סימן ר״זSiman 207
Orah Haïm · Quotidien

Siman 207 — דין ברכה אחרונה על הפירות : la bénédiction finale sur les fruits

Shulchan Aroukh, Orah Haïm 207 — סעיף אחד (un seul seif) · בורא נפשות רבות
4 niveaux disponibles סעיף אחד Talmud Bavli Berakhot · Talmud Yeroushalmi · Rambam · Tour · Beit Yossef · Choulhan Aroukh HaRav · Mishna Beroura · Kaf haḤaim בורא נפשות רבות · חוץ מחמשת המינים · ברכה אחת לכולם · ברוך חי העולמים
Le Siman — שולחן ערוך, אורח חיים סימן ר״ז (סעיף אחד)
דין ברכה אחרונה על הפירות. ובו סעיף אחד:
פירות האילן חוץ מחמשת המינים וכל פירות אדמה וירקות וכל דבר שאין גידולו מן הארץ ברכ׳ אחרונה שלהם בורא נפשות רבות ואם אכל מכל מינים אלו מברך לאחר כולם ברכה אחת וברכה זו חותם בה בלא שם שיחתום כך ברוך חי העולמים:
Et il ne comporte qu'un seul seif (סעיף אחד) : les simanim qui précèdent ont partagé les aliments entre trois bénédictions d'avant — בורא פרי העץ, בורא פרי האדמה, שהכל נהיה בדברו. Celui-ci, en une seule phrase, défait ce partage pour l'après : la bénédiction finale, elle, est la même pour tous. Le fruit de l'arbre — hormis les cinq espèces d'Erets Israël, qui relèvent de la ברכה מעין שלש du siman 208 —, le fruit de la terre, le légume, et jusqu'à ce qui ne pousse pas de la terre du tout : viande, poisson, œuf, lait, et même l'eau. Tous se referment sur בורא נפשות רבות. De là deux conséquences que le séif tire aussitôt : puisque la bénédiction est une, une seule suffit pour toutes les espèces mangées ; et puisque les deux Talmuds ne s'accordent pas sur sa clôture, on la scelle sans le Nom — ברוך חי העולמים.
Les 4 niveaux d’étude — Siman ר״ז, סעיף אחד
01
Disponible
רמת המתחיל
Base — Débutant & Intermédiaire
Texte hébreu du סעיף אחד avec traduction française fluide. Explication : בורא נפשות רבות, חוץ מחמשת המינים, כל דבר שאין גידולו מן הארץ, ברכה אחת לכל המינים, le texte même de la bénédiction et son sens, et חותם בה בלא שם. Cas pratiques du quotidien.
02
Disponible
רמת הלמדן
Lamdan — Pilpoul Avancé
Pilpoul approfondi : היקף הברכה האחרונה ומחלוקת האמוראים בביעא, ירקא ומיא (ברכות מ״ד ע״ב) ; «לאפוקי מצות» וגדר «כל שטעון ברכה לאחריו» ; לשון מרן «חוץ מחמשת המינים» מול לשון הטור «שאינו משבעת המינין» ; נוסח הברכה — וחסרונם או וחסרונן, שברא או שבראת, ושני פירושי «וחסרונן» (טור, בית יוסף, רבינו יונה) ; והחתימה — בבלי מול ירושלמי, הרא״ש, רבינו ירוחם, תשובת הרשב״א ותלמידי רבינו יונה. טור, בית יוסף, רמב״ם (הלכות ברכות פרק ג ופרק ח), מגן אברהם, ט״ז, עטרת זקנים, משנה ברורה, שערי תשובה, ערוך השלחן וכף החיים.
03
Disponible
Synthèse Magistrale
חזרה וסיכום
Récapitulatif structuré pour révision : le fil du סעיף אחד — היקף הברכה, ברכה אחת לכל המינים, נוסח הברכה, והחתימה בלא שם. Conduite למעשה au quotidien, avec renvoi au Rav et lien vers les simanim 206 et 208.
04
Disponible
דעת הרב
Daat HaRav (Admour HaZaken)
Le Choulhan Aroukh HaRav de l’Admour HaZaken sur Orah Haïm siman 207 : texte intégral et force du psak par rapport au Mehaber — בורא נפשות רבות, ברכה אחת, החתימה et פירוש וחסרונן. Le yesod et la conduite למעשה développés à partir du texte réel du Rav. Pour l’étude approfondie, renvoi à un Rav 'Habad.
05
Personnalisé
לימוד אישי
Étude selon mes Poskim
Reconstruis ce siman selon les Rabbanim que TU suis. Choisis tes Poskim (Rav Ovadia, l’Admour HaZaken, le Rebbe, Ben Ish Hai, Mishna Berura, Rav Mordekhai Eliyahou…) — l’IA Daat reconstruit le siman avec leurs opinions, leurs raisonnements, et leurs divergences. Si tes Poskim ne traitent pas un point, l’IA te demande avant d’élargir.

Les grands thèmes du Siman

בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת רַבּוֹת
la bénédiction finale commune
פירות האילן חוץ מחמשת המינים וכל פירות אדמה וירקות וכל דבר שאין גידולו מן הארץ ברכ׳ אחרונה שלהם בורא נפשות רבות (סעיף א) ; ובטור: שינוי ברכות שבין פרי העץ ופרי האדמה ובין דבר שאין גידולו מן הארץ היינו דוקא בברכה ראשונה אבל ברכה אחרונה שוה בכולם (טור או״ח סימן ר״ז).
חוּץ מֵחֲמֵשֶׁת הַמִּינִים
hormis les cinq espèces
חוץ מחמשת המינים (סעיף א) ; וברמב״ם: חוץ מחמשת המינין הכתובין בתורה. והם ענבים ורמונים ותאנים וזיתים ותמרים שהוא מברך עליהן בסוף ברכה אחת מעין שלש (רמב״ם הלכות ברכות פרק ח הלכה א).
בְּרָכָה אַחַת לְכֻלָּם
une seule bénédiction pour toutes les espèces
ואם אכל מכל מינים אלו מברך לאחר כולם ברכה אחת (סעיף א) ; ובמשנה ברורה: ר״ל דא״צ לברך בורא נפשות עכאו״א דהיא שייכא על כולם ואפילו אכל ושתה יצא בברכה אחת (מ״ב ר״ז:ד).
חוֹתֵם בָּהּ בְּלֹא שֵׁם
on la scelle sans le Nom
וברכה זו חותם בה בלא שם שיחתום כך ברוך חי העולמים (סעיף א) ; ובטור: ובגמרא דידן אינו מזכיר בה חתימה אבל בירושלמי חותם בא״י חי העולמים (טור או״ח סימן ר״ז).

Structure du Siman — le סעיף אחד en trois moments

MomentCasDinDétail
רישאהיקף הברכה האחרונה✦ בורא נפשות רבותפירות האילן חוץ מחמשת המינים וכל פירות אדמה וירקות וכל דבר שאין גידולו מן הארץ ברכ׳ אחרונה שלהם בורא נפשות רבות.
מציעתאאכל מכמה מיניםברכה אחת לכולםואם אכל מכל מינים אלו מברך לאחר כולם ברכה אחת ; ובמ״ב: ואפילו אכל ושתה יצא בברכה אחת (מ״ב ר״ז:ד).
סיפאחתימת הברכה✦ חותם בה בלא שםוברכה זו חותם בה בלא שם שיחתום כך ברוך חי העולמים ; ובט״ז: וע״כ אנו חותמים בלא שם (ט״ז ר״ז:א).

ברכה אחרונה — la conduite au quotidien

CasSourceConduiteIdée maîtresse
פרי העץ שאינו מחמשת המיניםמחבר · סעיף א׳✦ בורא נפשות רבותPomme, poire, banane : la bénédiction d'avant les sépare, celle d'après les réunit.
ירקות ודברים שאין גידולם מן הארץמחבר · סעיף א׳בורא נפשות רבותViande, poisson, œuf, fromage — et l'eau elle-même : כלל בזה אפילו מים (מ״ב ר״ז:ב).
אכל ושתה מינים הרבהמחבר ומ״ב · סעיף א׳✦ ברכה אחת לאחר כולםUne seule bénédiction ferme tout le plateau : il n'y a pas à répéter pour chaque espèce.
נוסח הברכהטור · מ״ב ר״ז:גבורא נפשות רבות וחסרונם…Le texte loue pour le nécessaire (וחסרונם) et pour le superflu (על כל מה שברא).
החתימהמחבר ובית יוסף · סעיף א׳✦ ברוך חי העולמים, בלא שםDeux Talmuds, deux usages : on garde la clôture, on retire le Nom — לא נחתום בשם מספק.

Questions fréquentes — Siman ר״ז

Quelle bénédiction dit-on après avoir mangé un fruit, un légume ou de la viande (Siman 207) ?

Selon le Choulhan Aroukh, Orah Haïm 207:1, une seule et même bénédiction finale les couvre tous : « פירות האילן חוץ מחמשת המינים וכל פירות אדמה וירקות וכל דבר שאין גידולו מן הארץ ברכ׳ אחרונה שלהם בורא נפשות רבות » (שו״ע או״ח ר״ז:א). Le Tour en donne le principe : « שינוי ברכות שבין פרי העץ ופרי האדמה ובין דבר שאין גידולו מן הארץ היינו דוקא בברכה ראשונה אבל ברכה אחרונה שוה בכולם » (טור או״ח סימן ר״ז). La Michna Beroura ajoute que l'eau elle-même est comprise : « כלל בזה אפילו מים » (משנה ברורה, מ״ב ר״ז:ב). La source est dans la Guemara : « אמר רב יצחק בר אבדימי משום רבינו על הביעא ועל מיני קופרא בתחלה מברך שהכל ולבסוף בורא נפשות רבות וכו׳ » (ברכות מ״ד ע״ב), et l'on retient l'usage le plus large — « ורב פפא אמר אפילו מיא » (ברכות מ״ד ע״ב), « אמר רב אשי אנא זמנא דכי מדכרנא עבידנא ככולהו » (ברכות מ״ד ע״ב).

Faut-il une bénédiction finale par aliment, ou une seule pour toutes les espèces (Siman 207) ?

Une seule : « ואם אכל מכל מינים אלו מברך לאחר כולם ברכה אחת » (שו״ע או״ח ר״ז:א). Le Tour en avait donné la raison : « הלכך אכל פרי העץ שאינו משבעת המינין ופרי האדמה כיון שברכה אחרונה שוה בהם מברך ברכה אחת על שניהם » (טור או״ח סימן ר״ז). La Michna Beroura précise la portée : « ר״ל דא״צ לברך בורא נפשות עכאו״א דהיא שייכא על כולם ואפילו אכל ושתה יצא בברכה אחת » (משנה ברורה, מ״ב ר״ז:ד), et le Magen Avraham l'écrit de même : « והוא הדין אם אכל ושתה » (מגן אברהם ר״ז:א). Le Kaf haḤaim en tire une conséquence : « ואם אכל ושתה הרבה מינים ובירך ברכה אחרונה בנ״ר אדעתא למפטר רק מין אחד פטר הכל ואסור לברך שוב על שאר המינים » (כף החיים ר״ז:ז). Pour la pratique, on suit son Rav.

Borei nefachot se termine-t-elle avec ou sans le Nom divin (Siman 207) ?

Sans le Nom : « וברכה זו חותם בה בלא שם שיחתום כך ברוך חי העולמים » (שו״ע או״ח ר״ז:א). Le partage vient des deux Talmuds, comme l'écrit le Tour : « ובגמרא דידן אינו מזכיר בה חתימה אבל בירושלמי חותם בא״י חי העולמים » (טור או״ח סימן ר״ז), et le Rosh suivait le Yeroushalmi — « וכן היה נוהג א״א הרא״ש ז״ל » (טור או״ח סימן ר״ז). Le Yeroushalmi porte en effet : « רבי כשהיה אוכל בשר או ביצה היה אומר אשר ברא נפשות רבות להחיות בהן נפש כל חי ברוך אתה יי חי העולמים » (תלמוד ירושלמי, ברכות פרק ו הלכה א). Le Beit Yossef tranche par la voie moyenne des élèves de Rabbeinu Yona : « וכיון שלא הוזכר בתלמוד שלנו לא נחתום בשם מספק » (בית יוסף או״ח סימן ר״ז), « והנכון לומר חתימת הברכה בלא שם » (בית יוסף או״ח סימן ר״ז), « וכן ראוי לנהוג » (בית יוסף או״ח סימן ר״ז). Le Taz explique : « הטעם שבגמ׳ דידן לית בה חתימה כלל ובירושלמי יש ברוך אתה ה׳ חי עולמים וע״כ אנו חותמים בלא שם » (ט״ז ר״ז:א).

📖Rejoindre la khavroutha