The main themes of the Siman
Structure of the Siman — the ח׳ סעיפים
| Seif | Case | Din | Detail |
|---|---|---|---|
| א׳ | חנותו של בשם | ✦ בורא מיני בשמים | הנכנס לחנותו של בשם שיש בו מיני בשמים מברך בורא מיני בשמים ; ישב שם כל היום אינו מברך אלא אחת ; נכנס ויוצא נכנס ויוצא מברך על כל פעם ; ודוקא שלא היה בדעתו לחזור, אבל היה דעתו לחזור לא יברך. |
| ב׳ | נעשה להריח | אין מברכין על הריח אא״כ נעשה להריח | אין מברכין על הריח אא״כ נעשה להריח ; הילכך אין מברכין על בשמים של מתים הנתונים למעלה מהמטה, שאינם אלא להעביר סרחונו של מת ; נתונים למטה מברכין, שאני אומר לכבוד החיים הם עשויים ; וכן אין מברכין על בשמים של בית הכסא ולא על שמן העשוי להעביר את הזוהמא. |
| ג׳ | מוגמר וכלים מגומרים | ✦ ריח בלא עיקר | מוגמר שמגמרין בו את הכלים אין מברכין עליו, לפי שלא נעשה להריח בעצמו של מוגמר אלא כדי ליתן ריח בכלים ; וכן המריח בכלים שהם מגומרים אינו מברך, לפי שאין עיקר אלא ריח בלא עיקר. |
| ד׳ | בשמים של ערוה | אסור להריח — ואין מברכין | בשמים של ערוה, כגון קופה של בשמים תלוי בצוארה או אוחזת בידה או בפיה, אין מברכין עליהם, לפי שאסור להריח בהם, שמא יבא לידי הרגל נשיקה או קירוב בשר. |
| ה׳ | בשמים של עכו״ם | ✦ אסור להריח — ואין מברכין | בשמים של עכו״ם אין מברכין עליהם, לפי שאסור להריח בהם. |
| ו׳ | מסיבה של עובדי עכו״ם | דסתם מסיבתן לעכו״ם | מסיבה של עובדי עכו״ם אין מברכין על בשמים שלהם, דסתם מסיבתן לעכו״ם. |
| ז׳ | חוץ לכרך | ✦ הולכין אחר רוב העיר | היה הולך חוץ לכרך והריח ריח טוב — אם רוב העיר עובדי עבודה זרה אינו מברך, ואם רוב ישראל מברך. |
| ח׳ | תערובת ריחות | הולכים אחר הרוב | נתערב ריח שמברכין עליו בריח שאין מברכין עליו — הולכים אחר הרוב. |
ברכת הריח — practice day to day
| Case | Source | Practice | Governing idea |
|---|---|---|---|
| חנותו של בשם | מחבר · סעיף א׳ · מ״ב רי״ז:א | ✦ מברך בורא מיני בשמים | The perfumer’s stock is set out to be smelled as well: that is how customers are drawn in to buy. |
| נכנס ויוצא | מחבר · סעיף א׳ · מגן אברהם | לפי דעתו לחזור | It is not the crossing of the threshold that decides but the mind: did he mean to come straight back? |
| בשמים של מתים | מחבר · סעיף ב׳ · מ״ב רי״ז:ח-ט | ✦ למעלה מהמטה — אינו מברך | Placed above, they mask a smell; placed before the bier, they honour the living — and then one blesses. |
| כלי או בגד מגומר | מחבר · סעיף ג׳ · מ״ב רי״ז:טו | ריח בלא עיקר | A scent that has left its body is not blessed: blessing over the spice mortar is a blessing in vain. |
| בשמים של ערוה | מחבר · סעיף ד׳ · מ״ב רי״ז:טז-יז | ✦ אסור להריח — ואין מברכין | What may not be smelled is not blessed; and her habit of wearing them suffices, even if they now lie elsewhere. |
| ריח הבא מן העיר | מחבר · סעיפים ז׳-ח׳ · מ״ב רי״ז:כב-כג | הולכין אחר הרוב | Where the source of the scent is unknown, the majority decides — to permit as well as to withhold. |
Frequently asked questions — Siman רי״ז
Does one bless on entering a perfumer's shop (Siman 217)?
The Choulhan Aroukh, Orach Chaim 217:1 rules that one does: « הנכנס לחנותו של בשם שיש בו מיני בשמים מברך בורא מיני בשמים » (שו״ע או״ח רי״ז:א). The Gemara objected — the stock was gathered there to be sold, not to be smelled — and answered: « אין, לריחא נמי הוא דעבידא, כי היכי דנירחו אינשי וניתו וניזבון מיניה » (ברכות נ״ג ע״א). How often? « ישב שם כל היום אינו מברך אלא אחת » (שו״ע או״ח רי״ז:א), yet « נכנס ויוצא נכנס ויוצא מברך על כל פעם » (שו״ע או״ח רי״ז:א), with one reservation: « ודוקא שלא היה בדעתו לחזור אבל היה דעתו לחזור לא יברך » (שו״ע או״ח רי״ז:א), the Magen Avraham adding « ונ״ל דוקא שהיה דעתו לחזור לאלתר » (מגן אברהם או״ח סימן רי״ז). The exact place decides: « ולפ״ז אם מונחים בשמים בחדרו של חנוני הבושם ולא בחנותו » (משנה ברורה, מ״ב רי״ז:א), for then « דהתם לא עבידא לריחא אז אפילו אם נתכוין הנכנס שם להריח בהם א״צ לברך » (משנה ברורה, מ״ב רי״ז:א).
Why is no blessing said over a perfumed garment (Siman 217)?
Because the scent there has no body. The Choulhan Aroukh, Orach Chaim 217:3 writes: « מוגמר שמגמרין בו את הכלים אין מברכין עליו לפי שלא נעשה להריח בעצמו של מוגמר אלא כדי ליתן ריח בכלים » (שו״ע או״ח רי״ז:ג), and then « וכן המריח בכלים שהם מגומרים אינו מברך לפי שאין עיקר אלא ריח בלא עיקר » (שו״ע או״ח רי״ז:ג). This is the Rambam's language: « וכן המריח בבגדים שהן מגמרים אינו מברך לפי שאין שם עקר בשם אלא ריח בלא עקר » (רמב״ם הלכות ברכות פרק ט הלכה ח). The Tur is puzzled: « ולא הבנתי דבריו כיון שהוא חושב אותו עשוי להריח » (טור או״ח סימן רי״ז), and the Beit Yossef supplies the Rambam's reason: « וטעמו של הרמב״ם נראה שהוא משום שסובר דריח כיון שאינו צורך הגוף כל כך כשאין לו עיקר אע״פ שנהנה אין לו לברך עליו » (בית יוסף או״ח סימן רי״ז). Hence a very concrete warning: « ובע״ב שאין להם בשמים להריח במוש״ק ונוטלין מדוכה שדכו בה בשמים ונקלט בה ריח ומריחין ומברכין ברכתן לבטלה הוא » (משנה ברורה, מ״ב רי״ז:טו).
A good smell drifting in from the street: does one bless (Siman 217)?
It depends on who produced it. The Choulhan Aroukh, Orach Chaim 217:7: « היה הולך חוץ לכרך והריח ריח טוב אם רוב העיר עע״א אינו מברך ואם רוב ישראל מברך » (שו״ע או״ח רי״ז:ז) — the wording of the baraita « תנו רבנן: היה מהלך חוץ לכרך והריח ריח, אם רוב גוים — אינו מברך, אם רוב ישראל — מברך » (ברכות נ״ג ע״א). It is not prohibition alone that withholds the blessing: the Gemara also sets aside a majority not made for scent — « אשתכח רובא דלאו לריחא עביד, וכל רובא דלאו לריחא עביד לא מברך » (ברכות נ״ג ע״א). The Mishna Beroura extends the permission to an even split: « וה״ה מחצה על מחצה ישראל וכמו שמבואר לקמן בסימן רצ״ח לענין אור של הבדלה ועיין בבה״ל » (משנה ברורה, מ״ב רי״ז:כג), while the Beour Halakha remains in doubt: « ולענ״ד קשה כיון דהוא מחצה על מחצה הו״ל ספיקא דאורייתא » (ביאור הלכה סימן רי״ז). And the closing seif generalises the method: « נתערב ריח שמברכין עליו בריח שאין מברכין עליו הולכים אחר הרוב » (שו״ע או״ח רי״ז:ח).