למה רמה 4 המוקדשת לאדמו״ר הזקן ? שולחן ערוך הרב אינו פירוש על המחבר — הוא שולחן ערוך שלם ועצמאי, שכתב אדמו״ר הזקן (רבי שניאור זלמן מליאדי, מייסד חב״ד, תלמיד המגיד ממעזריטש). ייחודו : הוא משלב הלכה + טעמי המצוות + פנימיות בחיבור אחד, ומכריע בחריפות תלמודית מיוחדת.
לחב״ד, אדמו״ר הזקן הוא הפוסק האחרון — פסקו הוא ההכרעה. עמוד זה מאסף את דרך הרב בסימן ר״ו — דִּין הֶפְסֵק וְטָעוּת בְּבִרְכַּת הַפֵּרוֹת, הנפרש אצל הרב לְט״ו סְעִיפִים : מִדִּין הַטָּעוּת — הָאֲדָמָה שֶׁפּוֹטֶרֶת פְּרִי הָעֵץ, וְהָעֵץ שֶׁאֵינוֹ פּוֹטֵר פְּרִי הָאָרֶץ, וְשֶׁהַכֹּל שֶׁפּוֹטֵר אֶת הַכֹּל וַאֲפִלּוּ פַּת וְיַיִן ; לִיצִיאָה מִידֵי סָפֵק עַל יְדֵי הָאֲדָמָה ; לְכַוָּנָה לִפְטֹר פְּרִי שֵׁנִי ; לְאִסּוּר הַהֶפְסֵק בֵּין הַבְּרָכָה לָאֲכִילָה אֲפִלּוּ מִפְּנֵי הַכָּבוֹד וְהַיִּרְאָה ; לִבְרָכָה בְּכָל לָשׁוֹן וּלְהַשְׁמָעָה לְאָזְנָיו ; לְדִינֵי הַמָּקוֹם וְהַגּוּף — נְקִיּוּת, עֶרְוָה וְגִלּוּי הָרֹאשׁ ; לַאֲחִיזָה בְּיָמִין וְלַסַּכִּין שֶׁהַקַּבָּלָה מַרְחִיקָה ; לַסּוּגְיָא הָאֲרֻכָּה שֶׁל מַה שֶּׁמְּבִיאִים לְאַחַר הַבְּרָכָה — מֵאוֹתוֹ הַמִּין, מִמִּין אַחֵר, וְאוֹרְחִים אֵצֶל בַּעַל הַבַּיִת ; לַפְּרִי שֶׁנָּפַל מִיָּדוֹ וְלָעוֹמֵד עַל אַמַּת הַמַּיִם ; לַמְבָרֵךְ לְהוֹצִיא אֲחֵרִים ; וְעַד בְּרָכָה לְבַטָּלָה וְתַקָּנָתָהּ, מַיִם שֶׁבִּשְׁכוּנַת הַמֵּת וּשְׁעַת הַתְּקוּפָה, וְדִין הַשּׁוֹפֵךְ מְעַט מַיִם — קֹדֶם הַבְּרָכָה וְלֹא אַחֲרֶיהָ.
שולחן ערוך הרב — סימן ר״ו — דִּין הֶפְסֵק וְטָעוּת בְּבִרְכַּת הַפֵּרוֹת
הטקסט המלא של שולחן ערוך הרב
שולחן ערוך הרב, סימן ר״ו — דִּין הֶפְסֵק וְטָעוּת בְּבִרְכַּת הַפֵּרוֹת — וּבוֹ ט״ו סְעִיפִים
טקסט אדמו״ר הזקן עצמו (מקור ספריא Shulchan_Arukh_HaRav,_Orach_Chayim.206). הסימן כולל ט״ו סעיפים (סעיף k → .206.k).
סעיף א בֵּרַךְ הָאֲדָמָה עַל פְּרִי הָעֵץ — יָצָא ; הָעֵץ עַל פְּרִי הָאָרֶץ — לֹא יָצָא.
דִּין הֶפְסֵק וְטָעוּת בְּבִרְכַּת הַפֵּרוֹת, וּבוֹ ט״ו סְעִיפִים:
בֵּרַךְ עַל פֵּרוֹת הָאִילָן "בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה" — יָצָא, הוֹאִיל וְעִקַּר הָאִילָן הוּא מִן הָאָרֶץ. אֲבָל אִם בֵּרַךְ עַל פֵּרוֹת הָאָרֶץ "בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ" — לֹא יָצָא. לְפִיכָךְ, אִם הוּא מְסֻפָּק בִּפְרִי אִם הוּא פְּרִי עֵץ אוֹ פְּרִי הָאֲדָמָה — יְבָרֵךְ "בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה", וְיֵצֵא מִמַּה נַּפְשָׁךְ. וְעַל הַכֹּל אִם בֵּרַךְ "שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִּדְבָרוֹ" — יָצָא, וַאֲפִלּוּ עַל פַּת וְיַיִן.
וְכָל זֶה בְּדִיעֲבַד, אֲבָל לְכַתְּחִלָּה צָרִיךְ לְבָרֵךְ עַל כָּל דָּבָר בִּרְכָתוֹ הַמְּיֻחֶדֶת לוֹ, אֶלָּא אִם כֵּן נוֹלַד לוֹ סָפֵק אַחַר שֶׁלָּמַד כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן [ר״ב] :
סעיף ב בֵּרַךְ עַל פְּרִי הָאֲדָמָה — אֵין פְּרִי הָעֵץ נִפְטָר, אֶלָּא אִם כֵּן נִתְכַּוֵּן.
הָיוּ לְפָנָיו פְּרִי הָאֲדָמָה וּפְרִי הָעֵץ וּבֵרַךְ תְּחִלָּה עַל פְּרִי הָאֲדָמָה — צָרִיךְ לַחֲזֹר וּלְבָרֵךְ עַל פְּרִי הָעֵץ, כִּי לֹא נִפְטַר בְּבִרְכַּת "בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה" אֶלָּא כְּשֶׁבֵּרַךְ עָלָיו וְלֹא כְּשֶׁבֵּרַךְ עַל פְּרִי הָאֲדָמָה.
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בִּמְבָרֵךְ בִּסְתָם, אֲבָל אִם נִתְכַּוֵּן לִפְטֹר בְּבִרְכָתוֹ גַּם פְּרִי הָעֵץ — יָצָא, וַאֲפִלּוּ לֹא הָיוּ פְּרִי הָעֵץ עֲדַיִן לְפָנָיו כְּשֶׁבֵּרַךְ וְאַחַר כָּךְ הֱבִיאוּהוּ לְפָנָיו:
סעיף ג אֵין מַפְסִיקִין בֵּין הַבְּרָכָה לַאֲכִילָה — וּשְׁהִיָּה לְצֹרֶךְ אֲכִילָה אֵינָהּ הֶפְסֵק.
כָּל אֵלּוּ הַבְּרָכוֹת צָרִיךְ שֶׁלֹּא יַפְסִיק בֵּין הַבְּרָכָה לַאֲכִילָה, אֲפִלּוּ מִפְּנֵי הַכָּבוֹד וְהַיִּרְאָה. וְאִם הִפְסִיק וְדִבֵּר דִּבּוּר שֶׁאֵינוֹ לְצֹרֶךְ הָאֲכִילָה — צָרִיךְ לַחֲזֹר וּלְבָרֵךְ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן קס״ז.
וַאֲפִלּוּ בִּשְׁתִיקָה אָסוּר לְהַפְסִיק יוֹתֵר מִכְּדֵי דִּבּוּר, שֶׁהוּא כְּדֵי שְׁאֵלַת שָׁלוֹם תַּלְמִיד לָרַב, שֶׁהֵן ג׳ תֵּבוֹת אֵלּוּ: "שָׁלוֹם עָלֶיךָ רַבִּי". וְאִם שָׁהָה יוֹתֵר — אֵין צָרִיךְ לַחֲזֹר וּלְבָרֵךְ. וּשְׁהִיָּה שֶׁהִיא לְצֹרֶךְ אֲכִילָה — אֵינָהּ חֲשׁוּבָה הֶפְסֵק כְּלָל אֲפִלּוּ לְכַתְּחִלָּה. לְפִיכָךְ, הַמְבָרֵךְ עַל הַפְּרִי וְחוֹתֵךְ מִמֶּנּוּ וְאוֹכֵל — לֹא יַחְתֹּךְ עַד אַחַר הַבְּרָכָה, כְּדֵי שֶׁיְּבָרֵךְ עַל הַשָּׁלֵם לְמִצְוָה מִן הַמֻּבְחָר, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן קס״ח. וְאֵין לָחֹשׁ לְהֶפְסֵק שְׁהִיַּת הַחִתּוּךְ בֵּין הַבְּרָכָה לַאֲכִילָה, הוֹאִיל וְהוּא צֹרֶךְ אֲכִילָה.
וּמִכָּל מָקוֹם, הָאוֹכֵל אֱגוֹז וְכַיּוֹצֵא בּוֹ — יִשְׁבְּרֶנּוּ וְאַחַר כָּךְ יְבָרֵךְ, כִּי שֶׁמָּא הִתְלִיעַ בְּתוֹכוֹ אוֹ נִרְקַב, וְנִמְצָא בֵּרַךְ לְבַטָּלָה:
סעיף ד כָּל הַבְּרָכוֹת נֶאֱמָרוֹת בְּכָל לָשׁוֹן.
כָּל הַבְּרָכוֹת נֶאֱמָרוֹת בְּכָל לָשׁוֹן. וְאִם צָרִיךְ לְהָבִין הַבְּרָכוֹת — נִתְבָּאֵר בְּסִימָן קפ״ה:
סעיף ה יַשְׁמִיעַ לְאָזְנָיו — וְאִם לֹא הִשְׁמִיעַ יָצָא, וּבִלְבַד שֶׁהוֹצִיא בִּשְׂפָתָיו.
וְצָרִיךְ שֶׁיַּשְׁמִיעַ לְאָזְנָיו. וְאִם לֹא הִשְׁמִיעַ — יָצָא, וּבִלְבַד שֶׁיּוֹצִיא בִּשְׂפָתָיו, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן קפ״ה:
סעיף ו צוֹאָה וְעֶרְוָה בִּשְׁעַת הַבְּרָכָה — כִּקְרִיאַת שְׁמַע.
וְצָרִיךְ לִזָּהֵר מִצּוֹאָה וּמֵי רַגְלַיִם וְגִלּוּי עֶרְוָה וְלִבּוֹ רוֹאֶה אֶת הָעֶרְוָה, כְּמוֹ בִּקְרִיאַת שְׁמַע. וְהָאִשָּׁה מֻתֶּרֶת לֵישֵׁב עֲרֻמָּה וּלְבָרֵךְ, מִפְּנֵי שֶׁבִּישִׁיבָתָהּ פָּנֶיהָ שֶׁל מַטָּה מְכֻסִּים בַּקַּרְקַע אוֹ בַּסַּפְסָל שֶׁהִיא יוֹשֶׁבֶת עָלָיו, וּבְיַרְכוֹתֶיהָ כְּשֶׁתַּשְׁוֶה רַגְלֶיהָ וְתֶאֱסֹף אוֹתָן זוֹ לָזוֹ, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּאִישׁ שֶׁהַגִּיד וְהַבֵּיצִים בּוֹלְטִים וְנִרְאִים:
סעיף ז אֵין לְבָרֵךְ בְּגִלּוּי הָרֹאשׁ.
אֵין לְבָרֵךְ בְּגִלּוּי הָרֹאשׁ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן צ״א:
סעיף ח אוֹחֵז בִּימִינוֹ אֶת מַה שֶּׁמְּבָרֵךְ עָלָיו — וְלֹא עַל יְדֵי סַכִּין.
כָּל דָּבָר שֶׁמְּבָרֵךְ עָלָיו לְאָכְלוֹ אוֹ לְהָרִיחַ בּוֹ אוֹ לַעֲשׂוֹת בּוֹ מִצְוָה — צָרִיךְ לֶאֱחֹז בִּימִינוֹ כְּשֶׁהוּא מְבָרֵךְ.
וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר, שֶׁעַל דֶּרֶךְ הַקַּבָּלָה אֵין לִתְחֹב הַפְּרִי שֶׁמְּבָרֵךְ עָלָיו בְּסַכִּין וְלֶאֱחֹז הַסַּכִּין בִּימִינוֹ, כִּי הֵם ב׳ הֲפָכִים בְּנוֹשֵׂא אֶחָד, שֶׁהַיָּמִין מִמֶּנָּה "תּוֹצְאוֹת חַיִּים", וְהַסַּכִּין הוּא כֹּחוֹ שֶׁל עֵשָׂו הַמְקַצֵּר חַיִּים, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ק״פ:
סעיף ט לֹא אֲחָזוֹ, וְדִין מַה שֶּׁהֵבִיאוּ לְפָנָיו אַחַר הַבְּרָכָה.
וְאִם לֹא אֲחָזוֹ כְּלָל, אִם הָיָה לְפָנָיו כְּשֶׁבֵּרַךְ עָלָיו — יָצָא. וְאִם בֵּרַךְ וְאַחַר כָּךְ הֵבִיאוּ לְפָנָיו, אַף שֶׁבֵּרַךְ עַל דַּעַת כֵּן — צָרִיךְ לַחֲזֹר וּלְבָרֵךְ.
אֲבָל מִי שֶׁבֵּרַךְ עַל פֵּרוֹת שֶׁלְּפָנָיו וְאַחַר כָּךְ הֵבִיאוּ לוֹ יוֹתֵר מֵאוֹתוֹ הַמִּין, אוֹ מִמִּין אַחֵר שֶׁנִּפְטַר בַּבְּרָכָה הָרִאשׁוֹנָה, כְּגוֹן שֶׁבִּרְכוֹתֵיהֶם שָׁווֹת, אוֹ שֶׁהָרִאשׁוֹן עִקָּר וְהַשֵּׁנִי טָפֵל — אֵין צָרִיךְ לַחֲזֹר וּלְבָרֵךְ, אֲפִלּוּ הֵבִיאוּ לְפָנָיו מִין הָאַחֵר אַחַר שֶׁכָּלָה הָרִאשׁוֹן, שֶׁכְּבָר אֲכָלוֹ כֻּלּוֹ.
וְהוּא שֶׁכְּשֶׁבֵּרַךְ הָיָה דַּעְתּוֹ גַּם עַל הַשֵּׁנִי לְאָכְלוֹ, אֲפִלּוּ לֹא הָיָה בְּדַעְתּוֹ בְּפֵרוּשׁ לְפָטְרוֹ בִּבְרָכָה זוֹ, אֲבָל אִם לֹא הָיְתָה דַּעְתּוֹ עָלָיו בִּשְׁעַת הַבְּרָכָה — צָרִיךְ לַחֲזֹר וּלְבָרֵךְ, אִם כְּבָר אָכַל הָרִאשׁוֹן קֹדֶם שֶׁהֵבִיאוּ מִין הָאַחֵר לְפָנָיו. אֲבָל אִם יֵשׁ עֲדַיִן לְפָנָיו מִמִּין הָרִאשׁוֹן כְּשֶׁהֵבִיאוּ לְפָנָיו מִין אַחֵר הַדּוֹמֶה לְהָרִאשׁוֹן, כְּגוֹן שֶׁשְּׁנֵיהֶם מִינֵי פֵּרוֹת, אוֹ שֶׁשְּׁנֵיהֶם מִינֵי מַשְׁקִין — אֵין צָרִיךְ לַחֲזֹר וּלְבָרֵךְ עָלָיו, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהוּא עוֹסֵק בַּאֲכִילַת אוֹ שְׁתִיַּת הָרִאשׁוֹן — אֵינוֹ עוֹשֶׂה הֶסַּח הַדַּעַת מִן הַסְּתָם, אֶלָּא אִם כֵּן נִמְלַךְ מַמָּשׁ, לְפִי שֶׁכֵּן דַּרְכּוֹ שֶׁל אָדָם כְּשֶׁהוּא עוֹסֵק בַּאֲכִילָה אוֹ בִּשְׁתִיָּה, לְהִמָּשֵׁךְ בָּהּ וְלִגְרֹר מֵאֲכִילָה לַאֲכִילָה וּמִשְּׁתִיָּה לִשְׁתִיָּה.
אֲבָל אִם שׁוֹתֶה שֵׁכָר וְהֵבִיאוּ לוֹ דָּגִים לְמַתֵּק הַשְּׁתִיָּה, אַף עַל פִּי שֶׁהַכֹּל בְּרָכָה אַחַת, וְגַם הַדָּגִים הֵם טְפֵלִים לְהַשֵּׁכָר, שֶׁעַל יְדֵי כָּךְ שׁוֹתֶה יוֹתֵר — אֵינָם נִפְטָרִים בִּבְרָכָה אַחַת, אֶלָּא אִם כֵּן הָיְתָה דַּעְתּוֹ עֲלֵיהֶם, אוֹ שֶׁהָיוּ לְפָנָיו בִּשְׁעַת בְּרָכָה, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן רי״ב.
(וְאִם הֵבִיאוּ לְפָנָיו מֵאוֹתוֹ הַמִּין מַמָּשׁ, אַף אִם כְּבָר אָכַל הָרִאשׁוֹן כֻּלּוֹ — אֵין צָרִיךְ לַחֲזֹר וּלְבָרֵךְ, אֶלָּא אִם כֵּן הוּא נִמְלַךְ מַמָּשׁ. אֲבָל בִּסְתָם אֵינוֹ עוֹשֶׂה הֶסַּח הַדַּעַת מִמִּין זֶה שֶׁהָיָה לְפָנָיו בִּשְׁעַת הַבְּרָכָה לִהְיוֹת נִמְנָע מִלְּאָכְלוֹ עוֹד כְּשֶׁיָּבִיאוּ לְפָנָיו, לְפִי שֶׁדַּרְכּוֹ שֶׁל אָדָם לְהִמָּשֵׁךְ בַּאֲכִילָה וּלְהַרְבּוֹת בָּהּ מֵאַחַר שֶׁהִתְחִיל בָּהּ).
וְיֵשׁ אוֹמְרִים, שֶׁלֹּא אָמְרוּ כֵּן אֶלָּא בִּסְעוּדָה שֶׁאָדָם קוֹבֵעַ עַצְמוֹ בָּהּ, אֲבָל בְּפֵרוֹת וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם, אַף אִם קוֹבֵעַ עַצְמוֹ בָּהֶם — אֵין קְבִיעָתוֹ כְּלוּם, שֶׁאֵין קֶבַע לְפֵרוֹת, וְכֵיוָן שֶׁלֹּא הָיְתָה דַּעְתּוֹ עַל מַה שֶּׁהֵבִיאוּ לְפָנָיו אַחַר הַבְּרָכָה, אַף שֶׁאֵינוֹ נִמְלַךְ מַמָּשׁ — צָרִיךְ לַחֲזֹר וּלְבָרֵךְ בְּכָל עִנְיָן, אַף אִם הֵבִיאוּ לוֹ מֵאוֹתוֹ הַמִּין מַמָּשׁ, וְלֹא אָכַל עֲדַיִן הָרִאשׁוֹן.
וּסְפֵק בְּרָכוֹת לְהָקֵל. וּמִכָּל מָקוֹם, לְכַתְּחִלָּה טוֹב לִזָּהֵר לִהְיוֹת דַּעְתּוֹ עַל כָּל מַה שֶּׁיָּבִיאוּ לוֹ.
וְאוֹרְחִים הַקְּרוּאִים לֶאֱכֹל מִינֵי פֵּרוֹת, כֵּיוָן שֶׁדַּעְתָּם עַל בַּעַל הַבַּיִת שֶׁזִּמְּנָם — הֲרֵי דַּעְתָּם עַל כָּל מַה שֶּׁהֵבִיא לִפְנֵיהֶם, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן קע״ט. וַאֲפִלּוּ הֵבִיא לִפְנֵיהֶם מִין אַחֵר אַחַר שֶׁכָּלָה הָרִאשׁוֹן — אֵין צְרִיכִים לַחֲזֹר וּלְבָרֵךְ:
סעיף י הַשֵּׁנִי חָשׁוּב מִן הָרִאשׁוֹן — אֵינוֹ נִפְטָר בִּבְרָכָה סְתָמִית.
וְכָל זֶה כְּשֶׁהָרִאשׁוֹן וְהַשֵּׁנִי הֵם שָׁוִים בַּחֲשִׁיבוּת, שֶׁאֵין לָזֶה קְדִימָה עַל זֶה אִם הָיוּ שְׁנֵיהֶם לְפָנָיו, אֲבָל אִם הַשֵּׁנִי חָשׁוּב מֵהָרִאשׁוֹן מִפְּנֵי שֶׁהוּא מִין ז׳, אוֹ שֶׁהוּא חָבִיב, עַל דֶּרֶךְ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן רי״א — אֵינוֹ נִפְטָר בְּבִרְכַּת הָרִאשׁוֹן, אֲפִלּוּ אִם הוּא גַּם כֵּן לְפָנָיו בִּשְׁעַת הַבְּרָכָה אֶלָּא שֶׁבֵּרַךְ בִּסְתָם וְלֹא נִתְכַּוֵּן לִפְטֹר הַשֵּׁנִי בִּבְרָכָה זוֹ. וְאַף עַל פִּי שֶׁמִּן הַסְּתָם דַּעְתּוֹ עָלָיו, מִכָּל מָקוֹם אֵינוֹ בְּדִין שֶׁיִּפְטֹר שֶׁאֵינוֹ חָשׁוּב אֶת הֶחָשׁוּב בְּדֶרֶךְ גְּרָרָא, אֶלָּא אִם כֵּן נִתְכַּוֵּן לְפָטְרוֹ בְּפֵרוּשׁ, אֲבָל לֹא בִּסְתָם (כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן קע״ו).
וּכְשֶׁנִּתְכַּוֵּן לְפָטְרוֹ — פּוֹטְרוֹ אֲפִלּוּ לֹא הָיָה לְפָנָיו בִּשְׁעַת בְּרָכָה. וְאִם הֱבִיאוּהוּ לְפָנָיו בְּעוֹדוֹ מְבָרֵךְ, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא יָפֶה מִן הָרִאשׁוֹן וְחָבִיב עָלָיו וְגַם הוּא מִין ז׳ — יֹאכַל תְּחִלָּה מִן הָרִאשׁוֹן (כֵּיוָן שֶׁהִתְחִיל עָלָיו הַבְּרָכָה שֶׁבֵּרַךְ עָלָיו):
סעיף יא נָפַל הַפְּרִי מִיָּדוֹ אַחַר הַבְּרָכָה — וְהָעוֹמֵד עַל אַמַּת הַמַּיִם.
נָטַל בְּיָדוֹ פְּרִי לְאָכְלוֹ וּבֵרַךְ עָלָיו וְנָפַל מִיָּדוֹ וְנֶאֱבַד אוֹ נִמְאַס עַד שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לַאֲכִילָה וְיֵשׁ מִמִּין זֶה לְפָנָיו עוֹד — צָרִיךְ לַחֲזֹר וּלְבָרֵךְ עֲלֵיהֶם, אֲפִלּוּ הָיְתָה דַּעְתּוֹ עֲלֵיהֶם כְּשֶׁבֵּרַךְ, לְפִי שֶׁהַבְּרָכָה חָלָה עַל זֶה שֶׁאָחַז בְּיָדוֹ כְּשֶׁבֵּרַךְ, וְזֶה פּוֹטֵר אֶת כֻּלָּם, אֲבָל כְּשֶׁלֹּא אָכַל אֶת זֶה — לֹא נִפְטַר בַּבְּרָכָה שֶׁבֵּרַךְ עַל זֶה.
וּמִכָּל מָקוֹם, הָעוֹמֵד עַל אַמַּת הַמַּיִם — מְבָרֵךְ וְשׁוֹתֶה אַף עַל פִּי שֶׁהַמַּיִם שֶׁהָיוּ לְפָנָיו כְּשֶׁבֵּרַךְ חָלְפוּ וְהָלְכוּ, לְפִי שֶׁלְּכָךְ נִתְכַּוֵּן מִתְּחִלָּה שֶׁלֹּא לִשְׁתּוֹת מַיִם אֵלּוּ אֶלָּא מַה שֶׁיָּבֹאוּ אַחַר בִּרְכָתוֹ, וַעֲלֵיהֶם חָלָה בִּרְכָתוֹ.
וְיֵשׁ אוֹמְרִים, שֶׁהַבְּרָכָה חָלָה עַל כָּל מַה שֶּׁמּוּכָן לְפָנָיו וְדַעְתּוֹ עָלָיו, וְאֵין צָרִיךְ לַחֲזֹר וּלְבָרֵךְ עָלָיו אִם נָפַל מִיָּדוֹ הַפְּרִי שֶׁבֵּרַךְ עָלָיו. וְכֵן אִם בֵּרַךְ עַל הַכּוֹס וְנִשְׁפַּךְ וְחוֹזֵר וּמְמַלְּאוֹ מִן הַקַּנְקַן שֶׁעוֹמֵד לְפָנָיו עַל הַשֻּׁלְחָן אוֹ עַל הַסַּפְסָל שֶׁאֶצְלוֹ מוּכָן לִשְׁתִיָּה — אֵין צָרִיךְ לַחֲזֹר וּלְבָרֵךְ עָלָיו. וְכֵן עִקָּר, לְהָקֵל בִּסְפֵק בְּרָכוֹת.
וְהוּא שֶׁהָיְתָה דַּעְתּוֹ בְּבֵרוּר לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת מִמַּה שֶּׁלְּפָנָיו, אַף אִם לֹא הָיָה נוֹפֵל מִיָּדוֹ מַה שֶּׁבֵּרַךְ עָלָיו, אֲבָל בִּסְתָם אֵין הַבְּרָכָה חָלָה אֶלָּא עַל מַה שֶּׁבְּיָדוֹ בִּשְׁעַת הַבְּרָכָה.
וַאֲפִלּוּ אִם הָיְתָה דַּעְתּוֹ בְּבֵרוּר לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת עוֹד — אֵין הַבְּרָכָה חָלָה עַל זֶה אֶלָּא כְּשֶׁהוּא לְפָנָיו בִּשְׁעַת הַבְּרָכָה, אֲבָל אִם אַחַר כָּךְ הֱבִיאוּהוּ לְפָנָיו — צָרִיךְ לַחֲזֹר וּלְבָרֵךְ עָלָיו אִם נָפַל מַה שֶּׁבְּיָדוֹ מִמֶּנּוּ, אֲפִלּוּ בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא הָיָה צָרִיךְ לְבָרֵךְ עָלָיו אִם הָיָה אוֹכֵל אוֹ שׁוֹתֶה מִמַּה שֶּׁבְּיָדוֹ כְּשֶׁבֵּרַךְ.
(וּבַמַּיִם שֶׁבְּאַמַּת הַמַּיִם, כֵּיוָן שֶׁהֵם מְעֹרָבִים וּמְחֻבָּרִים וְגוּף אֶחָד הֵם — הַבְּרָכָה עַל כֻּלָּם, אַף עַל מַה שֶּׁלֹּא הָיָה לְפָנָיו בִּשְׁעַת הַבְּרָכָה):
סעיף יב מְבָרֵךְ לְהוֹצִיא אֲחֵרִים וְנָפַל מַה שֶּׁבְּיָדוֹ.
וְכָל זֶה כְּשֶׁאוֹכֵל אוֹ שׁוֹתֶה לְבַדּוֹ, אֲבָל אִם יֵשׁ אֲחֵרִים עִמּוֹ וְהוּא מְבָרֵךְ גַּם לָהֶם לְהוֹצִיאָם יְדֵי חוֹבָתָן וְנָפַל מַה שֶּׁבְּיָדוֹ אַחַר הַבְּרָכָה — יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֵין צָרִיךְ לַחֲזֹר וּלְבָרֵךְ, כִּי הַבְּרָכָה חָלָה גַּם עַל מַה שֶּׁבְּיַד אֲחֵרִים, אֲפִלּוּ לֹא אָחֲזוּ בְּיָדָם אֶלָּא הָיָה לִפְנֵיהֶם — הַבְּרָכָה חָלָה עַל מַה שֶּׁלִּפְנֵיהֶם כְּשֶׁהֵם טוֹעֲמִים אַחַר בִּרְכָתוֹ, וְלָכֵן גַּם הוּא אֵין צָרִיךְ לַחֲזֹר וּלְבָרֵךְ עַל מַה שֶּׁמְּבִיאִים לוֹ אַחַר כָּךְ, רַק שֶׁלֹּא יַפְסִיק בֵּינְתַיִם בְּשִׂיחָה:
סעיף יג בְּרָכָה לְבַטָּלָה — בָּרוּךְ שֵׁם, וְהַנִּזְכָּר קֹדֶם הַזְכָּרַת הַשֵּׁם.
וְכָל מָקוֹם שֶׁהוּא צָרִיךְ לַחֲזֹר וּלְבָרֵךְ וּבִרְכָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה הִיא לְבַטָּלָה — צָרִיךְ לוֹמַר אַחֲרֶיהָ: "בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד". וְכֵן כָּל מִי שֶׁמַּזְכִּיר שֵׁם שָׁמַיִם לְבַטָּלָה.
וְאִם נָפַל מִיָּדוֹ הָאֹכֶל אוֹ נִשְׁפַּךְ הַכּוֹס קֹדֶם שֶׁאָמַר "אֱלֹהֵינוּ" — יְסַיֵּם וְיֹאמַר: "לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ", שֶׁיְּהֵא נִרְאֶה כְּקוֹרֵא פָּסוּק, וְאֵין כָּאן הַזְכָּרַת שֵׁם שָׁמַיִם לְבַטָּלָה. וְכֵן כָּל בְּרָכָה לְבַטָּלָה שֶׁנִּזְכַּר קֹדֶם שֶׁיֹּאמַר "אֱלֹהֵינוּ":
סעיף יד בֵּרַךְ עַל הַמַּיִם וְשָׁמַע שֶׁיֵּשׁ מֵת בַּשְּׁכוּנָה, אוֹ שֶׁהַתְּקוּפָה נוֹפֶלֶת.
בֵּרַךְ עַל הַמַּיִם וְשָׁמַע שֶׁיֵּשׁ מֵת בַּשְּׁכוּנָה, וּמִנְהָג לִשְׁפֹּךְ כָּל מַיִם שְׁאוּבִין שֶׁבִּשְׁכוּנַת הַמֵּת — יִשְׁתֶּה מְעַט מִן הַמַּיִם שֶׁלֹּא תְּהֵא בִּרְכָתוֹ לְבַטָּלָה וְאַחַר כָּךְ יִשְׁפֹּךְ הַשְּׁאָר. וְאַף לְהָאוֹמְרִים שֶׁטַּעַם הַמִּנְהָג הוּא מִפְּנֵי שֶׁמַּלְאַךְ הַמָּוֶת מַטִּיל טִפַּת דַּם הַמָּוֶת בַּמַּיִם וְהַשּׁוֹתֶה מֵהֶן מִסְתַּכֵּן, מִכָּל מָקוֹם "שׁוֹמֵר מִצְוָה לֹא יֵדַע דָּבָר רָע", וּמֵאַחַר שֶׁשָּׁתָה מְעַט שֶׁאֵין בִּרְכָתוֹ לְבַטָּלָה — יִשְׁפֹּךְ הַשְּׁאָר מִשּׁוּם חֲשַׁשׁ סַכָּנָה.
וְאִם שָׁמַע שֶׁהַתְּקוּפָה נוֹפֶלֶת — יַמְתִּין מְעַט עַד שֶׁעָבְרָה הַתְּקוּפָה וְיִשְׁתֶּה, כִּי יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֵין סַכָּנָה בָּהֶם אֶלָּא לִשְׁתּוֹת בִּשְׁעַת הַתְּקוּפָה. וְאַף הָאוֹמְרִים שֶׁכָּל שֶׁלֹּא הָיָה בָּהֶם בַּרְזֶל בִּשְׁעַת הַתְּקוּפָה יֵשׁ סַכָּנָה לִשְׁתּוֹת מֵהֶם גַּם אַחַר כָּךְ, מִכָּל מָקוֹם "שׁוֹמֵר מִצְוָה לֹא יֵדַע דָּבָר רָע":
סעיף טו הַשּׁוֹפֵךְ מְעַט מִשּׁוּם מַיִם הָרָעִים — יִשְׁפֹּךְ קֹדֶם הַבְּרָכָה.
הַשּׁוֹתֶה מַיִם וְשׁוֹפֵךְ מְעַט קֹדֶם שְׁתִיָּתוֹ מִשּׁוּם חֲשַׁשׁ מַיִם הָרָעִים — יִשְׁפֹּךְ קֹדֶם שֶׁיַּתְחִיל לְבָרֵךְ וְלֹא אַחַר הַבְּרָכָה, מִשּׁוּם בִּזְיוֹן הַבְּרָכָה:
הלכה למעשה — מנהג חב״ד
הנהגה מעשית לחב״ד
נקודות הנהגה הנובעות ישירות מסימן ר״ו ברגישות אדמו״ר הזקן וחב״ד — מוצגות ברמת העיקרון, ומפנות לרב לפרטי המקרים.
לחסיד חב״ד — סימן ר״ו (דִּין הֶפְסֵק וְטָעוּת בְּבִרְכַּת הַפֵּרוֹת)
- ① סעיף א. אֵין הַטָּעוּת שָׁוָה לִשְׁנֵי צְדָדֶיהָ : בֵּרַךְ הָאֲדָמָה עַל פְּרִי הָעֵץ — יָצָא, שֶׁעִקַּר הָאִילָן מִן הָאָרֶץ ; בֵּרַךְ הָעֵץ עַל פְּרִי הָאָרֶץ — לֹא יָצָא. וּמִכָּאן הַנְהָגַת הַסָּפֵק : יְבָרֵךְ הָאֲדָמָה וְיֵצֵא מִמַּה נַּפְשָׁךְ. וְשֶׁהַכֹּל פּוֹטֵר אֶת הַכֹּל, וַאֲפִלּוּ פַּת וְיַיִן. וְכָל זֶה בְּדִיעֲבַד, אֲבָל לְכַתְּחִלָּה כָּל דָּבָר בְּבִרְכָתוֹ הַמְיֻחֶדֶת לוֹ, וְאֵין הֶתֵּר הַסָּפֵק אֶלָּא לְמִי שֶׁנּוֹלַד לוֹ סָפֵק אַחַר שֶׁלָּמַד.
- ② סעיף ב. בִּרְכַּת הָאֲדָמָה שֶׁבֵּרַךְ עַל פְּרִי הָאֲדָמָה אֵינָהּ מוֹשֶׁכֶת עִמָּהּ אֶת פְּרִי הָעֵץ שֶׁלְּפָנָיו, שֶׁאֵין הוּא נִפְטָר בָּהּ אֶלָּא כְּשֶׁבֵּרַךְ עָלָיו עַצְמוֹ. וְהַכֹּל תָּלוּי בַּכַּוָּנָה, וְכֹחָהּ רַב : נִתְכַּוֵּן לִפְטֹר — יָצָא, וַאֲפִלּוּ לֹא הָיָה לְפָנָיו וְהֵבִיאוּהוּ אַחַר כָּךְ.
- ③ סעיף ג. בֵּין הַבְּרָכָה לָאֲכִילָה אֵין דָּבָר נִכְנָס, אֲפִלּוּ מִפְּנֵי הַכָּבוֹד וְהַיִּרְאָה. דִּבּוּר שֶׁאֵינוֹ לְצֹרֶךְ הָאֲכִילָה — חוֹזֵר וּמְבָרֵךְ ; וְאַף בִּשְׁתִיקָה אֵין לְהַאֲרִיךְ יוֹתֵר מִכְּדֵי דִּבּוּר, שֶׁהוּא כְּדֵי שְׁאֵלַת שָׁלוֹם תַּלְמִיד לְרַבּוֹ, וּמִכָּל מָקוֹם אִם שָׁהָה — אֵין צָרִיךְ לַחֲזֹר. וּשְׁהִיָּה לְצֹרֶךְ אֲכִילָה אֵינָהּ הֶפְסֵק אַף לְכַתְּחִלָּה, וְלָכֵן אֵינוֹ חוֹתֵךְ עַד אַחַר הַבְּרָכָה, כְּדֵי לְבָרֵךְ עַל הַשָּׁלֵם לְמִצְוָה מִן הַמֻּבְחָר. וְחוֹתֵם הַסָּעִיף בְּיוֹצֵא מִן הַכְּלָל : אֱגוֹז — שׁוֹבְרוֹ תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ מְבָרֵךְ, שֶׁמָּא הִתְלִיעַ אוֹ נִרְקַב וְנִמְצֵאת בִּרְכָתוֹ לְבַטָּלָה.
- ④ סעיף ד. כָּל הַבְּרָכוֹת נֶאֱמָרוֹת בְּכָל לָשׁוֹן. וְאֵין הָרַב פּוֹתֵחַ כָּאן בְּדִין הֲבָנַת הַבְּרָכוֹת, אֶלָּא מַפְנֶה לְסִימָן קפ״ה · 185.
- ⑤ סעיף ה. הַשְׁמָעָה לְאָזְנָיו הִיא חוֹבַת לְכַתְּחִלָּה, וְאִם לֹא הִשְׁמִיעַ — יָצָא. וְהַגְּבוּל בְּמָקוֹם אַחֵר : וּבִלְבַד שֶׁיּוֹצִיא בִּשְׂפָתָיו, שֶׁאֵין הַמַּחֲשָׁבָה בְּרָכָה.
- ⑥ סעיף ו. תְּנָאֵי הַבְּרָכָה כִּתְנָאֵי קְרִיאַת שְׁמַע : צוֹאָה וּמֵי רַגְלַיִם וְגִלּוּי עֶרְוָה וְלִבּוֹ רוֹאֶה אֶת הָעֶרְוָה. וּמֵבִיא הָרַב אֶת הַהֶבְדֵּל שֶׁבֵּין אִשָּׁה לְאִישׁ, הַתָּלוּי בְּמַה שֶּׁמְּכֻסֶּה בִּישִׁיבָה.
- ⑦ סעיף ז. אֵין מְבָרְכִין בְּגִלּוּי הָרֹאשׁ, וְהָרַב מַסְתַּפֵּק בְּהַפְנָיָה לְסִימָן צ״א · 91, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַדִּין.
- ⑧ סעיף ח. אוֹחֵז בִּימִינוֹ אֶת מַה שֶּׁמְּבָרֵךְ עָלָיו — לַאֲכִילָה, לְהָרִיחַ אוֹ לַעֲשׂוֹת בּוֹ מִצְוָה. וּמוֹסִיף הָרַב אֶת הַפְּנִימִיּוּת שֶׁהִיא סִימָן מֻבְהָק לוֹ : עַל דֶּרֶךְ הַקַּבָּלָה אֵין תּוֹחֵב אֶת הַפְּרִי בְּסַכִּין וְאוֹחֵז הַסַּכִּין בִּימִינוֹ, שֶׁהֵם שְׁנֵי הֲפָכִים בְּנוֹשֵׂא אֶחָד — הַיָּמִין שֶׁמִּמֶּנָּה תּוֹצְאוֹת חַיִּים, וְהַסַּכִּין שֶׁהוּא כֹּחוֹ שֶׁל עֵשָׂו הַמְקַצֵּר חַיִּים.
- ⑨ סעיף ט. לֹא אֲחָזוֹ — אֵין בְּכָךְ עִכּוּב אִם הָיָה לְפָנָיו ; אֲבָל בֵּרַךְ עַל שֶׁאֵינוֹ לְפָנָיו, אַף עַל דַּעַת כֵּן — חוֹזֵר וּמְבָרֵךְ. וְכָל הֶמְשֵׁךְ הַסָּעִיף בְּמַה שֶּׁמְּבִיאִים לְאַחַר מִכֵּן : מֵאוֹתוֹ הַמִּין, אוֹ מִמִּין הַנִּפְטָר בַּבְּרָכָה הָרִאשׁוֹנָה — אֵין צָרִיךְ לַחֲזֹר אִם הָיְתָה דַּעְתּוֹ עָלָיו, וַאֲפִלּוּ בְּלֹא כַּוָּנָה מְפֹרֶשֶׁת לְפָטְרוֹ. לֹא הָיְתָה דַּעְתּוֹ — חוֹזֵר, אִם כְּבָר אָכַל אֶת הָרִאשׁוֹן ; וּכְשֶׁעֲדַיִן יֵשׁ לְפָנָיו וְהַשֵּׁנִי דּוֹמֶה לוֹ (פְּרִי וּפְרִי, מַשְׁקֶה וּמַשְׁקֶה) — אֵינוֹ חוֹזֵר, שֶׁדַּרְכּוֹ שֶׁל אָדָם לְהִמָּשֵׁךְ מֵאֲכִילָה לַאֲכִילָה, וְאֵין הֶסַּח הַדַּעַת אֶלָּא בְּנִמְלַךְ מַמָּשׁ. וְדָגִים שֶׁהֵבִיאוּ לְמַתֵּק אֶת הַשֵּׁכָר — יוֹצְאִים מִן הַכְּלָל. וּכְנֶגֶד הַיֵּשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֵין קֶבַע לְפֵרוֹת, מַסְקָנַת הָרַב : סְפֵק בְּרָכוֹת לְהָקֵל — וּלְכַתְּחִלָּה תְּהֵא דַּעְתּוֹ עַל כָּל מַה שֶּׁיָּבִיאוּ. וְהָאוֹרֵחַ סוֹמֵךְ עַל דַּעַת בַּעַל הַבַּיִת.
- ⑩ סעיף י. וְכָל זֶה בְּשָׁוִים בַּחֲשִׁיבוּת. הָיָה הַשֵּׁנִי חָשׁוּב — מִשִּׁבְעַת הַמִּינִים אוֹ חָבִיב — אֵין בְּרָכָה סְתָמִית פּוֹטַרְתּוֹ, וַאֲפִלּוּ הָיָה לְפָנָיו, שֶׁאֵין בְּדִין שֶׁיִּפְטֹר שֶׁאֵינוֹ חָשׁוּב אֶת הֶחָשׁוּב בְּדֶרֶךְ גְּרָרָא, אֶלָּא בְּכַוָּנָה מְפֹרֶשֶׁת. וּכְשֶׁנִּתְכַּוֵּן — פּוֹטֵר אֲפִלּוּ מַה שֶּׁלֹּא הָיָה לְפָנָיו. וְאִם הֱבִיאוּהוּ בְּעוֹדוֹ מְבָרֵךְ — יֹאכַל תְּחִלָּה מִן הָרִאשׁוֹן, שֶׁעָלָיו הִתְחִילָה הַבְּרָכָה.
- ⑪ סעיף יא. נָפַל הַפְּרִי וְנֶאֱבַד אוֹ נִמְאַס : לְדֵעָה רִאשׁוֹנָה לֹא חָלָה הַבְּרָכָה אֶלָּא עַל שֶׁבְּיָדוֹ, וְחוֹזֵר וּמְבָרֵךְ עַל הַשְּׁאָר ; וְהָעוֹמֵד עַל אַמַּת הַמַּיִם יוֹצֵא מִן הַכְּלָל, שֶׁמִּתְּחִלָּה לֹא נִתְכַּוֵּן לְמַיִם אֵלּוּ. וְהַיֵּשׁ אוֹמְרִים מַרְחִיבִים אֶת הַבְּרָכָה לְכָל הַמּוּכָן לְפָנָיו וְדַעְתּוֹ עָלָיו — נִשְׁפַּךְ הַכּוֹס וּמְמַלְּאוֹ מִן הַקַּנְקַן שֶׁעַל הַשֻּׁלְחָן, אֵינוֹ חוֹזֵר. וְכֵן עִקָּר בְּדַעַת הָרַב, לְהָקֵל בִּסְפֵק בְּרָכוֹת — בִּשְׁנֵי תְּנָאִים שֶׁהוּא מוֹסִיף מִיָּד : דַּעַת בְּרוּרָה, וּמַה שֶּׁהָיָה לְפָנָיו בִּשְׁעַת הַבְּרָכָה.
- ⑫ סעיף יב. הַמְבָרֵךְ לַאֲחֵרִים מַרְחִיב אֶת חָלוּת הַבְּרָכָה : חָלָה גַּם עַל מַה שֶּׁבְּיָדָם, וַאֲפִלּוּ עַל מַה שֶּׁלִּפְנֵיהֶם בִּלְבַד, כְּשֶׁהֵם טוֹעֲמִים אַחַר בִּרְכָתוֹ. וּמִכָּאן לְעַצְמוֹ : מַה שֶּׁמְּבִיאִים לוֹ אַחַר כָּךְ אֵינוֹ טָעוּן בְּרָכָה, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַפְסִיק בֵּינְתַיִם בְּשִׂיחָה.
- ⑬ סעיף יג. כָּל בְּרָכָה שֶׁנִּמְצֵאת לְבַטָּלָה יֵשׁ לָהּ תַּקָּנָה : אוֹמֵר אַחֲרֶיהָ בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד, וְכֵן כָּל הַמַּזְכִּיר שֵׁם שָׁמַיִם לְבַטָּלָה. וְאִם אֵרַע קֹדֶם שֶׁאָמַר אֱלֹהֵינוּ — מְסַיֵּם לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ, שֶׁיְּהֵא נִרְאֶה כְּקוֹרֵא פָּסוּק. וּמַכְלִיל הָרַב אֶת הָעֵצָה בְּכָל בְּרָכָה לְבַטָּלָה שֶׁנִּזְכַּר בָּהּ בִּזְמַנָּהּ.
- ⑭ סעיף יד. אֵין הַמִּנְהָג דּוֹחֶה בְּרָכָה שֶׁכְּבָר נֶאֶמְרָה : בֵּרַךְ עַל הַמַּיִם וְשָׁמַע שֶׁיֵּשׁ מֵת בַּשְּׁכוּנָה — שׁוֹתֶה מְעַט שֶׁלֹּא תְּהֵא בִּרְכָתוֹ לְבַטָּלָה, וְאַחַר כָּךְ שׁוֹפֵךְ הַשְּׁאָר. וְאַף לְטַעַם הַסַּכָּנָה, שׁוֹמֵר מִצְוָה לֹא יֵדַע דָּבָר רָע לְאוֹתָהּ טְעִימָה, וְהַשְּׁאָר נִשְׁפָּךְ מִשּׁוּם חֲשַׁשׁ. וּבִשְׁעַת הַתְּקוּפָה — מַמְתִּין מְעַט עַד שֶׁתַּעֲבֹר וְשׁוֹתֶה.
- ⑮ סעיף טו. חוֹתֵם הַסִּימָן בְּדִין שֶׁל סֵדֶר וְלֹא שֶׁל אִסּוּר : הָרָגִיל לִשְׁפֹּךְ מְעַט מַיִם קֹדֶם שְׁתִיָּה מִשּׁוּם חֲשַׁשׁ מַיִם הָרָעִים — יִשְׁפֹּךְ קֹדֶם שֶׁיַּתְחִיל לְבָרֵךְ וְלֹא אַחַר הַבְּרָכָה, שֶׁהַשּׁוֹפֵךְ אַחֲרֶיהָ יֵשׁ בּוֹ בִּזְיוֹן הַבְּרָכָה.
⚠ חלק זה מציג את הנהגת חב״ד המבוססת על שולחן ערוך הרב, סימן ר״ו (הטקסט האמיתי מובא ב§1). אין הוא מחליף הכרעת רב למקרה פרטי. לכל שאלה מעשית — בֵּרַךְ בְּטָעוּת, הִפְסִיק בֵּין בְּרָכָה לַאֲכִילָה, הֵבִיאוּ לְפָנָיו אַחַר הַבְּרָכָה אוֹ נִסְתַּפֵּק בִּבְרָכָה לְבַטָּלָה — יש לשאול את רבך, ולחב״ד רב חב״די.