Les grands thèmes du Siman
Structure du Siman — les י״ח סעיפים
| Séif | Cas | Din | Détail |
|---|---|---|---|
| א׳ | חמשת מיני הפירות | ✦ ברכה אחת מעין שלש | על חמשת המינים שהם גפן ותאנ׳ ורימון וזית ותמרה מברך לאחריהם ברכה אחת מעין שלש. |
| ב׳ | מעשה קדירה | ✦ בורא מיני מזונות ועל המחיה | חמשת מיני דגן ששלקן או כתשן ועשה מהם תבשיל כגון מעשה קדירה הריפות וגרש כרמל ודייסא ; ואפילו עירב עמהם דבש הרבה יותר מהם ; אבל אם לא נתן הדגן בתבשיל אלא לדבקו ולהקפותו בטל בתבשיל. |
| ג׳ | קמח לתוך שקדים לחולה | לסעוד הלב או לדבק | אם עושים כן כדי שיסעוד הלב מברך בורא מיני מזונות, ואם לדבק בעלמא אינו מברך בורא מיני מזונות ; וטוב להחמיר ולגמעו בתוך הסעודה לאחר ברכת המוציא. |
| ד׳ | דגן חי או קליות או שלוק | ✦ בורא פרי האדמה ובורא נפשות | אכל דגן חי או עשוי קליות או שלוק והגרעינין שלמים אינו מברך אלא בורא פרי האדמה ולאחריו בורא נפשות ; ובהגה, שעורים שלמים אפילו קלויין באש — רק שהכל ; והתוספות נסתפקו בברכה אחרונה. |
| ה׳ | קמח בעין | שהכל ובורא נפשות | קמח אפילו של חיטים מברך עליו שהכל ואחריו בורא נפשות — לא שנא נטחן דק דק, לא שנא נטחן קצת, לא שנא קמח של קליות. |
| ו׳ | שתיתא — עבה ורכה | ✦ עבה במ״מ, רכה שהכל | אם היה עבה כדי שיהיה ראוי לאכילה וללועסו מברך בורא מיני מזונות ואחריו על המחיה ; ואם היה רך כדי שיהא ראוי לשתיה מברך עליו שהכל ואחריו בורא נפשות. |
| ז׳ | אורז | במ״מ ואחריו בורא נפשות | הכוסס את האורז מברך עליו בורא פרי האדמה ; ואם בשלו (ובהגה: עד שנתמעך) או שטחנו ועשה ממנו פת — בורא מיני מזונות ואחריו בורא נפשות, והוא שלא יהא מעורב עם דבר אחר. |
| ח׳ | דוחן וקטניות | שהכל ובורא נפשות | על פת דוחן ופליזו או של שאר מיני קטניות מברך שהכל ואחריו בורא נפשות ; ובהגה, תבשיל קטניות שנשארו שלימים וטובים מבושלים כמו חיין — בורא פרי האדמה. |
| ט׳ | תערובת קמח דגן וקטניות | ✦ כזית דגן בכדי אכילת פרס | ודוקא שיש באותו קמח מחמשת המינים כדי שיאכל ממנו כזית דגן בכדי אכילת פרס ; ואם אין בו שיעור זה — בתחלה מברך המוציא כיון שיש בו טעם דגן, ולבסוף על המחיה. |
| י׳ | חתימה בפירות | ✦ על הארץ ועל הפירות | בברכה אחת מעין שלש של פירות דחוצה לארץ חותם על הארץ ועל הפירות, ובארץ ישראל חותם על הארץ ועל פירותיה ; ואם בחוץ לארץ אוכל מפירות הארץ חותם גם כן על פירותיה. |
| י״א | חתימה ביין | על הארץ ועל פרי הגפן | בברכה מעין שלש דיין אינו חותם על הגפן ועל פרי הגפן אלא על הארץ ועל פרי הגפן, או על הארץ ועל הפירות. |
| י״ב | מעין המאורע וברכה כוללת | ✦ מקדים המחיה ואחר כך הגפן והעץ | מזכירין בה מעין המאורע בשבת ויום טוב וראש חודש אבל לא בחנוכה ופורים ; ואם אכל פירות ומזונות ושתה יין — יכלול הכל בברכה אחת, ויקדים המחיה ואחר כך הגפן ואחר כך העץ. |
| י״ג | תפוחים עם ז׳ המינים | אין צריך בורא נפשות | אינו צריך לברך על התפוחים בורא נפשות שגם הם בכלל ברכת על העץ ; אבל אם אכל תפוחים ושתה יין צריך לברך בורא נפשות על התפוחים ; ואין ברכת על המחיה פוטרת בשר ודגים. |
| י״ד | יין וענבים | בורא פרי העץ | שתה יין ובירך בורא פרי הגפן ואכל ענבים צריך לברך עליהם בורא פרי העץ, וכן בברכה אחרונה צריך להזכיר על העץ ועל פרי העץ. |
| ט״ו | ענבים בדיעבד | יצא | אם בדיעבד בירך על הענבים בורא פרי הגפן או אחריהם על הגפן — יצא. |
| ט״ז | יין ומים | ברכת היין פוטרת | שתה יין ומים אין לו לברך על המים בורא נפשות, שברכת היין פוטרת, כשם שבברכה ראשונה יין פוטר כל מיני משקים. |
| י״ז | ברכת שלשה ומעין שלשה | ✦ אינה פוטרת — חוץ מיין ותמרים | ברכת שלשה אינה פוטרת מעין שלשה ; אבל ביין ברכת שלשה פוטרתו, והוא הדין בתמרים ; ואם נזכר עד שלא חתם בברכת הזן — יתחיל ועל שהנחלת לאבותינו ויסיים ברכה דמעין שלשה. |
| י״ח | ספק בברכה | ✦ לא יכלול על הספק | לא יכלול על הספק שום תוספת בברכת מעין שלש אף על פי שאינו מוסיף שם ומלכות. |
ברכה מעין שלש — la conduite au quotidien
| Cas | Source | Conduite | Idée maîtresse |
|---|---|---|---|
| מיני מזונות | מחבר · סעיף ב׳ | ✦ במ״מ ולבסוף על המחיה | Dès que la céréale est devenue un plat, elle emporte la bénédiction — même noyée sous le miel. |
| דגן שלם | מחבר · סעיף ד׳ | בורא פרי האדמה | Le grain qui n'a pas changé de forme reste un fruit du sol, et sort de la bénédiction des céréales. |
| אורז | מחבר · סעיף ז׳ | ✦ במ״מ ואחריו בורא נפשות | Le riz nourrit assez pour ouvrir par « mezonot », pas assez pour fermer par « al ha-mihya ». |
| תערובת | מחבר · סעיף ט׳ | כזית בכדי אכילת פרס | Dans un mélange, ce n'est pas le goût qui décide de la bénédiction finale, mais une mesure. |
| חתימה | מחבר · סעיף י׳ | ✦ על הארץ ועל הפירות | La formule dit d'où vient ce qu'on a mangé : la Terre, et selon le lieu, ses fruits à elle. |
| ברכת שלשה | מחבר · סעיף י״ז | אינה פוטרת מעין שלשה | Une bénédiction plus longue n'acquitte pas d'une plus courte — sauf le vin et les dattes, qui rassasient. |
Questions fréquentes — Siman ר״ח
Sur quels aliments récite-t-on la bénédiction « me'ein chalosh » (Siman 208) ?
Selon le Choulhan Aroukh, Orah Haïm 208:1 : « על חמשת המינים שהם גפן ותאנ׳ ורימון וזית ותמרה מברך לאחריהם ברכה אחת מעין שלש » (שו״ע או״ח ר״ח:א), et pour les céréales, « חמשת מיני דגן ששלקן או כתשן ועשה מהם תבשיל כגון מעשה קדירה הריפות וגרש כרמל ודייסא » (שו״ע או״ח ר״ח:ב) — « מברך עליו בורא מיני מזונות ולבסוף על המחיה » (שו״ע או״ח ר״ח:ב). La source en est la Michna : « אכל ענבים ותאנים ורמונים מברך אחריהם שלש ברכות דברי רבן גמליאל וחכמים אומרים ברכה אחת מעין שלש » (ברכות מ״ד ע״א), et les deux règles générales de la Guemara : « כל שהוא מחמשת המינין בתחלה מברך עליו בורא מיני מזונות ולבסוף ברכה אחת מעין שלש » (ברכות מ״ד ע״א) et « כל שהוא משבעת המינין בתחלה מברך בורא פרי העץ ולבסוף ברכה אחת מעין שלש » (ברכות מ״ד ע״א). La Michna Beroura en donne la raison : « דבהמ״ז או ברכה מעין שלש אינם אלא בחמשה מינין מפני חשיבותן » (משנה ברורה, מ״ב ר״ח:כט).
Que dit-on à la fin de la bénédiction — « al ha-arets ve-al ha-pérot » ou « ve-al pérotéha » (Siman 208) ?
Selon le Choulhan Aroukh, Orah Haïm 208:10 : « בברכה אחת מעין שלש של פירות דחוצה לארץ חותם על הארץ ועל הפירות ובא״י חותם על הארץ ועל פירותיה » (שו״ע או״ח ר״ח:י), et « ואם בח״ל אוכל מפירות הארץ חותם ג״כ על פירותיה » (שו״ע או״ח ר״ח:י). La Guemara en est la source, après l'inversion des noms : « מתקיף לה רב נחמן בר יצחק אינהו אכלי ואנן מברכין אלא איפוך רב חסדא אמר על הארץ ועל הפירות רבי יוחנן אמר על הארץ ועל פירותיה » (ברכות מ״ד ע״א). Pour le vin, « בברכה מעין שלש דיין אינו חותם על הגפן ועל פרי הגפן אלא על הארץ ועל פה״ג או על הארץ ועל הפירות » (שו״ע או״ח ר״ח:יא), et la Michna Beroura ajoute : « ועיין באחרונים דמשמע מהם דהמנהג לחתום על הארץ ועל פרי הגפן » (משנה ברורה, מ״ב ר״ח:נו).
Le birkat ha-mazon acquitte-t-il de la bénédiction « me'ein chalosh » (Siman 208) ?
Selon le Choulhan Aroukh, Orah Haïm 208:17 : « ברכת שלשה אינה פוטרת מעין שלשה שאם אכל דייסא אין ברכת המזון פוטרתו » (שו״ע או״ח ר״ח:יז) ; mais il y a deux exceptions — « אבל ביין ברכת שלשה פוטרתו שאם בירך על היין ברכת המזון במקום על הגפן יצא » (שו״ע או״ח ר״ח:יז) et « וה״ה אם בירך על התמרים בהמ״ז במקום על העץ יצא » (שו״ע או״ח ר״ח:יז). Et si l'on s'en avise à temps : « ואם נזכר עד שלא חתם בברכת הזן יתחיל ועל שהנחלת לאבותינו ארץ חמדה טובה ורחבה ויסיים ברכה דמעין שלשה » (שו״ע או״ח ר״ח:יז). La Michna Beroura donne la raison de l'exception du vin — « והטעם משום דיין זיין וסועד הלב כמו לחם » (משנה ברורה, מ״ב ר״ח:עו) — et celle des dattes : « דתמרים נמי זיין כעין מיני דגן ושייך בהו בדיעבד בהמ״ז » (משנה ברורה, מ״ב ר״ח:עז). Elle rapporte aussi que beaucoup d'Aharonim tranchent autrement pour la bouillie : « ודע דלדינא הסכימו כמה אחרונים שלא כדעת המחבר אלא דדייסא וכן כל שהוא ממיני דגן בדיעבד בהמ״ז פוטרתן » (משנה ברורה, מ״ב ר״ח:עה).