✦ ❖ ✦
DAAT · NIVEAU 1 — INITIATION
Siman ר״ז · La bénédiction qui referme
דין ברכה אחרונה על הפירות — une seule bénédiction finale pour tout ce qui n'est ni pain ni les cinq espèces (ברכ׳ אחרונה שלהם בורא נפשות רבות), une seule récitation pour toutes les espèces mangées (מברך לאחר כולם ברכה אחת), le texte de la bénédiction et son sens (וחסרונם על כל מה שברא), et la clôture sans le Nom (חותם בה בלא שם, ברוך חי העולמים)
סימן ר״ז · סעיף אחד
דין ברכה אחרונה על הפירות
🌱 Niveau Initiation · מתחילים
✦ ❖ ✦
Tous les simanim précédents apprenaient à distinguer : quelle bénédiction pour le fruit de l'arbre, laquelle pour le légume, laquelle pour ce qui ne pousse pas de la terre. Celui-ci, en une seule phrase, fait l'inverse : il réunit. Car la bénédiction que l'on dit après ne connaît pas ces frontières — la pomme, la carotte, l'œuf, le poisson et le verre d'eau se referment tous sur la même formule. Texte hébreu, traduction française et explication du סעיף אחד, avec une section de cas pratiques.
Sujet : La bénédiction finale sur les fruits — היקף הברכה, נוסח הברכה, ברכה אחת לכל המינים, והחתימה בלא שם
Source : שולחן ערוך אורח חיים סימן ר״ז · סעיף אחד
Compilation : רב יוסף חיים סממה
DAAT · daattorah.com
Il y a trois bénédictions d'avant et il n'y en a que trois d'après : le ברכת המזון du pain, la ברכה מעין שלש des sept espèces, et — pour absolument tout le reste — בורא נפשות רבות. Ce siman est le siman de cette troisième. Le Tour en donne la clé en une ligne : שינוי ברכות שבין פרי העץ ופרי האדמה ובין דבר שאין גידולו מן הארץ היינו דוקא בברכה ראשונה אבל ברכה אחרונה שוה בכולם (טור או״ח סימן ר״ז). résumé : la bénédiction d'avant regarde d'où vient l'aliment ; celle d'après regarde ce qu'il a fait pour l'homme — et de ce point de vue, tous sont pareils. Nous étudions ici au niveau du principe ; pour la conduite personnelle, on se réfère à la décision du Rav.
📑 Plan de l'étude
A. היקף הברכה האחרונה (le séif) — qui est concerné par בורא נפשות רבות, et qui ne l'est pas
B. נוסח הברכה — le texte de la bénédiction et ce qu'il dit
C. ברכה אחת לכל המינים — une seule récitation pour tout ce qu'on a mangé et bu
D. החתימה בלא שם — pourquoi l'on dit ברוך חי העולמים sans le Nom
1-3. Cas pratiques et questions de compréhension
A. היקף הברכה האחרונה — une bénédiction pour tout le reste
בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה — la bénédiction que l'on récite après avoir mangé ou bu. La Guemara en fixe le périmètre par une discussion en trois temps : אמר רב יצחק בר אבדימי משום רבינו על הביעא ועל מיני קופרא בתחלה מברך שהכל ולבסוף בורא נפשות רבות וכו׳ (ברכות מ״ד ע״ב) — mais pour lui le légume n'en relève pas, אבל ירקא לא ורבי יצחק אמר אפילו ירקא אבל מיא לא ורב פפא אמר אפילו מיא (ברכות מ״ד ע״ב). Et Rav Achi conclut par la conduite la plus large : אמר רב אשי אנא זמנא דכי מדכרנא עבידנא ככולהו (ברכות מ״ד ע״ב). Le Beit Yossef atteste que c'est bien là notre usage : וכתבו התוס׳ וכן אנו נוהגים כרב אשי דמברכין בתר מיא ובתר ירקא בנ״ר וכן הוא דעת כל הפוסקים (בית יוסף או״ח סימן ר״ז).
Le séif — פירות האילן חוץ מחמשת המינים
דין ברכה אחרונה על הפירות. ובו סעיף אחד: פירות האילן חוץ מחמשת המינים וכל פירות אדמה וירקות וכל דבר שאין גידולו מן הארץ ברכ׳ אחרונה שלהם בורא נפשות רבות ואם אכל מכל מינים אלו מברך לאחר כולם ברכה אחת וברכה זו חותם בה בלא שם שיחתום כך ברוך חי העולמים:
Loi de la bénédiction finale sur les fruits. Et il comporte un seul seif : les fruits de l'arbre — hormis les cinq espèces —, tous les fruits de la terre et les légumes, et tout ce dont la croissance n'est pas de la terre : leur bénédiction finale est borei nefachot rabbot. Et s'il a mangé de toutes ces espèces, il récite après elles toutes une seule bénédiction. Et cette bénédiction, on la scelle sans le Nom, en scellant ainsi : baroukh haï ha'olamim.
La règle : פירות האילן חוץ מחמשת המינים וכל פירות אדמה וירקות וכל דבר שאין גידולו מן הארץ ברכ׳ אחרונה שלהם בורא נפשות רבות (שו״ע או״ח ר״ז:א). Trois catégories qui, à la bénédiction d'avant, étaient trois mondes séparés — et qui n'en font plus qu'un à la bénédiction d'après.
Ce que veut dire « les cinq espèces » : il ne s'agit pas ici des cinq céréales mais des cinq fruits de la Terre d'Israël, qui prennent la ברכה מעין שלש étudiée au siman 208. Le Rambam les nomme : חוץ מחמשת המינין הכתובין בתורה (רמב״ם הלכות ברכות פרק ח הלכה א), והם ענבים ורמונים ותאנים וזיתים ותמרים שהוא מברך עליהן בסוף ברכה אחת מעין שלש (רמב״ם הלכות ברכות פרק ח הלכה א).
« Ce qui ne pousse pas de la terre » : le Rambam en donne la liste — דברים שאין גדולן מן הארץ כגון בשר וגבינה ודגים וביצים ומים וחלב ודבש וכיוצא בהן בתחלה מברך שהכל ולבסוף בורא נפשות רבות (רמב״ם הלכות ברכות פרק ח הלכה א). Et la Mishna Beroura souligne que l'eau elle-même y est comprise : כלל בזה אפילו מים (משנה ברורה, מ״ב ר״ז:ב).
Une limite qu'il ne faut pas oublier : boire sans soif n'engage rien, ni avant ni après — והשותה מים שלא לרוות צמאו אינו טעון ברכה לא לפניו ולא לאחריו (רמב״ם הלכות ברכות פרק ח הלכה א). résumé : la bénédiction finale suppose un plaisir reçu, non un simple geste.
Le symétrique : וכל המברכין לפניו שהכל לאחרונה מברך בורא נפשות (רמב״ם הלכות ברכות פרק ח הלכה ח), et וכל הטעון ברכה לאחריו טעון ברכה לפניו (רמב״ם הלכות ברכות פרק ח הלכה ח). C'est la Michna citée par la Guemara : תנן כל שטעון ברכה לאחריו טעון ברכה לפניו ויש שטעון ברכה לפניו ואין טעון ברכה לאחריו (ברכות מ״ד ע״ב).
Si l'on s'est trompé de formule : la Mishna Beroura donne la position a posteriori — ובדיעבד אם בירך עליהם על העץ ועל פרי העץ יצא (משנה ברורה, מ״ב ר״ז:א), et le Chaarei Techouva le rapporte de même : אם בירך על תפוחים וכיוצא ברכה אחרונה על העץ ועל פה״ע יצא בדיעבד (שערי תשובה ר״ז:א). Pour la pratique, on suit son Rav.
B. נוסח הברכה — le texte de la bénédiction
Le Talmud Bavli cite l'ouverture de la bénédiction dans un autre passage : ואילו הכא בתחלה מברך עליו שהכל נהיה בדברו ולבסוף בורא נפשות רבות וחסרונן על כל מה שבראת (ברכות ל״ז ע״א). Le Tour en donne le texte complet : והיא בא״י אמ״ה בורא נפשות רבות וחסרונם על כל מה שברא להחיות בהן נפש כל חי בא״י חי העולמים (טור או״ח סימן ר״ז).
Le nusah retenu par la Mishna Beroura : נוסח הברכה בא״י אמ״ה בורא נפשות רבות וחסרונם על כל מה שברא להחיות בהם נפש כל חי ברוך חי העולמים (משנה ברורה, מ״ב ר״ז:ג). Le Magen Avraham écrit la même chose avec deux variantes : נוסח הברכה בא״י אמ״ה בורא נפשות רבות וחסרונן על כל מה שבראת להחיות בהם נפש כל חי ברוך חי העולמים וכ״ה בכתבים לומר שבראת לנוכח (מגן אברהם ר״ז:א).
Ce que la bénédiction veut dire — le Tour l'explique en deux mouvements : פירוש הברכה בורא נפשות רבות וכל מה שהם חסרים (טור או״ח סימן ר״ז), puis ועל כל שאר הדברים שברא בעולם שלא היו הנפשות חסרים מהם אם לא בראן שאינן אלא להתענג בהן להחיות נפש כל חי (טור או״ח סימן ר״ז). résumé : on loue d'abord pour le nécessaire, puis pour ce qui n'était pas nécessaire du tout et qui n'a été créé que pour la joie.
Le Beit Yossef précise le mot וחסרונם : וחסרונם הוא מלשון… רק כל מחסורך עלי שהוא כל צרכי סיפוק (בית יוסף או״ח סימן ר״ז), c'est-à-dire בורא נפשות רבות וכל צרכי סיפוקן שהם הדברים שהם הכרחיים לצורך קיום חיותן כמו לחם ומים (בית יוסף או״ח סימן ר״ז) — et à l'opposé וגם על כל שאר הדברים שבראת שאינם הכרחיים לצורך קיום חיותן ואינם אלא להתענג דהיינו פירות וכיוצא בהם שאינם מוכרחים לצורך קיום החיות (בית יוסף או״ח סימן ר״ז).
La Mishna Beroura résume ce partage : ופי׳ בנ״ר מבואר בטור דנותן לו ית׳ שבח על שברא דברים הכרחיים כגון לחם ודברים מועילים אף שאינם הכרח כגון פירות (משנה ברורה, מ״ב ר״ז:ה). Le Taz l'écrit dans les mêmes termes : ופי׳ בנ״ר מבואר בטור דנותן שבח לו יתברך על שברא דברים הכרחים כגון לחם ודברים מועילים אף שאינם הכרח כגון פירות (ט״ז ר״ז:א).
Deux points de prononciation : la Mishna Beroura note que le ח׳ de חי העולמים se vocalise en tséré — והחי״ת נקוד בצירי שהוא דבוק (משנה ברורה, מ״ב ר״ז:ג) — et sur la variante שבראת elle laisse chacun à son usage : וי״א שבראת ונהרא נהרא ופשטיה (משנה ברורה, מ״ב ר״ז:ג). Le Kaf haḤaim atteste l'usage inverse en Terre d'Israël : שכן המנהג בארץ הצבי לומר בפת״ח (כף החיים ר״ז:ג). Chacun suit la tradition de ses pères et la décision de son Rav.
C. ברכה אחת לכל המינים — une seule récitation
Le cas : ואם אכל מכל מינים אלו מברך לאחר כולם ברכה אחת (שו״ע או״ח ר״ז:א). Le Tour en avait donné la raison, qui n'est que le principe du siman appliqué : הלכך אכל פרי העץ שאינו משבעת המינין ופרי האדמה כיון שברכה אחרונה שוה בהם מברך ברכה אחת על שניהם (טור או״ח סימן ר״ז).
La portée exacte : ר״ל דא״צ לברך בורא נפשות עכאו״א דהיא שייכא על כולם ואפילו אכל ושתה יצא בברכה אחת (משנה ברורה, מ״ב ר״ז:ד) ; et le Magen Avraham : והוא הדין אם אכל ושתה (מגן אברהם ר״ז:א). résumé : manger et boire ne sont pas deux comptes séparés — une seule bénédiction ferme les deux.
La mesure requise reste distincte : le Kaf haḤaim précise que chaque catégorie garde son seuil — והיינו כגון שאכל כזית ושתה רביעית דברכה אחת פוטרתן אבל אם אכל פחות מכזית ושתה פחות מרביעית אין מצטרפין לברך עליהן אפילו ברכה אחת (כף החיים ר״ז:ו), et la Mishna Beroura renvoie pour cela au siman 210 : ואם מצטרפין שניהם יחד לכשיעור עיין לקמן בסימן ר״י במ״ב (משנה ברורה, מ״ב ר״ז:ד).
Une conséquence forte : ואם אכל ושתה הרבה מינים ובירך ברכה אחרונה בנ״ר אדעתא למפטר רק מין אחד פטר הכל ואסור לברך שוב על שאר המינים (כף החיים ר״ז:ז). résumé : une fois dite, la bénédiction a couvert tout ce qui était devant lui, même s'il ne pensait qu'à un seul aliment. Pour la pratique, on suit son Rav.
Et en cas de doute sur la quantité : אם מסתפק אם אכל כזית בכדי אכילת פרס א״צ לברך בנ״ר (משנה ברורה, מ״ב ר״ז:ד). Le Kaf haḤaim propose une issue pratique : ונ״ל דאם אפשר יש לאכול עוד ולשתות כדי שיתחייב בברכה אחרונה על מה שאכל עכשיו ויכוין לפטור גם מה שאכל מקודם ואם א״א יש להרהר הברכה בלבו (כף החיים ר״ז:ה).
D. החתימה — ברוך חי העולמים, בלא שם
Le din : וברכה זו חותם בה בלא שם שיחתום כך ברוך חי העולמים (שו״ע או״ח ר״ז:א).
D'où vient l'hésitation : les deux Talmuds ne disent pas la même chose. Le Tour : ובגמרא דידן אינו מזכיר בה חתימה אבל בירושלמי חותם בא״י חי העולמים (טור או״ח סימן ר״ז) — et son père le Rosh suivait le second : וכן היה נוהג א״א הרא״ש ז״ל (טור או״ח סימן ר״ז). Le Yeroushalmi porte en effet : רבי כשהיה אוכל בשר או ביצה היה אומר אשר ברא נפשות רבות להחיות בהן נפש כל חי ברוך אתה יי חי העולמים (תלמוד ירושלמי, ברכות פרק ו הלכה א).
À l'autre extrême : le Beit Yossef rapporte ceux qui ne scellaient pas du tout — ועל דבר החתימה כתב רבינו ירוחם שלא נהגו לסיים בה (בית יוסף או״ח סימן ר״ז) — et la réponse du Rachba à qui l'interrogeait : תשובה אתה שמעת אני לא שמעתי ולא ראיתי מי שחותם בה (בית יוסף או״ח סימן ר״ז).
La voie moyenne, qui est la nôtre : les élèves de Rabbeinu Yona — ונראה למורי הרב שזה מטבע קצר הוא וכיון שלא הוזכר בתלמוד שלנו לא נחתום בשם מספק (בית יוסף או״ח סימן ר״ז), והנכון לומר חתימת הברכה בלא שם ונימא בא״י בורא נפשות רבות וחסרונן על כל מה שבראת להחיות בהם נפש כל חי ברוך חי העולמים (בית יוסף או״ח סימן ר״ז) — et le Beit Yossef conclut : וכן ראוי לנהוג (בית יוסף או״ח סימן ר״ז).
Le Taz l'explique d'un mot : הטעם שבגמ׳ דידן לית בה חתימה כלל ובירושלמי יש ברוך אתה ה׳ חי עולמים וע״כ אנו חותמים בלא שם (ט״ז ר״ז:א). Et la Mishna Beroura pose les deux thèses qui se partagent : שי״א שהיא מטבע ארוכה וי״א שתקנו בה מטבע קצר בלא חתימה ולכך טוב שיחתום אבל בלא שם (משנה ברורה, מ״ב ר״ז:ה) ; elle signale l'avis du Gaon de Vilna et l'usage réel : ודעת הגר״א לחתום בה בשם כמו שמוזכר בירושלמי ומ״מ העולם לא נהגו כן (משנה ברורה, מ״ב ר״ז:ה).
Le siman en une phrase : ce qui sépare les aliments avant de manger ne les sépare plus après. Le fruit de l'arbre hors les cinq espèces, le fruit de la terre, le légume et jusqu'à ce qui ne pousse pas de la terre — ברכ׳ אחרונה שלהם בורא נפשות רבות. Et de cette unité découlent les deux autres lignes du séif : puisque la bénédiction est une, מברך לאחר כולם ברכה אחת ; et puisque son texte est resté partagé entre les deux Talmuds, on garde la clôture mais on retire le Nom — חותם בה בלא שם שיחתום כך ברוך חי העולמים.
Cas pratiques
Cas 1 — Une assiette de fruits, du fromage et un verre d'eau
Situation : on a mangé une pomme, un morceau de fromage, puis on a bu de l'eau. Combien de bénédictions finales ?
Conduite : une seule. Les trois relèvent du même verset du séif — פירות האילן חוץ מחמשת המינים וכל פירות אדמה וירקות וכל דבר שאין גידולו מן הארץ ברכ׳ אחרונה שלהם בורא נפשות רבות (שו״ע או״ח ר״ז:א) —, l'eau y comprise : כלל בזה אפילו מים (משנה ברורה, מ״ב ר״ז:ב). Et l'on récite מברך לאחר כולם ברכה אחת (שו״ע או״ח ר״ז:א), car ואפילו אכל ושתה יצא בברכה אחת (משנה ברורה, מ״ב ר״ז:ד). Encore faut-il que chaque catégorie atteigne sa mesure : והיינו כגון שאכל כזית ושתה רביעית דברכה אחת פוטרתן (כף החיים ר״ז:ו). Pour la pratique, on suit son Rav.
Cas 2 — Des dattes et des raisins avec les autres fruits
Situation : sur la table, il y a des pommes et des bananes, mais aussi des dattes et du raisin. La bénédiction finale sera-t-elle la même ?
Conduite : non — c'est précisément l'exception que le séif réserve : חוץ מחמשת המינים (שו״ע או״ח ר״ז:א). Les cinq fruits de la Terre d'Israël prennent la ברכה מעין שלש, comme l'écrit le Rambam : והם ענבים ורמונים ותאנים וזיתים ותמרים שהוא מברך עליהן בסוף ברכה אחת מעין שלש (רמב״ם הלכות ברכות פרק ח הלכה א). Le Tour dit la même chose autrement, en parlant du fruit שאינו משבעת המינין (טור או״ח סימן ר״ז) — les deux formulations se rejoignent, puisque les deux céréales des sept espèces ne sont pas des fruits d'arbre. Le détail des mesures et des combinaisons est au siman 208. Pour la pratique, on suit son Rav.
Cas 3 — Comment finir la bénédiction à voix haute
Situation : on arrive à la fin de borei nefachot. Doit-on dire « baroukh Ata Hachem haï ha'olamim » ou seulement « baroukh haï ha'olamim » ?
Conduite : le Choulhan Aroukh trancha : וברכה זו חותם בה בלא שם שיחתום כך ברוך חי העולמים (שו״ע או״ח ר״ז:א) — donc sans le Nom. C'est la position des élèves de Rabbeinu Yona reprise par le Beit Yossef : וכיון שלא הוזכר בתלמוד שלנו לא נחתום בשם מספק (בית יוסף או״ח סימן ר״ז), וכן ראוי לנהוג (בית יוסף או״ח סימן ר״ז). La Mishna Beroura signale que le Gaon de Vilna pensait autrement mais que l'usage ne l'a pas suivi : ודעת הגר״א לחתום בה בשם כמו שמוזכר בירושלמי ומ״מ העולם לא נהגו כן (משנה ברורה, מ״ב ר״ז:ה). Pour la pratique, on suit son Rav.
Questions de compréhension
Vérifie ta compréhension :
- Pourquoi la bénédiction d'après ne suit-elle pas les catégories de la bénédiction d'avant ?
- Que désignent exactement חמשת המינים dans notre séif, et où leur loi est-elle traitée ?
- L'eau relève-t-elle de בורא נפשות רבות ? Selon quelle opinion de la Guemara, et pourquoi la retient-on ?
- Quels sont les deux mouvements du texte de la bénédiction, selon le Tour et le Beit Yossef ?
- Pourquoi scelle-t-on ברוך חי העולמים sans le Nom, alors que le Yeroushalmi le mentionne ?
Pour aller plus loin
Si tu veux approfondir ce siman :
📖Rejoindre la khavroutha
- 📚 Niveau 2 — Lamdan : pour le pilpoul — היקף הברכה האחרונה ; לאפוקי מצות ; וחסרונם או וחסרונן ; מטבע ארוכה ומטבע קצרה
- ✨ Niveau 3 — Synthèse : pour la révision et la mémorisation rapide
- 👑 Niveau 4 — Daat HaRav (Admour HaZaken) : la chitah du Choulhan Aroukh HaRav — ברכה אחרונה על הפירות