mais Rav Hisda y ajoute aussitôt une réserve qui commande tout notre siman : ואני אומר כל שתחלתו בורא פרי האדמה שלקו שהכל נהיה בדברו וכל שתחלתו שהכל נהיה בדברו שלקו בורא פרי האדמה (ברכות ל״ח ע״ב) — résumé : le feu peut faire monter un aliment comme il peut le faire descendre, et la bénédiction suit le mouvement.
Séif 1 — על הירקות מברך בורא פרי האדמה
על הירקות מברך בורא פרי האדמה ואפילו בשלם וכן כל פירות וקטניות שטובים חיים ומבושלים מברך עליהם לאחר בישול׳ כברכתם הראוי להם קודם שבישל אבל קרא וסילקא וכרוב וכיוצא בהם שטובים מבושלים יותר מחיים כשהם חיים מברך שהכל ולאחר בישולם בורא פרי האדמה ותומי [פי׳ שומים] וכרתי [פי׳ פורט בלע״ז] כשהם חיים בורא פרי האדמה לאחר שבישלם שהכל: הגה: דמחשבי נשתנו לגריעותא אפי׳ בשלם עם בשר ונשתבחו אין השבח מצד עצמן אלא מחמת הבשר שבהם: (הר״י פ׳ כיצד מברכין):
Séif 1 : sur les légumes, on bénit borei pri ha'adama — et même s'il les a cuits. De même, tous les fruits et légumineuses qui sont bons crus et cuits : on bénit sur eux, après cuisson, la bénédiction qui leur revenait avant qu'il ne les cuise. Mais la courge, la betterave, le chou et leurs semblables, qui sont meilleurs cuits que crus — lorsqu'ils sont crus on bénit chehakol, et après leur cuisson borei pri ha'adama. Et l'ail [explication : les aulx] et le poireau [explication : « porette » en langue vernaculaire] — lorsqu'ils sont crus, borei pri ha'adama ; après qu'il les a cuits, chehakol. Glose : car on les tient pour changés en pire ; même s'il les a cuits avec de la viande et qu'ils s'en sont trouvés améliorés, l'amélioration n'est pas de leur propre fait mais à cause de la viande qui est en eux. (Rabbeinu Yona, chapitre Keitsad Mevarkhin)
La règle : על הירקות מברך בורא פרי האדמה ואפילו בשלם (שו״ע או״ח ר״ה:א). C'est la conclusion de la Guemara : דרש רב חסדא משום רבינו ומנו רב שלקות מברכין עליהם בורא פרי האדמה (ברכות ל״ח ע״ב) — et le Tour l'explique d'un mot : על הירקות אומר בפה״א ואפילו בשלם שנשתנו מברך עליהם בפה״א דבמילתייהו קיימי (טור או״ח סימן ר״ה), ils restent ce qu'ils étaient.
Première famille — bon cru et cuit : וכן כל פירות וקטניות שטובים חיים ומבושלים מברך עליהם לאחר בישול׳ כברכתם הראוי להם קודם שבישל (שו״ע או״ח ר״ה:א). La Mishna Beroura précise que c'est bien de cela que parle le début du séif : ומיירי שטובים לאכול בין חיים בין מבושלים (משנה ברורה, מ״ב ר״ה:א) — et elle limite les légumineuses : ודוקא שאוכלן בעודם לחים אבל קטניות ופולין יבשים אין דרכן של ב״א לאכלן חיין אלא מבושלים לפיכך האוכלם חיין מברך שהכל (משנה ברורה, מ״ב ר״ה:ב).
Deuxième famille — meilleur cuit : אבל קרא וסילקא וכרוב וכיוצא בהם שטובים מבושלים יותר מחיים כשהם חיים מברך שהכל ולאחר בישולם בורא פרי האדמה (שו״ע או״ח ר״ה:א). Ce sont exactement les exemples de la Guemara : משכחת לה בכרבא וסלקא וקרא (ברכות ל״ח ע״ב). résumé : la cuisson les a élevés, et la bénédiction monte avec eux.
Troisième famille — abîmé par la cuisson : pour l'ail et le poireau, כשהם חיים בורא פרי האדמה לאחר שבישלם שהכל (שו״ע או״ח ר״ה:א) — c'est le cas que la Guemara cherchait : אמר רב נחמן בר יצחק משכחת לה בתומי וכרתי (ברכות ל״ח ע״ב). Le Tour le dit au nom des Tossafistes : תומי וכרתי כתבו התוספות כשהן חיין בפה״א ולאחר בישולם שהכל נהיה בדברו דאישתני לגריעותא (טור או״ח סימן ר״ה).
Le principe qui commande les trois : ואני אומר כל שתחלתו בורא פרי האדמה שלקו שהכל נהיה בדברו וכל שתחלתו שהכל נהיה בדברו שלקו בורא פרי האדמה (ברכות ל״ח ע״ב). résumé : ce n'est pas la cuisson en soi qui décide, mais le sens dans lequel elle a fait bouger l'aliment.
La glose ferme une échappatoire : אפי׳ בשלם עם בשר ונשתבחו אין השבח מצד עצמן אלא מחמת הבשר שבהם (רמ״א או״ח ר״ה:א). Le Beit Yossef le rapportait au nom de Rabbeinu Yona : וכתב ה״ר יונה דלדעת התוספות אפילו בישל אותם עם בשר או עם דברים אחרים שמשבחים אותם אינו מברך עליהם אלא שהכל כיון שאין השבח בא להם אלא מחמת ד״א (בית יוסף או״ח סימן ר״ה). résumé : un mérite emprunté ne fait pas monter celui qui l'emprunte.
Et l'on suit l'usage du plus grand nombre : le Tour l'avait posé — ואפילו אם יש שחפץ בהם יותר מבושלין בטלה דעתו והולכין אחר הרוב (טור או״ח סימן ר״ה) — et la Mishna Beroura y revient : ומ״מ אם דרך רוב ב״א לאכלם ג״כ כשהם חיין מברך בפה״א (משנה ברורה, מ״ב ר״ה:ג). résumé : « bon cru » n'est pas une affaire de goût personnel, mais de manière dont les gens mangent réellement cet aliment.
B. מי שלקות — l'eau dans laquelle les légumes ont cuit
Séif 2 — על המים שבישלו בהם ירקות
על המים שבישלו בהם ירקות מברך הברכה עצמה שמברך על הירקות עצמן אף על פי שאין בהם אלא טעם הירק והני מילי כשבשלם בלא בשר אבל בשלם עם בשר מברך עליו שהכל:
Séif 2 : sur l'eau dans laquelle on a cuit des légumes, on récite la bénédiction même que l'on récite sur les légumes eux-mêmes, bien qu'il n'y ait en elle que le goût du légume. Et ceci lorsqu'il les a cuits sans viande ; mais s'il les a cuits avec de la viande, on bénit sur elle chehakol.
Le cas : על המים שבישלו בהם ירקות מברך הברכה עצמה שמברך על הירקות עצמן (שו״ע או״ח ר״ה:ב), et cela אף על פי שאין בהם אלא טעם הירק (שו״ע או״ח ר״ה:ב). La source est dans la Guemara : אמר רב פפא פשיטא לי מיא דסלקא כסלקא ומיא דלפתא כלפתא ומיא דכולהו שלקי ככולהו שלקי (ברכות ל״ט ע״א).
De quoi parle-t-on exactement ? D'un bouillon que l'on boit à part : ר״ל שרוצה לגמוע המים לבד דאלו אם אוכלן עם הירק אין שייך שום ברכה על המים דנעשין טפלה לירק (משנה ברורה, מ״ב ר״ה:ט). résumé : tant que le bouillon accompagne le légume, il n'a pas de bénédiction propre — il n'en prend une que lorsqu'il devient le plat.
Une condition : la Mishna Beroura la pose au nom des Aharonim — ודוקא כששלקן כדי לאכול גם את הירקות דאלו בישל הירקות או שראן לצורך מימיהן לבד לשתות אותן אין מברך עליהן אלא שהכל (משנה ברורה, מ״ב ר״ה:י). Le Rambam avait posé la condition inverse : והוא ששלקן לשתות מימיהן שמימי השלקות כשלקות במקום שדרכן לשתותן (רמב״ם הלכות ברכות פרק ח׳ הלכה ד׳). Le débat est repris au Niveau 2.
Il faut aussi que l'eau soit de l'eau : ודוקא כשבישל הירק במים בעלמא שאין בהם טעם בעצמו ונרגש בו רק טעם הירק (משנה ברורה, מ״ב ר״ה:יב). résumé : un liquide qui a déjà son propre goût ne se laisse pas entraîner par celui du légume.
La viande l'emporte : והני מילי כשבשלם בלא בשר אבל בשלם עם בשר מברך עליו שהכל (שו״ע או״ח ר״ה:ב). Le Tour le tenait de son père le Rosh : והיה אומר א״א הרא״ש ז״ל דוקא כשבשלם בלא בשר אבל בשלם עם הבשר טעם הבשר שבמרק חשיב עיקר ומברך עליו שהכל (טור או״ח סימן ר״ה), et la Mishna Beroura en donne le raisonnement : דהירקות נותנין טעם בהמרק והבשר נותן טעם בהמרק וטעם הבשר הוא חשוב יותר הלכך הוא עיקר (משנה ברורה, מ״ב ר״ה:יג).
Mais si l'on mange les deux ensemble : ומ״מ אם אוכל הירק עם המרק ביחד אין צריך לברך כ״א על הירק (משנה ברורה, מ״ב ר״ה:יג). résumé : le bouillon redevient l'accompagnement, et suit ce qu'il accompagne.
C. סחטן — le jus que l'on presse
Séif 3 — אם סחטן
אם סחטן אינו מברך על אותן משקין אלא שהכל:
Séif 3 : s'il les a pressés, on ne bénit sur ces liquides que chehakol.
Le cas : אם סחטן אינו מברך על אותן משקין אלא שהכל (שו״ע או״ח ר״ה:ג). Le contraste avec le séif précédent est voulu : la même plante donne un liquide qui garde sa bénédiction quand il sort par le feu, et la perd quand il sort par la presse.
Le Tour rapporte le débat : son frère Rabbi Yehiel voulait aligner les deux cas — כתב אחי ה״ר יחיאל ז״ל כ״ש אם סחטן שמברכין על מימיהן כדרך שמברך עליהם (טור או״ח סימן ר״ה) — et le Tour refuse : ואינו נראה כן דודאי כשסוחטין אותם משתני לגריעותא (טור או״ח סימן ר״ה), avec une preuve : וראיה לדבר משקין היוצאין מן הפרי שמברכין עליו שהכל (טור או״ח סימן ר״ה). C'est la règle du Rambam : הסוחט פרות והוציא מהן משקין מברך עליהן בתחלה שהכל ולבסוף בורא נפשות (רמב״ם הלכות ברכות פרק ח׳ הלכה ב׳).
Pourquoi cuire et presser ne se valent pas : דיותר יוצא טעם הירק ע״י בישול מעל ידי סחיטה (משנה ברורה, מ״ב ר״ה:יד). résumé : la cuisson fait passer le légume dans l'eau ; la pression n'en tire qu'un liquide qui n'est plus lui.
La portée de la règle : ולכן אפילו בפירות שדרכו למיסחטינהו גם כן ברכתן שהכל ואפילו אם כתשן נמי דינא הכי (משנה ברורה, מ״ב ר״ה:יד). résumé : même l'aliment que l'on a coutume de presser ne fait pas exception — et écraser vaut presser.
D. חתכן והלפת — la découpe et le navet
Séif 4 — חתכן לחתיכות קטנות
חתכן לחתיכות קטנות לא נשתנית ברכתן מפני כך:
Séif 4 : s'il les a coupés en petits morceaux, leur bénédiction n'a pas changé pour autant.
Le cas : חתכן לחתיכות קטנות לא נשתנית ברכתן מפני כך (שו״ע או״ח ר״ה:ד). C'est la réponse à une hésitation ancienne — on aurait pu croire qu'un légume émincé n'est plus le légume.
La Guemara avait hésité : הני גרגלידי דלפתא פרמינהו פרימא רבא בורא פרי האדמה פרימא זוטא שהכל נהיה בדברו (ברכות ל״ט ע״א) — puis elle tranche : וכי אתאן לבי רב יהודה אמר לן אידי ואידי בורא פרי האדמה (ברכות ל״ט ע״א), et donne la raison du découpage fin : והא דפרמינהו טפי כי היכי דנמתיק טעמיה (ברכות ל״ט ע״א) — on coupe menu pour adoucir le goût, non pour faire autre chose.
La mesure : כיון שניכר עדיין תארן וצורתן במקצת (משנה ברורה, מ״ב ר״ה:טו). Et la limite, lorsque la forme disparaît tout à fait : ושומשמין שטחנן נשתנית ברכתן מפה״א לשהכל מפני שאין צורתן עליהן כלל (משנה ברורה, מ״ב ר״ה:יז).
La règle vaut des deux côtés : elle s'applique בין דבר שברכתו בפה״א או בפה״ע (משנה ברורה, מ״ב ר״ה:טז) — le fruit d'arbre coupé reste lui aussi ce qu'il était.
Séif 5 — הלפת
הלפת כשהוא חי מברך עליו שהכל ואם הוא מבושל או כבוש בחומץ או בחרדל בורא פרי האדמה:
Séif 5 : le navet, lorsqu'il est cru, on bénit sur lui chehakol ; et s'il est cuit, ou macéré dans le vinaigre ou dans la moutarde, borei pri ha'adama.
Le cas : הלפת כשהוא חי מברך עליו שהכל (שו״ע או״ח ר״ה:ה), et ואם הוא מבושל או כבוש בחומץ או בחרדל בורא פרי האדמה (שו״ע או״ח ר״ה:ה). C'est la deuxième famille du séif 1, appliquée à un légume précis.
La source : le Tour la donne au nom de Rav Haï Gaon — כתב רב האי גרגלידי דלפתא מבושלים או כבושין בחומץ או בחרדל בפה״א חיין שהכל וכ״כ בה״ג (טור או״ח סימן ר״ה) — tout en signalant l'avis contraire : ויש מן הגאונים שכתבו בהיפך (טור או״ח סימן ר״ה). Et il tranche par la règle générale du siman : יראה כדברי רבינו האי שהלפת טוב יותר מבושל מחי (טור או״ח סימן ר״ה).
Le Rambam l'écrivait déjà : וירקות שדרכן להאכל שלוקין כגון כרוב ולפת אם אכלן חיין מברך עליהן בתחלה שהכל (רמב״ם הלכות ברכות פרק ח׳ הלכה ג׳), et ואם בשלן או שלקן מברך עליהן בורא פרי האדמה (רמב״ם הלכות ברכות פרק ח׳ הלכה ג׳).
Le mot כבוש est important : mariné ou salé compte comme cuit dès lors que c'est ainsi qu'on le mange — וה״ה אם הם כבושים או מלוחים ודרך בני אדם לאכלם עי״ז כשהם חיין מברך בפה״א (משנה ברורה, מ״ב ר״ה:ד). Mais tout dépend de l'usage du lieu : ועיין בח״א שכתב דתלוי אם דרך בנ״א באותו מקום לאוכלן חיין (משנה ברורה, מ״ב ר״ה:יח). Pour la pratique, on suit son Rav.
Le siman en une phrase : la bénédiction d'un légume ne se décide pas sur ce qu'il est, mais sur l'état dans lequel on le mange. Le feu peut l'élever — קרא וסילקא וכרוב montent de שהכל à בורא פרי האדמה — ou l'abaisser — תומי וכרתי font le chemin inverse — ou le laisser tel quel. Et l'amélioration empruntée ne compte pas : אין השבח מצד עצמן אלא מחמת הבשר שבהם. La même mesure gouverne la suite : le bouillon hérite du légume parce que le feu l'y a fait passer, le jus pressé n'hérite de rien, la découpe ne change rien tant que la forme se reconnaît, et le navet résume tout — הלפת כשהוא חי מברך עליו שהכל, cuit ou macéré בורא פרי האדמה.
Cas pratiques
Cas 1 — Oignon et ail : crus dans une salade, cuits dans un plat
Situation : on mange de l'oignon cru émincé dans une salade, puis le même oignon revenu dans une poêlée. Faut-il changer de bénédiction ?
Conduite : le séif range l'ail et le poireau dans la famille que la cuisson abîme — כשהם חיים בורא פרי האדמה לאחר שבישלם שהכל (שו״ע או״ח ר״ה:א) — et la glose ajoute que même cuits avec de la viande, אין השבח מצד עצמן אלא מחמת הבשר שבהם (רמ״א או״ח ר״ה:א). Mais la Mishna Beroura y met deux nuances lourdes : d'un côté וכן בבצלים דינא הכי דאם אוכלן רכים בפה״א הזקינו שהכל (משנה ברורה, מ״ב ר״ה:ה) ; de l'autre, lorsqu'on fait revenir les oignons pour eux-mêmes, שכוונתו ודאי לאכול גם הירקות עצמן בודאי צריך לברך עליהן בפה״א אפילו אם טבע אותן הירקות להשתנות לגריעותא כשמבשלן בלא בשר (משנה ברורה, מ״ב ר״ה:ז). Pour la pratique, on suit son Rav.
Cas 2 — Une soupe de légumes, avec ou sans viande
Situation : on boit le bouillon d'une soupe de légumes. Et si le bouillon a mijoté avec de la viande ?
Conduite : על המים שבישלו בהם ירקות מברך הברכה עצמה שמברך על הירקות עצמן (שו״ע או״ח ר״ה:ב) — mais uniquement quand on boit le bouillon à part, ר״ל שרוצה לגמוע המים לבד (משנה ברורה, מ״ב ר״ה:ט), et à condition que la cuisson visait aussi les légumes, ודוקא כששלקן כדי לאכול גם את הירקות (משנה ברורה, מ״ב ר״ה:י). Avec de la viande, la règle change : אבל בשלם עם בשר מברך עליו שהכל (שו״ע או״ח ר״ה:ב), car טעם הבשר הוא חשוב יותר הלכך הוא עיקר (משנה ברורה, מ״ב ר״ה:יג). Pour la pratique, on suit son Rav.
Cas 3 — Un jus de légume à l'extracteur, et des crudités râpées
Situation : on presse des carottes à l'extracteur ; ailleurs, on râpe finement des légumes en salade.
Conduite : pour le jus, אם סחטן אינו מברך על אותן משקין אלא שהכל (שו״ע או״ח ר״ה:ג), et cela vaut même de ce qu'on a coutume de presser — ולכן אפילו בפירות שדרכו למיסחטינהו גם כן ברכתן שהכל ואפילו אם כתשן נמי דינא הכי (משנה ברורה, מ״ב ר״ה:יד). Pour les légumes râpés, au contraire, חתכן לחתיכות קטנות לא נשתנית ברכתן מפני כך (שו״ע או״ח ר״ה:ד) — tant que ניכר עדיין תארן וצורתן במקצת (משנה ברורה, מ״ב ר״ה:טו) ; broyés jusqu'à perdre toute forme, la règle bascule (משנה ברורה, מ״ב ר״ה:יז). Pour la pratique, on suit son Rav.
Questions de compréhension
Vérifie ta compréhension :
- Quelles sont les trois familles de légumes du séif 1, et qu'est-ce qui les distingue — l'aliment lui-même ou ce que la cuisson lui fait ?
- Pourquoi la glose précise-t-elle que la cuisson avec de la viande ne relève pas l'ail (séif 1) ?
- À quelle condition l'eau de cuisson reçoit-elle la bénédiction du légume, et quand tombe-t-elle à שהכל (séif 2) ?
- Pourquoi le jus pressé ne suit-il pas la règle du bouillon (séif 3) ?
- Quelle mesure la Mishna Beroura donne-t-elle à la découpe (séif 4), et en quoi le navet du séif 5 est-il l'application du séif 1 ?
Pour aller plus loin
Si tu veux approfondir ce siman :
📖Rejoindre la khavroutha
- 📚 Niveau 2 — Lamdan : pour le pilpoul — שלקות ; אשתני לעילויא ולגריעותא ; מי שלקות ; סחיטה
- ✨ Niveau 3 — Synthèse : pour la révision et la mémorisation rapide
- 👑 Niveau 4 — Daat HaRav (Admour HaZaken) : la chitah du Choulhan Aroukh HaRav — ברכת ירקות