סימן ר״ז — דין ברכה אחרונה על הפירות

על פי השולחן ערוך אורח חיים ר״ז:א, ברכה אחת לכולם: «פירות האילן חוץ מחמשת המינים וכל פירות אדמה וירקות וכל דבר שאין גידולו מן הארץ ברכ׳ אחרונה שלהם בורא נפשות רבות» (שו״ע או״ח ר״ז:א). וכן העיקר בטור: «שינוי ברכות שבין פרי העץ ופרי האדמה ובין דבר שאין גידולו מן הארץ היינו דוקא בברכה ראשונה אבל ברכה אחרונה שוה בכולם» (טור או״ח סימן ר״ז). ובמשנה ברורה הוסיפו אף את המים: «כלל בזה אפילו מים» (משנה ברורה, מ״ב ר״ז:ב). ומקורו בגמרא: «אמר רב יצחק בר אבדימי משום רבינו על הביעא ועל מיני קופרא בתחלה מברך שהכל ולבסוף בורא נפשות רבות וכו׳» (ברכות מ״ד ע״ב), «ורב פפא אמר אפילו מיא» (ברכות מ״ד ע״ב), «אמר רב אשי אנא זמנא דכי מדכרנא עבידנא ככולהו» (ברכות מ״ד ע״ב).

ברכה אחת: «ואם אכל מכל מינים אלו מברך לאחר כולם ברכה אחת» (שו״ע או״ח ר״ז:א). וטעמו בטור: «הלכך אכל פרי העץ שאינו משבעת המינין ופרי האדמה כיון שברכה אחרונה שוה בהם מברך ברכה אחת על שניהם» (טור או״ח סימן ר״ז). ובמשנה ברורה: «ר״ל דא״צ לברך בורא נפשות עכאו״א דהיא שייכא על כולם ואפילו אכל ושתה יצא בברכה אחת» (משנה ברורה, מ״ב ר״ז:ד), וכן במגן אברהם: «והוא הדין אם אכל ושתה» (מגן אברהם ר״ז:א). ובכף החיים הוסיף: «ואם אכל ושתה הרבה מינים ובירך ברכה אחרונה בנ״ר אדעתא למפטר רק מין אחד פטר הכל ואסור לברך שוב על שאר המינים» (כף החיים ר״ז:ז). ולמעשה — כהוראת הרב.

בלא שם: «וברכה זו חותם בה בלא שם שיחתום כך ברוך חי העולמים» (שו״ע או״ח ר״ז:א). ושורש הדבר בשני התלמודים, כלשון הטור: «ובגמרא דידן אינו מזכיר בה חתימה אבל בירושלמי חותם בא״י חי העולמים» (טור או״ח סימן ר״ז), «וכן היה נוהג א״א הרא״ש ז״ל» (טור או״ח סימן ר״ז). ובירושלמי: «רבי כשהיה אוכל בשר או ביצה היה אומר אשר ברא נפשות רבות להחיות בהן נפש כל חי ברוך אתה יי חי העולמים» (תלמוד ירושלמי, ברכות פרק ו הלכה א). והכרעת הבית יוסף כדרך תלמידי רבינו יונה: «וכיון שלא הוזכר בתלמוד שלנו לא נחתום בשם מספק» (בית יוסף או״ח סימן ר״ז), «והנכון לומר חתימת הברכה בלא שם» (בית יוסף או״ח סימן ר״ז), «וכן ראוי לנהוג» (בית יוסף או״ח סימן ר״ז). וכן בט״ז: «הטעם שבגמ׳ דידן לית בה חתימה כלל ובירושלמי יש ברוך אתה ה׳ חי עולמים וע״כ אנו חותמים בלא שם» (ט״ז ר״ז:א).