למה רמה 4 המוקדשת לאדמו״ר הזקן ? שולחן ערוך הרב אינו פירוש על המחבר — הוא שולחן ערוך שלם ועצמאי, שכתב אדמו״ר הזקן (רבי שניאור זלמן מליאדי, מייסד חב״ד, תלמיד המגיד ממעזריטש). ייחודו : הוא משלב הלכה + טעמי המצוות + פנימיות בחיבור אחד, ומכריע בחריפות תלמודית מיוחדת.
לחב״ד, אדמו״ר הזקן הוא הפוסק האחרון — פסקו הוא ההכרעה. עמוד זה מאסף את דרך הרב בסימן ר״ה — דִּינֵי בִּרְכַּת יְרָקוֹת, הנפרשים אצל הרב לְו׳ סְעִיפִים : מִן הַכְּלָל שֶׁהַיָּרָק בִּרְכָתוֹ "בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה" בֵּין חַי בֵּין מְבֻשָּׁל — וְאֵין הַמַּכְרִיעַ לֹא הַבִּשּׁוּל וְלֹא הַחַיּוּת אֶלָּא דֶּרֶךְ אֲכִילָתוֹ שֶׁל הַמִּין — לְשׁוּם וּבָצָל שֶׁהִזְקִינוּ וְשׂוֹרְפִים בִּמְאֹד וְנוֹפְלִים לְבִרְכַּת "שֶׁהַכֹּל" כְּחֹמֶץ ; מִכְּלַל נִשְׁתַּנּוּ לִגְרִיעוּתָא וּמִשְּׁאֵלַת מֵהֵיכָן בָּא הַשֶּׁבַח — מִצַּד עַצְמוֹ אוֹ מִן הַתַּבְשִׁיל שֶׁעִמּוֹ, וּבָהּ כָּל הַחִלּוּק בֵּין אֱגוֹז שֶׁטִּגְּנוּהוּ בִּדְבַשׁ לְשׁוּם שֶׁנִּתְבַּשֵּׁל בְּבָשָׂר — לִכְרוּב דְּלַעַת וּתְרָדִין וּלְפָתוֹת שֶׁאֵין דֶּרֶךְ אֲכִילָתָם אֶלָּא מְבֻשָּׁלִים ; מִקִּטְנִיּוֹת יְבֵשִׁים וְשַׁרְבִיטֵיהֶם, שֶׁהַכֹּל תָּלוּי בָּהֶם בְּדַעַת הַזְּרִיעָה, לִשְׁנֵי הַמֵּימוֹת — מֵי הַסְּחִיטָה וּמֵי הַבִּשּׁוּל ; וְעַד הַיָּרָק הַמְחֻתָּךְ, שֶׁאֵין הַסַּכִּין מְשַׁנָּה אֶת בִּרְכָתוֹ.
שולחן ערוך הרב — סימן ר״ה — דִּינֵי בִּרְכַּת יְרָקוֹת
הטקסט המלא של שולחן ערוך הרב
שולחן ערוך הרב, סימן ר״ה — דִּינֵי בִּרְכַּת יְרָקוֹת — וּבוֹ ו׳ סְעִיפִים
טקסט אדמו״ר הזקן עצמו (מקור ספריא Shulchan_Arukh_HaRav,_Orach_Chayim.205). הסימן כולל ו׳ סעיפים (סעיף k → .205.k).
סעיף א עַל הַיְרָקוֹת "בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה" חַיִּין וּמְבֻשָּׁלִים — וְשׁוּם וּבָצָל שֶׁהִזְקִינוּ.
דִּינֵי בִּרְכַּת יְרָקוֹת, וּבוֹ ו׳ סְעִיפִים:
עַל הַיְרָקוֹת מְבָרֵךְ "בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה", בֵּין חַיִּין בֵּין מְבֻשָּׁלִים, וְכֵן מִינֵי קִטְנִיּוֹת שֶׁטּוֹבִין חַיִּין וּמְבֻשָּׁלִים. וַאֲפִלּוּ מִינֵי יְרָקוֹת וְקִטְנִיּוֹת שֶׁטּוֹבִים מְבֻשָּׁלִים יוֹתֵר מֵחַיִּין, אִם דֶּרֶךְ רֹב בְּנֵי אָדָם לְאָכְלָם גַּם כֵּן כְּשֶׁהֵם חַיִּין — מְבָרֵךְ "בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה" גַּם כְּשֶׁהֵם חַיִּין.
(וַאֲפִלּוּ מִינֵי יְרָקוֹת שֶׁאֵין דֶּרֶךְ רֹב בְּנֵי אָדָם לְאָכְלָם חַיִּין אֶלָּא עַל יְדֵי פַּת אוֹ דָּבָר אַחֵר, כְּגוֹן בְּצָלִים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם, וּבָא לְאָכְלָם בִּפְנֵי עַצְמָן).
וּמִכָּל מָקוֹם, שׁוּם וּבָצָל שֶׁהִזְקִינוּ וְאֵינָם רְאוּיִם לְאָכְלָם חַיִּין בְּלֹא פַּת מִפְּנֵי שֶׁהֵם שׂוֹרְפִים בִּמְאֹד — מְבָרֵךְ עֲלֵיהֶם "שֶׁהַכֹּל" (כְּמוֹ עַל הַחֹמֶץ, הוֹאִיל וְנִשְׁתַּנּוּ לִגְרִיעוּתָא).
וּכְשֶׁהֵם מְבֻשָּׁלִים מְבָרֵךְ עֲלֵיהֶם "בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה", אֲפִלּוּ בִּשְּׁלָם בִּפְנֵי עַצְמָן. וְאַף עַל פִּי שֶׁדֶּרֶךְ אֲכִילָתָם מְבֻשָּׁלִים הוּא לִתְּנָם בַּתַּבְשִׁיל וְלֹא לְאָכְלָם בִּפְנֵי עַצְמָן, מִכָּל מָקוֹם, כֵּיוָן שֶׁגַּם כְּשֶׁהֵם בַּתַּבְשִׁיל דַּרְכָּם לְהֵאָכֵל וַאֲכִילָתָם חֲשׁוּבָה, אַף עַל פִּי שֶׁהִיא טְפֵלָה אֵצֶל הַתַּבְשִׁיל — הֲרֵי דֶּרֶךְ אֲכִילָתָם זוֹ [מַ]חְשִׁיבָתָם לְבָרֵךְ עֲלֵיהֶם "בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה" בְּלֹא פַּת.
וְאֵין דּוֹמִין לְשֶׁבֶת וְכַמּוֹן וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם שֶׁכְּשֶׁהֵם בַּתַּבְשִׁיל אֵין אֲכִילָתָם חֲשׁוּבָ[ה], שֶׁאֵינָן עֲשׂוּיִן לַאֲכִילָה כְּלָל, לְפִיכָךְ אַף כְּשֶׁבִּשְּׁלָם בִּפְנֵי עַצְמָן, אוֹ אֲפִלּוּ אוֹכְלָם חַיִּים — אֵינוֹ מְבָרֵךְ עֲלֵיהֶם אֶלָּא "שֶׁהַכֹּל", כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ר״ד:
סעיף ב שׁוּם וּבָצָל שֶׁלֹּא הִזְקִינוּ שֶׁנִּתְבַּשְּׁלוּ — "שֶׁהַכֹּל", שֶׁנִּשְׁתַּנּוּ לִגְרִיעוּתָא.
אֲבָל שׁוּם וּבָצָל שֶׁלֹּא הִזְקִינוּ, וְכֵן כְּרֵשִׁים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם, שֶׁהֵם טוֹבִים חַיִּים, וּכְשֶׁמְּבַשְּׁלִים אוֹתָם בִּפְנֵי עַצְמָן הֵם מִתְקַלְקְלִים וְאֵין טַעֲמָן טוֹב כְּמוֹ חַיִּין — מְבָרְכִים עֲלֵיהֶם "שֶׁהַכֹּל", כֵּיוָן שֶׁנִּשְׁתַּנּוּ לִגְרִיעוּתָא. וַאֲפִלּוּ נִתְבַּשְּׁלוּ עִם בָּשָׂר אוֹ דָּבָר אַחֵר וְנִשְׁתַּבְּחוּ, כֵּיוָן שֶׁאֵין הַשֶּׁבַח מִצַּד עַצְמָן — אֵין מוֹעִיל לָהֶם לְבָרֵךְ "בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה".
וְאֵינָן דּוֹמִין לֶאֱגוֹז שֶׁנִּתְבַּשֵּׁל בְּמַיִם וְנִשְׁתַּנָּה לִגְרִיעוּתָא וְאַחַר כָּךְ טִגְּנוּהוּ בִּדְבַשׁ וְנִתְקַן, שֶׁמְּבָרְכִים עָלָיו "בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ" אַף עַל פִּי שֶׁאֵין הַתִּקּוּן וְהַשֶּׁבַח אֶלָּא מֵהַדְּבַשׁ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ר״ב, לְפִי שֶׁהָאֱגוֹז הוּא עִקָּר וְהַדְּבַשׁ הוּא טָפֵל אֵלָיו לְתַקְּנוֹ וּלְהַכְשִׁירוֹ, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּשׁוּם וְכַיּוֹצֵא בּוֹ, שֶׁהַתַּבְשִׁיל שֶׁמַּשְׁבִּיחָן הוּא עִקָּר וְהֵם מְקַבְּלִים טַעַם מִמֵּילָא:
סעיף ג כְּרוּב דְּלַעַת וּתְרָדִין וּלְפָתוֹת — חַיִּין "שֶׁהַכֹּל", מְבֻשָּׁלִים "בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה".
יֵשׁ מִינֵי יְרָקוֹת שֶׁאֵין דֶּרֶךְ לְאָכְלָם חַיִּין (אֲפִלּוּ עִם פַּת) אֶלָּא מְבֻשָּׁלִים, אוֹ מְלוּחִים אוֹ כְּבוּשִׁים שֶׁדִּינָם כִּמְבֻשָּׁלִים, כְּגוֹן כְּרוּב דְּלַעַת וּתְרָדִין וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם — מְבָרֵךְ עֲלֵיהֶם כְּשֶׁהֵם חַיִּין "שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִּדְבָרוֹ", וּמְבֻשָּׁלִים אוֹ כְּבוּשִׁים — "בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה".
וְכֵן מִינֵי לְפָתוֹת (שֶׁקּוֹרִין ריבי״ן [ו]מערי״ן) דֶּרֶךְ אֲכִילָתָם הוּא לְאָכְלָם מְבֻשָּׁלִים, וּמְבָרֵךְ עֲלֵיהֶם "בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה" כְּשֶׁהֵם מְבֻשָּׁלִים אוֹ כְּבוּשִׁים בְּחֹמֶץ אוֹ בְּחַרְדָּל. וַאֲפִלּוּ אִם הָיוּ מִשְׁתַּנִּים לִגְרִיעוּתָא אִם הָיוּ מְבֻשָּׁלִים בְּלֹא בָּשָׂר וְנִשְׁתַּבְּחוּ מֵחֲמַת הַבָּשָׂר, כֵּיוָן שֶׁדַּרְכָּם בְּכָךְ לְבַשְּׁלָם עִם בָּשָׂר כְּדֵי שֶׁיִּתֵּן טַעַם בָּהֶם — הֲרֵי דֶּרֶךְ אֲכִילָתָם זוֹ מַחְשִׁיבָם לְבָרֵךְ עֲלֵיהֶם "בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה". מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּשׁוּם וְכַיּוֹצֵא בּוֹ, שֶׁאֵין דַּרְכָּם לִתְּנָם בַּתַּבְשִׁיל כְּדֵי שֶׁיִּתֵּן הַתַּבְשִׁיל בָּהֶם טַעַם, אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיִּתְּנוּ הֵם טַעַם בּוֹ, לְפִיכָךְ אֵין דֶּרֶךְ אֲכִילָתָם זוֹ מַחְשִׁיבָתָם יוֹתֵר מֵחֲשִׁיבוּתָם בִּפְנֵי עַצְמָן. וּכְשֶׁהֵם חַיִּים — מְבָרֵךְ עֲלֵיהֶם "שֶׁהַכֹּל", שֶׁאֵין זוֹ דֶּרֶךְ אֲכִילָתָם שֶׁעַל דַּעַת כֵּן נוֹטְעִים אוֹתָן:
סעיף ד קִטְנִיּוֹת יְבֵשִׁים — "שֶׁהַכֹּל" ; רְטֻבִּים שֶׁל גִּנּוֹת — "בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה".
וְכֵן קִטְנִיּוֹת יְבֵשִׁים, הָאוֹכְלָם חַיִּים — מְבָרֵךְ "שֶׁהַכֹּל", שֶׁאֵין זוֹ דֶּרֶךְ אֲכִילָתָם. אֲבָל בְּעוֹדָם רְטֻבִּים — מְבָרֵךְ "בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה", אֲפִלּוּ עַל הַשַּׁרְבִיטִין הָרְאוּיִם לַאֲכִילָה. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּשֶׁל גִּנּוֹת, שֶׁהֵן נִזְרָעִים עַל דַּעַת לְאָכְלָן חַיִּים, אֲבָל הַנִּזְרָעִים בַּשָּׂדוֹת, דַּרְכָּם לְהַנִּיחָם וּלְהֵאָכֵל מְבֻשָּׁלִים, וּלְפִיכָךְ אֵין מְבָרְכִים עֲלֵיהֶם כְּשֶׁהֵם חַיִּים, אֲפִלּוּ בְּעוֹדָם רְטֻבִּים, אֶלָּא "שֶׁהַכֹּל", בֵּין עַל הַקִּטְנִיּוֹת בֵּין עַל הַשַּׁרְבִיטִין:
סעיף ה יְרָקוֹת שֶׁסְּחָטָן — "שֶׁהַכֹּל" ; מֵי בִּשּׁוּלָם — "בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה".
יְרָקוֹת שֶׁסְּחָטָן — מְבָרֵךְ עַל מֵימֵיהֶם "שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִּדְבָרוֹ" כְּעַל שְׁאָר מֵי פֵּרוֹת. אֲבָל עַל מֵי בִּשּׁוּלָם — מְבָרֵךְ "בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה", כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ר״ב:
סעיף ו יָרָק מְחֻתָּךְ — לֹא נִשְׁתַּנֵּית בִּרְכָתוֹ.
יָרָק מְחֻתָּךְ, אֲפִלּוּ נֶחְתַּךְ לַחֲתִיכוֹת קְטַנּוֹת — לֹא נִשְׁתַּנֵּית בִּרְכָתוֹ, וְעַל דֶּרֶךְ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ר״ב:
הלכה למעשה — מנהג חב״ד
הנהגה מעשית לחב״ד
נקודות הנהגה הנובעות ישירות מסימן ר״ה ברגישות אדמו״ר הזקן וחב״ד — מוצגות ברמת העיקרון, ומפנות לרב לפרטי המקרים.
לחסיד חב״ד — סימן ר״ה (דִּינֵי בִּרְכַּת יְרָקוֹת)
- ① סעיף א. אֵין הַיָּרָק תָּלוּי בַּבִּשּׁוּל : עַל הַיְרָקוֹת מְבָרְכִין "בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה" בֵּין חַיִּין בֵּין מְבֻשָּׁלִים, וְכֵן עַל קִטְנִיּוֹת שֶׁטּוֹבִין בִּשְׁנֵי הָאֳפָנִים ; וְאַף הַטּוֹבִים מְבֻשָּׁלִים יוֹתֵר מֵחַיִּין — כָּל שֶׁדֶּרֶךְ רֹב בְּנֵי אָדָם לְאָכְלָם גַּם חַיִּין, בִּרְכָתָם "הָאֲדָמָה" אַף חַיִּין. אֲבָל שׁוּם וּבָצָל שֶׁהִזְקִינוּ וְשׂוֹרְפִים בִּמְאֹד וְאֵינָם נֶאֱכָלִים חַיִּין בְּלֹא פַּת — יָצְאוּ מִבִּרְכָתָם כְּיַיִן שֶׁהֶחְמִיץ, וּבִרְכָתָם "שֶׁהַכֹּל". וּמְבֻשָּׁלִים חוֹזְרִים לְבִרְכָתָם אַף בִּשְּׁלָם בִּפְנֵי עַצְמָן, שֶׁאֲכִילָתָם בַּתַּבְשִׁיל אֲכִילָה חֲשׁוּבָה הִיא — מַה שֶּׁאֵין כֵּן שֶׁבֶת וְכַמּוֹן שֶׁאֵינָן עֲשׂוּיִן לַאֲכִילָה כְּלָל וּבִרְכָתָם "שֶׁהַכֹּל" (סימן ר״ד · 204).
- ② סעיף ב. כְּלַל נִשְׁתַּנּוּ לִגְרִיעוּתָא : שׁוּם וּבָצָל שֶׁלֹּא הִזְקִינוּ וּכְרֵשִׁים, שֶׁטּוֹבִים חַיִּים וּמִתְקַלְקְלִים בַּבִּשּׁוּל — בִּרְכָתָם "שֶׁהַכֹּל". וְאֵין הַשֶּׁבַח הַבָּא מִבַּחוּץ מַעֲלֶה אוֹתָם : נִתְבַּשְּׁלוּ עִם בָּשָׂר — הַתַּבְשִׁיל הַמַּשְׁבִּיחָן הוּא עִקָּר, וְהֵם מְקַבְּלִים טַעַם מִמֵּילָא. וְאֵינוֹ דּוֹמֶה לֶאֱגוֹז שֶׁטִּגְּנוּהוּ בִּדְבַשׁ (סימן ר״ב · 202), שֶׁשָּׁם הָאֱגוֹז עִקָּר וְהַדְּבַשׁ טָפֵל לְתַקְּנוֹ — וּלְפִיכָךְ בִּרְכָתוֹ "בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ".
- ③ סעיף ג. הַמִּדָּה הַמַּכְרַעַת הִיא דֶּרֶךְ אֲכִילָתָם. כְּרוּב דְּלַעַת וּתְרָדִין, שֶׁאֵין דֶּרֶךְ לְאָכְלָם חַיִּין — חַיִּין "שֶׁהַכֹּל", וּמְבֻשָּׁלִים אוֹ מְלוּחִים אוֹ כְּבוּשִׁים "בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה". וּלְפָתוֹת, שֶׁדַּרְכָּם לְבַשְּׁלָם עִם בָּשָׂר כְּדֵי שֶׁיִּתֵּן טַעַם בָּהֶם — בִּרְכָתָם "הָאֲדָמָה", שֶׁבִּשּׁוּל זֶה עַצְמוֹ דֶּרֶךְ אֲכִילָתָם הוּא. וְכָל הַחִלּוּק מִן הַשּׁוּם בִּנְקֻדָּה אַחַת : כָּאן הַתַּבְשִׁיל נוֹתֵן טַעַם בַּיָּרָק, וְשָׁם הַיָּרָק נוֹתֵן טַעַם בַּתַּבְשִׁיל.
- ④ סעיף ד. קִטְנִיּוֹת יְבֵשִׁים הַנֶּאֱכָלִים חַיִּים — "שֶׁהַכֹּל", שֶׁאֵין זוֹ דֶּרֶךְ אֲכִילָתָם ; וּבְעוֹדָם רְטֻבִּים — "בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה", וְאַף עַל הַשַּׁרְבִיטִין הָרְאוּיִם לַאֲכִילָה. וְהַכֹּל תָּלוּי בְּדַעַת הַזְּרִיעָה : שֶׁל גִּנּוֹת נִזְרָעִים עַל דַּעַת לְאָכְלָן חַיִּים וּבִרְכָתָם "הָאֲדָמָה" ; וְהַנִּזְרָעִים בַּשָּׂדוֹת, שֶׁדַּרְכָּם לְהַנִּיחָם וּלְהֵאָכֵל מְבֻשָּׁלִים — "שֶׁהַכֹּל" אַף בְּעוֹדָם רְטֻבִּים, בֵּין עַל הַקִּטְנִיּוֹת בֵּין עַל הַשַּׁרְבִיטִין.
- ⑤ סעיף ה. שְׁנֵי מֵימוֹת וּשְׁתֵּי בְּרָכוֹת : מֵי הַסְּחִיטָה שֶׁל הַיָּרָק — "שֶׁהַכֹּל", כִּשְׁאָר מֵי פֵּרוֹת ; וּמֵי בִּשּׁוּלוֹ — "בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה", כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ר״ב · 202.
- ⑥ סעיף ו. אֵין הַצּוּרָה מְשַׁנָּה אֶת הַבְּרָכָה : יָרָק מְחֻתָּךְ, אֲפִלּוּ לַחֲתִיכוֹת קְטַנּוֹת, בִּרְכָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה עוֹמֶדֶת לָהּ — וְעַל דֶּרֶךְ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ר״ב · 202.
⚠ חלק זה מציג את הנהגת חב״ד המבוססת על שולחן ערוך הרב, סימן ר״ה (הטקסט האמיתי מובא ב§1). אין הוא מחליף הכרעת רב למקרה פרטי. לכל שאלה מעשית — אֵיזוֹ בְּרָכָה עַל בָּצָל חַי, עַל כְּרֵשִׁים מְבֻשָּׁלִים, וְעַל מְרַק יְרָקוֹת — יש לשאול את רבך, ולחב״ד רב חב״די.